השלשות והלקח מחצי הגמר: חולון רוצה אליפות

ביתרון 0:1 וכשהיא משחקת במגרשה הביתי, הפועל חולון תקווה לסגור עניין הערב (חמישי, 20:45) מול בני הרצליה בסוויפ שיהיה שווה זכייה באליפות. בחולון נרגשים אך לא יתר על המידה וזוכרים היטב את סדרת חצי הגמר מול הפועל ירושלים, שם גנבו את הביתיות אך הפסידו את המשחק השני ונאלצו להשלים את העבודה דווקא בחוץ. הערב, כאמור, חניכיו של גיא גודס נמצאים במרחק של 40 דקות מזכייה באליפות, הרצליה מנגד רחוקה 80. 

רישומו של היידן דלטון לסדרת הגמר היה למעשה החלטה מודעת, ולא כזו שנכפתה כשם שקרה בסדרה מול הפועל ירושלים, מבחינתה של הפועל חולון שתהיה לה נחיתות בכל הקשור לגודל, את החיסרון קבוצתו של גודס הפכה ליתרון דרך הקו האחורי ולאחר מכן דרך הניידות של הקו הקדמי כמו גם היכולת לרווח. הנוסחה של קבוצתו של גודס הייתה מאוד ברורה ו"הרעל" בו בחרה הפועל חולון היה זה של צ'ינאנו אונואקו. 

אונואקו, כזכור, סיים את המשחק הראשון עם 18 נקודות ו-20 ריבאונדים, ועם הנזק שהוא עשה לסגולים צהובים גודס בהחלט חי בשלום, הרי המאמץ המלחמתי עסק כולו במסייעת של אונואקו, עם דגש על קווינטון הוקר וכריס באב שחיברו יחדיו 2/17 מעבר לקשת, אגב שאר הקבוצה הוסיפה 1/7 בדרך ל-3/24 מעבר לקשת והנחת היסוד של שני המאמנים לקראת המשחק הערב חייבת לעסוק בקליעה מעבר לקשת. 

כריס באב (איציק בלניצקי)

בדיוק כשם שקרה לכריס באב וקווינטון הוקר במשחק הראשון מול מכבי תל אביב אותו הם סיימו עם 1/11 מעבר לקשת, גם הפעם אל לחולוניה לצפות לערב נוסף עם אחוזים כאלו מעבר לקשת. ההגנה האזורית שעבדה נהדר לגיא גודס בכל הנוגע לקליעה של הרצליה מעבר לקשת תצטרך להיות מרוכזת אפילו יותר, היות ומדובר במשחק השני, וכן אין באמת שני משחקים שמתפתחים באופן זהה, בטח כשמדובר בסדרות ובטח ובטח כאשר מדובר ביריבות שונות, השניים כבר קלעו 6/11 מעבר לקשת. במשחק השלישי הם עמדו על 4/11 אך הקבוצה עמדה על 59% לשתי נקודות. 

במשחק הראשון של סדרת הגמר גודס ראה את כריס ג'ונסון, היידן דלטון ומיקייל קייזר נכנסים לבעיית עבירות, אך הנשק הכי גדול של הפועל חולון השנה הוא שכל פעם הנזק יכול להגיע ממקום אחר והמשחק הקודם היה הוכחה ניצחת לכך, הרי הפתיחה הייתה של מנקו, ההמשך של טיירוס מגי וג'ו רגלנד והסיומת הייתה של גיא פניני, דלטון וקייזר וזהו אולי כאב הראש הכי גדול של אורן אהרוני, כך שבטח בכל הנוגע לצד ההגנתי בני הרצליה תהיה חייבת לשחק בהגנה כאילו אין מחר.

אורן אהרוני (איציק בלניצקי)

הסיבה לכך שהמשחק השני בסדרת חצי הגמר מול הפועל ירושלים ממשיך לעלות בחולוניה היא שבמשחק עצמו העצבים וההתרגשות הורגשו היטב וזה עלה להפועל חולון במשחק השני. הסגולים צהובים שוב מוצאים את עצמם בסיטואציה מוכרת. הם שוב מארחים, שוב מובילים בסדרה בה לא היה להם את יתרון הביתיות ושוב הם נמצאים במרחק של 40 דקות מאליפות שתהיה חותמת רשמית וסופית לעונה נהדרת באמת. 

בני הרצליה לעומת זאת חייבת להיות מרוכזת יותר במשחק הערב. כמות הפעמים שחניכיו של אהרוני הגיעו לטבעת והחטיאו הייתה פשוט מוגזמת, מהניצחון בקרב על הלוחות בני הרצליה הייתה צריכה להוציא יותר, ובכל הנוגע לקליעה מבחוץ, גם אונואקו יצטרך לזרוק מעבר לקשת כי עצם העובדה שהוא יאיים פעם אחת ושהכדור גם ייכנס בפעם הראשונה או השנייה ופתאום ההגנה תגיב שונה. לאורך העונה הסדירה כולה רק ארבע פעמים הסנטר לא לקח זריקה מעבר לקשת, מפתיחת הפלייאוף הוא סופר שלושה משחקים ללא ניסיון מעבר לקשת. חשוב לומר כי הקליעה מבחוץ לא מדובר בנשק יום הדין מבחינתו של אונואקו שהגודל לצד היכולת האתלטיות והניידות שלו הם למעשה הלחם והחמאה, אך במידה והוא אכן מאיים וגם זורק וקולע זה חתיכת בונוס, והרצליה צריכה כל כלי נשק אפשרי בהיכל טוטו.