"אני ממש רוצה שראפיניה יעבור לברצלונה. המאפיינים שלו יתאימו לכדורגל הספרדי, וזה יהיה פשוט נהדר", אמר רונאלדיניו עוד באפריל – ודעתו היא הדעה החשובה ביותר מבחינת הרכש המיועד של הבלאוגרנה. כי ראפיניה הוא ידיד אישי של הגאון עם השיניים הבולטות, וההיכרות ביניהם ארוכת שנים. היא מגיעה לכשני עשורים. ראפיניה בן ה-25 זוכר כיצד פגש לראשונה את אלילו הגדול עוד בגיל 7.
היה זה במסיבת יום הולדת של רונאלדיניו, זמן קצר אחרי שהקשר חתם בברצלונה. הוא ארגן חגיגה בביתו, ואביו של ראפיניה – מוזיקאי עני שעבד באירועים כאלה לפרנסתו – הוזמן לנגן. הוא הביא את הילד איתו, וראפיניה תיאר במאמר שפרסם באתר The Players' Tribune עד כמה התרגשותו הייתה גדולה: "קפאתי ולא ידעתי איך להגיב, אבל הכריזמה שלו יכולה להפשיר כל אחד. הוא מתייחס טוב לכולם, גם לילדים הקטנים. זו היתה המסיבה הכי טובה בה הייתי בחיי. פגשתי את רונאלדיניו פעמים רבות מאז, ואני חש בר מזל על כך שאני יכול לקרוא לו חבר".
על רגלו של ראפיניה מופיע הקעקוע: "החיים הם מסע. תהנה מהדרך". האמירה הזו הייתה הולמת מאוד, כמובן, גם את רונאלדיניו, ששיחק תמיד עם חיוך על פנים. ראפיניה עצמו מחייך המון מחוץ לכדורגל, אבל על המגרש עצמו קצת פחות – יש לו אופי של פייטר, והוא ראה לעתים קרובות את המשחק כסוג של מלחמה. כך עוצב אופיו במשחקי הרחוב האלימים והנוקשים ברחובות רסטינגה, השכונה הענייה ביותר בפורטו אלגרה.
בגלל שנתפס כצנום מדי, הוא נדחה פעם אחר פעם על ידי האקדמיות השונות בעירו, כולל אינטרנסיונל וגרמיו – הקבוצה בה גדל רונאלדיניו. אז הוא שיחק על מגרשי חול או אספלט עם שחקנים דחויים כמוהו, כאשר בקהל עמדו אנשי הכנופיות המקומיות עם אקדחים שלופים. "זה הלחץ האמיתי. אחרי שאתה שורד את משחקים כאלה, אתה מחושל. הכול קטן עליך", הוא טוען.
אז, כאשר היה לא פעם רעב וביקש נדבות ברחוב, כאשר נדרשה משמעת עצמית לא מבוטלת על מנת לא להתדרדר לסמים, כאשר היה קרוב לוותר על השאיפות להפוך את הכדורגל למקצוע, הוא פשוט לא העז לחלום על ברצלונה. להיות כמו רונאלדיניו? זה משהו שאפילו לא עבר בראשו כאפשרות סבירה ברמה כלשהי. רק כאשר הקטלונים יצרו איתו קשר במהלך העונה האחרונה, הוא הבין שהמסע ממנו הוא כה נהנה עשוי לקחת אותו לקאמפ נואו, למחוזות מדהימים באמת. ואם רונאלדיניו בכבודו ובעצמו נותן את ברכת הדרך, הרי שזה מוחשי. שבע שנים בלבד אחרי שאף אחד לא רצה אותו במולדתו, הוא עשוי ללבוש את חולצת הבלאוגרנה. איך אפשר לסרב לתסריט המופלא הזה?
מבחינת ברצלונה, העסק היה פשוט – היא המתינה בקוצר רוח לירידה של לידס. במקרה כזה, סעיף השחרור של הברזילאי היה אמור להיות נמוך, וההעברה הייתה מתבצעת בקלות. ואולם, קבוצתו שרדה במחזור הסיום הדרמטי בפרמייר ליג, וכה אמר אתמול המנג'ר האמריקאי ג'סי מארש: "קשה לנו לאבד את ראפיניה, אבל אני רוצה להגיד עליו משהו. הנה בחור צעיר שהיה אמור ללכת בוודאות לברצלונה במחיר מופחת אם היינו יורדים, ואז רואים את ההשקעה ואת המחויבות שלו לעשות הכול על מנת שנישא. לא קל לשחק כמו שהוא שיחק בתנאים כאלה. אנחנו אסירי תודה, ולכן גם רוצים לעזור לו להגשים את שאיפותיו בחיים. לכן, עם כל הצער, אני מקווה עבורו שהעסקה הזו תושלם, כי אני יודע עד כמה הוא חולם לשחק בברצלונה".
למען האמת, קצת משונה לשמוע מאמן מחמיא לשחקן על כך שלא ניסה לדאוג לעתידו על חשבון עתיד הקבוצה. מדבריו של מארש משתמע כי רוב השחקנים שהוא מכיר היו מעדיפים לשלוח את לידס לליגה השנייה בנסיבות אלה, וזה מאכזב. דבר אחד בטוח – מי שמכיר את הרקע של ראפיניה יודע שהוא לא מסוגל לכך. זה שחקן שנותן את המקסימום בכל מצב, והוא עשה זאת גם באוקטובר 2020, רגעים ספורים לפני המעבר לאנגליה.
ראן כבר סיכמה אז על מכירתו ללידס בשלהי חלון ההעברות שהוארך מאוד בגלל משבר הקורונה, אבל ראפיניה בכל זאת התעקש ליטול חלק במשחק שגרתי מול ריימס בליגה הצרפתית. הברזילאי לא סתם שיחק – הוא כמעט הכניע את פרדראג ראיקוביץ' במספרת מטריפה, כבש אחרי פריצה סוחפת ומסירה כפולה, ובישל שער נוסף בכדור קרן ב-2:2. העיתונאים והאוהדים שצפו בביצועיו המזהירים התקשו להבין מדוע הסכימה ההנהלה לשחרר אותו תמורת 18 מיליון אירו בלבד, אם הוא הוחתם מספורטינג ליסבון במחיר גבוה יותר שנה קודם לכן.
ההסבר לכך מדגיש עד כמה הערכת שווי השחקן עלולה להיות סובייקטיבית, ולא ניתנת למדידה אבסולוטית. בקיץ 2019, התלהב מאוד נשיא ראן, אוליבייה לטאנג, כאשר עלה בידו להביא את הברזילאי הצעיר מהאריות של פורטוגל, והגדיר את ההחתמה תמורת 19 מיליון כ"חשובה ביותר בתולדות המועדון". בהתחשב בעובדה כי פטר צ'ך עבר בראן בדרכו לצ'לסי, זו אמירה יוצאת דופן בהחלט. מה קרה לאחר מכן? לטאנג הסכים לנהל משא ומתן עם ריאל מדריד לגבי מכירתו של הכישרון הצעיר אדוארדו קמאבינגה, לא עדכן על כך את הבעלים פרנסואה-הנרי פינו, ופוטר בשל כך במפתיע בפברואר 2020.
מחליפו, ניקולה הולבק, לא האמין כלל בפוטנציאל של ראפיניה וסבר כי המחיר ששולם לספורטינג היה גבוה מדי. לכן הוא ניצל את ההזדמנות הראשונה לממש את הנכס הבעייתי בעיניו, אפילו בהפסד. בדיעבד, התברר שהייתה זו טעות גסה, ולטאנג צדק גם בעניין קמאבינגה, אותו נאלצה ראן להעביר לריאל ממחיר מבצע כאשר חוזהו עמד להסתיים, אבל זה כבר סיפור אחר.
האם ברצלונה צודקת כעת כאשר היא מוכנה לשלם 60 מיליון ליש"ט תמורת שחקן בן 25 שטרם שיחק בליגת האלופות? אולי כן, כי עד כה הצליח ראפיניה בכל מקום אליו הגיע, ועשה זאת באופן מרשים גם כאשר הנסיבות לא היו פשוטות. הוא נדד לפורטוגל בלי לשחק אפילו פעם אחת בליגה הברזילאית, התאקלם במהירות במדי ויטוריה גימראש, וכבש 15 שערים בעונתו השנייה. הוא השתלב היטב במדי ספורטינג, שם לקח אותו ברונו פרננדש תחת חסותו – והשניים עדיין שומרים על קשר חברי מצוין.
הוא זהר בעונה אחת בצרפת, שקוצרה בשל התפרצות הקורונה בדיוק כאשר ראן טיפסה למקום השלישי, וכך הבטיחה באופן ביזארי למדי העפלה היסטורית לליגת האלופות. הוא בלט בלידס, גם כאשר הכל הלך כשורה בעונת החזרה לפרמייר ליג עם מרסלו ביילסה, אבל במיוחד כאשר הקבוצה נקלעה למשבר בקרבות תחתית בעונה החולפת, אותה סיים עם 11 כיבושים. בנוסף, ראפיניה עושה חיים משוגעים גם בנבחרת ברזיל מאז בחר המאמן טיטה לשלב אותו, וכבש שלושה שערים בשבעה משחקים במוקדמות המונדיאל.
ואולי זה מוגזם, בעיקר כי כבר יש בסגל ברצלונה שחקני אגף, כולל אפילו אקס-ראן בדמותו של אוסמן דמבלה. בארסה כבר החתימה לפני חצי שנה את פראן טורס, ויתרה כעת על האפשרות לרכוש מוולבס את כרטיסו של אדאמה טראורה תמורת כמחצית מעלותו של ראפיניה, ומפזרת כספים כאילו אינה נמצאת בחובות כבדים מאוד, תוך שהיא ממשכנת את עתידו של המועדון. על מנת שהרכישה תהיה כדאית בתנאים חריגים כאלה, אפקט ראפיניה צריך להיות דומה לזה שחולל לפני כשני עשורים רונאלדיניו עצמו. האם זה אפשרי? נמתין בסבלנות כדי לראות, אבל בשום אופן לא נזלזל בבחור שמקבל המלצות אישיות חמות מגדול הברזילאים של בארסה.