מי יהיה השנה אגדת הדשא, כשם השיר של מאיר אריאל ז”ל ושלום חנוך? את התשובה הרשמית לכך אנחנו נקבל כמובן רק בעוד כשבועיים, אבל בינתיים, רגע לפני תחילת טורניר ווימבלדון, ניתן להעריך באופן די מובהק שזה יהיה אחד מהשמות הבאים – נובאק ג’וקוביץ’, רפאל נדאל, מתאו ברטיני או קרלוס אלקראס. הארבעה הגיעו לתחרות הדשא היוקרתית בסיטואציות שונות בתכלית, אך כמו שהם הרגילו אותנו, בוודאי שני השמות הראשונים, המומנטום ומה היה שבוע לפני כן בכלל לא משנה, לכל גראנד סלאם יש את החוקים שלו.
אחרי שהתחרות בוטלה לפני שנתיים בשל מגפת הקורונה שהשתלטה על העולם חודשים ספורים קודם לכן, הפעם יש בווימבלדון קלף אחר שטרף את הקלפים, לקלף הזה קוראים השעיה. הרוסים והבלארוסים לא מורשים לשחק בגלל המלחמה באוקראינה ושחקנים כמו דניל מדבדב ואנדריי רובלב מהטופ של הטופ, ייאלצו לצפות בטורניר מהטלוויזיה. גם אלכסנדר זברב, שכנראה מנע לעצמו עוד מפח נפש בגראנד סלאם, ייעדר בשל הפציעה הזכורה ההיא בחצי הגמר בפאריס מול רפאל נדאל.
רפא חוזר באופן מפתיע לדשא, יפתח פער משמעותי?
אז עם כל הכבוד למי שלא יהיה, בואו נתמקד במי שכן יהיה ומעל כולם כמובן השור ממיורקה. מלך החימר, שהפתיע עם הגעתו לתחרות הדשא אחרי 3 שנים, נמצא בשנה חלומית, שלפני שנתיים-שלוש גם הוא לא היה מתאר לעצמו שבגיל 36 הוא יהיה עם 2/2 ב-2022. סיכוי יותר מגבוה שזה ווימבלדון האחרון של רפא, שכמובן ינסה ללכת עד הסוף בתחרות בה זכה בפעם האחרונה ב-2010, אבל זו תהיה בעיקר הופעת פרידה מהטניסאי כנראה הגדול מכולם, לפחות בינתיים.
רפאל נדאל עם הגביע (רויטרס)את מצבו הפיזי קשה לדעת, כמו גם את היכולת על דשא, אבל אפילו ב-60% יכולת ובפרט לאור מצב הסבב הנוכחי, בהיעדר עילוי על דשא כמו שרוג’ר פדרר היה, נדאל יכול ללכת הכי רחוק, והכי רחוק זה אומר גביע. להערכתי שוב כמו בפעם האחרונה שהגיע ללונדון ב-2019, גם הפעם הוא ייעצר בשלב ארבעת האחרונים, אבל כמו שכבר למדנו במהלך הקריירה ובמיוחד השנה – את נדאל, שמדורג שני בטורניר, אסור להספיד בשום מצב ובשום מקום. בכל אופן, תואר גם כאן ייתן חותמת משמעותית מי הגדול מכולם, כולל פער מבטיח בפסגת תארי הגראנד סלאם.
בצד המקצועי יותר אם נקרא לזה כך, השינוי בסגנון המשחק של רפא יכול להיות בינגו השנה. מלבד כל הניסיון והאיכויות גם השדרוג הקליל בהגשות ומשחק הרשת, בין הטובים בעולם, יכול להפוך את נדאל גם למפלצת דשא, ולפתע דווקא בגיל 36. את היכולת להתמודד עם ביג-סרברים תמיד הייתה לו, השאלה כאן עד כמה פיזית הוא יכול להתמודד עם היריבים בטורניר כזה ארוך ובפרט בשלבים המכריעים, שם עם כל הכבוד לשדרוג של קרלוס מויה בפרמטר הזה, לרוב המוחלט של יריביו יהיה יתרון עליו מבחינת ההגשות, וזה כידוע מאוד משמעותי על משטח הדשא המהיר.
הלחץ על ג’וקוביץ’, שגם ללונדון מגיע כפייבוריט לזכייה
נובאק בן ה-35 יגיע ללונדון כדי להגן על התואר ולהניף את גביע ווימבלדון בפעם השביעית, אבל זה לא סוד שהשנה הסרבי רחוק משיא כושרו ונמצא בעונה מאוד לא יציבה, שהחלה כזכור עם אותה סאגה מסעירה מפורסמת באוסטרליה. המדורג 3 בעולם (מאוד הזוי לכתוב את זה) לא עשה הכנה על המשטח הירוק ושיחק לראשונה מאז אותו הפסד לרפא ברבע גמר הרולאן גארוס.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)ובכל זאת, עדיין הג’וקר, שגם דורג ראשון בטורניר, יהיה הפייבוריט מספר 1 לזכייה. נובאק הוא שחקן דשא טוב (מאזן יוצא מן הכלל של 18:102) ועל זה אין ויכוח, הוא אתלט מדהים שזז היטב, יודע לנצל את המהירות של המשטח להגשות וגם בעל משחק רשת איכותי, מאוד איכותי. לזה צריך להוסיף את העובדה שיריבו הגדול מספרד מעולם לא היה מפלצת דשא ונדבך נוסף הוא שכמו שהזכרנו קודם – אין בסבב כוכב דשא מובהק, כמו שפדרר הגדול היה בזמנו. בשורה התחתונה כל הפרמטרים הללו משאירים את הסרבי כמועמד מספר 1 לתואר.
אז מה יעבוד לרעתו? המומנטום כמובן. בינתיים, העונה היא אחת הלא יציבות של הסרבי בשנים האחרונות, מתקשה להיכנס לקצב והוא אמנם פייבוריט, אך אי זכייה שלו בשנה כזו לא תהווה כבר הפתעה יוצאת דופן. מה עוד יכול להיות בעוכריו? הלחץ. השנה הזו בה הוא ראה את נדאל חוגג שני מייג’ורים ומגדיל את הפער בפסגה הנוצצת יכולה להוות פרמטר משמעותי של לחץ, הדחה שלו גם מכאן והפער של שני המייג’ורים נשמר, וזה עוד בלי לדבר על מצב שמלך החימר יזכה בתחרות הזו.
הובי ובעיקר ברטיני מתכוונים להסתכל לרפא ונובאק בלבן של העיניים
מתאו ברטיני הפך בשנים האחרונות לאחד משחקני משטח הדשא הטובים בעולם, אם יותר מכולם? את זה הוא יצטרך להוכיח כאן בלונדון. בכל אופן הפטיש האיטלקי בעל ההגשות האדירות (היו היעילות בסבב במשך כמה חודשים טובים בשנה שעברה) מגיע בכושר יוצא דופן אחרי ההנפה בטורניר קווינס, כשסגר 20 ניצחונות מ-21 משחקיו האחרונים על המשטח הירוק. ההפסד הבודד? מול נובאק בגמר ווימבלדון בשנה שעברה.
מתיאו ברטיני (רויטרס)האיטלקי שחזר לאחרונה אחרי היעדרות של שלושה חודשים בשל פציעה מביא הרבה עוצמות, וגם לא פחות חשוב יד מצוינת ליד הרשת. בקווינס הוא כיכב לא פעם על הרשת והפעם, אחרי האכזבה (היחסית) בשנה שעברה הוא ינסה לעשות עוד צעד למעלה. השאלה הגדולה בעניינו היא רמת הכשירות, גראנד סלאם של הטוב מחמש מערכות זה כבר עולם אחר, ואם השחקן בן ה-26 לא ב-100% כשירות פיזית יהיה לו קשה ללכת עד הסוף, אבל אם כן, ייתכן והמייג’ור הראשון בדרך.
אז יש את האמריקאים החביבים (ובראשם דווקא טיילור פריץ ומקסים קרסי), ניק קיריוס הלא יציב, פליקס אוז’ה אליאסים, סטפנוס ציציפאס (הראה העונה סוף סוף ניצוצות על הדשא) ודניס שפובלוב, אבל מי שבאמת יכול להיות הסוס השחור הוא הוברט הורקאש. הפולני מיצב את עצמו בשנתיים האלה כאחד הטובים בעולם, ובפרט על הדשא, כולל ההצגה ההיא מול פדרר עם ה-0:6 ההיסטורי בסט השלישי. המדורג עשירי הוא שחקן חכם מאוד שמבין את המשחק, נע טוב מאוד ביחס לגובה שלו (1.96 מטר) וגם מגיש היטב. האקסטרה? יודע להתעלות במאני טיים. הורקאש המכונה ‘הובי’ הגיע לחמישה גמרים בטורנירי ATP וניצח בכולם, האחרון כמובן היה בגמר טורניר האלה בגרמניה עם הצגה בגמר מול מדבדב.
נובאק הרוויח, לרפא מחכה דרך קשה. מה סידרה ההגרלה
בניגוד לרולאן גארוס שם ג’וקוביץ’ זכה להגרלת אימים, כשפגש את מלך החימר כבר בשלב רבע הגמר, הפעם הדרך של הסרבי המעוטר אמורה להיות קלה הרבה יותר. בשמינית את אופלקה/באסילשווילי, ברבע אלקראס/סינר/מארי/איסנר, בחצי ככל הנראה הורקאש ובגמר נדאל/ברטיני, סביר להניח. הספרדי מצדו עתיד לפגוש ברבע את פליקס אוז’ה אליאסים, בחצי את ברטיני ובגמר כאמור את נולה.
קרלוס אלקראס (רויטרס)אגב אם הזכרנו את אלקראס ורוד, הספרדי הצעיר סוחב פציעה במרפק, לא עשה הכנה על דשא והיכולת שלו על המשטח הירוק גם ככה בסימן שאלה גדול מאוד. הנורבגי, פיינליסט הרולאן גארוס, יפתיע מאוד אם בכלל יגיע לשלב מאוחר כמו רבע הגמר, הוא שחקן מוגבל ופגיע מאוד על דשא וגם כנראה לא מתחבר למשטח: “עונת הדשא? זה כמו גולף”, התלוצץ לאחר הרולאן גארוס.
הכל פתוח: שפיונטק המועמדת הבכירה לתואר, סרינה חוזרת
אם בסבב הגברים הכל פתוח, אז כאן בטורניר הנשים על אחת כמה וכמה. איגה שפיונטק, שטיילה בקלילות ברולאן גארוס האחרון, אמנם עדיין המדורגת ראשונה בעולם והפייבוריטית העיקרית והברורה, אך על דשא שום דבר לא בטוח, ובוודאי כשהפולנייה מעולם לא הגיעה לשלב רבע הגמר בתחרות היוקרתית בלונדון. על אחת כמה וכמה שהכוכבת הצעירה גם לקחה הפסקה אחרי הרולאן גארוס ולא עשתה את ההכנה המסורתית עם טורניר דשא לפני.
מי שדווקא כן עשתה הכנה ותגיע במומנטום מצוין היא אונס ג’אבור, הטוניסאית המדורגת 3 בעולם, שזכתה בטורניר ברלין אחרי ניצחון על בלינדה בנצ’יץ’ בגמר. השווייצרית אמנם פרשה במהלך הסט השני, אך המדורגת הבכירה יותר הייתה עדיפה ונראה שאם גם כאן בלונדון זה יתחבר לה, תואר מייג’ור ראשון ריאלי מתמיד. בשנה שעברה היא כזכור נעצרה בשלב רבע הגמר, ומעולם לא עברה את שלב זה בגראנד סלאם כלשהו, בגיל 27 ובכושר הזה? הגיע הזמן לעשות זאת.
איגה שפיונטק (רויטרס)צריך גם לקחת בחשבון את קרולינה פלישקובה, הצ’כית שבשנה שעברה נעצרה רק בגמר מול אשלי בארי בתום קרב עיקש. המדורגת שביעית נמצאת בדעיכה בחודשים האחרונים, אך יש לה את הניסיון והאיכות ללכת שוב עד הסוף. אנט קונטבייט האסטונית אמנם מדורגת שנייה בעולם, אבל נראה שהיא רחוקה מלהוות איום על הגביע. ברולאן גארוס היא הודחה בסיבוב הראשון ובכלל גם היא לא מרשימה לאחרונה, בפרט על הדשא בו מעולם גם לא הבריקה.
לרשימת המאכזבות אפשר לצרף את אמה רדוקאנו הבריטית הצעירה, שחולמת על מייג’ור שני בקריירה, אך נראה שזה לא יקרה כאן על הדשא של לונדון, לא המשטח שהיא מבריקה עליו בלשון המעטה ולא במצבה הפיזי, כשהיא סוחבת פציעה. ארינה סבאלנקה, המדורגת שישית, תיעדר כמובן בשל השעיית הרוסיות והבלארוסיות, כמו גם דריה קסטקינה הרוסייה שנמצאת בשלב זה במקום ה-13 בעולם. ומה באשר לאמריקאיות? ובכן, קודם כל ולפני כולן, סרינה וויליאמס. הכוכבת הוותיקה קיבלה כראוי כרטיס חופשי לטורניר בו זכתה 7 פעמים בעבר, אך הנפה הפעם נראית כמו סרט באמת מהאגדות.
סרינה וויליאמס (רויטרס)סרינה לא שיחקה מאז השנה שעברה ובגיל 40 נראה שהיא מגיעה להופעת הפרידה שלה מהטורניר בה חוותה חלק מהרגעים המשמחים ביותר בחייה, מהזכייה ההיסטורית ב-2002 ועד לזו האחרונה לפני 6 שנים בגמר ההוא מול אנג’ליק קרבר. עדיין בגזרת ארה”ב, קוקו גוף מדורגת נמוך יותר מדניאל קולינס וג’סיקה פגולה, אבל לאור הכושר הנוכחי עושה רושם שגוף בת ה-18 יכולה לאיים על הפייבוריטיות, על הנייר כמובן. חצי גמר בברלין, גמר בפאריס, ואחרי שעפה מוקדם יחסית בשנה שעברה, אולי הפעם גוף הצעירה כן תדע לעשות את ההתאמות הלא פשוטות על דשא.
שחקנית נוספת שאסור להספיד לעולם, בטח על דשא, היא פטרה קביטובה. הצ’כית הוותיקה הניפה את גביע באיסטבורן עם דומיננטיות יוצאת מן הכלל, כולל בגמר מול ילנה אוטפנסקו הלטבית. שווה גם לשים לב לביאטריס חדד מאיה הברזילאית העוצמתית (29 בעולם), שרשמה חודש אחרון מצוין על המשטח הירוק ובהחלט יכולה ללכת עד הסוף. אם לא יהיו הפתעות (יהיו), רבע הגמר צפוי להיות כך – שפיונטק מול פגולה, באדוסה נגד פלישקובה, קולינס תתמודד נגד ג’אבור וסקארי (מעולם לא עברה את הסיבוב השלישי בלונדון) תפגוש בקונטבייט.
נקודות הדירוג וסכום הפרסים, ששוב עלה
כפי שהזכרנו קודם, בשל השעיית השחקנים והשחקניות מרוסיה ובלארוס הוחלט בצעד עוד יותר חריג גם לבטל את כל נקודות הדירוג מהתחרות הנוכחית. המפסידים הגדולים הם כמובן אלו שהגיעו הכי רחוק בשנה שעברה, דוגמת נובאק וברטיני. בהקשר לכסף, סכום הפרסים עלה משנה שעברה בכ-15%, ויעמוד השנה על 40 מיליון ליש”ט. המנצח המאושר אמנם לא יקבל נקודות דירוג (או ישמור עליהן אם זה נובאק), אבל יכניס לכיסו סכום נאה ביותר של 2,353,273 אירו, יותר מ-17% בהשוואה לפרס בשנה שעברה. המפסיד בסיבוב הראשון ישלשל לכיסו יותר מ-58 אלף אירו. בקיצור נקודות אין, אבל כסף יש והרבה.