הליגה הלאומית השלימה השבוע שני מחזורים, כשלפחות לפי הפתיחה, שתי הקבוצות מפתח תקווה נראות בכושר הטוב ביותר כשנשארו השתיים היחידות ששומרות על מאזן מושלם. מי שעוד הייתה קרובה לשמור על מאזן מושלם היא העולה החדשה, עירוני טבריה, שהייתה רחוקה פנדל של ז'וליו סזאר מכך, אך לצערו של אלירן חודדה, החלוץ המנוסה החמיץ.
העולה החדשה, שעברה שינוי משמעותי בשנתיים האחרונות, מתחתית ליגה א' להעפלה תוך שנה לליגה השנייה לאחר מספר שנים, עברה לניהולם של שני אנשי העסקים אריה קלמנזון ומיקי ביתן, אשר משמשים כבעלים של חברת הביטוח הגדולה "דורות". מאז הגעתם, הצליחה הקבוצה כאמור לטפס וכעת, השניים התפנו לראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד" בו דיברו על שיתוף הפעולה ביניהם, המטרות העתידיות וסוגיית הבעלות בכדורגל הישראלי.
מאיפה הגעתם לכדורגל?
אריה: "מיקי יגיד לך, הוא אשם".
מיקי: "אני טברייני מגיל 0. גם אריה וגם אני אהבנו ספורט וכדורגל כל החיים. בשנים האחרונות לפני הפיכתנו לבעלים, היינו מעורבים. היינו ספונסרים, היו שלטים שלנו. בקיץ שעבר היה מצב שבו או שאין יותר כדורגל בטבריה או שאנחנו קופצים למים העמוקים. במגרש הישן בטבריה היה תמיד שלט "דורות". ביוני שעבר הייתי במשחק ההישרדות של טבריה בליגה א' מול שפרעם בעילוט. מעולם לא ראיתי את המועדון בשפל כזה, אפילו שהקבוצה ניצחה ושרדה".
יש לכם רקע של ממש בספורט?
מיקי: "אני גדלתי על הפועל טבריה של שנות ה-70, שהייתה מעצמת הכדורגל הכי גדולה מנתניה ועד ק"ש חוץ משתי החיפאיות. לקבוצה היו אלפי אוהדים, שגם מגיעים למשחקי חוץ. אני גדלתי על ההווי הזה".
אריה: "אני גדלתי בחולון, לקבוצה קטנה שהייתה אז הפועל חולון, הפכה ללזרוס חולון, צפרירים חולון והיום זה ירמיהו חולון".
שמעתם בטח את הביטוי: "אל תיכנסו לזה".
אריה: "ברור, אנחנו עדיין שומעים את זה וזה בסדר".
מיקי: "אריה אולי פחות, אבל אני משלם מחיר גדול בעבודה שלנו. אנחנו מנהלים סוכנות ביטוח גדולה ומשלמים מחיר יקר בחיים האישיים שלנו. בערב, במקום להיות עם האישה והילדים אתה מתעסק בכל מיני עניינים של הקבוצה. יש לפעמים רגעי משבר שאתה אומר לעצמך מה אני צריך את זה. אבל דיברתי עם כל מיני בעלים בקבוצות שונות וכולם אומרים את אותו הדבר".
תמיד עולה השאלה: הכדורגל טוב לעסקים?
אריה: "קודם כל, זו הוצאה כספית גדולה מאוד. אתה לא יכול להיכנס לתחום הזה בלי רזרבות כספיות גדולות. הדבר היחיד שאתה מקבל זו חשיפה. אם נצליח לתרגם את החשיפה לעסקים, אז נצא בשן ועין. אם לא נצליח למנף את זה, אז השקענו".
יש יותר חשיפה?
אריה: "קודם כל מכירים אותנו, בטח שיותר מבעבר. אבל כרגע עוד לא מימשנו את החשיפה. זה תלוי בנו, אנחנו עוד לא מימשנו את זה. אנחנו צריכים למנף את ההיכרות לעסקים בענף שלנו. בשנה שעברה לא היה לנו זמן להתעסק בזה, העונה אני מניח שיהיה לנו יותר קל".
אבל מה הגבולות הכלכליים שלכם?
אריה: "אנחנו בליגה הלאומית, זו הליגה שלנו. בליגה הזאת אנחנו יכולים להעמיד קבוצה ובליגת העל לא נצליח להעמיד בקבוצה. אם בצורה כזו או אחרת נראה שאנחנו יכולים לעלות, נבדוק עם משקיעים נוספים שרוצים להיכנס לקבוצה. לא נהיה בשר תותחים בליגת העל. בלתי אפשרי עבורנו להחזיק קבוצה בליגת העל".
אז מה המטרה שלכם? טוב לכם איפה שאתם?
אריה: "החזון שלנו הוא להגיע לפלייאוף. אם שם נראה שאנחנו יכולים להעפיל לליגת העל, נדבר עם אנשי עסקים וניזום איחוד של כמה משקעים. אם נמצא: ניתן את הפוש הנוסף, אם לא? נדאג להישאר בלאומית".
מה הכוונה נדאג להישאר בלאומית?
אריה: "גם אם תסיים במקום הראשון או השני, אתה תמיד יכול לתת לבא בתור לעלות במקומך. אין חובה לעלות ליגה. לא נעלה ליגה סתם".
שני בעלים שעובדים ביחד, זה לא משהו שעבד לאורך ההיסטוריה.
אריה: "החלוקה ברורה. מיקי מתעסק בעניין הטכני, חוזים מול השחקנים וכדומה. אני בעניין השיווקי והכספי. לכן אנחנו לא דורכים אחד לשני על הרגליים, כל אחד בתחומו".
מיקי: "יש הפרדה בינינו, אריה פועל מה שנקרא החוצה ואני פנימה. אני אמון על החלק המקצועי מול המאמן, השחקנים והתקציבים".
כמה אתם מעורבים מקצועית?
מיקי: "יש לנו את אלירן חודדה שבקיץ בנינו יחד איתו קבוצה. אם לצורך העניין יש לו שלושה מגנים שמאליים שמועמדים, הוא כן ישאל את אישורנו. בקיץ היינו מאוד מעורבים בבנייה של הסגל, כמובן בקטע של אישור כלכלי".
אריה: "הקבוצה היא כמעט ב-100% הקבוצה של אלירן. הוא בחר את השחקנים ואני ומיקי נתנו לו את השמיכה, את התקציב. הוא כמעט בלעדית עשה את מה שהוא רוצה והוא קיבל את מה שהוא רוצה".
היו לכם מחשבות לעזוב לא מזמן.
אריה: "לא הייתה מחשבה לעזוב, אלא הייתה החלטה לעזוב. אני אישית התאכזבתי מכמות המנויים, הצופים והמעורבות של אנשי עסקים בעיר. לקחתי משימה לעלות ללאומית, אבל אמרתי לעצמי בקיץ: "אני את שלי עשיתי". אני לבד לא ממשיך. אם אין אוהדים ומעורבות של הקהילה, אז מה אני צריך את הקבוצה הזאת. קבענו יעד של 500 מנויים ומיליון שקלים ואם לא היינו עומדים בזה, זו הייתה ההחלטה. לשמחת כולם, עמדנו ביעד הזה: הגענו ליותר ממיליון שקלים, מכרנו מעל 500 מנויים ולכן אנחנו כאן".
מיקי: "אמרתי לך קודם שאנחנו משלמים מחיר אישי יקר בחיים הפרטיים וגם בעבודה עצמה. בקיץ היינו בפגישה עם ראש העיר טבריה. היה לנו קטע של משבר ששמענו ממנו שהתמיכה הכלכלית בליגה הלאומית תהיה זהה לזו בליגה א'. הפעם אתה צריך להוציא עוד מאות אלפי שקלים על מגרש בעפולה שמתאים לליגה הלאומית. היה לנו רגע משבר והחלטנו שאם הקהילה לא מתגייסת לטובתנו והקבוצה לא מעניינת מאות אנשים, אז נלך. אבל כן קיבלנו תמיכה, די מפתיעה דרך אגב לאור העבר וזה מה שהשאיר אותנו".
יש פה פוטנציאל לקהל?
מיקי: "בתור טברייני לשעבר, זה סימן שאלה אחד גדול. קרה משהו בטבריה שאני עדיין לא יודע איך להסביר אותו. יש סימני התעוררות: במשחק האחרון היו כמה מאות. אבל קרה משהו: או בהרכב האוכלוסייה בעיר, או בהתעניינות של העיר. אני לא מקבל את התירוץ שמשחקים חצי שעה מטבריה. במרכז הארץ לוקח לך לפעמים שעה או שעה וחצי להגיע למשחק כדורגל. אם אתה עולה לטדי גם זה יכול לקחת לשלוש שעות. מצד שני, מדווחים לי כל הזמן שהשיח העיקרי בעיר הוא קבוצת הכדורגל. כלומר שיח והתעניינות יש, אבל אני לא יודע איך לאכול את זה".
אריה: "אסביר את זה בפשטות. הדור של אלפי האוהדים שהיה פה בעבר ושמיקי ציין קודם לכן, הזדקן מאוד. בגלל שהקבוצה הייתה בתחתית, אז גם הדור הצעיר נדד לחיפה או לקבוצות אחרות. אז נוצר ואקום עצום שאנחנו חייבים למצוא לו פתרון דרך מחלקות הנוער, דרך האקדמיה. אחת המטרות שלנו היא לגדל דור חדש של אוהדים וזה נעשה לאט לאט".
ומה עם האצטדיון?
אריה: "בעונה הבאה אנחנו מקווים שנוכל לשחק בו. העונה זה יכול לקרות אולי לקראת הפלייאוף".
מיקי: "לפי מה שאנחנו יודעים, היום הסתיימו המכרזים לשלב השני: חדרי ההלבשה, משרדים ועוד. אם היום הסתיימו המכרזים, אז אני מבין שכבר בספטמבר יתחילו לעבוד על השלב הזה".
אריה: "הדשא כבר נקלט, אבל כל היתר חסר".
זה משפיע על הקהל?
אריה: "זה תירוץ. סיבות למה לא, לא בעיה למצוא. החוכמה היא למצוא למה כן. בייחוד שיש לך קבוצה חזקה שרצה. אני לא קונה את הסיפורים האלה ולא חושב שאם היינו בטבריה היו יותר אוהדים. לנסוע לבלומפילד לוקח חצי שעה וזה עוד בלי לחפש חנייה. הפועל ת"א ומכבי ת"א נדדו במשך שלוש שנים וכל האוהדים הגיעו. אם זה לנתניה או לאצטדיון "שלמה ביטוח".
יש לכם מודל מיוחד של הצטרפות שחקנים בכפוף לרכישת מנויים.
אריה: "על כל 100 מנויים הבאנו שחקן. קרוב ל-600 מנויים? הבאנו שישה שחקנים. אם לא היו מנויים לא היינו מביאים שחקנים. זה ממש לא שיקול כלכלי, זה נטו מעורבות. 100 מנויים זה אולי 25,000 שקלים. השחקן הכי פשוט עולה לי פי 3 או פי 4".
מיקי: "זה נטו מעורבות. אריה מתנהל עם הקהל באופן נורא ברור. אנחנו עונים לקהל ולוקחים את הספורט לכיף. זה לא מדע וטילים. אנחנו רוצים לערב כמה שיותר תושבים".
אריה: "מועדון זה גם חינוך, להטמיע דברים. ככה אנחנו פועלים".
איך אתם עם חשיפה תקשורתית?
אריה: "כרגע אנחנו נהנים מזה. כשנפסיק ליהנות מזה, יהיה לא טוב. אבל זו לא חוכמה, כי בסופו של דבר אנחנו קצת יותר משנה פה וחווינו רק הצלחות. האוהדים שלנו לא חוו אכזבות. ברגע שהם יחוו אכזבות, יכול להיות שהשיח יהיה פחות נוח".
אייל סגל גם התחיל כמוכם, עם תגובות לכולם וכשהוא ספג ביקורות לא נעימות בפייסבוק הוא הוריד הילוך.
אריה: "בדיוק מה שאמרתי. עוד לא חווינו את הצד המאכזב. אין פה את הקהל של נתניה: מצד אחד אתה רוצה קהל גדול, אבל מנגד עם קהל קטן יותר, הרבה יותר קל להתמודד. נתמודד גם עם אכזבות".
כמה ריינה פתחה לכם את התיאבון?
מיקי: "היו כמה מקרים, לא רק ריינה. הפועל כפר סבא והפועל חדרה. כמו שאריה אמר לך, אם בחודש ינואר נראה שהקבוצה כן נדבקה ומצליחה ויש לנו אפשרות, אז נגייס עוד כמה חבר'ה בטבריה ונלך על זה. אבל צריך להיות צנועים, זו ליגה מאוד צמודה".
אריה: "אתה רואה את הפערים היום בליגת העל. תראה את ריינה בשני המשחקים הראשונים, אפילו מה קורה לבית"ר ירושלים. יכול להיות שהיה עדיף לריינה להישאר בלאומית ולא לחזור לליגה הלאומית בחזרה עוד כמה מחזורים".
במילים אחרות, לא תעלו בכל מחיר.
מיקי: "אנחנו נתרגש יותר אם יהיה אצטדיון מקומי מוכן חדש ונבוא למשחק ונראה 2,000 אוהדים טבריינים. זה עושה לנו את זה יותר מאם נעלה ליגה או שלא נעלה".
אריה: "אני לא רוצה לעלות ליגה ולבנות קבוצה שישר תהיה מועמדת לירידה. מראש בנינו השנה קבוצה שתהיה בפלייאוף העליון".