חיבוקים וצעקות של שמחה היו אתמול בנבחרת ישראל לאחר הניצחון 87:89 על פינלנד במשחק שפתח את הבית. מחמאות לדני אבדיה וגיא פניני, כאשר אפילו התקשורת הפינית החמיאה לשחקן וושינגטון שהראה רפרטואר מרשים מאין כמותו ומבחינתם הוא ניצח בפער גדול את לאורי מרקאנן. היום (שבת, 22:00) הנבחרת כבר תמשיך לעבר המטרה הבאה ותשחק מול הולנד.
הפתיחה הייתה מדאיגה ואפילו מדאיגה מאוד, אך במהלך הרבע השני הנבחרת מצאה את עצמה ונראה היה שרק מספר טעויות קטנות מנעו בריחה רצינית יותר לקראת הסוף. בנבחרת הבינו שהבעיה שלהם בהתחלה הייתה האגרסיביות או יותר נכון היעדרה.
הסוף כאמור כבר ידוע. האגרסיביות נמצאה, דני צוות בהגנה עם מראקנן ופשוט העלים אותו ברבע השלישי. בצד השני של המגרש, מעבר לשלשות גדולות, ריבאונדים וחסימות, אבדיה לקח את מראקנן פנימה, פעם מימין ופעם משמאל. ופניני? הוא הצליח לעלות חיוך על פניהם של לא מעט מאנשי הנבחרת. על הפרקט הוא העיר לחבריו, ביקש מהם להירגע כשהיה צריך, נעץ את השלשות כשהיה צריך ובגדול היה פשוט פניני.
נבחרת ישראל היא כמובן לא רק אבדיה ופניני. במלחמה של כולם, של מנקו שגם שם נקודות וסחט עבירת תוקף שהייתה שווה ניצחון, של יובל זוסמן שביצע כמה מהלכים גדולים בהגנה, תמיר בלאט שקלע כמה שלשות גדולות וחילק אסיסטים, תומר גינת שהצליח גם כן להיכנס לעניינים בסוף. גם הם פשוט היו שם. בנבחרת כבר מסתכלים לעבר המשחק הבא כאמור וגודס וחניכיו צפויים לערוך אימון לקראת המשחק מול מאוריציו בוסקאליה וחניכיו.
דני אבדיה שיתף: ״יש כיף כזה? עזבו אותי כרגע כי אני עשיתי כל מה שאני יכול כדי שננצח אבל יש נבחרת שלמה על הפרקט שכל אחד בא ועוזר ותומך ומעודד. כן, ירדו לי כמה שנים מהחיים, אני לא אשקר, אבל אני שמח שעשינו ניצחון ראשון ויש לנו כבר משחק הערב. אז אין זמן כל כך לבוא ולחגוג״.
עוד הוסיף: “היה לי מאוד מאוד קשה לבוא לידי ביטוי בהכנה, גם הייתה קורונה שהוציאה אותי מהיציבות ובאמת פגעה לי מאוד בכושר, אבל אין לי תירוצים, באמת זו הייתה אחריות עלי גם בהכנה. החבר’ה באו ותמכו בי ועשיתי שיחות עם מי שהייתי צריך. אני רוצה באמת להגיד תודה להורים שלי שגם ברגעים פחות טובים שאתה מרגיש שכל העולם הזה כבר לא איתך אז הם יודעים מה אתה שווה. פשוט באתי ושיחקתי את המשחק שלי, הפסקתי לחשוב, הפסקתי לדאוג ופשוט עליתי על המגרש ונהניתי״.
״היו חילופי דברים עם פניני. הרבה אמוציות, הרבה צעקות ועצבים. ככה אני אמוציונלי כמו שאמרתי, ירדו לי כמה שנים אבל זה היה שווה את זה. המאצ’אפ מול מרקאנן? אני חושב שזה היה אחד המפתחות העיקריים של המשחק. רציתי לקחת את האתגר הזה. גם אם הוא היה קולע עליי 40 או 50 נקודות, אני הייתי ממשיך לקחת את האתגר הזה וממשיך לנסות ולעצור אותו. אין מה לעשות, בסופו של דבר זה שחקן NBA, ושחקנים מהליגה הטובה בעולם באמת יודעים למצוא את הזריקות שלהם בכל מצב. אני מקווה שהקשיתי עליו כמה שאני יכול. ניצחנו זה מה שחשוב״, סיפר.
“השלשה בסוף המחצית? אני חושב שבסך הכל זו הייתה גם ההגנה שהכניסה אותי למשחק גם האגרסיביות שהבאתי איתה וגם הבנתי שאני צריך להיכנס למשחק מאיפשהו ומשם נכנסתי זה הכל”, המשיך.
על כך שמקל בחר ללכת לבד בהתקפה האחרונה של 40 הדקות אמר: ״אם היינו מפסידים עכשיו, אולי הייתי מדבר אחרת אבל ניצחנו ואני שמח מאוד. אין מה לעשות, אני קלעתי את השלשה. גל יכול היה לעשות סל ניצחון אם הכדור היה קצת מתגלגל פנימה וזה הכל״.
נמרוד לוי הוסיף: ״וואו כיף גדול. הרבה לב, הרבה לב והרבה הקרבה. היה קשה, ידענו שזה יהיה קשה, ובסוף עשינו את העצירות שהיינו צריכים וכמה שינוים טקטיים שהמאמנים רצו שנעשה. אני שמח מאוד שניצחנו, תמיד יש תאבון. אנחנו באנו עם תיאבון למרות ההפסדים האחרונים במוקדמות אליפות העולם. אנחנו מאמינים בעצמנו ואנחנו נצטרך לבוא ולהמשיך להילחם. יהיו משחקים קשים בהמשך״.