“אשמח אם תחתום ברומא, ואין לי בעיה שתלבש את החולצה מספר 10”, אמר פרנצ’סקו טוטי לפאולו דיבאלה לפני מספר שבועות, כאשר הם נפגשו באקראי. הכוכב המיתולוגי של הג’אלורוסי לא ממש האמין אז שתסריט מסוג זה אפשרי, ורק הביע משאלה פשוטה, כמו אוהד רגיל. כולם ידעו אז כי פניו של הפליימייקר הארגנטינאי מועדות לאינטר.
אחרי שסיים את חוזהו ביובנטוס, אשר בחרה להמשיך בלעדיו והסירה גם את ההצעה שהונחה בזמנו על השולחן ולא מצאה חן בעיני השחקן, היה צפוי דיבאלה “לחצות את הכביש” וללבוש את מדי היריבה הכי מושבעת של הגברת הזקנה. הדרבי האחרון של איטליה בתחילת אפריל עמד כולו בסימן המעבר המסתמן הזה, והיו שהתלוצצו על כך שהכוכב שמח לכאורה בסתר ליבו על הניצחון של נראזורי.
בפועל, העסקה הזו הייתה הרבה פחות קרובה ממה שפורסם. אינטר אכן שקלה ברצינות להביא לסן סירו את דיבאלה כשחקן חופשי, וההיבט הפיקנטי של המהלך בהחלט קרץ לה, אבל המנהל הספורטיבי בפה מארוטה לא עובד לפי סנטימנטים. הוא אמנם עבד ביובה כאשר דיבאלה נרכש מפאלרמו ב-2015 במטרה להפוך לאחד השחקנים הדומיננטיים ביותר בליגה האיטלקית, אך אז הגיע מרומא הנריך מחיטריאן, והחזרה המתוקשרת של רומלו לוקאקו בהשאלה מצ’לסי שינתה עוד יותר את כל התוכניות.
“יש לנו הזדמנות להחתים את דיבאלה, והיא עדיין רלוונטית, אבל אנחנו מסודרים בהתקפה, ויש לנו סגל מצוין. אני מעריך את פאולו, ומסמפט אותו מאוד”, הצהיר מארוטה לא מכבר. לא פשוט לפענח את האמירה הזו. מצד אחד, היא לא סוגרת את הדלת, אך מצד שני היא מנמיכה מאוד את הציפיות. וזה בדיוק המצב איתו התמודד השחקן עצמו מאז סיים את משחקו האחרון במדי הזברה בדמעות שריגשו את אוהדי יובה והוכיחו עד כמה הוא היה קשור למועדון בו בילה 7 שנים מחייו.
אחרי שנדחה באופן כה בוטה על ידי ההנהלה, דיבאלה באמת השתוקק ללבוש את מדי אינטר ולהראות לאקסית המיתולוגית עד כמה שגתה, אבל החל לחוש זלזול מסוים מכיוון ראשי אינטר עוד לפני שחתם בה. ככל שחלפו הימים, כך המצב הזכיר יותר ויותר סוג של פארסה. כמה אפשר לחכות לקבוצה שכלל לא בטוחה שהיא מעוניינת בשירותיך?
דיבאלה היה משוכנע כי הפיכתו לשחקן חופשי תאפשר לו כושר תמרון מקסימלי ותעלה מאוד את ערכו בשוק. עד מהרה, הוא הבין כי ההערכה הזו לא הייתה מדויקת בלשון המעטה. הוא אמנם רק בן 28, אך דרישות השכר שלו היו גבוהות, והרקורד הרפואי לא מבטיח במיוחד. העונה האחרונה לא הייתה משכנעת מספיק, והמעסיקים הפוטנציאלים לא היו בטוחים שכדאי להשקיע בכוכב שלא יכול להבטיח תוצאות.
המוניטין שלו נפגע, וגם מילאן בחרה לוותר עליו למרות ששקלה לזמן קצר את האופציה. כך מצא את עצמו הארגנטינאי ללא קבוצה באמצע יולי, וכל הלחץ כבר היה עליו. האם יפספס לחלוטין את ההכנות לעונה החדשה? כיצד זה ישפיע על סיכוייו לשחק במונדיאל, שלא היו מזהירים גם כך? דיבאלה לא היה פוסל גם אופציות מעניינות באנגליה או בספרד, אבל לא היו כאלה. המצב היה מדאיג. זה הרגע בו נכנסה רומא לתמונה, והבהירה מיד עד כמה היא סומכת עליו.
ז’וזה מוריניו הרים טלפון לדיבאלה, והסביר לו רבות על התפקיד שהוא מייעד לו ככוכב המרכזי בקבוצה מעיר הנצח. הארגנטינאי ידע היטב דבר אחד – באינטר הוא לא יכול היה להיחשב לשחקן הכי דומיננטי. ברומא זו בהחלט אפשרות ריאלית, במיוחד אם ניקולו זאניולו יעזוב – ולא כדאי לפסול את האפשרות הזו, כי המועדון יהיה מאושר לקבל תמורתו סכום נאה, וזה עשוי להיות הקיץ הנכון לעשות זאת. מחיטריאן כבר עזב לאינטר, ובלעדיו הורגש מאוד המחסור ביצירתיות. דיבאלה מסוגל, לפחות על הנייר, להיכנס למשבצת הזו ולשדרג את רומא לקבוצה שתתמודד על ההעפלה לליגת האלופות.
לכן לא רק הבוס הפורוטגלי דיבר איתו, אלא גם הבעלים דן פרידקין. המגעים נעשו בשקט, כפי שרומא אוהבת לפעול בעידן החדש. מוריניו עצמו הוחתם בקיץ שעבר במבצע בזק סודי, וכעת דיבאלה מגיע כדי להוסיף אופטימיות ולנסות להמשיך בתנופה אותה ניסה לייצר המאמן – גם אם באופן מעט מלאכותי – אחרי הזכייה בקונפרנס ליג.
הקעקוע החדש על כתפו של מוריניו, עם שלושת התארים האירופים, קצת מוגזם, וגם השמחה הבלתי מרוסנת אחרי הנפת התואר השלישי בחשיבותו מדגישה עד כמה ריק ארונה של רומא באופן כללי, אבל יש כאן אפקט פסיכולוגי משמעותי בכל זאת. רומא מנסה להעביר מסרים על מוכנותה להתמודד עם אתגרים משמעותיים, ודיבאלה משתלב היטב בתוכנית הזו.
מבחינתו האישית, אין ספק כי מדובר בצעד אחורה בהשוואה ליעדים שהציב לעצמו במהלך העונה האחרונה – תחילה חידוש החוזה עם יובנטוס בתנאים שלו, ולאחר מכן החתימה באינטר. ואולם, בתנאים שנוצרו אפשר לראות בכך גם ירידה לצורך עליה. דיבאלה כבר לא יצטרך להרגיש מושפל ולא רצוי, אלא יקודם על ידי רומא במטרה למצב אותו מחדש כאחד השחקנים הגדולים בליגה האיטלקית.
המועדון סובל ממחסור חמור בתארים, אבל לא ממחסור באוהדים, ו-36 אלף מנויים כבר נמכרו לקראת העונה החדשה – הנתון הגבוה ביותר מאז 2004. העובדה כי מדובר בעסקה סנסציונית מביאה לה תהודה תקשורתית, והיא עשתה יותר כותרות מאשר אם דיבאלה היה חותם ‘כצפוי’ באינטר. יש לו מה להפסיד כאן, אבל יש גם פוטנציאל אמיתי לזנק קדימה ולהשכיח את סוף הקדנציה העגום במדי יובה.
וכדי לשדר צניעות מסוימת, בחר דיבאלה לדחות את הצעת המועדון ללבוש את החולצה מספר 10, לפחות בשלב זה. “אמרו לי שאני יכול לקבל אותה, וזה מספר חשוב מאוד כאן בגלל ההישגים של טוטי. אני אסיר תודה על כך, וזה כבוד גדול, אבל החולצה הזו עדיין שייכת לטוטי. אולי אקח אותה בבוא היום, אבל נכון לעכשיו אני מעדיף לחזור למספר 21, איתו התחלתי לנצח”, הוא הסביר. ההחלטה הזו פועלת לטובתו, וטוטי יכול להיות מאושר מכל הבחינות. הנבואה המוזרה שלו התגשמה וכעת הוא יוכל להעניק את חולצתו לדיבאלה רק אם ההצלחה באמת תהיה מסחררת. אם כך יהיה, בוודאי לא יהיו לו חרטות כלשהן.