"פוג-בק" לא עבד במנצ'סטר. האם יעבוד ביובה?

בהופעתו האחרונה באולד טראפורד ב-16 באפריל, ספג פול פוגבה קריאות בוז צורמות כאשר הוחלף בעוד מנצ'סטר יונייטד מתקשה מול נועלת הטבלה נוריץ' במשחק מחפיר. מיד אחרי שהתיישב הצרפתי על הספסל לקול מחאת הקהל, השלים כריסטיאנו רונאלדו שלושער, והשדים האדומים ניצחו בכל זאת 2:3. האוהדים התעודדו קצת, אבל ליוו את פוגבה בכל זאת בזעם כשעשה את דרכו לחדר ההלבשה. הם השתוקקו להראות לו עד כמה הם סולדים ממנו. הם לא יראו אותו יותר.

בהופעתו האחרונה בכלל במדי מנצ'סטר יונייטד, שלושה ימים בלבד לאחר מכן, נפצע פוגבה והוחלף 10 דקות מפתיחת הקרב המסקרן מול ליברפול באנפילד. קבוצתו כבר הייתה בפיגור אז, וזה נגמר בתבוסה 4:0. היה זה אקורד סיום עגום במיוחד, אבל הוא אפילו לא התקרב לפיאסקו במפגש הקודם נגד ליברפול, אז נכנס פוגבה כמחליף לאחר ההפסקה כאשר יונייטד כבר פיגרה 4:0, היה שם כאשר כדור חמישי חדר לרשתו של דויד דה חאה, ואז – בלי לעשות מהלך מועיל כלשהו – הורחק בגין גלישה פראית לרגליו של נאבי קייטה. יש שיטענו כי היה זה סימן של תסכול, אבל רבים הרבה יותר הניחו שהקשר פשוט לא רצה להיות שם. היה זה מאמץ מיותר מבחינתו להתרוצץ על הדשא במשחק אבוד. 

ולא רק המשחק היה אבוד. כל העונה כבר הייתה אבודה אז. מבחינת פוגבה, כל הקדנציה הייתה אבודה. כאשר ביצע את העבירה ההיא באוקטובר, הוא כבר ידע היטב שחוזהו לא יוארך, והוא יעזוב את מנצ'סטר יונייטד כשחקן חופשי, שש שנים אחרי שהוחתם על תקן השחקן היקר בעולם. הוא ממש לא רצה להישאר. המועדון ממש לא רצה להשאירו. האוהדים חיכו שיעוף לכל הרוחות כבר מזמן. היה קונצנזוס מוחלט שהרומן הזה מיצה את עצמו לחלוטין, והיה שגוי מלכתחילה. לא תמצאו במנצ'סטר אף אחד שיזיל דמעה על הפרידה ממנו. במובן מסוים, הפציעה התורנית דווקא הגיעה בעיתוי מוצלח. היא שחררה את השחקן ואת המועדון מהדילמה כיצד לארגן את המשחק האחרון שלו בלי להפוך אותו להפגנת כעס מהיציעים שהיה עלול להיות גרוע הרבה יותר מאשר מוץ נוריץ'.

פוגבה יורד לספסל במשחקו האחרון. פרידה בלתי נמנעת (רויטרס)

והרי הכרטיס האדום מול ליברפול התרחש חודשיים בלבד אחרי שפוגבה סיפק ארבעה בישולים בניצחון 1:5 על לידס במחזור הפתיחה. בכך הוא השווה את שיא הבישולים למשחק בפרמייר ליג, והמשיך עם בישול מול סאותהמפטון וצמד בישולים נגד ניוקאסל. היו לו שבעה בישולים בארבעת המשחקים הראשונים, וזאת אחרי ההופעה המצוינת ביורו 2020 במדי צרפת.

נשמעו אז קולות לפיהם אולי, רק אולי, הוא ישמור על יציבות ויצליח למצות לפחות חלק ניכר מהפוטנציאל העצום שלו. במהרה התברר כי מדובר באשליה, ופוגבה הוסיף רק שני בישולים נוספים עד סוף העונה. אגב, זה עדיין הספיק כדי להיות במקום הראשון בפרמטר הסטטיסטי המדובר בקרב שחקני מנצ'סטר יונייטד, ובפער ניכר. ברונו פרננדש, למשל, סיים את העונה עם שישה בישולים בלבד, לעומת 12 בעונה שעברה. גם זה אומר לא מעט על השפל אליו התדרדרה הקבוצה בעונה האומללה הזו.

פול פוגבה וברונו פרננדש (רויטרס)

הסיום הקטסטרופלי הזה מעמיד בסימן שאלה את החלטת המועדון לממש את האופציה להאריך את חוזהו של פוגבה בעונה אחת. כאשר שב "הביתה" מיובנטוס תמורת 105 מיליון אירו עם ההאשטאג הקליט pogback# ב-2016, חתם הכוכב לחמש שנים, ויכול היה לעזוב כבר בקיץ שעבר. השדים האדומים בחור להשאירו ולהמשיך לשלם לו שכר עתק, למרות הספקות הקבועים על מחויבותו והדיבורים הבלתי פוסקים על חלומותיו לשחק בריאל מדריד, והשערוריות התכופות מבית היוצר של הסוכן מינו ראיולה שניסה אפילו לשדרך את הלקוח שלו למנצ'סטר סיטי. במשך זמן רב מדי, הייתה תחושה כי פוגבה עסוק יותר במיתוג הפרטי שלו, מהנעליים ועד התספורות, מאשר באימונים ובמשחקים. עבודתו לא תמיד עניינה אותו, והזלזול הזה גרם גם למתח בחדר ההלבשה – מקום שמעולם לא היה שקט גם כך.

מתי זה התחיל? מי אשם בזה? האם העסקה הזו נידונה לכישלון מלכתחילה, עוד לפני שראיולה גזר את הקופון השמן שלו על עסקת המכירה, בה קיבל עמלות מכל הצדדים המעורבים? האם צריך להאשים את ז'וזה מוריניו, אשר יחסיו עם הצרפתי עלו בהדרגה על שרטון? הקשר העיד לאחרונה כי חווה דיכאון לאור היחסים העכורים עם הפורטוגלי ואיבד בטחון עצמי כתוצאה מכך. או אולי מוריניו דווקא צדק כאשר הגדיר את פוגבה כווירוס בפני כל הקבוצה, וגרס כי המועדון צריך להיפטר ממנו – לפני שפוטר בעצמו בדצמבר 2018? לו הייתה ההנהלה מקשיבה למנג'ר אז, היא הייתה יכולה להחזיר חלק ניכר מהכסף שהושקע ברכישתו של פוגבה, להפסיק לשלם את שכרו, ואולי להבריא חלקית את היחסים בין שאר השחקנים.

ז'וזה מוריניו ופול פוגבה (רויטרס)

סביר שהתשובה נמצאת איפשהו באמצע. המועדון לא פעל נכון כלפי פוגבה, לא השתמש נכון בכישוריו, ולא העניק לו את התנאים הטקטיים כדי להצליח – את התפקיד החופשי שהיה לו ביובנטוס הוא לא קיבל באולד טראפורד מעולם. מנגד, פוגבה ממש לא פעל נכון כלפי המועדון, וסוכנו רק העמיק את הנזק התדמיתי שנגרם לו. לאור הנסיבות בהן עזב כשחקן חופשי ליובנטוס ב-2012, היה עליו להבין מראש שהוא חייב לשקם את מעמדו בעיני האוהדים ולהשקיע בכך מאמץ אמיתי. הוא מעולם לא עשה זאת, וסבר כי העסקה הנוצצת תגרום לכולם להתאהב בו. הייתה זו טעות גדולה מאוד במישור הפסיכולוגי, והדברים הסתבכו במהרה. קשר בריא עם הקהל לא הושג שם מעולם, ובלעדיו הרבה יותר קשה להצליח על הדשא.

קלאודיו מרקיסיו חזה זאת. בראיון שהעניק בימים האחרונים, הצהיר חברו לשעבר של פוגבה למרכז המגרש של יובנטוס: "אמרתי לו שמנצ'סטר יונייטד לא יכולה להיות הפתרון הנכון עבורו, בגלל השלב בו הוא נמצא בקריירה". כעת, מחכה מרקיזיו לראות אם גם #pogback2 ייצא לדרך, כי סגן נשיא יובנטוס פאבל נדבד פועל במרץ כדי לקבל אותו כשחקן חופשי בפעם השנייה, עשור בדיוק אחרי המעבר הראשון. ארבע העונות של פוגבה בטורינו היו אדירות, ובמחציתן הוא שיחק בהדרכת המאמן מסימיליאנו אלגרי, אשר חזר לפני שנה לקדנציה השנייה בעצמו. 

בקרוב שוב יחד? פוגבה ואלגרי (רויטרס)

חידוש שיתוף הפעולה עשוי לפעול לטובת שני הצדדים, אך רק אם הגישה המנטלית של פוגבה תהיה נכונה – וזה לחלוטין לא מובטח במצבו הנוכחי. מאידך, ברור לגמרי כי כדאי לו להתרחק מאנגליה, על מנת לפתוח דף חדש. הקשר פעל נכון כאשר פסל את האפשרות לעבור את הכביש למנצ'סטר סיטי, ועשוי לסרב גם לאופציית החתימה בצ'לסי שנידונה לאחרונה. יהיה לו קשה מאוד לשנות את תדמיתו בממלכה, אבל איטליה יכולה להעניק לו את הבמה לה הוא ראוי בגיל 29. החוזה הבא שלו יהיה כנראה החוזה גדול האחרון בקריירה.

בקרוב נדע אם יובנטוס תזכה מחדש בשירותיו של האיש שזהר שם לצד אנדראה פירלו וארתורו וידאל. אחרי עונה מתסכלת משלה, זקוקה הגברת הזקנה למישהו שיחזיר לה את האנרגיות בקישור הבעייתי. מבחינת הפוטנציאל, היא יודעת היטב שפוגבה מסוגל לעשות זאת. האם זה יקרה במציאות? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.