בהשתתפות בעלי תפקידים רבים בכדורגל הישראלי, ההתאחדות לכדורגל ערכה היום (רביעי) את הוועדה לבחינת רפורמה בתכנית למאבק בהתפרעויות האוהדים במגרשי הכדורגל.
עו”ד מורן מאירי, שמשמש כיועץ המשפטי של מכבי תל אביב, נגע בשתי נקודות מרכזיות: “אני רוצה לדבר על נושא האחריות השילוחית. ליברפול נגד צ’לסי בגמר הגביע האנגלי. ראיתי את זה בשידור חי ושאלתי את עצמי מה העונשים שהקבוצות יקבלו, והקבוצות כלל לא נענשו, בגין הדין בעניין אחריות שילוחית באנגליה. הקבוצות לא הועמדו לדין. בניגוד למצב בישראל, מי שמבצע את פעולת האכיפה הספציפית כדי לאתר את אותם אוהדים שמפרים את הדין אלה בעיקר הרשויות. בארץ, אנחנו כמועדון בהרבה מאוד מקרים משקיעים בזה הרבה אנרגיות, אנחנו הגורם שנדרש לאתר את האוהדים שמפרים סדר.
“הדין באנגליה נותן הגנה לקבוצות מפני העמדתן לדין כאשר הקבוצה הוכיחה שהאירועים היו בנסיבות שלא בשליטתן. ברגע שהוכחתי את הדברים האלה, לא מעמידים אותי לדין בכלל. אני הגשתי יחד עם חמישה חברי הנהלה נוספים הצעה לביטול עונש הרדיוס. כתוצאה מכך הוקמה ועדה שבחנה את הנושא, היו דיונים בעניין הזה ונקודת המוצא פה היא שגויה. נקודת המוצא פה היא שחייבת להיות אחריות שילוחית מוחלטת, חייבים לשנות את זה. עכשיו השאלה היא איך משנים ומה משנים.
עו"ד מורן מאירי, עו"ד יעל מרגלית (רדאד ג'בארה)“בשנה האחרונה בפרמייר ליג, מבדיקה שאנחנו עשינו, לא הועמדה אף קבוצה לדין בגין אחריות שילוחית. אין תקדים. המצב פה הוא חריג לרעה. התועלת שמופקת מהאחריות השילוחית היא פחותה משמעותית מהתרומה שלה לכדורגל. הבעלים של הקבוצות כבר לא יכולים לשאת בעול הזה וצריך לדעת איפה הדבר הזה חוצה גבולות. על צדק נדמה לי שאינני צריך להרחיב, אני רוצה לדעת על היעילות. הדבר הזה מהווה כרגע קש על גב הגמל בצורה משמעותית. זה הפך להיות נושא דרמטי בניהול של קבוצות ובמצב שלנו, כשאתה רוצה לחזק את האטרקטיביות של המוצר הזה, אתה חייב לתת את הפירות למי שמשקיע. אני לא אומר לפתוח את הברז ושהמים יזרמו בלי גבול. אבל אם אמרו בהתחלה שצריכה להיות אחריות שילוחית מוחלטת, היום אתה לא יכול להסביר לקבוצות איזו תועלת יש כשקבוצה מוציאה את המשאבים, את סכומי הכסף ועושה כל מה שהיא יכולה כדי למנוע התפרעויות”.
על עונשי הרדיוס: “עונש הרדיוס, בטח ובטח למועדונים שיש להם הרבה קהל, מדובר בענישה משמעותית למועדון ובעיקר לקהל האוהדים הטוב. ב-2021/22 הוטלו שלושה עונשי רדיוס בפועל וארבעה על תנאי, בליגות הבכירות באירופה לא מצאתי עונש כזה. תקנון אופ”א לא מדבר על הליגות אלא רק על משחקים בינלאומיים. צריך להתנתק מתקנון אופ”א, הוא לא רלוונטי לפה. בליגות בעולם אין עונש רדיוס, זה נגמר. מה האפקט של עונש רדיוס? למועדון יש הוצאה כספית נכבדת נוספת. זה יכול להגיע גם להרבה יותר מזה. אני לא מצליח להבין איך לוקחים מ-24 אלף איש לנסוע לחיפה בגלל ש-100 איש התפרעו? את מי הענשת? האבסורד הוא שאותם 100 או 200 יגיעו לכל מקום, העונש הזה הוא פגיעה הפוכה, הוא פגיעה בקהל הטוב. אי אפשר להסביר ציבורית את הדבר הזה. אין לזה שום הצדקה”.
אבוקה בדרבי התל אביבי (איציק בלניצקי)“כאשר אנחנו מקבלים קנס ויש לנו את האוהד שבגללו קיבלנו את הקנס, אנחנו פועלים מול אותו אוהד כדי שישלם אפילו 70% מהסכום. יש לנו אינטרס לקחת מאותו אוהד שבגללו קיבלנו קנס את הכסף. אני לא חושב שהכנסת שוטרים לאצטדיון זה מה שיביא את השינוי. הייתה לי שיחה עם מפקד המחוז האם זריקת חפצים זה אירוע אלימות. המשטרה תתערב כרגע רק באירוע אלימות קשה, אם לא יהיה לך כזה, זה תלוי באותו מפקד אירוע
שרון תמם אמרה: “כאחת שנולדה וגדלה באיטליה אני לא יכולה לקבל או לסבול קריאות שואה במגרשים בישראל שלא מובילות לעונש שווה לקריאות גזעניות. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לראות איך אנחנו בתחום הכדורגל פועלים על מנת למנוע או להעניש את האנשים שעשו את העבודה. כרגע אף אחד לא אחראי על זה, אף אחד לא מתעניין בזה. הגופים במדינה מתנערים לחלוטין מתחום הכדורגל. אנחנו משמשים כדיינים, כאוכפים, כשוטרים אז נשאלת השאלה האם זו מהות העבודה שלנו. אנחנו משקיעים מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים על מנת להגיע למצב שנתפוס את הפורעים, אנחנו מקבלים גם קנסות, ובסופו של דבר אנחנו פועלים לבד. אנחנו לא מרגישים שיש מישהו שמעוניין לקחת את האחריות יחד איתנו. אני מניחה שאנחנו הקבוצה שקיבלה הכי הרבה עונשים וקנסות, אז מה עשינו בזה?”.
שרון תמם (רדאד ג'בארה)“יש מקרים שבהם המשטרה חייבת להתערב, אבל לפעמים הכניסה הזאת יכולה לגרום להסלמה מאוד מאוד משמעותית שאנחנו לא מעוניינים בה. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להיות אלה שמחפשים את הפורעים. לא הכל צריך להיות בזמן אמת. לרוב, בכל פשע חוקרים ותופסים. זה פשוט, לחקור, לתפוס ולהעניש. ההרחקות שלנו בסופו של דבר עובדות”.
ראש חטיבת הספורט בהסתדרות, ניר אלון, דיבר בעיקר על נושא ביטחון השחקנים: “מבחינתנו המגרש הוא אזור סטרילי, אין מצב שמישהו נכנס למגרש, זה א’ ב’ מבחינתנו. אם כבר אוהד נכנס ומנסה לפגוע בשחקן, השחקן חייב לדעת להגן על עצמו. כמו שיש אירוע טרור, במצב כזה המשחק מופסק, לשופט אין סמכות להוציא אדום. אנחנו פנינו להתאחדות מספר פעמים וביקשנו לשנות את תקנון ההתאחדות ובמקרים ששחקן מגן על עצמו, הוא לא יכול לקבל אדום. אני יודע שבאנגליה שינו את התקנון בהתאם. חלק מהתפקיד שלנו כנציגי ארגון השחקנים הוא לשנות את התקנון, שחקן לא צריך לקבל אדום בגלל תקיפה של אוהד. במקרה של התפרצות אנחנו בעד לעצור את המשחק, חד משמעית. כשיש אירוע שאני מגדיר אותו כמו אירוע טרור, אני ממליץ להפסיק את המשחק.
ניר אלון (חגי מיכאלי)“אני מסכים שאם היה מגע קטן והוציאו את האוהד, יש שיקול דעת לשופט. התפקיד של המשקיף ולא של השופט לכתוב בדו”ח כל מני דברים. השופט צריך להיות מרוכז במה שקורה במגרש. כדורגל זה לא קונצרט. לצערנו יש מקרים כאלה. אם שחקן הגזים, רשאים להעלות אותו לוועדת משמעת פנימית. יש התנהגות שאינה הולמת ספורטאים, זה אחד מהסעיפים ששחקן חתום עליו בתחילת שנה. יש גם את עניין הרשתות החברתיות, זו חזית נוספת וחמה מאוד כיום ואנחנו מדריכים אותם מה לא להעלות ברשתות החברתיות. הם צריכים לדעת שחיים ומוות ביד הלשון. לחשוב טוב לפני שהם כותבים. השורה התחתונה היא לכתוב דברים חיוביים ולא שליליים. לגבי עימותים בין שחקנים – סגרנו דברים מול מנהלי קבוצות במקרים כאלה ואחרים שהיו, אנחנו מנסים לגשר ולפשר.
“אנחנו נגד ענישה קולקטיבית, אנחנו לא חושבים שצריך לתת לקבוצות עונשי רדיוס, זה חלף מהעולם. אנחנו מעצמת הייטק, אפשר באמצעים טכנולוגיים לזהות בדיוק מי עשה מה. גם פרקטית, הקנסות צריכות ללכת לקניית מצלמות חכמות. לא סתם לקחת את הכסף. לעשות קמפיינים למניעת אלימות, לחנך את הילדים למניעת אלימות וגזענות”.