את נסיבות מותו של ג'ודי לוקוקי תצטרך המשטרה ההולנדית לחקור במשך זמן רב. הקיצוני בן ה-29 הובהל ביום ראשון לבית החולים כשהוא סובל מחבלות קשות בעקבות קטטה במסיבה משפחתית. כאשר בחנו אותו זיהו הרופאים גם זיהום מתקדם ברגלו שחייב כריתה, וכן מחסור חמור בחמצן בגוף כתוצאה משימוש מופרז בגז צחוק. לוקוקי הועבר לניתוח בהול, אך לא שרד את ההרדמה, נכנס לקומה והלך לעולמו ביום שני בבוקר. השוטרים טוענים כי עדיין לא ניתן לקבוע אם המכות שספג מבני משפחה הובילו ישירות לתוצאה הטרגית, אבל זה חשוב בעיקר לגבי כתבי האישום שיוגשו או לא יוגשו במסגרת הפרשה. את לוקוקי כבר לא ניתן יהיה להחזיר.
ייתכן כי הקטטה קשורה לכך שהכדורגלן הואשם בהכאת חברתו בתחילת השנה. בעודו מתאושש בהדרגה מקרע ברצועות ברכו, היה לוקוקי במצב נפשי לא פשוט, וזה התבטא באלימות שהפגין כלפי בת זוגו. כאשר הגיעה הבשורה לידיעת אוהדי טוונטה, הם דרשו בתוקף מההנהלה להעיף את העבריין מהקבוצה לכל הרוחות, והניפו במהלך המשחק את הכרזה הממצה: "במועדון שלנו לא מרביצים לנשים. תעיפו את לוקוקי מהדלת האחורית". וכך היה – חוזהו של השחקן שהיה אמור להיות בתוקף עד קיץ 2024 בוטל, גם אם טוונטה הסכימה ברוחב לב להמשיך להעניק לו טיפול רפואי. בחלוף 3 חודשים, התברר שהמאמץ הזה היה לשווא.
זה היה סופו המר של סיפור חיים מורכב שהבטיח בזמנו להפוך לעלילה משמחת הרבה יותר. זה יכול היה להיות תסריט על ילד מקונגו שצמח לכוכב באייאקס וכבש את הולנד, בזכות נחישות והתמדה. ג'ודי ואחיו התאום מאג'ר היו בני שנתיים כאשר הוריהם ברחו מהמולדת לאמסטרדם כדי להינצל ממלחמת האזרחים האכזרית. הם קיבלו מעמד של מבקשי מקלט, קיבלו עם הזמן אזרחות והשתלבו היטב בהולנד. שני הבנים התאהבו בכדורגל, שיחקו בקבוצת הילדים ביחד, וג'ודי אותר על ידי הסקאוטים של איאקס כאשר היה בן 10.
מאג'ר לא הלך רחוק מספיק עם החלום להפוך את הכדורגל למקצוע, ויתר בזמנו על הלימודים באקדמיה של כרונינגן כי התגעגע למשפחה, ושיחק בסופו של דבר רק בליגות הנמוכות. לעומתו, ג'ודי פרח בזכות המהירות, השליטה הנהדרת בכדור והחוצפה החיובית שגילה באגף, ובגיל 18 נחשב לאחד הכישרונות העולים הבולטים בכדורגל ההולנדי.
לא לחינם העניק לו מאמן אייאקס פרנק דה בור הופעת בכורה כמחליף דווקא בקלאסיקר המסורתי נגד פיינורד, בינואר 2011 – והעילוי הצעיר עשה מיד כותרות גדולות כאשר העביר את הכדור בין רגליו של המגן הוותיק טים לה קלר אחרי השריקה. אוהדי אייאקס אהבו מאוד את התרגיל, אבל בפיינורד התלהבו הרבה פחות, וגם דה בור ראה בכך חוסר ספורטיביות ואילץ את לוקוקי לפרסם התנצלות. ג'ודי אהב את ההמולה סביבו, וראה בכך סימן חיובי לבאות.
באותו קיץ, הוא היה חלק מנבחרת הולנד באליפות אירופה עד גיל 19, לצידו של סטפן דה פריי וג'יליאנו ויינאלדום, אחיו הצעיר של ג'ורג'יניו. הכתומים התמודדו בשלב הבתים בין היתר נגד נבחרת ישראל של אלי דסה, דור מיכה ומונס דאבור, וסיימו ב-1:1.
עם שובו לקבוצה, הוא שולב בהדרגה בסגל הבכיר, זכה לשבחים מדה בור, ומצא שפה משותפת גם עם בן גילו כריסטיאן אריקסן, שהתקדם בקצב מהיר הרבה יותר. בין 2011 ל-2013, היה חתום לוקוקי על 5 שערי ליגה וזכה בשתי אליפויות הולנד, גם אם כשחקן לא מרכזי במיוחד על הספסל. בתקופה המדוברת, שקל מנג'ר ניוקאסל אלן פארדיו להציע תמורתו כ-4 מיליון אירו על מנת להביאו לאנגליה, אבל אייאקס דחתה את החיזורים.
היא הצטערה על כך בדיעבד, כי סכסוך שפרץ בין לוקוקי לדה בור על רקע הפרת משמעת עצר את ההתקדמות, ולוקוקי נאלץ לעזוב את אייאקס – תחילה בהשאלה לקאמבור בעונת 2013/14, ואז באופן סופי כאשר כרטיס השחקן שלו הועבר לזוולה. שם, בקבוצה הצנועה מצפון המדינה, פגש הקיצוני הצעיר את המאמן רון יאנס שסידר לו את הראש. "אני אסיר תודה לבוס על השיעורים שהעניק לי, כי הוא עזר לי להסתכל על החיים בצורה הנכונה", אמר אז לוקוקי, והייתה זו העונה המוצלחת ביותר בחייו, כי זוולה סיימה במקום השישי המזהיר והעפילה לגמר הגביע. ברבע הגמר, הבקיע לוקוקי שער נצחון מרהיב על האקסית קאמבור בהארכה, ורשם את שמו באותיות זהב בהיסטוריה של המועדון.
אולי היה לו כדאי להישאר עם יאנס כדי לקדם את הקריירה, אבל לוקוקי התפתחה לשכר גבוה יותר שהציעה לודוגורץ הבולגרית ב-2015. קבוצתו החדשה אף זכתה בכל שנה באליפות, ולכן התארים היו כמעט מובטחים למעשה, והייתה אפשרות להעפיל בכל עונה לליגת האלופות – את השאיפה הזו הגשים לוקוקי ב-2016. ואולם, המעבר הזה שם קץ לשאיפותיו להפוך לשחקן משמעותי בקנה מידה אירופי, והוא אף ויתר על התקווה ללבוש את החולצה הכתומה של נבחרת הולנד הבוגרת כאשר הסכים להצעה של ההתאחדות הקונגולזית לחזור לשורשים. לוקוקי הצטרף לרשימת בוגרי אייאקס מבטיחים שלא מיצו את הפוטנציאל והפכו לנוודים.
בעצם, גם תחילת הקדנציה בלודוגורץ הייתה קשה. הקיצוני לא הצליח ללמוד את השפה, התגעגע לחברתו ולבנו שנותרו בהולנד, והשתוקק לחזור אליהם – אך חיכה משום מה להצעה מקבוצות צמרת שלא הגיעה. אז הוא נשאר בבולגריה, והחל מ-2017 זכה לעבוד עם מאמנים שסמכו עליו ובטחו בו – וכך השתדרג לאחד הכוכבים הבולטים בליגה שלא התעלתה בכל מקרה לרמה גבוהה במיוחד. "הוא היה בחור חיובי ומצחיק, חבר טוב לקבוצה שעזר לכל מי שביקש ממנו. כשחקן אגף ימין, הוא ניחן במהירות, טכניקה, וידע להבקיע ולבשל. אהבתי לשחק איתו, ונהניתי איתו בחדר ההלבשה", אומר דן ביטון, ששיחק עם לוקוקי בלודוגורץ.
הצעות מהמפרץ הפרסי זרמו אליו בתקופה זו, אבל לוקוקי התמהמה, והמומנטום נעצר. פציעה פגעה קשות בעונתו החמישית בלודוגורץ, ולפני שנתיים הוא נדד למלאטיאספור הטורקית, שם נכשל באופן מוחלט.
אז בקיץ האחרון, בחר לוקוקי לחזור לאיש שתרם יותר מכולם לקריירה שלו. יאנס, שמנווט את טוונטה לצמרת הליגה ההולנדית, רצה לראות אותו בקבוצתו, ובמצבו של הכוכב הדועך הייתה זו הזדמנות מופלאה. הוא היה מאושר ושפע חיוכים כאשר הוצג ביוני במועדונו החדש, והסביר כיצד הוא רואה את ההצלחה המשותפת. ואז, כבר באחד האימונים הראשונה במחנה טרום עונה, בא הקרע ברצועות – והתברר שהעונה נגרמה עוד לפני שהיא החלה.
הייתה זו מהלומה קשה מאוד מבחינה פסיכולוגית, גם אם לוקוקי השתדל לשדר אופטימיות כלפי חוץ. "גם אם אעלה למגרש בשניות האחרונות של מחזור הנעילה, אראה בכך הישג. אני עובד קשה מאוד כדי לחזור לכשירות, אבל גם אם אצטרך להמתין לעונה הבאה זה גם בסדר. יש לי עוד מה להראות על המגרשים", הוא הצהיר בנובמבר. לרוע המזל, הנבואה הזו לא התגשמה.
אין לדעת מה גרם לאלימות במשפחה, בגינה נשפט לעבודות שירות וגורש מטוונטה. כרגע אין מידע חד משמעי גם לגבי האירועים הקשים שהובילו למותו. "אני הרוס. ג'ודי היה בחור חיובי ומרתק, שתמיד הופיע עם חיוך על פניו ואהב לצחוק. אתגעגע אליו מאוד", אמר יאנס. והוא אכן יחסר לאלה שהכירו אותו, אבל הוא לא הותיר חותם בתודעה הקולקטיבית של אוהדי הכדורגל ההולנדי. אולי, עם קצת יותר מזל והחלטות נבונות יותר לאורך הדרך, זה יכול היה להיות אחרת.