כאשר יצטרף באיחור מסוים לפולהאם, יתחיל מנור סולומון לעבוד עם אחד המאמנים המסקרנים ביותר בפרמייר-ליג: מרקו סילבה הפורטוגלי גם צעיר (44) וגם מנוסה, גם בעל מוניטין טוב וגם נדרש להוכיח את עצמו מחדש בעונה הקרובה. הוא נמצא בצומת דרכים משמעותי לגבי המשך דרכו – אם יצליח בליגה הבכירה אחרי שהעלה את פולהאם באופן מרשים מאוד מהמקום הראשון, דלתות רבות ייפתחו בפניו מחדש. אם ייכשל, יש יסוד סביר להניח כי יסווג כלוזר באנגליה, ואז ינדוד למחוזות חדשים על מנת להתניע את הקריירה מחדש.
כדי להבין את השפעתו האפשרית, די להזכיר כי סילבה הכין שני שחקנים עבור הסגל הנוכחי של ליברפול: פאביו קרבאליו, הפליימייקר הצעיר שנמכר זה עתה לאדומים, הצהיר: "הסגנון של סילבה דומה לזה של יורגן קלופ. הוא לימד אותנו לשחק התקפי ולשלוט במתרחש, וזה מה שאני מתכוון לעשות גם בליברפול – לעזור לקבוצה לכבוש בזכות היצירתיות שלי". עדות חשובה הרבה יותר מגיעה מכיוונו של אנדי רוברטסון, ששיחק בהאל סיטי בעונת 2016/17 כאשר הפורטוגלי הגיע במטרה להציל את הקבוצה מירידה. "מרקו עזר לי מאוד, הוא שיפר את כולנו מאוד ולמדנו משהו חדש בכל שבוע, הוא יודע לתת טיפים חשובים לגבי נקודות החוזק והחולשה של כל אחד", אמר קפטן נבחרת סקוטלנד, שהצטרף לאנפילד באותו קיץ – ומאז הכל היסטוריה.
האל ירדה אז, אבל סילבה קיבל אותה בכל מקרה במצב נואש, והצליח להפיח תקווה עם מספר תוצאות מרשימות מאוד וכדורגל נטול פחד גם מול יריבות מהצמרת. זה מה שמאפיין אותו תמיד – וכך הוא בנה לעצמו שם במולדתו כאשר לקח את אשטוריל, קבוצה קטנה ונטולת הישגים, מתחתית הליגה השנייה לצמרת של הליגה הראשונה. מעטים מאוד שמעו עליו כאשר הוא תלה את הנעליים ב-2011 בתום קריירה בינונית מינוס כמגן ימני, אבל כבר היו לו נטיות של מנהיג – מספר שנים קודם לכן הוא שיכנע את השחקנים לא לשבות כאשר לא קיבלו שכר, וכך הציל את המועדון מקריסה כלכלית. אחרי פרישתו, הוא מונה מיד למנהל ספורטיבי ולא שקל להפוך למאמן, אך הנסיבות אילצו אותו לעשות זאת, והתוצאה הייתה מדהימה.
אשטוריל הייתה בדרך לליגה השלישית כאשר סילבה לקח את המושכות וסיימה את העונה עם עלייה סנסציונית. ב-2013 היא כבר דורגה במקום החמישי בליגה הבכירה, וב-2014 טיפסה למקום הרביעי, היישר מאחורי בנפיקה, ספורטינג ליסבון ופורטו. היא עשתה את הכל עם טקטיקה הרפתקנית וכדורגל שמח, במקום להתבצר בבונקר כפי שעושות קבוצות צנועות רבות בפורטוגל.
מבחינת אוהדי אשטוריל, נחשב סילבה לאלוהים. הוא הוציא את המקסימום מכל השחקנים שעמדו לרשותו, סידר לחלק מהם העברות יוקרתיות, אך הם לא שחזרו את הכושר כאשר נפרדו מהמנטור. באצטדיונה של אשטוריל יש יציע על שמו ודיוקניו מעטרים את קירות הבתים בסמוך לאצטדיון. את מורשתו אי אפשר יהיה למחוק שם לעולם, וכך הפך תוך זמן קצר סילבה מבחור אלמוני לגמרי לאחד הכוכבים העולים המבטיחים ביותר.
שתי המשרות הבאות של סילבה ביססו מאוד את מעמדו. הוא שרד קדנציה סוערת מאוד במועדון מבולגן כמו ספורטינג ואפילו הצעיד אותו לזכייה בגביע למרות שהנשיא עשה מאמצים לפטר אותו במשך חודשים, על מנת שיפנה את המשרד לז'ורז'ה ז'סוס שפותה לחצות את הכביש מבפניקה. לאחר מכן, ההתנסות הראשונה מחוץ למולדת הניבה אליפות צפויה על ספסל אולימפיאקוס, והוא עשה זאת בסטייל, עם סגנון שמצא חן בעיני האוהדים. בפיראוס זוכרים עד היום את הניצחון המפואר 2:3 על ארסנל בלונדון בליגת האלופות – ואחרי ההצגה הזו היה רק טבעי לעשות את הצעד הבא ולהגיע לממלכה.
באחד המשחקים הראשונים בהאל ניצח סילבה את מנצ'סטר יונייטד וקטע לז'וזה מוריניו רצף של 17 משחקים ללא הפסד. אז גם החלו ההשוואות בין השניים וגם המיוחד עצמו הצטרף לחגיגה הזו. "גם אני התחלתי כמו מרקו במועדון קטן, ואז הלכתי לקבוצות הגדולות", הוא אמר. בפועל, המצב שונה בתכלית. מוריניו למד רבות מהתקופה שבילה עם בובי רובסון בפורטו ובברצלונה, ודווקא קפץ למים העמוקים בתחילת הקריירה כמאמן עצמאי כאשר חתם בבנפיקה.
סילבה באמת בא מלמטה, ובנה את הקריירה בעשר אצבעות, ללא עזרה מבחוץ. הוא אפילו מתקשה להצביע על מאמנים מהם הוא מנסה לקחת משהו – מדובר בעבודה פרטית שלו נטו. העבודה היסודית הזו, יכולת ניתוח ותשומת לב לפרטים, לצד יחסי אנוש טובים עם השחקנים שהוא מעוניין לקדם, הפכו אותו למאמן שקבוצות יכולות לריב עליו.
אחרי הירידה של האל, היו לסילבה מספר אופציות להמשך הקריירה והוא העדיף את ווטפורד, בה קידם את ריצ'ארליסון ופתח את העונה מצוין. ואולם, אז הגיע העניין מצד אברטון שפיטרה את רונאלד קומאן, הפורטוגלי התפתה ואיבד את הריכוז – ולכן ווטפורד פיטרה אותו כבר בינואר. הכחולים מליברפול מינו אותו בקיץ 2018, והוא עשה עבודה טובה מאוד בעונתו הראשונה, ואף המליץ למועדון להחתים את ריצ'ארליסון ואת המגן הצרפתי לוקה דין אשר הפך אף הוא לאחד המנהיגים בסגל. ואולם, הקבוצה נקלעה למשבר בעונתו השנייה, והוא פוטר כבר בדצמבר 2019. "החודשיים האחרונים היו קשים, אבל אני רוצה שאנשים ישפטו אותי לפי כל התקופה, ועשינו דברים מצוינים", הוא אמר בדיעבד.
הסיום המר בגודיסון פארק גרם לפיחות מהותי, גם אם זמני, באטרקטיביות של סילבה – אבל הוא לא רצה לקפוץ על כל ג'וב שיציעו לו. הפורטוגלי סירב להגיע לפלמנגו, וגם דחה את כל הגישושים מצד קבוצות באמירויות ובקטאר. הוא לא היה מעוניין לצאת לפנסיה מוקדמת עם המון כסף, כי הזמן לצידו. בגיל 44, הוא מאמן צעיר מאוד עם יותר מעשור של ניסיון, ופולהאם – אותה קיבל לידיו בקיץ שעבר אחרי הירידה – היא כבר הקבוצה הרביעית שלו באנגליה.
בקרייבן קוטג' גילה הפורטוגלי לא מעט גמישות טקטית. לרוב הוא נוטה לשחק במערך 4-3-3 אשר יתאים מאוד לסולומון אם ייושם בעונה הקרובה, אבל עם פולהאם העדיף בדרך כלל ללכת על 4-2-3-1, על מנת לנצל טוב יותר את כישורי השחקנים בסגל ולתת לקרבאליו יד חופשית לפעולה. אלכסנדר מיטרוביץ' הסרבי שבר בהדרכתו את השיאים הההיסטוריים עם 43 שערים ב-44 משחקים, ופולהאם כולה שמה 106 כדורים ברשת היריבות. היא סיפקה לאוהדיה לא מעט הצגות איכותיות, כולל שלוש שביעיות מול בלקבורן, רדינג ולוטון ושתי שישיות.
קבוצותיו של סילבה תמיד משחקות פתוח, ולכן לסולומון יהיה המון חופש פעולה התקפי, לצד משימות הגנתיות מובנות מאליהן. כמגן ימני לשעבר, סילבה אף מכיר מצוין את המשימות של שחקני האגף השמאלי. לא לחינם אהב מאוד ריצ'ארליסון לשחק בהדרכתו בווטרפוד ובאברטון, בדרכו להפוך בסופו של דבר לאחד השחקנים היקרים בתולדות טוטנהאם.
הישראלי שיחגוג החודש את יום הולדתו ה-23, צריך להוכיח את עצמו אחרי המעבר הגדול לליגה כה בכירה, והמנטור הפורטוגלי צפוי לעשות את המקסימום על מנת שיצליח, כי זו עונה קריטית גם עבורו. הקדנציות בהאל, ווטפורד ואברטון לא הסתיימה כמתוכנן, ובפולהאם צריך סילבה לשנות את המזל. בדרך לשם, שיתוף הפעולה של סולומון עם מיטרוביץ' יהיה חיוני בהחלט.