צ'לסי השפיעה על קאלידו קוליבאלי בהרבה יותר ממובן אחד. הוא אותר על ידי מאמן שעזב את צ'לסי, הגיע לשיאו בזכות מאמן אחר שעבר לאחר מכן לצ'לסי, ובין לבין היה בעצמו על הכוונת של צ'לסי, ולא היה רחוק ממעבר. כעת, באיחור אופנתי, בגיל 31, הוא מגיע סוף כל סוף לסטמפורד ברידג' כדי להמשיך בקריירה יוצאת דופן עליה אפילו לא העז לחלום כנער.
עד כמה הוא הפתיע את עצמו? ובכן, כאשר התקשר אליו רפא בניטס בקיץ 2014 כדי לקרוא לו לחתום בנאפולי, לא האמין קוליבאלי למשמע אוזניו. הוא היה משוכנע, באמת ובתמים, כי מדובר במתיחה של מישהו מחבריו, וטרק את הטלפון פעמיים. הספרדי נאלץ לצלצל אליו בפעם השלישית כדי להבהיר שהוא מדבר ברצינות.
קל יותר להבין את הסיבות לאירוע המשעשע הזה אם זוכרים כי קוליבאלי נזרק בגיל 15 מהאקדמיה של מץ, שם נאמר לו שלא יוכל להפוך את הכדורגל למקצוע כי אין לו יכולת טכנית מינימלית. בחלוף שלוש שנים, הבינו אנשי מץ כי טעו וקיבלו את הנער בחזרה, אבל גם כאשר היה המועדון בליגה השניה, שובץ הבלם בעיקר בקבוצת המילואים שלו בליגה הרביעית. הוא היה רחוק שנות אור מלהיות מסומן כהבטחה. כמוהו יש מאות בליגות החובבים – ורובם המוחלט לא מקבל הזדמנות להוכיח את עצמו ברמה הגבוהה. גורלו של קוליבאלי, שמשך תשומת לב של סקאוט בלגי ונסע לנסות את מזלו בגנק לצידו של אליניב ברדה.
השחקן הטוב ביותר של גנק באותה תקופה היה ז'וליאן גוריוס, פליימייקר צרפתי אנדרייטד באופן קיצוני שבילה את רוב הקריירה בבלגיה, ומעולם לא זכה לחשיפה לה היה ראוי. הוא ידע לזהות היטב את האיכויות של קוליבאלי וטען: "מאז וינסנט קומפאני לא היה בליגה שלנו בלם כה מבטיח". ואולי בניטס לא שמע את הנבואה הזו, אך הוא בהחלט הסכים עם גוריוס במהות. הוא התעקש להביא את הצרפתי לדרום איטליה, ובארץ המגף דיברו עליו במהרה במונחים של יורש אפשרי של ליליאן טוראם – לא פחות.
לו דידייה דשאן היה פועל באופן קצת יותר זריז, היינו ממשיכים להגדיר את קוליבאלי כצרפתי. אלא שבנבחרת לא היה עבורו מקום במשך זמן רב מדי לטעמו, והוא הרי לא תמיד האמין בעצמו עד הסוף – אז החל מ-2015 הוא מייצג את נבחרת סנגל, מולדת הוריו. לכן הוא לא זכה במונדיאל ב-2018 – הזכות הזו נפלה בחלקו של סמואל אומטיטי, שהוא דווקא יליד קמרון, אבל כן עשה היסטוריה בתחילת השנה הנוכחית. הוא הנהיג את העורף הסנגלי להופעות קרובות לשלמות, ביחד עם שוער צ'לסי אדואר מנדי בין הקורות. ביחד, הם הביאו לסנגל את מדליות הזהב הראשונות אי פעם באליפות אפריקה, ואולי עכשיו הוא שלם יותר עם הבחירה שעשה אז.
בכלל, 2015 היתה מכוננת עבור קוליבאלי. מאוריציו סארי מונה למאמן נאפולי במקומו של בניטס, ובזכותו שידרג הבלם את יכולתו עוד יותר. סארי נתן לו הרבה יותר חופש פעולה להניע את הכדור, לנווט את ההתקפות ולדהור קדימה במידת הצורך, והתוצאות היו נהדרות. אלה התכונות שהפכו אותו לשחקן הגנה שלם הרבה יותר, ולכן אנטוניו קונטה כה השתוקק להביאו לסטמפורד ברידג' עוד ב-2016 בתחילת דרכו בלונדון. הכוכב הוצב בראש הרשימה שהוגשה למרינה גרנובסקיה ולהנהלת הכחולים, אבל קוליבאלי היסס. הוא לא היה משוכנע שכדאי לעזוב את סארי בדרכו אל הלא נודע. לעומת זאת, הבעלים של נאפולי אאורליו דה לאורנטיס, לא היסס לרגע. הוא פשוט פסל את האפשרות על הסף.
העסק היה קרוב יותר להפוך למציאות ב-2017, בעוד קונטה ממשיך ללחוץ בכל הכוח על הדוושה. זה לא הסתייע בסופו של דבר, ואנטוניו רודיגר לבש את המדים הכחולים במקומו. הגרמני היה הרבה פחות מנוסה ופחות מתוקשר אז, אחרי עונה אחת בלבד ברומא, אבל איש בצ'לסי לא הצטער על החתמתו. במבט לאחור, הייתה זו אחת הרכישות הטובות ביותר בתולדות המועדון, ועזיבתו של רודיגר לטובת ריאל מדריד כשחקן חופשי היוותה מכה לא פשוטה. קוליבאלי מגיע כדי להיכנס לנעליו, והאיחוד עם מנדי יהיה מבורך מאוד מבחינתו. "אהבנו מאוד את רודיגר, אבל לדעתי המחליף יהיה לא פחות טוב", הכריז השוער. אפשר להבין אותו.
קוליבאלי עוזב את נאפולי כעת כי כל הצדדים הרגישו מיצוי מסוים אחרי 8 שנים תמימות. העונה האחרונה, שהסתיימה באכזבה למרות פתיחה מסחררת, הבהירה לבלם שהסיכוי לזכות באליפות איטליה יהיה נמוך לעד, גם עם לוצ'אנו ספאלטי על הקווים. ואולי הוא נהנה לעבוד עם הבוס הנוכחי, אבל הוא לא סארי, ואפילו לא בניטס. מבחינתו, זה זמן טוב לנסות הרפתקה חדשה בליגה אחרת לפני שיהיה מאוחר מדי, ועכשיו כבר אין לו ספקות לגבי יכולתו. באשר לנאפולי, דה לאורנטיס הוא נשיא נבון מספיק כדי להבין כי 40 מיליון אירו תמורת שחקן בן 31 מהווים עסקה מצוינת, ואת הכסף אפשר יהיה להשקיע בכישרונות צעירים הרבה יותר. מי יודע – אולי גם הפעם יגיע פנומן חדש מהליגה הבלגית.
קוליבאלי מגיע לצ'לסי אחרת. בעידן שאחרי רומן אברמוביץ' וגרנובסקיה, מדיניות ניהול הסגל תהיה שונה, ואפשר לראות זאת כבר עכשיו כאשר מתבוננים בחוזהו. עד כה, נרתעו מאוד הכחולים ממתן חוזים ארוכי טווח לשחקנים שחצו את גיל 30. קוליבאלי מבוגר יחסית, אבל קיבל חוזה ל-4 שנים בשכר גבוה, והדבר עשוי להשפיע על בניית הקבוצה בהמשך. תומאס טוכל הצהיר כי הוא רואה בו יורש אפשרי לטיאגו סילבה בן ה-37, אבל קוליבאלי לא התנסה עד כה כבלם אמצעי בשלישיה, והוא מתאים הרבה יותר כדי להיות תואם רודיגר – גם אם מידת הצלחתו במאבקים האוויריים פחותה – בין היתר כי הוא קצת נמוך יותר (1.86 מטר).
בניטס, שהיה ונשאר מעריץ גדול של קוליבאלי, נשמע מעט זהיר לגבי התאקלמותו בפרמייר-ליג. "קאלידו עלול לאבד את הריכוז לפעמים, וצריך להשתפר. הוא היה דומיננטי מאוד באיטליה, אבל לא בטוח שיוכל לשחזר זאת באנגליה. משחק הראש הוא לא נקודת החוזק שלו, וזה היה קצת פחות חשוב בליגה האיטלקית. הוא תמיד אהב ללמוד, ויהיה חשוב להמשיך בכך בצ'לסי", אמר הספרדי.
הרבה יהיה תלוי גם בציפיות. אם קוליבאלי יידרש להיות המנהיג של העורף הכחול מהרגע הראשון, ויספוג ביקורת קטלנית על כל טעות, העסק עלול לקרוס במהרה. אם יקבל זמן להתאקלמות אחרי שנים כה ארוכות במקום אחד, תוכל צ'לסי להרוויח עוגן משמעותי עד תום חוזהו – וזו הרי המטרה. קוליבאלי מקווה כי בסטמפורד ברידג' יהיו סיכוייו לזכות באליפות ראשונה בקריירה טובים יותר מאשר בנאפולי, ובונה גם על הצלחה לא מבוטלת בליגת האלופות. ימים יגידו אם יש בסיס איתן לציפיות האלה.