המדינה צריכה להתעורר, כי הבית הלאומי של השחייה הישראלית הפך לקאנטרי. בשבוע האחרון ניתן היה להבין עד כמה הספורט הישראלי תקוע ואיזה יחס מקבלת השחיינית האולימפית אנסטסיה גורבנקו, שעובדת קשה כדי להגשים את חלומם של רבים ולזכות במדליה אולימפית ראשונה לשחייה הישראלית בפאריס 2024, אך בכל פעם נתקלת בקשיים רבים.
גורבנקו רוצה להתאמן קרוב למשפחתה ורוצה לחיות בישראל. היא עצמה גם רוצה לעבוד בשקט וביעילות, ולא תשמעו ממנה לעולם מילה רעה. היא מסתפקת במה שיש ונלחמת בכל יום כדי להצליח, מתוך שאיפה להביא הישג משמעותי לישראל באחד מענפי הליבה של הספורט האולימפי. אלא שמדינת ישראל לא באמת רוצה בהצלחתה. או לפחות זוהי התחושה למי שמבין מה קורה בשבוע האחרון בבריכות השחייה בהן היא מתאמנת.
כזכור, בגלל אירוח אליפות אירופה לנערות בכדורמים ומשחקי המכביה, ל-ONE נודע כי לגורבנקו אין איפה להתאמן בצורה סדירה לאליפות אירופה, והמדינה לא מציעה פתרונות או עזרה. למשך יותר משלושה שבועות לא יהיה לה איפה לשחות לקראת התחרות החשובה ביותר שלה בשנה זו. למה? כי ענף הכדורמים יארח במכון וינגייט את טורניר אליפות אירופה לנערות - ואין בריכות אחרות של 50 מטר ברמה גבוהה בהן היא יכולה לעבוד. מבחינת המדינה, העדיפות היא לאירוח של טורניר נערות על חשבון הצלחתה של הספורטאית המובילה. זה סדר העדיפויות.
מנויים מפריעים לגורבנקו בוינגייטמכיוון שאין לה איפה להתאמן, באיגוד הכדורמים הציעו “להתחשב” בה והסכימו לאפשר לה להתאמן בבוקר בין 7:00 ל-9:00 בבריכה הישנה בווינגייט, זו שחשופה לשמש והחום הלוהטים של הקיץ, ובשעות אחר הצהריים להתאמן בבריכה הטיפולית בווינגייט, שאורכה 25 מטר ובחלקה הקרקעית בגובה 0.8 מטר. איך אמר גורם בכיר בשחייה הישראלית ברגע של כעס? “שלחו את אלופת העולם לשחות בשכשוכית לפני אליפות אירופה”. האמת, הוא צודק בכל מילה.
והנה, עוד לא התנדף לו הסיפור הזה מהתודעה הציבורית, ואתמול (רביעי) היועץ והמאמן דייב מארש, שעובד באופן צמוד עם אנסטסיה גורבנקו ונבחרת השחייה כולה, פרסם בחשבון באינסטגרם שלו סרטון בו רואים את השחיינית מפסיקה את האימון שלה ולא מצליחה להשלים משחה בבריכה שלמה משום שלפניה שוחה לו להנאתו אזרח מן השורה באותו המסלול ומפריע לה לעבוד בקצב שלה. מדובר באדם מבוגר ששילם מכיסו על מנוי כדי לשחות לו להנאתו בבריכת וינגייט והוא לא עשה דבר בזדון חלילה, אך הוא הפריע לה ופגע באימון שלה.
אנסטסיה גורבנקו (איציק בלניצקי)למה זה קרה? כי נבחרת השחייה אמורה להתאמן עד לשעה 10:00, ובמכון וינגייט רצו לנצל כל דקה בה הבריכה פנויה כדי להכניס עוד כמה שקלים לקופה הציבורית של התאגיד אז הם פתחו את הבריכה לכלל הציבור לאחר מכן. אלא שהאימון של נבחרת השחייה התארך אתמול, משום שדייב מארש רצה לעבוד רק לעוד כמה דקות עם היהלום הישראלי על הטכניקה שלה במים, אך בשעה 10:00 המנויים נכנסו למים מבלי להתחשב בהחלטתו. בכל זאת, הם הרי שילמו וזכותם לקפוץ למים בשעה שנקבעה מראש. וכך, המאמן שהביאו במיוחד מארצות הברית, אותו אחד שאימן את נבחרות ארצות הברית בשחייה, לא הצליח להשלים את כל האימון עם גורבנקו ונאלץ להפסיקו.
באיזה תחושות המאמן האמריקאי המצליח והמפורסם דייב מארש סיים את האימון הזה? למה שירצה להמשיך ולעבוד בישראל אם כולם מזלזלים בו ובעבודה שלו? מדוע איש מקצוע שאימן מעל 50 שחיינים אולימפיים מ-20 מדינות שונות, כולל אנתוני ארווין, ראיין לוכטה ומאדי ווילסון, צריך להתמודד עם חוסר מקצוענות שכזה?
דייב מארש (אחמד מוררה)ראשי המדינה רוצים מדליות ורוצים שגורבנקו תצליח בתחרויות שלה, אך בפועל קשה לכוכבת הישראלית להתאמן בארץ. אנסטסיה גורבנקו היא שם ענק בעולם בשחייה ושחייניות רבות רוחשות לה כבוד ברחבי העולם. אם הן רק היו יודעות באיזה תנאים היא מתאמנת, סביר להניח שהיו מעריצות אותה עוד יותר.
לזכותם של ראשי מכון וינגייט ייאמר שהם באו והתנצלו בפני נבחרת ישראל. הם גם הבטיחו שזה לא יקרה שנית. אלא שאנשי משרד התרבות והספורט ונבחרי הציבור גזרו על עצמם שתיקה וקולם לא נשמע. אף אחד מהם לא מצהיר שיתקן את הבעיה, אף אחד מהם לא הציע עזרה, ובמשך שנים אף אחד מהם לא באמת הקים פה בריכות חדשות עבור אחד מהענפים המובילים בספורט הישראלי.
אנסטסיה גורבנקו (סימונה קסטרווילארי, באדיבות איגוד השחייה)בעוד כשנתיים אנסטסיה גורבנקו תיכנס לבריכת השחייה של אולימפיאדת פאריס והרבה עיניים יהיו עליה. הספורטאית הגדולה ביותר בדור הזה תילחם במים על העפלה לגמר אולימפי נוסף ושם תנסה לזכות במדליה אולימפית. כולם יחזיקו לה אצבעות, מדינה שלמה תעצור את נשימתה כאשר היא תתקרב לקיר - אבל רגע לפני כן, זה הזמן לחשוב ולשאול, האם מדינת ישראל באמת עוזרת לה בדרך לשם? האם היא התאמנה כמו שצריך לקראת הרגע הגדול הזה? האם קיבלה את כל התנאים הראויים כדי שתצליח?
גורבנקו היא הספורטאית המובילה בישראל. במדינות אחרות, ספורטאיות ברמה שלה מקבלות את כל התנאים האופטימליים להצלחה. אם הן מבקשות בקבוק מים, הן מיד מקבלות שישייה. אם הן רוצות להתאמן בחדר הכושר, אף אחד לא יגביל אותן בשעות הפעילות. אם המאמן שלהן רוצה עוד עשר דקות של עבודה בבריכה, אף אחד לא ייכנס למים ויפריע להם במסלול.
אנסטסיה גורבנקו (סימונה קסטרווילארי, באדיבות איגוד השחייה)אין מספיק בריכות בישראל. המדינה לא הקימה כאלה בעשורים האחרונים, פרט לבריכה הלאומית במכון וינגייט. באופן אבסורדי, במקום להשקיע ולבנות תשתיות חדשות, לאחרונה נכנס איזה טירוף אצל ראשי המדינה של אירוח תחרויות בינלאומיות. כן, זה נחמד שרואים את ישראל מזווית אחרת, זה כיף כשרואים את הספורט הישראלי בעולם, זה מדהים שאנשים נחשפים לכל הנופים והתרבות שיש לישראל להציע - אבל אתמול כל העולם גם למד מחשבון האינסטגרם של דייב מארש כי למדינת ישראל אין גם בריכה אחת נורמלית עבור היהלום שלה. וזו הבושה הכי גדולה.
הגיע הזמן שהמדינה תשקיע מיליוני שקלים בהקמת תשתיות ובריכות אולימפיות חדשות בסטנדרט גבוה ברחבי הארץ עד 2024 - במקום לעודד אירוח של אירועים בינלאומיות בכדורמים במימון ענק של מיליוני שקלים, כולל תוכנית שאפתנית להקים בריכה זמנית באולם כנסים בתל אביב בעלות גבוהה עבור תחרות של שבועיים שלא באמת תעניין את הציבור ב-2024. אני שומע את הקולות במשרד התרבות והספורט, אותם אלה שהבטיחו לראשי הענף “נממן את התחרות הגדולה הבאה” כבר מדברים אחרת וכעת משתמשים במונח “נסייע לה”. הם מבינים שזו טעות ושהביקורת הציבורית היא גדולה.
הגיע הזמן שהמדינה תשקיע. אנסטסיה גורבנקו (סימונה קסטרווילארי, באדיבות איגוד השחייה)אבל הגיע הזמן שהם ייזכרו מהו הדבר האמיתי עבורו צריך להילחם, כי נדמה שכולם שכחו מטיפוח הספורט הישראלי. ישראל צריכה עוד בריכות ברמה גבוהה. ישראל צריכה עוד שחיינים מעולים. ישראל צריכה לספק לנבחרת השחייה הישראלית - ולא רק לאנסטסיה גוברנקו - בית לאומי אמיתי לשחות בו לאורך כל ימות השנה, עם כל התנאים כדי שתצליח. נסטיה מאוד רוצה להיות שם בפאריס, לגעת בקיר ולדעת שהיא עשתה הכול כדי לזכות במדליה, אך המדינה לא באמת עומדת מאחוריה ולא באמת נותנת לה את כל התנאים למען השגת המטרה. בכל פעם היא נתקלת בבעיה אחרת.
לצערנו, הבית הלאומי של נבחרת ישראל בשחייה הפך לקאנטרי - וכדי להתאמן בו כמו שצריך, כנראה שגם אלופת העולם צריכה לעשות מנוי.