עונה ארוכה מאוד עברה על הפועל באר שבע. היא כללה מאבק עיקש עם מכבי חיפה על מאבק האליפות, אך סיימה אותו בסגנות והערב (ראשון) היא הגיעה עם הזדמנות להוכיח מול האלופה ולזכות את גביע המדינה, וכך גם עשתה. האדומים מבירת הנגב ניצחו 1:3 בפנדלים את הירוקים לאחר 2:2 ב-10 דקות וזכו בגביע שני בשלוש שנים. בינתיים, יש לחץ כבד על אליניב ברדה להישאר כמאמן בעונה הבאה. ברדה עצמו מתלבט.
מאמן הפועל באר שבע, אליניב ברדה, שזכה בתואר ראשון כמאמן אמר לאחר הזכייה המתוקה: “יש התפוצצות של המון רגשות, בטח אחרי 120 דקות ופנדלים. זכיתי כשחקן בארבע גביעים. זה הרבה יותר קשה כמאמן, כשחקן אתה יכול לצעוק, לאבד את זה ולהשפיע. כמאמן אתה יכול רק להשתמש בהכנה שעשית במהלך השבוע, זה יותר מלחיץ”.
על כך שנקלע לסיטואציה אמר ברדה: “נזרקתי לתפקיד ואני מאוד אוהב את התפקיד הקודם שעשיתי. נהניתי מאוד והייתה לי הזכות לעבוד עם אבוקסיס ורוני לוי. ברגע שנקלעתי למערכה אני לא יכול לסרב לבית שלי ואני שמח שזה הסתיים בצורה מתוקה. לא היה פשוט בהתחלה וגם בשבילי הכל היה חדש. המון שעות של וידאו ועבודה קשה. התקשרתי למאור מליקסון ראשון ואחרי שעה הוא היה במתחם. יש לי חבר’ה שעושים עבודה מדהימה ובזכותם נכנסתי לתפקיד גם יותר בנוחות.
“הריח של הדשא הוא לא פשוט, מתגעגעים אליו. בתור שחקן לא הייתם מוצאים אותי פה. הייתי משתולל בחוץ, לא לבוש. בתור מאמן זה סיפוק אחר. דאבל? זה תואר שהיה חסר לי עם ב”ש, שברח לי עם שחקן. עם מכה קשה שלא יוצאת לי עד היום אבל כמו שאמרתי, זה כמו תיקון בשבילי. הייתם צריכים לראות את אלה שלא שיחקו, שמחים, יש פה חברה שכל מילה טובה מגיעה להם. קודם כל צריכים לגלות יציבות, יש פער בין משחקי הבית והחוץ. קבוצה שרוצה לשאוף לתארים צריכה יציבות, אבל בהחלט יש כאן בסיס טוב”.
עוד הוסיף מאמן ב”ש: “התאמנו אתמול אימון אחרון בטרנר לפני השזרוע שלו. תרגלנו כל מיני הרכבים, ותוך כדי הבנתי שדברים יראו יותר טוב עם השלישיה הקדמית שפתחה. הגענו למלון והיה לנו לילה ללא שינה לי ולמליקסון, וכל הלילה שברנו את הראש איך אנחנו מצוותים. בסוף קיבלנו את ההחלטה שגם היא לא הייתה קלה. מכבי חיפה עשתה טריפל השנה. אף אחד לא עשה לה שחמט. הם עשו עונה מטורפת ולא היו רחוקים מתואר רביעי. כשאתה עובד כל השבוע עם השחקנים ואז באים למשחק והדברים קורים, יש סיפוק. מאמן זה פי אלף יותר קשה משחקן וההשפעה שלך יותר קטנה. לשמחתי השחקנים נותנים לי את הסיפוק. אודיע על עתידי בקרוב. עוד טיפה סבלנות.
“דנילו היה הראשון עם ביטחון, פנדלים זה המון השחקן וביטחון שלו. גם לפי האימונים וגם שחקנים שבאו וסימנו לי שהם רוצים לבעוט, ואז סידרנו. אני לא יודע עד כמה שכטר פנדליסט אבל ניקי כן. בגלל שהחלפנו את כל הקו הקדמי, חיכינו עוד. הקהל הגיע ונתן תצוגת עידוד שאני לא זוכר הרבה זמן. חלק מהמחויבות של השחקנים זה הקהל. גם שהיו רגעים קשים ופתאום שומעים את הקהל, זה מרים את השחקנים ואי אפשר לשלוח אותם הביתה מאוכזבים. אני יודע כמה אוהדים הגיעו לכאן מהבוקר, הלכו לכותל ולשוק ואז הוציאו את הגרון ביציע. אני מאוד מאושר בשבילם שהם חוזרים כל הדרך הביתה שמחים”.
ברדה המשיך: “ידעתי שיש לי גברים שגם אם הולך קשה יהיו שם בשבילי. כולם מקבלים את ההחלטות בצורה מכובדת וכולם מקצוענים שיודעים שבסוף אני מחליט עם הצוות שלי את ההחלטות שלראייתי נראות נכונות. אלו חברה שאפשר ללכת איתם לכל מלחמה, קרב ומשחק. לא פשוט לספוג בדקה כזאת ועדיין באנו להארכה והאמנו, החברה מהספסל דוחפים, זה דברים שקבוצה בריאה ו-ווינרית צריכה שיהיה לה, ויש לנו את זה.
“ברק בכר זה בית ספר יוצא מן הכלל שהיה לי, למדתי ממנו המון. אני מקבל סיפוק מזה שהשחקנים עושים את העבודה הקשה. כמו שאמרתי שנכנסתי לתפקיד, אקבל את ההחלטה בסוף. כיף לקבל את ההחלטה אחרי זכייה אבל ננשום עמוק, נדבר עם הבעלים ונחליט ביחד. יש סיפוק שהדברים קורים אחרי שעובדים בכל השבוע, אבל זאת לא החלטה גדולה בשבילי. אנחנו מסונכרנים על הכל, נקבל את ההחלטה כמה שיותר מהר. אני לא חושש להיכשל ואם הייתי חושש לא הייתי חוזר כשחקן להפועל באר שבע”.
בעלי הפועל באר שבע, אלונה ברקת, שיתפה לאחר הזכייה: “אמרנו מראש שמאוד היינו רוצים לראות את אליניב ממשיך. בסוף זאת החלטה שהוא יצטרך לחשוב מה נכון עבורו ומה נכון עבור המועדון, ואני מקווה שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה”.
שוער באר שבע שהצטיין, עומרי גלזר, שיתף בסיום: “היה משחק קשה מאוד. הובלנו 0:1, הם לחצנו אותו במחצית השנייה ואז פתאום היה חוסר מזל ו-2:2. יש פה חבורה של גברים. עד דקה 88 היה לי משחק מצוין, והגול שספגנו היה טעות שלי אבל אני מספיק מנוסה כדי להרים את עצמי, ויש לי ביטחון מהצוות המקצועי והשחקנים ואני שמח שהחזרתי להם. עד דקה 88 נלחמנו כמו אריות ואני שמח שזה הסתיים בצורה הכי טובה שאפשר. יש לי סוג של יתרון כי הייתי שם ואני מכיר את הבועטים, אבל שהגעתי בכלל לא עניין אותי מי ניגש לבעוט.
“כל השבוע עבדתי עם מאמן השוערים והיינו ממוקדים, וידענו בדיוק מה לעשות. לא עניין אותי אם זה חזיזה, אבו פאני, מאוויס או דוניו, הלכתי עם מה שאני מאמין. שיש חמישה פנדלים זה שונה מפנדל במשחק, יש לך מרווח לעשות דברים. שי סיפר לי שהוא ניצח בעברו דו קרב פנדלים והוא ניצח עם השיטה הזאת לפנדלים באתי עם שיטה מוכנה מראש שעבדנו עליה כל השבוע. הייתה שיטה של שלוש פעמים צעד אחד, פעם רביעית צעד שני. אין יותר מאושר ממני – זה עבד”.
על כך שניצח את מכבי חיפה שהראתה לו את הדרך החוצה, אמר גלזר: “אני לא מתעסק בנקמות, הייתי חמש שנים במכבי חיפה ואני מודה למועדון. באתי לב”ש להוכיח את עצמי ואני שמח שזה עבד. תמיד סמכתי על עצמי ועבדתי קשה. נגמר לי החוזה בחיפה ובחרתי לא להישאר שם. לא היו טונים צורמים, לא הייתה עזיבה קשה. לא שיחקתי שם ובחרתי ללכת לב”ש. בכדורגל לא מבטיחים לך כלום, צריכים תמיד להוכיח. שמח שהצוות נתן לי את הביטחון. אני לא מתייחס לשאר השוערים, כל שחקן ושוער רוצה לקבל זימון לנבחרת. מקווה שאהיה שם ואוכיח את עצמי. אם לא אשחק שם, אתמוך בהם. יש לי חוזה לעוד שנתיים, אני בהפועל ב”ש. יש עוד הרבה מטרות בדרך. כל השנה באנו לכל משחק כאנדרדוג והראנו שאנחנו לא נופלים ממכבי חיפה וממכבי ת”א. שמח שהוכחנו שאנחנו מהטופ בארץ”.
רמזי ספורי, שהיה בספק למשחק, הוסיף: “לא חשבתי לרגע שאני יכול לוותר על משחק כזה. אמרתי לצוות המקצועי שלא משנה מה יהיה אני לא עוזב. גם אם זה דקה 50, אני בא בשביל לנצח ולהניף את הגביע. אני חושב שאנשים לא האמינו בנו והאמינו בחיפה יותר. האמנו בעצמנו כל המשחק, היינו חדורי אמונה ואני שמח שניצחנו את המשחק. אין ספק שגלזר הגיבור שלנו היום. אין ספק שלרוני לוי יש חלק בזה, הוא נתן לשחקנים ביטחון, גם לאליניב ברדה יש חלק בזה ולכולם. אנחנו שמחים מאוד”.
איתי שכטר חגג את הזכייה: “ברבע הגמר, הפציעה שלי נגד מכבי פ”ת השביתה אותי עד עכשיו וכל הזמן שהייתי בדרך לאימונים אמרתי שאם נביא את הגביע זה היה שווה את הכל, גם אם הייתי בחוץ חודשיים. יש פה חבורה של גברים שגם ברגעים לא פשוטים עברו משימה קשה מאוד, קיבלו גולים בדקות לא פשוטת ועדיין הביאו את הגביע לבאר שבע. מבחינתי אין מאושר ממני כשאני מניף גביע שנה שנייה ברצף. יש אופי לשחקנים ולמועדון. הקהל דחף אותנו גם ברגעים פחות טובים, כמובן שרציתי להיות חלק מהגמר הזה אבל גאה בחברים שלי – עוד גביע חשוב לאוסף”. על עתידו אמר שכטר: “בואו נראה, בעזרת השם יהיה בסדר”.
תומר יוספי שיתף לאחר הזכייה: “הרגשה מדהימה, אנחנו שמחים שלקחנו את הגביע. זה היה מאוד חשוב עבורנו, ואליניב הכין אותו בצורה הכי טובה שיש למשחק הזה. הוא אמר לנו שלא משנה איך המשחק היה נגמר, צריך לתת את הלב על המגרש בשביל האוהדים והסמל. להראות שלא הגענו סתם לגמר הזה, ואנחנו שמחים שגמלנו לו גם במגרש והראנו לאוהדים שלנו שאנחנו לא פראיירים ושהבאנו את הגביע הזה לבאר שבע. תמיד האמנו מהרגע הראשון ואני חושב שבמשחק השוטף שלנו גם היינו הרבה יותר טובים ממכבי חיפה. אני שמח שלקחנו את הגביע ועכשיו אנחנו יכולים ליהנות ולצאת מחויכים ושמחים לפגרה”.
גם קפטן הקבוצה, מיגל ויטור, דיבר אל מול התקשורת: “הבקעתי שער עצמי גם בתחילת העונה, את זה שכחתם. למרות זאת, ההרגשה נהדרת, עשינו את זה שנתיים קודם אבל בקורונה בלי קהל. זה אחר, הרבה יותר טוב עם הקהל, כמו להיות נרגש בפנדלים. זה היה משחק נהדר ואנחנו שמחים לזכות בתואר הזה. אני לא יודע לגבי הדרכון אבל מקווה שזה יסודר בימים הקרובים. אני עדיין לא יודע ב-100% לגבי זה. זה תלוי בדמוקרטיה. אם הם יקראו לי לייצג את ישראל, אני אהיה מאוד מאושר. ניסינו להציל את הכדור בשער השני, אני לא מרגיש משהו מיוחד. ברור שהיינו עצובים לספוג, היינו עדיפים היום והגיע לנו לזכות אחרי 90 דקות. עשינו קצת כאב ראש לקהל אבל בסוף עשינו היטב. אני מבין קצת עברית אבל להתראיין בשפה הזאת זה מאוד קשה”.