רגע השיא של הכדורסל האירופי יצא היום (חמישי) לדרך ואנחנו מגיעים לחלק השני של סקירת הנבחרות ביורובאסקט. הפעם, אנחנו נדבר על אלו שיכולות להסתכל על התואר הנחשק ולהצהיר: “אני מגיעה כדי לקחת אותו”. בכתבה הקודמת דיברנו על הנבחרות שרק משתתפות בטורניר, כעת נדבר על אלו שגם יכולות לקחת אותו.
אבל לא נזכיר רק את הפייבוריטיות. יש עוד נבחרות שהן נחשבות לסוס השחור הקלאסי, כאלו שיכולות להיעצר במפתיע בשלב הבתים או בשמינית הגמר, אבל גם מסוגלות לעשות חצי גמר ואפילו מעבר לכך. 99% מהאנשים באירופה יגידו לכם שאחת הנבחרות הבאות תהיה הזוכה הגדולה של יורובאסקט 2022.
בית א’: ספרד, מונטנגרו ( במקום רוסיה), טורקיה, גאורגיה, בלגיה ובולגריה.
בית ב’: סלובניה, ליטא, גרמניה, צרפת, בוסניה והונגריה.
בית ג’: יוון, איטליה, קרואטיה, אסטוניה, אוקראינה ובריטניה.
בית ד’: סרביה, צ’כיה, פולין, פינלנד, ישראל והולנד.
הסוס השחור
איטליה: סימונה פונטקיו, לואיג’י דאטומה, ג’אמפאולו ריצ’י, פול בילייה, אלסנדרו פאג’ולה, טומאסו בלדסו, סטפנו טונוט, מרקו ספיסו, אקילה פולונארה, ניקולו מלי, ניקו מאניון, אמאדאו טסיטורי.
הכדורסל האיטלקי מאז ומעולם היה שרוי בסוג של בינוניות. מעבר לשנתיים לפני שלושה וארבעה עשורים, האזורי תמיד היו על הסקאלה של “טובים, אבל לא מספיק”. גם לטורניר הזה הם הגיעו באותו ראש, כאשר רוב הסגל מגיע מקבוצות בארץ המגף, אבל פציעה של דנילו גלינארי יום אחרי פרסום הסגל הסופי טרפה את הקלפים וכעת היא הפכה למישהי שבגג שלה תגיע לרבע הגמר. אין לאיטלקים הרבה מקום לאופטימיות, למרות הסגל המנוסה, אבל זה יהיה מאוד הגיוני לראות את השם שלה בחצי הגמר, למרות שקשה לראות את זה קורה לאור החוזקה של שאר הנבחרות.
ליטא: ארנאס בוטקיאוויצ’יוס, אייגירדאס זוקאוסקאס, איגנאס ברזדייקיס, כריסטופאס ז’מאייטיס, מריוס גריגוניס, לוקאס לקאביצ’יוס, מרטינאס אקודאס, מינדאוגס קוזמינסקאס, יונאס ולנצ’יונאס, דומנטאס סאבוניס, רוקאס יוקובייטיס, רוקאס גידרייטיס.
אחד הסגלים היותר מרשימים ביורובאסקט הקרוב והשם שהכי היה קרוב להיכנס לקטגוריה הבכירה. בהורדת שחקן אחד מכל אחת מהמועמדות לזכייה, הליטאים, עם כוכבי NBA מהשורה הראשונה כמו ולנצ’יונאס מניו אורלינס וסאבוניס מסקרמנטו, היו יכולים לטייל לכיוון אליפות אירופה מספר ארבע בהיסטוריה. אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד.
הבית הקשה שקיבלה ליטא ככל הנראה יגרום לה לדרך קשה יותר ממה שקיוותה, כאשר היא צפויה לפגוש את סרביה או יוון כבר בשלב רבע הגמר, או אפילו את ספרד בשמינית הגמר. הדרך שלה לגמר צפויה להיות הקשה מכולן, אבל היא יכולה לעשות את זה בזכות הסגל החזק מאוד שלה, לפחות על הנייר. מה עם זכייה? נראה אם יישאר לה אוויר להתמודד שוב עם אחת הקבוצות שאיתה בבית המוות, כנראה שהן ייפגשו שוב במהלך הנוקאאוט.
טורקיה: שיין לארקין, סרטאץ’ שאנלי, שמוס האזר, מליח מהמטוגלו, יגיטקאן סייביר, סאדיק אמרי קבאקה, צ’די אוסמן, אלפרן שנגון, אונוראלפ ביטים, בוג’ראהאן טונכר, פורקן קורקמאז, ארצ’אן אוסמאני.
נבחרת טורקיה נחשבת לאחת החזקות בדרג השני במפעל, מתחת ה’פייבוריטיות’. הכדורסל הטורקי הוא אחד הבולטים ביבשת ובשנתיים האחרונות אנדולו אפס זכתה ביורוליג. פורקאן קורקמז, צ’די אוסמן ואלפרן שנגון יביאו את הכישרון והניסיון מה-NBA, בעוד שיין לארקין אמור להוסיף את יכולת הקליעה הפנומנלית מעבר לקשת. מאז הישג השיא שלה באליפות ב-2002, אז סיימה כסגנית האלופה, טורקיה די אכזבה בטורנירים האחרונים אבל הפעם היא תנסה להפתיע ולהפיק יותר מהסגל רב הפוטנציאל שלה.
גרמניה: נילס גיפאי, יוסטוס הולץ, דויד קרמר, מאודו לו, אנדראס אובסט, דניס שרודר, כריסטיאן שנגפלדר, דניאל ת’ייס, יוהאנס טימן, יונאס פויטמן, פרנץ ואגנר, ניק ויילר באב.
מאז האיחוד בין המזרח למערב הפכה נבחרת גרמניה לאימפריית כדורסל. ב-1993 סבטיסלב פשיץ’ הוביל את המנשאפט לזכייה היסטורית באליפות אירופה ובהמשך, יחד עם דירק נוביצקי מגדולי שחקני ה-NBA בכל הזמנים, היא ביססה את מעמדה בטופ. גרמניה רוצה להיות זו שתזנב במועמדות לתואר ואולי תצליח להשתחל לטופ 4 בטורניר. מקומות 5-6 יהיו הישג מצוין מבחינתה.
הנבחרת, כמו רבות אחרות, ספגה מכה לפני הטורניר כשמוריץ ואגנר נפצע וייעדר, היא תתנחם בנוכחות אחיו וחברו לאורלנדו, פרנץ, שהיה מועמד לזכות בתואר רוקי העונה בשנה האחרונה. בשורה התחתונה הנבחרת תקום ותיפול על מצב הרוח של דניס שרודר, שעדיין לא החליט היכן ישחק בעונה הבאה, אבל אין ספק כי מדובר באחד הרכזים הטובים ביבשת.
קרואטיה: בויאן בוגדנוביץ’, לוברו גניידיץ’, מריו הזוניה, קרלו מאטקוביץ’, דומיניק מברה, טוני פרקוביץ’, רוקו פרקצ’ין, איבן רמליאק, דריו שאריץ’, קרונוסלב סימון, איביצה זובאץ’, ג’יילן סמית’.
ללא מיודעינו דראגן בנדר ואנטה ז’יז’יץ’ שנופו מן הסגל, קרואטיה מעמידה, כמו כל חברותיה היוגוסלביות, סגל שכולל שמות גדולים מה-NBA – בוגדנוביץ’ וזובאץ. המסורת המפוארת של הקרואטים כוללת כמובן את מדליית הכסף מהמשחקים האולימפיים בברצלונה 1992, אז טוני קוקוץ’ וחבריו נעצרו רק על ידי נבחרת החלומות ההיסטורית של ארה”ב. קרואטיה, שנפרדה מנבחרת יוגוסלביה ב-1991, השתתפה בכל טורנירי האליפות מאז.
המועמדות לזכייה
ספרד: דריו בריזואלה, לורנזו בראון, חיימה פרננדס, רודי פרננדס, אוסמן גארובה, אלברטו דיאס, חואנצ’ו הרננגומס, ווילי הרננגומס, חאבייר לופס-ארוסטגי, סבאס סאיס, ג’ואל פארה לופס, חיימה פראדיה.
למה היא כאן? כי היא תמיד תהיה כאן. למרות הפרישה של הגאסולים בקיץ שעבר והפציעה של סרחיו יויי, ‘לה רוחה’ תמיד מגיעה כדי לקחת את כל הקופה, גם אם הסגל לא נוצץ כמו בעבר. גם הכוכב הגדול ריקי רוביו מתאושש מפציעה ארוכה ולא היה יכול להגיע, אז הספרדים ביצעו מהלך וגרמו ללורנזו בראון לוותר על האזרחות האמריקאית שלו כדי למלא את החסר.
בינתיים, זה נראה מהלך משתלם מאוד, כאשר שחקן מכבי ת”א השתלט על עמדת הרכז ומנהל את המשחק של הספרדים, שרוצים להחזיר אליהם את התואר בו זכו ב-2015. מאז 1999 יש נציגות ספרדית על הפודיום באליפות אירופה והם רוצים להמשיך את הרצף הזה. וגם, בו קרוז (חואנצ’ו הרננגומס, “האסל”) משחק שם. אחלה חומר לסרט המשך.
סרביה: ניקולה יוקיץ’, ניקולה קאליניץ’, וסיליה מיצ’יץ’, דז’אן דוידובאץ, מרקו גודוריץ’, מרקו יגודיץ’-קוריג’ה, אוגניין ירמאז’, ולדימיר לוצ’יץ’, וניה מרינקוביץ’, ניקולה מילוטינוב, נמניה נדוביץ’, דושאן ריסטיץ’.
האימפריה מכה שנית. אחרי ששלטה באירופה בשנות ה-90, סרביה הגיעה לאליפות אירופה הקודמת כפייבוריטית הברורה לקחת את כל הקופה, אבל נעצרה על ידי סיפור הסינדרלה המרגש של סלובניה. הפעם, בסגל חצי מלא, היא יכולה לחשוב על לקחת את הגביע הנחשק לראשונה מזה 21 שנה. עם השחקן הטוב ביותר ב-NBA בשנתיים האחרונות (יוקיץ’) והשחקן הטוב ביותר באירופה בשנתיים האחרונות (מיצ’יץ’), אין משהו שהסרבים לא יכולים לעשות בטורניר.
עד רבע הגמר לא צפויה להיות קבוצה שתקשה עליה מאוד, כאשר זה יכול לבוא לרעתה מול הקבוצה החזקה, כנראה מבית ב’, שתפגוש אותה בשמונה הגדולות. בכל מקרה, זכיה של יוקיץ’ בתואר האירופי תחשיב את השנה שלו לאחת המוצלחות ביותר של כדורסלן אירופי אי פעם ותותיר לו רק משימה אחת – אליפות עם דנבר בליגה הטובה בעולם.
צרפת: אנדרו אלביסי, מוסטפה פאל, איבן פורנייה, רודי גובר, תומא הרטל, טימותי לואו-קבארו, תאו מלדון, אמאת’ אמבאייה, אלי אוקובו, וינסנט פורייה, טרי טארפיי, גרשון יאבוסלה.
אלופת אירופה משנת 2013 איבדה את הקו האחורי החזק מאוד שלה בהובלת טוני פארקר, אבל קיבלה קו קדמי מרשים בהובלתו של רודי גובר. עם הסגל הכי חזק על הנייר וארבעה שחקנים מה-NBA היא אמורה לשלוט בכל משחק בו תשחק, אבל העניינים יכולים לחרוק כמו שראינו נגד בוסניה ובמחצית הראשונה נגד צ’כיה במוקדמות המונדובאסקט.
זאת אמורה להיות קבוצת ביניים לקראת הגעתו של הכוכב הגדול הבא בכדורסל העולמי, ויקטור וומבניאמה, שצפוי להצעיד את הנבחרת הבוגרת בעשור וחצי הקרובים. בכל מקרה, סיום מחוץ לפודיום, או אפילו אי העפלה לגמר, ייחשבו ככישלון חרוץ עבור הטריקולור, שרוצים מדליית זהב נוספת.
סלובניה: גוראן דראגיץ’, זיגה סמר, לוקה רופניק, אלכסיי ניקוליץ’, קלמן פרפליץ’, אדו מוריץ’, מייק טוביי, יאקה בלאז’יץ’, לוקה דונצ’יץ’, זיגה דימק, זוראן דראגיץ’, ולאטקו צ’נצ’אר.
אלופת אירופה, עם אחד השחקנים הטובים בעולם, מסתערת על טורניר נוסף ורוצה לשמור על התואר. אין ספק שמשהו מיוחד עובר על הנבחרת הצנועה בשנים האחרונות. בהובלת לוקה דונצ’יץ’, גוראן דראגיץ’ ו-ולאטקו צ’נצ’אר, שחקני ה-NBA שלה, היא הניפה את הגביע ב-2017 וסיימה רביעית במשחקים האולימפיים בטוקיו, תוך שהיא רושמת הופעות נהדרת במיוחד של לוקה.
על הנייר גם הפעם סלובניה אמורה להתמודד בין ארבע הגדולות של הטורניר ואף מעבר לכך. ההפסדים בשלבים המוקדמים אינם מעידים כלל על היכולת של הסלובנים, שכן להוציא את השחקנים מהליגה הטובה בעולם לא מדובר בנבחרת חזקה מדי. בשורה התחתונה: מישהו מוכן להמר נגד דונצ’יץ’?
יוון: קוסטאס פאפאניקולאו, קוסטאס סלוקאס, ניק קלת’ס, יאניס אנטטוקומפו, ת’נאסיס אנטטוקומפו, קוסטאס אנטטוקומפו, דימיטריוס אגווארניס, יאנוליס לרנצאקיס, טיילר דורסי, מיכאליס לונטזיס, ג’ורג’יוס פאפאיאניס, יואניס פאפאפטרו.
אולי הנבחרת המרתקת ביותר לקראת הטורניר. עם השחקן הטוב בעולם לדעת רבים, יאניס אנטטוקומפו, היוונים מצהירים דבר אחד – אליפות. יוון זכתה בתואר פעמיים בעבר, ב-1987 וב-2005, אך סביר להניח כי כעת מדובר בכוח החזק ביותר שהיה לה. מאז האליפות ב-1987, בה כאמור זכתה, יוון משתתפת באורך קבע בכל טורניר ולרוב היא חלק מהנבחרות הבולטות.
מבט על הסגל המפלצתי מלמד דבר אחד: מישהי מגיעה לדרוס. לצד יאניס, יגיע מה-NBA גם טיילר דורסי, אקס מכבי תל אביב, שבעונה שעברה שיחק באולימפיאקוס. לצדם אפשר למצוא שמות מהטופ של היורוליג כמו סלוקאס, קלת’ס ופאפאניקולאו. אם לא יהיו פציעות חריגות יוון לא תסתפק בפחות מגמר.