הפשע הגדול של קארים בנזמה כלפי מתייה ולבואנה הוא לא בהכרח ניסיון הסחיטה, אלא דווקא בכך שהפרשה הזו הגדירה את הקשר בתודעה הציבורית. זו האסוציאציה הראשונה של רוב חובבי הכדורגל עם שמו. תגידו ולבואנה – והם חושבים מיידית על קלטת סקס לוהטת.
וזו הרי חרפה, כי ולבואנה הוא אמן, שחקן מהנה עם יכולות טכניות מזהירות, שהיה פעם אחת התקוות הבולטות ביותר של הכדורגל הצרפתי. גם היום, כשהוא נושק לגיל 38, הוא עדיין מספק נגיעות מופלאות בכדור ואוהדי אולימפיאקוס ממש לא רוצים שיעזוב את הקבוצה. מספר הדקות שלו פחת משמעותית בעונה החולפת, והצרפתי פתח בהרכב 12 פעמים בלבד בכל המסגרות, אך השפעתו על המגרש ובחדר ההלבשה עדיין עצומה. המועדון הגיש לו הצעה טובה להארכת החוזה שמסתיים החודש, וביוון מעריכים כי הקשר עשוי להשיב בחיוב. אם כך יהיה, הוא יפגוש את מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות וגם האוהדים הישראלים יוכלו לקבל שוב טעימה מכישוריו.
גם ולבואנה עצמו ישמח בוודאי ליהנות מהרפתקה נוספת בליגת האלופות. המסע שלו במפעל החל אי שם ב-2007 ואת שערו הראשון הוא כבש באנפילד, נגד ליבפרול של יוסי בניון. ועוד איזה שער זה היה: כדור מסובב מרהיב לחיבורים של פפה ריינה שהביא למארסיי ניצחון 0:1 סנסציוני. זו הייתה הפעם הראשונה בה עלה שמו של ולבואנה לכותרות ברחבי אירופה והאוהדים גילו את הבחור נמוך הקומה עם הקסם המיוחד והחיוך שובה הלב.
לא היה לו קל לבסס את עצמו כי מבנה גופו גרם למאמנים רבים מדי לפסול אותו והוא גם לא היה מהיר מספיק לטעמם. הוא הגשים את חלומו כנער כאשר התקבל לאקדמיה של בורדו, הקבוצה הגדולה מחבל הולדתו, אבל שוחרר ממנה בגיל 18 כי לא התאים לכאורה לכדורגל מקצועני. עד גיל 21, הוא בילה במעמקי הליגה השלישית במדי ליבורן הצנועה, אז משכה הצטיינותו את תשומת הלב של הסקאוטים – ומארסיי הייתה הזריזה מכולם במגעים כדי לזכות בשחקן שהפך לימים לסמל שלה.
בתחילת דרכו במועדון הוא נאלץ להתמודד עם יחס משפיל מצידם של פרנק ריברי וסמיר נאסרי שלעגו לו בגלל גובהו: כולה 167 סנטימטרים. ולבואנה היה חזק מספיק מנטלית כדי להתגבר על כך, והשער מול ליברפול הזניק אותו למעמד אחר לגמרי. כיבוש חשוב עוד יותר בליגת האלופות הגיע בדורטמונד בדצמבר 2011, אז הייתה זקוקה מארסיי לניצחון על החבורה של יורגן קלופ במחזור הנעילה בשלב הבתים כדי להעפיל לשמינית הגמר על חשבון אולימפיאקוס. היא פיגרה 2:0 בפתיחה, אבל השוותה ל-2:2, ואז – בדקה ה-87 – השלים ולבואנה את המהפך במבצע אישי מבריק. גם הפעם הלך הכדור לחיבורים הרחוקים והאושר לא ידע גבול.
באותה תקופה הוא כבר היה המנהיג והכוכב של מארסיי, וגם שחקן מסקרן בסגל הנבחרת. במונדיאל 2010 וביורו 2012 הוא עוד היה על הספסל, אבל אצל דידייה דשאן בגביע העולם ב-2014 כבר פתח בכל המשחקים בהרכב. לו הכל היה הולך כשורה, היה עשוי ולבואנה להתפתח לכוכב בולט עוד יותר, אבל החלטה אחת שגויה פגעה קשות בסיכוייו. בקיץ שאחרי גביע העולם בברזיל, בו גילה יכולת משובחת, חשקו בו ליברפול וארסנל, אבל הוא בחר לחתום בדינאמו מוסקבה שהציעה שכר מפנק יותר.
המטרה הייתה להפוך לכוכב הגדול ביותר בליגה הרוסית ולהצעיד את דינאמו לאליפות היסטורית ראשונה, אבל זה לא קרה, על אף פתיחה מעודדת. ולבואנה לא ידע שמדובר במועדון מטורלל שמנוהל על ידי מספר אנשים עם אגו נפוח, ללא חלוקת סמכויות ברורה ביניהם. הקבוצה הידרדרה למרכז הטבלה, נזרקה מאירופה בגלל הפרת חוקי פייר פליי פיננסי, ועוד לפני תום העונה התקבלה ההחלטה על מכירת חיסול. במקום לשחק בפרמייר-ליג, הנסיקה של ולבואנה נעצרה.
אז הוא גם הפר את ההבטחה שנתן חגיגית לאוהדי מארסיי לא לשחק באף קבוצה צרפתית אחרת. אחרי שמונה שנים, אליפות קסומה ב-2011, 38 שערים, 50 בישולים ואינספור מבצעים מהנים וכדורים נייחים מבריקים, התקבלה במועדון ההחלטה לא להשתמש עוד בחולצה מספר 28 שלו, והאוהדים נפרדו ממנו בדמעות. שנה בלבד לאחר מכן, הוא חתם לפתע בליון – והזעם ביציעי איצטדיון ולודרום לא ידע גבול. קבלת הפנים שאירגנו לו כאשר ליון ביקרה שם הייתה לוהטת אפילו בהשוואה להגעתו של לואיס פיגו לקאמפ נואו בחולצה הלבנה של ריאל מדריד. הקדנציה כולה בליון לא הסתדרה כפי לפי התוכניות, ובאותה תקופה גם הפסיק ולבואנה לקבל זימונים לנבחרת. פרשת הקלטת עם בנזמה רק תרמה לכך, אבל זה לא היה העיקר. בכל זאת, הוא כבר חצה את גיל 30 והחלה הספירה לאחור.
אז הספירה הזו עדיין נמשכת כי ולבואנה נדד לדרום אירופה במטרה להרוויח כסף, לספוג אהבה מהקהל ולרקוד על המגרש. שנתיים בפנרבחצ'ה לא הניבו תארים, אבל בפיראוס אליה הגיע ללא תמורה ב-2019, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. כבר בעונתו הראשונה היה הצרפתי השחקן הבולט ביוון וסייע לאולימפיאקוס לזכות באליפות אחרי שנתיים קשות בהן נדד התואר לא.א.ק אתונה ולפאוק סלוניקי.
ב-2020 אף העפילה אולימפיאקוס לשלב הבתים בליגת האלופות והמאסטרו הקטן פגש – כנראה בפעם האחרונה בקריירה – את מארסיי האוהבתו. היה זה ולבואנה שבישל אז את שער הניצחון בזמן פציעות בדרך ל-0:1 וכל האיצטדיון הביתי באדום-לבן התפוצץ משמחה. ולבואנה יודע להעניק לאוהדים את הרגעים האלה והם מוכנים לנשק את האדמה עליה הוא דורך גם עכשיו, כאשר כבר אין לו כוח להשלים משחקים מלאים.
בעונה שעברה הודחה אולימפיאקוס בידי לודוגורץ במוקדמות הצ'מפיונס וזה עשוי לשמש מוטיבציה עבור ולבואנה להישאר בקבוצה לעונה אחת נוספת לפחות. "מתייה הוא שחקן נערץ במיוחד והמועדון עשה הכל כדי שיחתום – אז הוא צפוי כנראה לעשות את זה", מספר העיתונאי היווני קוסטאס ברצוס, "בשלב זה של הקריירה, הוא ישחק לעתים רק 10 או 15 דקות, אבל עדיין יוכל לעשות את ההבדל. ניסיונו ואופיו חיוניים ביותר עבור הקבוצה. כולם מאמינים שהוא ישיב בחיוב בהקדם".
אז כן, יש למכבי חיפה סיכוי טוב לפגוש את ולבואנה ביולי ואלה בשורות טובות מבחינת חובבי הכדורגל הטכני והאלגנטי. מצד שני, הוא עלול להכריע את ההתמודדות לטובת היוונים.
ניתן להאזין לפרק גם דרך אפליקציית Spotify ואפליקציות הפודקאסטים של אפל ושל גוגל