כאשר הבטיחה שלשום בערב קרמונזה את עלייתה לליגה הבכירה, במחזור הנעילה הדרמטי, לא ידע ג'אנלוקה ויאלי את נפשו מרוב אושר. חלוץ העבר האגדי, המתמודד בימים אלה בפעם השנייה בחייו עם סרטן הלבלב, פרסם באינטרגם את תמונתו במדים האדומים-אפורים, עם רעמת השיער הגדולה בגללה כונה בנעוריו מיקי מאוס, וכתב: "כל הכבוד!".
הוא הרי זוכר היטב את העליה הראשונה של קרמונזה לסרייה א’ ב-1984, במהלכה כבש בעצמו 10 שערים בגיל 19. ויאלי הוא יליד קרמונה, בוגר האקדמיה של קרמונזה, והיא אהבתו הגדולה והנצחית. הוא לא זכה ללבוש את חולצתה בטופ, כי באותו קיץ נמכר לסמפדוריה בדרך לתהילה, ואת הופעת הבכורה בליגה הראשונה ערך באופן אירוני דווקא נגד קרמונזה, אבל שמר לה תמיד פינה חמה מאוד בלב, והתרגש בכל פעם כאשר התכבד לשחק מולה. במהלך הקריירה, היו לו 14 מפגשים כאלה – 10 בליגה ועוד ארבעה בגביע. הוא לא הפסיד לקרמונזה מעולם, הרשית נגדה תשע פעמים, וסירב לחגוג את הכיבושים האלה.
בתקופה זו, היו האדומים-אפורים קבוצת יו-יו קלאסית, ועלתה שלוש פעמים נוספות, ב-1989 עם אטיליו לומבארדו הצעיר על תקן הכוכב הגדול, ב-1991, וב-1993. העליות לוו במהרה בירידות ב-1985, 1990, 1992 ו-1996 אחרי הקדנציה הארוכה ביותר בליגה הראשונה. היא לא הייתה קבוצה מבריקה, אבל רשמה מספר סנסציות מרעישות, ואף נכנסה להיסטוריה כאשר מיכלאנג'לו ראמפולה, לימים שוער המשנה של יובנטוס, הפך לשוער הראשון אי פעם באיטליה שהבקיע שער – היה זה לרשת אטאלנטה ב-1992. היה לה קהל ססגוני ונאמן, והביקורים באיצטדיון ג'ובאני זיני, הקרוי על שמו של השוער המקומי שנהרג אי שם במלחמת העולם הראשונה.
ויאלי וקרמונזה עזבו ביחד ב-1996
כי לקרמונזה יש היסטוריה עתיקה – היא נוסדה ב-1903, ואף פעם לא הגיעה לפשיטת רגל, בניגוד למועדונים איטלקים רבים מאוד. הסכנה הזו ריחפה מדי פעם מעל ראשה אחרי שסיימה את הופעותיה בליגה הבכירה ב-1996 בתבוסה 7:1 בסן סירו נגד מילאן. ג'ורג' וואה, זבונימיר בובאן ופאולו די קאניו כבשו אז לרשתה, וזה היה אקורד הסיום. בדיוק באותה השעה, הבקיע גם ויאלי את שערו האחרון בארץ המגף. קפטן יובנטוס עבר באותו קיץ לצ'לסי, ולא שיחק יותר במולדתו לעולם. הם עזבו את הליגה האיטלקית בצוותא לפני 26 שנה, וזה היה סמלי במיוחד.
ומאז, ידעה קרמונזה בעיקר ימים קשים. היא התדרדרה במהירות, ויציבותה הפיננסית עמדה לא פעם בספק גדול. ב-2007, כאשר נשרה לליגה השלישית, הציל אותה איש עסקים מקומי ג'ובאני ארבדי, שעשה את הונו מתעשיית הפלדה. כיליד העיר ואוהד שרוף, הוא השתלט על הקבוצה על אף שלא הבין הרבה בניהול מועדוני כדורגל. במקביל, הוא תרם רבות גם למומחיות המפורסמת ביותר של קרמונה – בניית הכינורות, ואפילו הקים מוזיאון בנושא.
ההצלחה לא הייתה מיידית, וזאת בלשון המעטה. רק ב-2017 שבה קרמונזה לליגה השנייה, ואז לבש ויאלי חולצת רטרו, התיישב מול הטלוויזיה וצפה בחיוך רחב במשחק החזרה שלה. התקציב היה צנוע, והמטרה העיקרית של הקבוצה בתחילת כל עונה הייתה להימנע מירידה. לכן, כאשר היא נקלעה למאבקי תחתית בשלהי 2020, הוחלט שצריך לבצע מהפכה ניהולית, ואריידו בריידה גויס למשימה. כלפי חוץ, הוא הוגדר כיועץ, אבל בפועל סמכויותיו היו רחבות בהרבה, והוא היה הדמות המרכזית בבחירת השחקנים ואנשי המקצוע.
מילאן, ברצלונה, קרמונזה
מיהו בריידה? אוהדי מילאן לא צריכים הסברים בנושא, כי הוא עבד אצל סילביו ברלוסקוני ואדריאנו גליאני מ-1986 עד 2013, תחילה כמנכ"ל, ולאחר מכן כמנהל ספורטיבי. הוא היה האדם השלישי בחשיבותו במועדון, ניהל את כל העניינים בשוק ההעברות, ולימים נזכר כי העסקאות האהובות שלו היו הבאתם של מרקו ואן באסטן וז'אן-פייר פאפן לסן סירו. אחרי שסיים את הקדנציה הארוכה במילאן, עבר בריידה כמנהל הספורטיבי לברצלונה, ממנה הודח בנסיבות שנויות במחלוקת ב-2019. הוא כבר היה בן 73, ולא חיפש תפקיד מאתגר חדש, אבל קרמונזה התאימה לו כמו כפפה ליד במקום לצאת לפנסיה. כך קיבל המועדון במקום האחרון בליגה השנייה את אחד המנהלים המנוסים והאיכותיים בשוק.
המהלך הראשון של בריידה היה החתמתו של פאביו פקיה כמאמן בינואר 2021. קשר העבר, שהתפרסם בעיקר בנאפולי, אך עבר גם ביובנטוס במהלך קריירה לא רעה כשחקן, העלה כמאמן את ורונה לליגה הראשונה ב-2017, אבל לא הצליח לשרוד איתה, והרחיק עד יפן בנסיון להשתקם. לאחר מכן, הוא עבד בהצלחה לא מבוטלת בקבוצה הצעירה של יובנטוס, ובריידה סימן אותו כאדם הנכון כדי להוציא את קרמונזה מהבוץ. אפילו הוא לא העלה בדעתו עד כמה החיבור הזה יהיה פנומנלי. בעונה שעברה, יצאו האדומים-אפורים לרצף תוצאות מעולות ונשארו בליגה ללא קושי, והעונה כבר הובילו את הטבלה במשך שבועות ארוכים.
הם עשו את זה עם סגל צעיר שכולל שחקנים מושאלים רבים, ותקציב שלא מגיע אפילו למחצית מזה של פארמה שירדה מהליגה הבכירה, צירפה את ג'אנלואיג'י בופון ונכשלה באופן מחפיר ביותר. גם למונצה, הפרויקט החדש של ברלוסקוני וגליאני, היה הרבה יותר כסף – והיא דווקא עמדה על סף עליה היסטורית ראשונה בתולדותיה לסרייה א’. כך יצא כי בריידה נאבק ישירות נגד חבריו הטובים לשעבר, והמרוץ הזה הגיע לסיום עוצר נשימה במחזור האחרון.
עלו על חשבון ברלוסקוני וגליאני
קרמונזה, שפתחה את העונה ברגל ימין בניגוד לתחזיות שניבאו לה מקום במרכז הטבלה במקרה הטוב, דורגה בין שתי הראשונות כמעט לאורך כל הדרך, אבל הפסדים סנסציוניים לקרוטונה ולאסקולי דרדרו אותה למקום השלישי דווקא בעיתוי הקריטי ביותר. מונצה עקפה אותה בסיבוב, לפני המשחק האחרון הקדימה אותה בנקודה. "זה דווקא פעל לטובתנו, כי הלחץ ירד, ולא היינו פייבוריטים יותר", אמר בדיעבד ניקולו פאג'ולי, הפליימייקר הצעיר שהושאל מיובנטוס לבקשתו המפורשת של פקיה שהכיר אותו היטב.
אז קרמונזה ניצחה בקומו, בעוד מונצה כשלה והפסידה בפרוג'ה, במשחק ממנו נעדר ברגע האחרון ברלוסקוני כדי לא להביא מזל רע. זה לא עבד לראש הממשלה לשעבר, שיתמודד כעת בפלייאוף, בעוד קרמונזה חגגה בטירוף את העליה מהמקום השני, ביחד עם נציגת הדרום לצ'ה. כאשר חזר האוטובוס הקבוצתי לקרמונה, נדמה היה כי כל העיר יצאה לרחובות, והריקודי נמשכו עד הזריחה. זה לא דבר של מה בכך לשוב לליגה הבכירה אחרי היעדרות בת יותר מרבע מאה, וכולם הקדישו את ההישג הכביר לבעלים ארבדי בן ה-84. בעיר רואים בכך סוג של פרס על מפעל חיים.
האם הכוכבים המושאלים יישארו?
מה יקרה עכשיו? ההיסטוריה מלמדת כי קרמונזה נוטה לרדת בתום עונה אחת, וזה גם מה שקרה למאמן פקיה בוורונה. שחקנים רבים צריכים לחזור מהשאלה לקבוצותיהם בתום תקופת השאלה, ובריידה יצטרך לנהל משא ומתן על מנת להשאיר לפחות חלק מהם לעונה נוספת, על מנת שהסגל לא יתפרק לגמרי. פאג'ולי והחוץ לוקה זנימאקיה שייכים ליובנטוס, השוער מרקו קארנזקי והבלם קאלב אוקולי שייכים לאטאלנטה, והרשימה עוד ארוכה.
כדאי לזכור את השמות האלה, כי לכולם הייתה תרומה לא מבוטלת לעונה המזהירה, והם עשויים לפרוח גם בקבוצות גדולות יותר – אבל יש תקווה שהם יעשו זאת ב-2022/23 במדי קרמונזה. ואולי העונה הקרובה צפויה להיות מאתגרת מאוד מול יריבות איכותיות בהרבה, אבל עכשיו זה הזמן לחגוג. המועדון מעיר הכינורות חוזר לאור הזרקורים, וג'אנלוקה ויאלי יוכל לצפות במשחקיו מול יובנטוס וסמפדוריה. מי יודע, אולי זה אפילו יסייע לו במאבקו הבריאותי.