האוהדים שיגיעו מחר (חמישי, 21:45) לאצטדיון סמי עופר עשויים לצפות בביצועיו של נצר לשושלת כדורגל מפורסמת, שעבר מברצלונה לריאל מדריד, הוגדר בתקשורת הספרדית כ’מיני-הולאנד’ והשתייך לסגל שזכה בליגת האלופות. הכותרת הזו אירונית ומוגזמת מאוד, כמובן, אבל העובדות מדויקות בכל זאת. קבלו במחיאות כפיים את אנדרי גודיונסן שמוגדר כתקווה הגדולה בחוד נבחרת איסלנד, לקראת המשחק מול ישראל בליגת האומות.
אנדרי הוא דור שלישי לחלוצים איסלנדיים מצטיינים. הכוכב הראשון הוא ארנור גודיונסן, שהיה פורץ דרך במובנים לא מעטים, היה אחד הטובים במדינה בשנות ה-80, כיכב באנדרלכט ובבורדו, והאריך את הקריירה בנבחרת במיוחד כדי להגשים את החלום הגדול והמיוחד שלו – לשחק במדיה לצד בנו. וזה אכן קרה, אבל רק בערך.
ב-1996 עשתה משפחת גודיונסן היסטוריה נפלאה כאשר איידור בן ה-16 נכנס להופעת בכורה במדים הלאומיים, כמחליף במקום אביו בן ה-34, במשחק החוץ באסטוניה. השניים דווקא רצו מאוד להיות על המגרש ביחד, אבל נשיא ההתאחדות, אגרט מאגנוסון, חשב משום מה שצריך לשמור את האירוע המכונן הזה דווקא למשחק ביתי ברייקיאוויק בחלוף חודשיים. התוכנית החביבה הזו התקלקלה כי איידור שבר את רגלו מיד לאחר מכן, והצליח לחזור לכושר מלא רק כאשר ארנור כבר פרש. בשל הפספוס הזה, כועסים במשפחה על מאגנוסון עד היום. איידור התפתח לשחקן מוכשר יותר מהאב. כבר בגיל 18 הוא עבר לבולטון, משם טיפס לצ'לסי, לקח שתי אליפויות עם ז'וזה מוריניו, ועבר לברצלונה שם היה שותף בין היתר לעונת הבכורה המופלאה של פפ גווארדיולה שניבה טרבל היסטורי ב-2009.
שלוש השנים בקאמפ נואו הפכו אותו למזוהה עם הבלאוגרנה, ושם גם עשו שני בניו הראשונים את הצעדים הראשונים שלהם. אנדרי גודיונסן אמנם נולד בלונדון, אבל זוכר את עצמו רק מאז עברה המשפחה לבירת קטלוניה – ושם המשיכה להתגורר גם כאשר איידור יצא לסיבוב ברחבי העולם לקראת סוף הקריירה. כמו אחיו הגדול, סוויין ארון גודיונסן, התקבל אנדרי ללה מאסיה כבר בגיל שמונה, ונחשב לכשרון לא מבוטל. עם זאת, בדיוק כמו סוויין ארון, בשלב מוקדם יחסית הוא לא הרגיש שייך ולא התאים סגנונית למועדון, ולכן עבר לאקדמיה קטנה הרבה באיזור, ובגיל 13 זוהה על ידי הסקאוטים של אספניול. היריבה העירונית של בארסה שמחה מאוד לקלוט אותו וראתה בו נכס – לא כל יום מגיעים לשורותיה בנים של כוכבים שזהרו אצל פפ. ואולם, היא "נשדדה" כהגדרתה כאשר יריבה גדולה עוד יותר של ברצלונה הופיעה באופק ורצתה להביא את החלוץ הצעיר הישר למדריד.
אז לא – גודיונסן לא עבר ישירות מברצלונה לריאל, אבל המשפחה כולה בהחלט החליפה מגורים ב-2018. גם האח הקטן, דניאל, קיבל מקום באקדמיית קסטייה, והרעש בתקשורת היה די גדול. צאצא של גודיונסן דווקא בלבן? זו הייתה סנסציה קטנה, והפתיחה הייתה מסחררת. העיתונים אהבו לדווח על 31 שערים ב-29 משחקים שהפציץ האיסלנדי בעונתו הראשונה בקבוצה עד גיל 17, והוא גם צמח פיזית עם פרץ גדילה מרשים. סבא ארנור מתנשא ל-178 סנטימטרים, אבא איידר הגיע כבר ל-185 סנטימטרים, ואנדרי כבר מגרד 189 סנטימטרים. בכל דור הם נהיים גבוהים יותר, ובריאל קיוו שגם מוכשרים יותר.
הנסיקה המשיכה גם בקבוצה עד גיל 19, אבל אז – בדיוק לפני המעבר המתוכנן לקבוצת המילואים של המועדון בליגה שלישית – התרחש האסון. גודיונסן הצעיר קרע רצועות בברכו ביולי 2020, נעדר מהמגרשים במשך קרוב לשנה, וכל המומנטום נעצר. במועדון ליוו אותו באהבה בתהליך ההחלמה, ועם שובו ציפו לו מספר הפתעות. אנדרי לא רק נכלל בסגל קבוצת המילואים כדי ללמוד מהמאמן ראול, אלא גם צורף לרשימות שחקני הבית שהוגשו לאופ"א לצורך השתתפות אפשרית בליגת האלופות. קרלו אנצ'לוטי בא לעקוב אחריו באופן אישי, אהב את יכולתו כחלוץ מרכזי קלאסי, והעניק לו את החולצה מספר 42, אותה יכול היה עקרונית ללבוש בצ'מפיונס-ליג.
שער הבכורה במילואים הגיע באוקטובר, ובשלב זה קצת איבד פרשן העיתון ‘אס’, קרלוס פורחנס, את הפרופורציות. הוא פירסם מאמר מחמיא במיוחד לאיסלנדי תחת הכותרת "גודיונסן הופך למיני-הולאנד אצל ראול", וכתב, בין היתר: "ריאל רוצה להחתים גלאקטיקו בקיץ, אבל בינתיים צומח אצלה כוכב שמושווה בשקט לחלוצה הנורבגי של בורוסיה דורטמונד. הוא מספר 9 קלאסי שמנצל את עוצמתו הפיזית, גם אם היהלום הזה עדיין לא מלוטש לגמרי. יש לו חוש מפותח לשערים, והוא יכול להפוך לאופציה עבור אנצ'לוטי ולקבל הזדמנויות במהלך העונה".
ובכן, זה לא ממש קרה, ואפילו אצל ראול בליגה השלישית הוגדר גודיונסן בעיקר כשחקן מחליף. הוא פתח ב-4 משחקים בלבד, כבש 4 שערים במשך העונה כולה, לא שותף בקבוצה הבוגרת, בוודאי לא בליגת האלופות, והציפיות הגבוהות שפוזרו בתחילת העונה עדיין לא התממשו. בגיל 20, הוא כבר לא לגמרי ילד, וכעת שוקלים במועדון להעביר אותו בהשאלה לקבוצה כלשהי בליגה השנייה על מנת שיצבור ניסיון. יש הגורסים כי הפציעה הקשה בברכו פגמה במהירותו, ואף הותירה צלקות פסיכולוגיות.
זה אולי נכון, אבל זה לא מפריע לאיסלנדים להתגאות בשחקן שמשתייך לריאל מדריד, במיוחד אם קוראים לו גודיונסן. הדור החדש של הנבחרת הרבה פחות עשיר בכישרונות בהשוואה לקודמו, ולכן גם שחקן שטרם הוכיח את עצמו בליגה הספרדית השלישית נחשב בה לכוכב עולה. למעשה, איסלנד סבורה שהוא החלוץ בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר במדינה, לפני האח סוויין ארון שמשחק בימים אלה במדי אלפסבורג השבדית בגיל 24.
אז בשלהי השנה שעברה, זומן אנדרי גודיונסן לנבחרת, לצד אחיו, וערך 6 הופעות כמחליף במוקדמות המונדיאל. השילוב הזה היה מוצלח, הסקורר החדש הפציץ את שער השוויון מול צפון מקדוניה כבר בהופעתו השנייה בספטמבר, ובאוקטובר הוסיף גם כיבוש לרשת של ליכטנשטיין. המאמן ארדר וידארסון, שיבח אותו ולקראת השנה החדשה הייתה ציפייה כי ישולב גם בהרכב הפותח.
במשחקי הידידות במרץ זה עדיין לא קרה, כי שחקני מנוסים יותר הועדפו על פניו, ואנדרי גודיונסן צפה מהספסל בהפסד לספרד, בו היה עשוי באופן פיקנטי להיות השחקן היחיד של ריאל מדריד על הדשא לו היה משותף. כעת, בסגל ניסיוני שזומן לקראת הביקור בישראל, הוא כבר מועמד לשחק, אולי לצד אחיו. השערים שהבקיע בשני המשחקים האחרונים של העונה במדי המילואים של ריאל, מחזקים את מעמדו וייתכן שתהיה בחיפה "היסטוריה" – בכורה של אנדרי גודיונסן בהרכב איסלנד.
או, אם תרצו, בכורה של מיני- ארלינג הולאנד מריאל מדריד במדי הנבחרת שהעפילה לרבע גמר יורו 2016 והשתתפה במונדיאל האחרון. כי צריך להמציא כותרת עסיסית למשחק הזה, לא?