אמא של יירי פרוחאזקה כבר הייתה מיואשת מהבן שלה ולא ידעה מה יכול לצאת ממנו. כמעט בכל שבוע הוא היה מעורב בקטטה ברחוב בה נטלו חלק עשרות ואפילו מאות חוליגנים. כל זה קרה לפני קצת יותר מעשור, אבל כיום המשפחה מהעיר ברנו שבדרום צ'כיה חיה במציאות אחרת.
הסיפור של פרוחאזקה (29) מהווה השראה עבור כל אמא לילד שנוהג להסתבך בצרות, ומוכיח שכדאי לה לרשום אותו לשיעורי אומנויות לחימה. הספורטאי שביום ראשון האחרון הוכתר לאלוף העולם של ה-UFC במשקל קל-כבד (עד 93 ק"ג) בזכות ניצחון על האלוף היוצא גלובר טשיירה, הפך לגיבור לאומי שרבבות צ'כים יצאו לרחובות כדי להריע לו. מסע חגיגות הניצחון שלו לא היה מבייש נבחרות וקבוצות כדורגל שזוכות במונדיאלים ובליגת האלופות.
פרוחאזקה (1.91 מטר) נולד בזנוימו הקרובה לברנו ואיבד את אביו שמת מהתקף לב בגיל 28 כשיירי היה בן 6. בילדותו שיחק כדורגל בדרושטבניק המקומית, רכב על אופני BMX ושיחק הוקי על רצפה באולם, אבל בעיקר נטל חלק בתגרות ברחוב.
ללא אב שישגיח עליו ויחנך אותו, לנער לא היו גבולות והוא לא נהג להקשיב לעצות שקיבל מאמו ומהמורים שלו. כאוהד של קבוצת הכדורגל המקומית, זברויובקה ברנו, הוא הצטרף לכנופיית החוליגנים שהשתתפה בקטטות המוניות עם אוהדים של קבוצות יריבות לפני ואחרי משחקים.
המשמעת והשינוי הגדול הגיעו בזכות האימונים והקרבות
את עולם אומנויות הלחימה הכיר פרוחאזקה לפני שהחל ללמוד בתיכון המקומי, כאשר חבר הראה לו סרטונים של לוחם הקיקבוקסינג, רמון דקרס, ושל לוחמי ה-MMA מירקו פיליפוביץ' ופדור אמיליננקו. במקביל החל להתעניין בערכי הסמוראים ובבושידו ולקרוא ספרים של לוחמים יפנים. העיסוק בזה, המשמעת הנדרשת לשם כך וההשראה שקיבל חוללו את השינוי הגדול ביותר בחייו של הצעיר ההיפראקטיבי.
"גרנו בחדר קטן בשכירות ואני זוכר שהיו לנו שירותים משותפים עם השכנים", סיפר על החיים עם אימו ואחותו. "החלטתי אז לכתוב מילים כמו 'אחריות', 'משמעת' ו'ניצחון' על הדלת. אחר כך רשמתי לעצמי כמה אני רוצה להרוויח ומה אני מצפה מעצמי, כדי שתמיד אראה את זה מול העיניים. אחרי שנים, כשעברנו לדירה אחרת שילמתי עבור הדלת הזו והצבתי אותה בסלון כדי שתמיד אוכל לראות אותה שוב. עדיין יש לי אותה".
למרות ההסתייגות של אימו, פרוחאזקה הצליח לשכנע אותה שאין לה מה לחשוש מהעיסוק החדש שמצא. אחרי שצפה ב-2008 בסרט "לעולם אל תיכנע" (Never Back Down) החל להתאמן באיגרוף תאילנדי וכשהיה בן 17 זכה במדליית זהב באליפות צ'כיה במשקל עד 86 ק"ג. ב-2012 השתתף לראשונה בקרב MMA ובמקביל לתחילת דרכו הספורטיבית, הפסיק להיות מעורב בקטטות רחוב.
כבר מתחילת דרכו בזירה לפני כעשור בלט פרוחאזקה בסגנון הברוטאלי והמכות והבעיטות הקטלניות, והיה ברור שיש בו משהו מיוחד. גם הסיומות, המרפקים בסיבוב, הבעיטות מטווח קרוב, האפרקאטים (אגרופים לסנטר מלמטה) ומכות הוו (הוקים) הארוכות הפכו אותו ללהיט. כשזכה ב-2013 בתואר מטעם התאחדות GCF בניצחון על מרטין ושלץ, כיכב ברשתות הסרטון בו השיג נוק אאוט במכת ברך עם קפיצה לפנים של יריבו. הוא גם זכה בבונוס כספי ואותו קרב נבחר לקרב השנה בצ'כיה.
צורת ההכנעה של היריבים בנוק אאוט עם מכת ברך בקפיצה הפכה לסימן ההיכר של פרוחאזקה, שהגן כך על תוארו בקרב נגד תומאש פנץ ב-2014 תוך 41 שניות מפתיחת הקרב. אחרי שהשיג 14 ניצחונות ב-17 קרבות בתוך שלוש שנים הפך לצ'כי הראשון שחתם ב-2015 בארגון היפני היוקרתי, Rizin.
במקביל, כשהוא כבר לוחם מקצועי ורחוק מקטטות הרחוב, פרוחאזקה השולט באנגלית גם למד להיות בן אדם. הוא למד לתואר ראשון במדיניות הכושר הגופני של כוחות הביטחון וגם סיים לימודים בבית הספר למשפטים וביטחון של ברנו.
באותו זמן קיבל פרוחאזקה את הכינוי "דניסה", שם נפוץ של בחורות בצ'כיה, בגלל שבאחד המקרים הגיב בטעות לקריאה של מאמנו אשר התכוון לספורטאית בשם זה. "אני לא מבין את זה", התייחס באחד הראיונות לכך שהוא מכונה בכינוי של בחורה במקום בכינוי כמו "המחסל" או "לב האריה" בו מחזיקים לוחמים בדרך כלל. "באחד המקרים נציג של ה-UFC דיבר איתי בטלפון ושאל אם הוא צריך להתקשר גם למישהי בשם דניסה. אמרתי לו שהוא לא חייב".
באפריל 2019, אחרי שהכניע יריבים כמו קארל אלברקטסון וברונו קפלוזה זכה פרוחאזקה בתואר העולמי במשקל קל-כבד מטעם Rizin כשניצח את מוחמד לאוואל בנוק אאוט טכני בסיבוב השלישי (נקם בו על הפסד ארבע שנים לפני כן). כעבור שמונה חודשים הגן על תוארו כשהכניע בנוק אאוט את קלארנס בריירון דולוווי בנוק אאוט בסיבוב הראשון. בין לבין, באוקטובר 2019 השתתף בקרב במשקל עד 100 ק"ג וניצח את פאביו מלדונאדו בנוק אאוט בסיבוב הראשון.
התמודד על התואר ב-UFC אחרי שני קרבות בלבד
בינואר 2020 חתם פרוחאזקה על חוזה ב-UFC אחרי שקיבל עוד קודם לכן הצעות לעשות זאת, אבל העדיף להתחרות ביפן ולחכות לרגע המתאים. ב-11 ביולי של שנת הקורונה ניצח בקרב הראשון שלו ב-UFC את וולקן אוזדמיר בנוק אאוט בסיבוב השני. אותו קרב נבחר להופעה של הלילה והכל ידעו שמועמד חדש לתואר העולמי הופיע. ב-1 במאי 2021 התמודד מול דומיניק רייס (שנלחם פעמיים על התואר העולמי במשקל כבד) וניצח בנוק אאוט בסיבוב השני.
אחרי שקיבל את פרס "ההופעה של הלילה" ו"הקרב של הלילה", ואחרי שהשתתף בשני קרבות בלבד ב-UFC, זכה הצ'כי להתמודד ביום ראשון האחרון בסינגפור על התואר העולמי מול האלוף הברזילאי גלובר טשיירה. "אם צריך למות בשביל לנצח אתה חייב להיות מוכן לזה - ואהיה מוכן יותר ממנו", הכריז וטס למקדש ביפן לצורך מדיטציה וקבלת השראה מלוחמים, לפני שנחת בסינגפור שלושה שבועות לפני הכניסה לאוקטגון.
לעימות הגדול הגיע פרוחאזקה עם צמה מגולגלת מעל הראש, תספורת האופיינית לסמוראים היפנים. בקרב עצמו הוא ניצח בחניקה מאחור בסיבוב החמישי, 28 שניות לפני הסוף ובכך הפך לאלוף ה-UFC הצ'כי הראשון בהיסטוריה.
למרות ההישג, שהגדיל את רצף הניצחונות שלו ל-13, פרוחאזקה לא היה מרוצה והגיב כשהוא מדמם: "מבחינתי זה היה קרב נורא, הופעה גרועה שלי. בפעם הבאה אהיה טוב יותר, אני חייב להיות דומיננטי ובחלק מהזמן פשוט שרדתי. אני מוכן לסיים כל קרב ולא משנה באיזה שלב ובאיזו טכניקה. אני לא רוצה להילחם ככה ולהתמלא בדם, זה לא יפה. אולי לכם זה נראה יפה כי אתם מחפשים בידור, אבל כלוחם אני רוצה להילחם נקי".
על הניצחון הדרמטי שהשיג ממש לפני סיום הקרב סיפר: "ביצוע החניקה בא לי באופן טבעי. הייתי קצת עצלן, חיכיתי רק לרגע הנכון ולהזדמנות שתגיע. בסיבוב החמישי ידעתי שזה 50:50 ושאני צריך לעשות משהו כדי לסיים את זה, אבל יד שמאל שלי נשברה, אז אמרתי לעצמי שאנצל כל הזדמנות שתהיה לי. 'הפסד' זו מילה שבכלל לא נמצאת בלקסיקון שלי - או שאני מנצח או שאני לומד לקח".
עבור רבים, הניצחון של פרוחאזקה, בייחוד בצורה בה הכניע את יריבו המנוסה, מהווה הפתעה. היה זה ההפסד בחניקה הראשון של טשיירה בקריירה הנמשכת כבר 20 שנה ו-41 קרבות. נשיא ה-UFC דיינה ווייט, אחד שראה כבר הכל, הגיב: "אין מצב, אין מצב מז---ן, איזה לילה מז---ן, איזו מלחמה מז---ת, בן אדם, יירי העיף אותו".
הלוחם אנטוני סמית’ לא פירגן: "זה היה קרב גרוע של שני המתחרים ויירי לא ראוי לתואר. בפעם הראשונה טשיירה נראה זקן, זה לא היה אותו לוחם שהכרנו והוא לא נראה כמו אלוף. נכון שאנשים נהנו, אבל שני הלוחמים האלה צריכים להתבייש במה שהם הראו".
גם פרשנים אחרים התייחסו לאיכות הקרב וכינו אותו "טרילה בסינגפור", על שם קרב האיגרוף הנודע "טרילה במנילה" בין מוחמד עלי לג'ו פרייזר ב-1975, כדוגמה לעימות שהבטיח הרבה וייצר כותרות, אבל לא נחשב לטוב במיוחד. לעומת זאת אלוף העולם לשעבר במשקל כבד דניאל קורמייה משוכנע שפרוחאזקה בעל פוטנציאל להיות הראשון שמחזיק בתואר זמן ממושך מאז החליט ג'ון ג'ונס לעלות לקטגוריית משקל גבוהה יותר: "אני חושב שהוא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן".
שותה מים מהבאר וממשיך לחיות בצניעות
את הצ'כים לא מעניין שיש אנשים שלא מפרגנים, עבורם "יירקה", כפי שהוא ידוע במולדתו, הוא איש נערץ ואהוב. אם היה כזה עוד לפני הזכייה בתואר, הרי שהשגתו הפכה אותו לסלבריטי ענק. קריאת הקרב שלו, "בומבי ג'אק פיקה" (BJP, בצ'כית: "תעיפו את החרא הזה ממני") הפכה למותג שכל אחד במדינה מכיר ואוהדיו הריעו בהתלהבות בעת שהוא הציג לראווה את חגורת האליפות בה זכה. גם המאמנים שלו, ירוסלב חובצ'אק ומרטין קראיבנוב, הפכו למבוקשים ביותר אחרי שלאורך כל הדרך דאגו שהספורטאי שלהם לא ישוב להסתבך בצרות.
בעקבות הצלחתו הקים פרוחאזקה את קרן BJP שנועדה לסייע לילדים חולים להגשים חלומות, מה שרק העצים את הפופולריות העצומה שלו. אחד מאוהדיו, יירי מטושק, כתב בפייסבוק: "הוא צריך לזכות בקלות בתואר ספורטאי השנה". גולשת אחרת כתבה: "אף פעם לא האמנתי שאצפה בקרב UFC ושאעודד בהתלהבות כזו, תודה לך". גולש נוסף הוסיף: "איזה בן אדם מיוחד, הייתי תולה פוסטר שלו בחדר שלי, חבל שאני מבוגר מדי בשביל זה".
גם בת הזוג של פרוחאזקה, קמילה קורדוליקובה המבוגרת ממנו בחמש שנים, הפכה למרואיינת מבוקשת ודיברה על השאיפה של השניים להפוך להורים: "לא דיברנו על זה ועל חתונה. הוא בטח רוצה ילדים ואני כבר לא כל כך צעירה. נראה, אני לא מתכננת דברים כאלה מראש, כרגע הקריירה שלו יותר חשובה".
קורדוליקובה, עורכת דין שחיה עם פרוחאזקה לסירוגין כבר 8 שנים (נפרדו זמנית ב-2019), הוסיפה: "הזכייה שלו זה חלום שהתגשם. ליום הולדתו ה-22 הכנו לו עוגה עם כיתוב 'אלוף UFC' ובגיל 29 הוא השיג את זה. לא היה לי ספק שינצח, כי הוא יכול לצאת מכל דבר. לא היה לנו הרבה זמן להיות ביחד לפני הקרב וגם אחר כך בקושי דיברנו. אנחנו גם לא חוגגים אף פעם ביחד את הניצחונות, חגיגות כאלה זה לא דבר שמתאים לבנות, הם אגרסיביים מדי".
הניצחון של פרוחאזקה לא רק הוציא אלפי צ'כים לחגוג ברחובות, במדינה מאמינים כעת שההישג שלו יעלה בצורה ניכרת את הפופולריות של ה-MMA במדינה. הפרשן מיכל פטרגל סיפר על החווייה שבשידור הזכייה שלו: "כשיירקה ספג מרפק מטשיירה חששתי שהרופא יפסיק את הקרב. זו הייתה התקפת לב לכולנו, כי הקרב הזה היה חשוב מאוד לא רק עבורו, אלא לכל המדינה. בסיבוב האחרון לא הייתי מסוגל לשבת על הכיסא. עכשיו כולם יודעים בכל העולם איזה כשרונות יכולים לגדול בצ'כיה. זה יגדיל את הקרדיט שלנו ויביא אלינו תחרויות. הניצחון הזה יעזור לנו להיפטר מדעות קדומות. יותר לא יגידו שזה ברברי ולא ספורט, יצאנו מהשלב הפרהיסטורי".
ואכן, החגיגות בצ'כיה מוכיחות שה-MMA כבר אינו נחשב שם לספורט שולי, והדבר רק יכול לעורר קנאה. אפילו הלוחם המפורסם והמעוטר קונור מקגרגור הגיב: "כשאני זכיתי בתואר הראשון שלי וחזרתי לאירלנד, היחידים שבירכו אותי היו פקידי המכס בנמל התעופה". פרוחאזקה הסכים: "זה הזמן לכתוב מחדש את ההיסטוריה והחגורה בה זכיתי היא רק נקודת ההתחלה. MMA הוא ספורט ברמת איכות גבוהה במדינה שלנו וכמו צ'צ'ניה, אנחנו צריכים לשלוח לוחמים שיכבשו את העולם".
משלושת הקרבות ב-UFC הרוויח פרוחאזקה כ-700 אלף אירו, אבל הסכום הזה לא כולל רווחים נוספים שהוא צפוי להשיג מספונסרים. למרות השינוי הגדול בחייו, הוא ממשיך לחיות בצניעות והתנאים בהם הוא מתגורר אינם מהמשופרים, בלשון המעטה. לא רק שהוא נמנע מרכישת מכוניות פאר ושאר מוצרי יוקרה אותם הוא יכול להרשות לעצמו, הוא גם מתגורר בבקתה ביער ליד ברנו, בה יש אמנם חשמל, אבל אין מים וגז. את המים הוא שואב מבאר מקומית אבל מה שכן - הוא כמובן דאג שבמקום המנותק מהציוויליזציה יהיה חדר כושר.
אחרי ניצחונות נוהג פרוחאזקה לחגוג בעישון סיגריה. לדבריו, הוא לא מעשן באופן קבוע: "אני רק מדליק ושותה אלכוהול כדי לחגוג, אבל לא נוהג לעשן הרבה, רק סיגריה או שתיים בחודש". אולי יש כאלה שמרימים גבה בשל כך, אבל הרקורד שלו בקריירה, הכולל 29 ניצחונות ב-33 קרבות (מתוכם 25 בנוק אאוט), 3 הפסדים בלבד ותיקו אחד, מדבר בעד עצמו.
כעת השאלה היא נגד מי יתמודד פרוחאזקה בקרב הבא בו ינסה להגן על תוארו. ייתכן שטשיירה שהחליט לא לפרוש בגיל 42, יילחם נגדו שוב בקרב חוזר, ואפשרות נוספת היא שיהיה זה האלוף לשעבר הפולני יאן בלאחוביץ', אשר איתגר את פרוחאזקה בטוויטר בנוגע לכך וקרא לעימות האפשרי ביניהם "הקרב על אירופה".
ההנחה היא כי אם קרב כזה יתקיים האולם יתמלא ב-40 אלף איש. פרוחאזקה סיפר אחרי שהשניים נתקלו זה בזה לאחר הניצחון האחרון שלו: "הוא היה מאוד אגרסיבי ואמרתי לו שאני אוהב אותו בגלל זה, הוא חייך אליי בהתחלה וזה היה בסדר. אחרי הקרב הוא אמר לי שהוא רוצה להילחם נגדי, אז אמרתי לו שאני אוהב אותו ונדבר בכלוב. הקרב הבא מולו? נראה, אהיה מוכן לזה, אבל קודם לכן תנו לי לתקן את הפנים שלי וללמוד מהטעויות".
לאחר מכן הספיק לגלח את ראשו כדי להופיע בפעם הבאה בפומבי בתספורת שונה, והצהיר: “הייתי זקוק לזה כדי לסיים פרק בחיים שלי ולהתחיל פרק חדש עם אנרגיה חדשה. זו תספורת המלחמה שלי, כשאתה מוכן למלחמה אתה צריך להיראות כמו לוחם”.
ואם אתם שואלים מה אמא שלו אומרת עליו היום, פרוחאזקה סיפר: “דיברתי איתה בטלפון אחרי הניצחון כשהייתי בדרך למלון. היא קיללה אותי ושאלה איך זה שהוא הרביץ לי כל כך הרבה מכות”.