אחרי שהסלטיקס שלטו במשחק הראשון, גולדן סטייט הגיעה עם הגב לקיר במשחק השני, בידיעה שאסור לה להפסיד משחק ביתי נוסף. זה נגמר ב-88:107 החלטי ו-1:1 בסדרת גמר שבינתיים לא רק מבטיחה - אלא גם מקיימת. הפעם קבוצת הרבע השלישי הטובה אולי בהיסטוריה, הצליחה לשמור על ההפרש הגבוה שהיא בנתה לעצמה, מבלי לאפשר לבוסטון לחזור.
הסלטיקס אולי יתלוננו על שיפוט שנתן קצת יותר מדי כבוד לגולדן סטייט, אבל השליטה של הווריורס לא היתה מוטלת בספק כבר מהפתיחה - של הרבע השלישי כמובן. קבלו את סיכום משחק 2, בסימן קרי והחזרה של גולדן סטייט לנשק הכי יעיל שלה - דריימונד גרין והטראש טוק.
ג'ייסון טייטום קולע זה טוב?
בחודש ינואר מרכוס סמארט התלונן בחדר ההלבשה מול חבריו, על כך ש"יש שחקנים שמחפשים את הסטטיסטיקה שלהם". בוסטון עמדה אז על מאזן שלילי. מאז היא ביצעה טריידים, שינתה סגנון משחק והתחברה ליחידה אחת שקשה מאוד לעצור. המשחק השני אולי החזיר את הסרט הרע ההוא לראש של סמארט. ככה זה כשג'ייסטון טייטום עומד על מדד הפלוס מינוס הכי גרוע אי פעם בסדרת גמר, של 36-. לא חכם. לא נעים.
ג'ייסון טייטום וגרנט וויליאמס (רויטרס)טייטום התקשה לקלוע במשחק הראשון והתמקד באסיסטים לחבריו, עשה הפעם אולי בדיוק את ההיפך הגמור במשחק מספר 2. הוא פתח טוב וסיים עם 28 נקודות, אבל עם מחצית שנייה לא פשוטה שכללה הרבה זריקות קשות שגררו מן הסתם גם החטאות. "הוא קלע טוב יותר הפעם, אבל העובדה היא שהמשחק נגמר בהפסד", סיכם פרשן TNT שאקיל אוניל. "בסופו של יום אתה רוצה לדעת לשלב בין הדברים, בלי לחשוב על הקליעה. לשלב את החברים, לתת לכולם לגעת בכדור. כל הגדולים ידעו לעשות את זה".
כשהספסל עושה את ההבדל
לכולם ברור שגולדן סטייט היא סטף קרי, אבל בשביל לנצח היא צריכה לקבל יותר גם מהאחרים. אז לפני הסדרה המומחים קבעו שהשחקנים המשלימים והספסל של גולדן סטייט, ייתנו לה יתרון משמעותי בסדרה. במשחק הראשון לא ראינו את זה, אבל בשני ג'ורדן פול וגארי פייטון ג'וניור עשו את ההבדל - ביחד כמובן עם אנדרו וויגינס. פייטון חזר מהיעדרות ארוכה בשל פגיעת מרפק, והראה שהוא יכול לתת דקות משמעותיות של לחימה, הגנה, מהירות וקליעה שכל קונטנדרית צריכה מהספסל.
הפעם קיבל עזרה. סטף קרי וג'ורדן פול (רויטרס)קליי תומפסון מצדו, עמד על 11- במחצית וקלע רק זריקה אחת מ-8 שלקח. במחצית השנייה הוא השתחרר מעט, אבל מי שנעלם במשחק הראשון והתעלה הפעם הוא פול, שעם שתי שלשות אדירות, כולל אחת מחצי מגרש בסוף הרבע השלישי, פחות או יותר גמרו את המשחק. אבל צריך לזכור שכל חמישייה טובה שהציגו הווריורס, כללה בפלייאוף הזה את וויגינס. הפורוורד הקנדי תמיד היה אתלטי, אבל השנה הצליח לייצב את הקליעה שלו מחצי מרחק ומחוץ לקשת. מעבר לזה, ההגנה שלו השתפרה פלאים. לא מעט קרדיט על כך מגיע לעוזר המאמן מייק ג'יימס, שידע כמו כולם - שהגנה מתחילה ברצון לעבוד קשה.
מספרים על קטעי וידאו שונים שג'יימס הראה ל'וויגס', כולל אחד בו הקנדי מצליח לעצור את לברון ג'יימס. הוא השתמש באותו קטע כדי לדרבן אותו ולהוכיח שהוא מסוגל להפוך למגן מעולה. וויגינס מעולם לא קיבל יחס פרטני שכזה וידע שזה הזמן שלו להפוך לשחקן משמעותי ב-NBA, עם קבוצה שבה או לא השחקן המוביל, אלא רק אחד מכמה כוכבים, והשלישי או הרביעי שבונים עליו לקחת זריקה קריטית. עם פחות לחץ ויותר זמן ללמוד כשהדרישה להובלת הקבוצה לא נוחתת עליו, הוא יכול היה להתקדם בשקט ולהתאים את עצמו לווריורס ולצרכים שלה. אז הפעם הוא סיים עם 11 נקודות באחוזים בינוניים, אבל ההגנה הייתה שם. ועוד איך.
אנדרו וויגינס מעל כולם (רויטרס)מהצד השני אגב, בוסטון לא קיבלה כלום מעבר למספרים של שני הגדולים שביחד עם דרק ווייט (12), היו היחידים שקלעו בדאבל פיגרס. אל הורפורד סיים עם 2 נקודות בלבד אחרי משחק ראשון לפנתיאון. הוא לא לקח זריקה אחת לשלוש, בעוד מרכוס סמארט שסיים גם הוא עם שתי נקודות, עמד על 0 מ-3 מחוץ לקשת. אין ספק שבלי עזרה לשני הסופרסטארים שלה, בוסטון לא תנצח יותר מדי משחקים בסדרה הזו.
כשדריימונד נכנס לך לראש
ג'יילן בראון היה אולי הדמות הטרגית של המשחק. עבירה טכנית שנשרקה נגדו, שינתה לפחות מבחינתו את מהלך המשחק. בעוד אחת אחרת שהיתה צריכה להישרק נגד דריימונד גרין, עשתה את ההבדל עבור הצד השני. בסמוך לסוף המחצית, בראון מצא את עצמו מתעמת עם גרין, אחרי שזה נפל עליו במהלך זריקה ואז שלח רגל ואחר כך גם דחיפה קטנה. השופטים לקחו בחשבון את חשיבות המעמד, והחליטו שלא לתת לגרין עבירה טכנית שנייה שהייתה גוררת אחריה הרחקה.
קליי תומפסון ודריימונד גרין חוגגים (רויטרס)"הרגשתי שגולדן סטייט יצאה בזול עם כמה מהשריקות", אמר בראון בסיום, "אבל אנחנו צריכים להיות חכמים יותר. הרגשתי שזה היה מהלך לא חוקי. הרגשתי שהשופטים נתנו לו לצאת מזה הפעם. אבל זה מה שהוא עושה, זה לא מפתיע. נצטרך להתאים את רמת הפיזיות שלנו לזו שלהם. זה הכול". צמד פרשני ABC, ג'ף ואן גנדי ומרק ג'קסון התווכחו על השריקה. ואן גנדי דווקא שיבח את השופטים על שהתחשבו במעמד ולא הפכו את סדרת הגמר למשהו שיזכרו בגלל הרחקה כזו או אחרת. ג'קסון חשב שדריימונד צריך לשלם כי הוא יודע שאסור לו להגיע למצבים האלה.
אבל כל זה היה כנראה חלק מתכנית המשחק של דריימונד. "מתי ידעתי שהוא הולך לעלות ככה לפארקט? חמש דקות אחרי המשחק הראשון", טען קרי. "האנרגיה שלו מדבקת. זה בדיוק מה שהיינו צריכים". אז תהיו בטוחים שגרין לקח הכל בחשבון, כולל הרחקה אפשרית, וכבר מהפתיחה אפשר היה לראות אותו מקניט את טייטום, גראנט וויליאמס, סמארט ובראון עוד במחצית הראשונה. בוסטון פשוט נתנה לדריימונד להיכנס לה לראש ו-18 איבודי כדור מעידים מן הסתם על אי שקט.
סטף קרי מול ג'ייסון טייטום (רויטרס)"אנחנו יודעים מה דריימונד מביא למשחק. אני אוהב את זה אצלו וגם שיחקתי לצידו בנבחרת. זה לא חדש", ניסה טייטום להמעיט בערכו של הנושא, "אבל הפעם האיבודים פגעו בנו. אנחנו צריכים לדעת לשמור על הכדור וזה משהו שנצטרך לדעת לעשות כבר במשחק הבא".
רבע שלישי שגומר משחקים
הווריורס עלו למשחק אחוזי תזזית וניצחו בכל רבע, אבל כמו בכל משחק, היה זה הרבע השלישי בו הקבוצה של סטיב קר ברחה. במשחק הראשון בוסטון עוד הצליחה לחזור במהירות לעניינים, אבל הפעם זה לא קרה. הרבע השלישי הסתיים בתוצאה 14:25 לווריורס, שהמשיכו עם ריצה נוספת של 0:6 לתוך הרבע המכריע. "היינו מאורגנים יותר. שיחקנו עם ייאוש. הקשנו עליהם ואני שמח שהצלחנו", טען סטף בסיום.
סטף קרי (רויטרס)"היה לנו רבע שלישי דומה למשחק הקודם, אבל היה חשוב לנו להגדיל את הפער כמה שיותר ולהתחיל את הרביעי כמו שצריך. בצד השני היה חשוב שלא נאבד ונאפשר להם לצאת למתפרצות, אלא להכריח אותם להתמודד מול הגנה מסודרת שלנו". גם קואץ' קר המשיך את אותם דברים והזכיר שוב ושוב את המושג 'פיזיות' במסיבת העיתונאים אחרי המשחק. "ידענו שבמפגש הראשון היה קל מדי עבור בוסטון ולא רצינו לחזור על זה", סיכם מאמן גולדן סטייט, סטיב קר. "נכון שגרמנו להם לאבד כדורים, אבל מבחינתי איבודים הם מוצר נלווה לפיזיות ועבודה קשה בהגנה. מעבר לסטף קרי שהיה נהדר בהגנה, וויגס, פייטון ודריימונד הפכו עבורם את המשחק לקשה יותר.
קר החמיא לכוכב שלו שמבחינתו, למרות 29 נקודות עם אינסוף סלים חשובים, עשה את ההבדל יותר מבחינה הגנתית מאשר התקפית. "סטף היה מלהיב ברבע השלישי. זה לא רק הקליעות, אלא גם ההגנה. הוא לא מקבל מספיק קרדיט על המאמץ והפיזיות שהוא משקיע בשנים האחרונות בתחום הזה. ההבדל הוא גדול אפילו ביחס למה שזכיתי לראות ממנו לפני 8 שנים כשהגעתי. זה פשוט כיף לראות". ההפרש הגדול אפשר לקרי לנוח כמעט לכל אורך הרבע האחרון - עובדה אליה נחזור ממש עוד מעט.
סטיב קר (רויטרס)מי לוקח את המשחק השלישי? תלוי בקרי
שתי הקבוצות שהראו שהן מסוגלות לנצח בחוץ, כך שגולדן סטייט בהחלט יכולה להחזיר לעצמה את הביתיות. אבל מצד שני - בוסטון כבר חזרה מהקבר כמה פעמים במהלך העונה ובעצם גם במהלך הפלייאוף עצמו. עכשיו כשהסדרה חוזרת לבין טאון, עם מומנטום ענק לשושלת ממפרץ סן פרנסיסקו, נשאלת השאלה - האם בוסטון תהיה מסוגלת להתאושש? הרבה יהיה תלוי בטייטום ובהגנה של הסלטיקס, שעם הקהל הביתי צפויה לגרום לווריורס הרבה בעיות.
אימה יודוקה יודע שההגנה שלו תצטרך בצורה כזו או אחרת, למצוא פתרונות לסופרסטאר של היריבה, שהפך כמו שכולם ציפו, לשחקן המפתח בסדרה הזו. משום שעד עכשיו הפלייאוף הזה מוכיח שהדאבס, אולי יותר מתמיד, בנויים סביב ומתבססים על שחקן אחד - סטף קרי. אם בוסטון תצליח להוציא אותו מהקצב - משהו שלהוציא את הרבע הרביעי במשחק 1, היא לא ממש הצליחה לעשות עד עכשיו - היא תנצח.
כשנשאל האם הוא לא מודאג מכך שהפעם יש יותר מדי משקל על הכתפיים של קרי, קואץ' קר ענה: "יש הרבה דברים שמדאיגים אותי. לבוסטון יש קבוצה אתלטית, פיזית, עם גודל שקשה להתמודד איתו, אבל נעשה מה שצריך. אנחנו מסוגלים לנצח גם במשחקים בהם סטף פחות טוב, אבל אז נצטרך שאחרים יתעלו. זה משהו שעשינו בעבר ואין סיבה שלא נעשה את זה גם בעתיד אם נצטרך". בינתיים, העובדה שסטף נח במשך רבע שלם כמעט, יכולה לעשות עבור גולדן סטייט את ההבדל.
סטיב קר (רויטרס)שאלת העייפות של קרי יכולה להיות מכריעה לקראת המשחק השלישי, והעובדה שהסופרסטאר, שצריך אולי לתת מעצמו יותר מאי פעם בדרך לאליפות אפשרית, היא מכרעת. "תמיד היה צורך עבורי להתעלות", הודה קרי עצמו. "נכון שהיה לנו עומק בעבר עם קווין דוראנט ותומפסון, אבל השנה הקבוצה נבנתה בצורה שונה. אני לוקח על עצמי יותר, מנסה להסיט יותר תשומת לב עבור האחרים, ולהפעיל לחץ על היריבה כל הזמן. אני לא יודע איך זה ייראה בהמשך הסדרה, אבל אני מבחינתי חייב להמשיך לשחק חזק ולהראות ביטחון".