יש משהו משעשע בדיון אודות הגעת הכוכבים האלג'יראים של ניס לישראל לקראת המשחק מול מכבי ת"א (חמישי, 20:00), כי פרט לשניים מדובר בילידי צרפת. הם יכולים, כמובן, להחזיק בדעות פוליטיות מגוונות, אבל יהיה מגוחך להתייחס לילידי צרפת שלא גרו יום אחד בחייהם באלג'יריה כאלג'יראים. אם זה המצב, אז גם זינדין זידאן וקארים בנזמה הם אלג'יראים. במקרה של אמין גואירי, ההקבלה הזו אפילו מתבקשת, כי פרשנים רבים הגדירו אותו כיורשו של כוכב ריאל מדריד, ואלופת ספרד אף בוחנת, לפי הדיווחים, אפשרות להחתימו.
ואכן, מכבי ת"א צפויה להתמודד במוקדמות הקונפרנס ליג עם אחד הסקוררים הצעירים המבטיחים ביותר בצרפת. באקדמיה של ליון, אליה התקבל בגיל 13, ראו בו מאמני הנוער שאימנו בזמנו גם את בנזמה ניצוצות דומים, והמועדון התכוון לטפח אותו בדרך דומה.
קחו, למשל, את ארמן גארידו שהדריך את הקבוצה עד גיל 17. "אמין בלט מעל כולם בכל פרמטר, הוא עוצמתי, אתלטי, עם יכולת טכנית נדירה וחוש מפותח לכיבוש שערים", העיד המנטור אחרי שגואירי הוכתר למלך השערים באליפות אירופה עד גיל 17 ב-2017, "הוא מטובי החלוצים בשכבת הגיל שלו בצרפת ואולי הטוב ביותר. רואים שיש לו תכונות משותפות רבות עם בנזמה וזו רק ההתחלה. לא במקרה הוא הפך לכוכב בנבחרת".
בנעוריו חלם גואירי לחקות את בנזמה וההשוואות הקסימו אותו ומצאו חן בעיני. עם הזמן, הן החלו לעצבן אותו, גם כי הציפיות היו גבוהות מדי, וגם כי הוא רצה להיות כוכב בפני עצמו – יחיד ומיוחד. "הדיבורים על בנזמה לא הגיוניים יותר, אין בהם שום תכלית", אמר הסקורר אחרי שעזב את המועדון ב-2020, "אני הולך בדרך שלי. בליון רצו לגדל אותי כבנזמה החדש, אבל זה לא ממש עבד".
אז, כשעזב, הוא כבר היה בן 20, אך כמעט ולא שיחק בסגל הראשון והתייבש בעיקר בקבוצת המילואים. כמי שערך בכורה בגיל 17 וקיווה לנסוק לגבהים, גואירי מאס בהמתנה האינסופית, וההצעה של ניס התאימה לו כמו כפפה ליד. ליון שמחה לקבל בזמנו 7 מיליון אירו תמורת החניך שהפך לבעייתי, אך כיום היא מצטערת על כך מאוד בהתחשב בהצלחה שחווה גואירי מאז.
הדרך בה סומן בניס מסקרנת למדי. אי שם ב-2017, בדיוק כאשר גואירי עשה את צעדיו הראשונים בסגל הראשון של ליון, קיימה הקבוצה משחק ידידות מול אייאקס. ניס, שהתכוננה להתמודד מול ההולנדים במוקדמות ליגת האלופות, שלחה את עוזר המאמן אדריאן אורסיה כדי לצפות במפגש, אבל דווקא הנער של ליון משך את תשומת ליבו. "נדהמתי כאשר ראיתי אותו משחק. יכולתו לנצח את היריב כמעט בכל מאבק על כדור ולכדרר על שטחים קטנים הייתה עוצרת נשימה", סיפר אורסיה. כאשר חזר לניס, הוא התלהב לשתף בחוויה את המאמן לוסיאן פאבר, וגם את מערך הסקאוטינג של המועדון. שמו של גואירי נרשם בפנקס, והקבוצה מדרום צרפת ניצלה את ההזדמנות הראשונה לשים עליו את ידה, גם אם זה קרה בחלוף שלוש שנים.
אורסיה, שקודם לתפקיד המאמן הראשי בדצמבר 2020, זכה להדריך אותו במשך מספר חודשים ולקדם אותו עוד יותר. הוא כבר לא בקבוצה, אבל דווקא פאבר חזר הקיץ כדי להחליף את כריסטוף גאלטייה שעזב לפאריס סן ז'רמן – וכך נסגר המעגל. עם השווייצרי על הקווים, מקווה החלוץ לעשות צעד נוסף בקריירה ולשבור את השיא האישי שקבע בעונת הבכורה בניס – 16 שערים בכל המסגרות. בעונה שעברה ירד המספר קלות ל-12 כיבושים, בין היתר כי הגיע שחקן שתפס את הרחבה במקומו, בדמותו של אנדי דלור.
גואירי אמנם תמיד העדיף להיות חלוץ מרכזי, אבל כישוריו מגוונים הרבה יותר. בניס, שם צוות לא פעם לקאספר דולברג הדני, הוא שולב לא פעם כחלוץ שני, פליימייקר, קיצוני שמאלי במערך 4-3-3 ואפילו קשר שמאלי ב-4-4-2. הוא נייד מאוד, בעל ראיית משחק מצוינת, לא אנוכי, יודע לנצל את המרחבים מאחור בזכות מהירותו, וגם ניחן בבעיטה לא רעה ממרחק. בקיצור, מדובר בחלוץ מודרני, ולא לחינם ערכו בשוק עולה בהתמדה. אם ימשיך להתפתח בעונה החדשה, המעבר לסנטיאגו ברנבאו לא יהיה מופרך, וגם הזימון לנבחרת צרפת הבוגרת נמצא מעבר לפינה. "אני גאה בשורשים האלג'יראים שלי, אבל גאה גם להיות צרפתי, ורק הזמן יגיד באיזו נבחרת אשחק", הוא אמר לאחרונה, ברמז ברור לעברו של דידייה דשאן. באלג'יריה הרי מוכנים לקלוט אותו כבר מזמן בזרועות פתוחות. בגיל 22 יש לו זמן לחכות.
דלור, שותפו המוצלח לחוד של ניס בשנה האחרונה, הוא ההיפך המוחלט ממנו. על אף שגובהו 180 סנטימטרים בלבד, מדובר במספר 9 קלאסי מהזן הישן – פיזי, בעל משחק ראש משובח, חיית רחבה שלא מרבה לצאת ממנה. הוא כבר בן 30, החלום לייצג את צרפת מת מזמן, ולכן ב-2019 יזם דלור קבלת אזרחות אלג'יראית בזכות אימו, כדי לשחק באליפות אפריקה בעיתוי מושלם ולקבל את מדליית הזהב. אביו הוא צרפתי ממוצע צועני, ולכן שם משפחתו לא אלג'יראי כלל, והקשר שלו למדינה מצפון אפריקה רופף למדי. אחרי שלא תקע יתד בהרכב, והנבחרת פספסה העפלה למונדיאל, הוא לקח לפני שנה פסק זמן ממושך כדי להתרכז בקריירה בניס – וסביר להניח שלא יזומן שוב.
גם הקריירה שלו התפתחה בקצב שונה לגמרי בהשוואה לגואירי. דלור לא השתייך לאקדמיה מפוארת, אלא גדל בעיירה קטנה, ואת תשומת ליבם של הסקאוטים משך באופן די ביזארי כאשר שיחק כדורגל חופים בקבוצתו של אריק קאנטונה. כאשר הייתה לו הזדמנות להצטרף לבורוסיה דורטמונד, הוא ויתר עליה כי לא האמין בעצמו מספיק, והעדיף חיים שקטים הרבה יותר בליגה הצרפתית השנייה. את עונת הפריצה הוא עשה בגיל 23 כאשר כבש 24 שערים במדי טור – האקסית המיתולוגית של אוליבייה ז'ירו. בשלב זה דווקא התפתחה דלור לעזוב את צרפת, עבר לוויגן מליגת המשנה באנגליה, אבל נכשל – וחזר במהרה למולדת.
הרפתקה משונה הרבה יותר התרחשה כאשר הצטרף דלור לאנדרה-פייר ז'יניאק בטיגרס המקסיקנית ב-2016, אבל גם החוויה הזו התסיימה בפיאסקו מהדהד, ולוותה בשנתיים משעממות למדי בטולוז. בעיני הפרשנים, הוא היה חלוץ בינוני מינוס במקרה הטוב, אבל יש כנראה לדלור קשר מוזר כלשהו לז'ירו, כי המעבר למונפלייה – האקסית המיתולוגית השנייה של חלוץ מילאן – התברר כהצלחה מסחררת. מאז 2019, הוא הפך לסקורר פורה למדי וניס שילמה תמורתו 10 מיליון אירו בקיץ שעבר, על אף שהוא כבר היה בן 30. וזה עבר אפילו מעבר לציפיות האופטימיות ביותר, עם 18 שערי ליגה – ארבעה שחקנים בלבד כבשו יותר ממנו.
כך גזל דלור כמה כדורים מגואירי, אבל הכוכב הצעיר ממש לא כועס. בדיוק להיפך – החיבור ביניהם מצוין, והם משלימים זה את זה בצורה טובה, כיאה להפכים. בהיעדרו של דולברג הפצוע, הם אמורים להמשיך להוביל את החוד גם בעידן פאבר. הצמד "האלג'יראי" של הצרפתים יהיה על הדשא גם בבלומפילד מול מכבי תל אביב אם המאמן השווייצרי יבחר לשלוח למערכה את ההרכב החזק ביותר שלו. דלור עשוי להעסיק את הבלמים, גואירי יוסיף את הברק והיצירתיות, והאתגר של ולאדן איביץ' יהיה למצוא דרך לנטרל אותם – אם הדבר בכלל אפשרי.
ניתן להאזין לפרק גם דרך אפליקציית Spotify ואפליקציות הפודקאסטים של אפל ושל גוגל.