כאשר נכנס שלשום מילאן פבקוב לכר הדשא במרקאנה, כמחליפו של אלכסנדר פשיץ' בדקה ה-78, פצחו חלק מהאוהדים ביציעים בשירה גדולה לכבודו. הם לא עשו זאת בלב שלם, כי כולם ידעו היטב שלא צריכות להיות תקוות ממנו. פבקוב לא פגע כבר זמן רב מדי, איבד מוטיבציה, ואפילו לא היה כשיר לחלוטין בערב הספציפי. האם הוא זה שיביא את הבשורה? אם כבר רוצים לשלב חלוץ רחבה חסון וגבוה, כל הפרשנים היו משוכנעים כי אוהי אומויג'ואנפו הניגרי-נורבגי יוכל לתרום.
ואולם, המאמן דיאן סטנקוביץ' לא סמך על הרכש, והעדיף את פבקוב. וכאשר שלח החלוץ כמה מסירות לא מדויקות, כתב לי עיתונאי סרבי בזמן אמת: "הוא עוד יהרוס לנו את המשחק. פבקוב בגישה הזו הוא נזק. אולי יחמיץ פנדל בדו-קרב, או משהו כזה". ובינתיים, היו אוהדים שהמשיכו לקרוא בשמו באצטדיון וייחלו לנס. למה, בעצם? כי פבקוב נצרב בתודעה כשחקן שמסוגל לחולל נסים.
תחילה היה זה נס זלצבורג. באוגוסט 2018 התארחה הכוכב האדום באוסטריה במשחק הגומלין בפלייאוף העליה לליגת האלופות, אחרי 0:0 במשחק הראשון. מונס דאבור העלה את השוורים האדומים ל-0:2, והעסק נראה סגור, אבל אז נשלח למערכה פבקוב כדי לחולל מהומות.
מילוש דגנק בישל פעמיים, בן נבוהאנה כבש פעמיים, ומילאן בוראן הצטיין בין הקורות ב-2:2 שהעלה את הסרבים לשלב הבתים כנגד כל הסיכויים בזכות שערי חוץ, אבל פבקוב גרף כותרות גדולות. הוא נפגע בראשו, סירב להתחלף, שיחק עם תחבושת גדולה, וכך הפך לסמל ההישג ההיסטורי – ההעפלה הראשונה של המועדון לשלב הבתים.
אחרי כך היה זה נס ליברפול. האדומים של יורגן קלופ הגיעו לבלגרד במסגרת שלב הבתים, בו ספגו הסרבים תבוסה אחרי תבוסה. מי היה מאמין שזה יסתיים בניצחון שיוגדר בתקשורת המקומית כגדול ביותר מאז גמר גביע האלופות ב-1991? פבקוב, שהיה חלוץ לא רצוי בקצה בסגל, פתח לראשונה בחייו באירופה בגלל פציעות, והפציץ צמד בדרך לניצחון 0:2.
השער השני היה לא שגרתי באופן קיצוני – החלוץ לא ספר את ג'ורג'יניו ויינאלדום כאשר פרץ ממרכז המגרש, ניער את ההולנדי ושלח טיל אדיר ממרחק לרשתו של אליסון. כל שחקן היה מתגאה בביצוע המרהיב הזה, קל וחומר מישהו שהוגדר על ידי רבים ככלומניק שצריך להיפטר ממנו.
כי פבקוב לא בדיוק התברך בכישרון לכדורגל. הוא מגושם מאוד, השליטה שלו בכדור בינונית מינוס, ראיית המשחק לא מזהירה בלשון המעטה, המסירה לוקה בחסר, קבלת ההחלטות גרועה בדרך כלל. יש לו רק נוכחות פיזית, משחק ראש טוב בזכות גובה של 193 סנטימטרים, וגם נחישות וברק בעיניים כאשר המוזה נחה עליו. במקרים רבים מדי, המוזה נוטשת אותו, ואז הוא משדר אדישות ומטייל על המגרש בחוסר תכליתיות.
הוא לא גדל באקדמיה מוכרת, אלא שיחק עד גיל 21 בקבוצות זעירות. הכוכב האדום, שהחתימה אותו בתחילת 2017 אחרי שכבש 23 שערים במדי רדניצ'קי ניש, התחרטה במהרה. "ב-2018 הוא לא היה בתוכניות, והמועדון רצה להיפטר ממנו, אבל הוא סירב ורצה לעבור רק אל מחוץ לסרביה – ושם לא היו קונים. אחרי ההצגה בליברפול, קיוותה ההנהלה שתוכל למכור אותו ברווח, אבל זה לא קרה, והם נתקעו איתו להרבה זמן", מספר עיתונאי סרבי.
ואז הגיע גם נס מילאן בפברואר 2021. מילאן שמבקיע מול מילאן – זה כבר סיפור טוב, ופבקוב עשה זאת באופן דרמטי במיוחד. סטנקוביץ' שלח אותו לדשא כאשר האדום פיגרה 2:1 בבית מול האדומים-שחורים בליגה האירופית, ובדקה ה-93 זה קרה. גואלור קאנגה הגביה כדור קרן, ופבקוב נגח בקשת בלתי ניתנת לעצירה לחיבורים הרחוקים מעל ידיו של ג'אנלואיג'י דונארומה. 2:2! עוד שער מיתולוגי לאוסף - והכותרות צהלו: "הוא נולד למשחקים הגדולים". חתן השמחה היה מאושר וחייך בראיון: "אם האוהדים מתכננים לשיר לי שירי הלל מתחת לחלון כמו שעשו אחרי הניצחון על ליברפול, כדאי שיידעו שעברתי דירה".
בסן סירו סיימה הכוכב האדום ב-1:1 והודחה בגלל שערי חוץ, אבל זה לא שינה את תדמיתו של פבקוב. הוא שוב רשם את שמו בספרי ההיסטוריה, וביציעים אהבו אותו בשל כך. "הוא כבש שערים כל כך חשובים, שאי אפשר היה לשנוא אותו", מספר העיתונאי מילוש סטנקוביץ'. לכן התמיכה בו לא פחתה, גם כאשר הוא הפגין יכולת לקויה במשך רוב העונה שעברה, וגם כאשר היה ברור שיש בסגל אופציות הרבה יותר טובות ממנו.
בכוכב האדום לא הפסיקו לנסות לשווק אותו, ולאחרונה אף פורסם כי המאמצים נשאו פרי. אל-פייחה הסעודית, אותה מאמן ווק ראשוביץ' הסרבי, ואשר בשורותיה מככב גם אקס מכבי חיפה ולדימיר סטויקוביץ', הסכימה לשלם כמיליון אירו תמורת החלוץ. לו העסקה הייתה יוצאת לדרך עוד לפני משחק הגומלין מול מכבי חיפה, ייתכן שהיה לירוקים קשה יותר לעלות לשלב הבתים, אבל המזל היה נגד הכוכב האדום. פבקוב, שהחמיץ את המשחק בישראל בשל מחלה, היה ביום שלישי בסגל של סטנקוביץ' לקראת הגומלין, והמאמן בחר להשתמש בשירותיו.
האם הוא חשב על תסריט מילאן? האם הוא פנטז על אפקט זלצבורג? על סמך יכולתו, היה ברור שיידרש נס כדי שזה יקרה, אבל זו הרי המומחיות של פבקוב – הוא עושה את ההבדל כנגד כל הסיכויים ברגעים החשובים. כולם יידעו שהוא נקודת תורפה, אבל כולם רצו להאמין שהוא יציל את המצב ויעלה את הכוכב האדום לשלב הבתים בזמן פציעות. טוב, הוא באמת עשה את ההבדל – רק לא בדרך המיוחלת.
כי בדקה ה-90 ביצע פבקוב את הפעולה המגושמת ביותר בקריירה שלו, כבש שער עצמי מגוחך, והפך ליקיר הירוקים מחיפה במקום האדומים-לבנים מבלגרד. הנבואה של חברי העיתונאי התגשמה, בדרך שאפילו הוא לא יכול היה לדמיין. כעת, אם יעזוב החלוץ לסעודיה, יהיה זה אקורד הסיום הביזארי לקדנציה מוזרה במדי ספינת הדגל של סרביה. מצד אחד, איש לא ייקח ממנו את הרגעים המופלאים. מצד שני, המאזן ההיסטורי השתנה, וכלל לא ברור אם הוא היה ראוי לחוות אותן.