לפני משחקה של סקציה נס ציונה אתמול (שישי) מול בני יהודה ולאורך כל השבוע, חלוצה של הקבוצה ומלך שערי הליגה, דודו ביטון, הרגיש בתוכו שלמרות שקבוצתו אינה תלויה בעצמה, היא מסוגלת להעפיל לליגת העל. המסר שחש, הועבר ע"י הקפטן בן ה-34, לכלל השחקנים.
ביטון חווה לא מעט: מאבקי עלייה, קדנציות כליגיונר באירופה, נבחרת ישראל, הקבוצות הגדולות ועוד. ממרום ניסיונו, הוא הרגיש והבהיר: "אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו, יש לי תחושה שזה יספיק". התחזית עבדה: הוא היה אחד מאותם כובשים, שסידרו לקבוצתו 1:2 על הזהובים, מה שהפך אותו כאמור רשמית למלך שערי הליגה.
במקביל, קבוצתו קיבלה את הבשורה שהיריבה על העלייה, מ.ס כפר קאסם, איבדה נקודות והחלה האות לחגיגות של קבוצתו, בפעם השנייה בתוך שלוש שנים. בין החגיגות, התפנה החלוץ לראיון מיוחד ל-ONE, בו סיכם את העונה, התייחס לקריירה, חשף את ההצעה שקיבל בחודש האחרון לעבור לשחק מעבר לים והסביר מדוע הוא אינו חושב שהקריירה שלו היא פספוס.
האמנת לפני המשחק?
"האמת שכן, האמנתי לאורך כל השבוע כי אני יודע שכפ"ס באמת קבוצה טובה, בטח בלויטה. החדרתי לכולם שצריך לבוא לנצח, לעשות את שלנו והכול יסתדר. כי באמת הגיע לנו, לפעמים מגיע. במהלך המשחק יש כ"כ הרבה עליות וירידות. זה היה משהו הזוי, הייתה דרמה לא רגילה".
מה עובר בראש במהלך המשחק?
”לא הרבה. אנחנו מנסים להבין מה קורה בכפ"ס. אנחנו שומעים על פנדל לכפ"ס, אני רואה שהקהל שלנו לא קופץ אז אני מבין שהוא הוחמץ. ואז אני אומר שיש להם חצי שעה, עם המומנטום, עם 3,000 אוהדים שלהם. אין סיכוי שהם לא מבקיעים את שער הניצחון. ואז אני שומע שהם קיבלו פנדל בדקה ה-88. אתה כבר לא יודע מה לעשות. בסוף, אין יותר מתוק ממה שקרה".
הגיע לכם לעלות?
"אין ספק. אני חושב שאם אתה מודד את כל העונה, מבחינת כדורגל התקפי, קבוצה שהייתה יציבה לאורך כל העונה חוץ מחודש שבו היו לנו פציעות שלי, של אמנון טדלה ויוסי גינזבורג. לאורך כל העונה היינו במקומות 1-3. אני חושב שגם לכפר קאסם הגיע לעלות כי היא הייתה קבוצה טובה, אבל לא על חשבוננו".
כמה השפיעה העובדה שניר סגר בחדרה בשיא המאבקים על העלייה?
”זה לא נעלם מעינינו. כמובן שדיברנו על זה וגם אנחנו היינו מעדיפים שזה ייצא בסוף העונה. אבל מצד שני, זה לא השפיע עלינו בכלל: דיברנו בינינו לבין עצמנו שיש לנו מטרה והתרכזנו רק בה. גם ראינו על ניר שהוא כל כולו היה איתנו. הוא אמר לנו שהוא רוצה לעלות ליגה וזה מה שמעניין אותו. ידענו שאנחנו צריכים לעשות את העבודה על המגרש".
לפני כמה חודשים אמרת לי שלא תתעקש על ליגת העל, שאתה חי את הרגע. ועכשיו?
”זו שאלה שכולם שואלים אותי. אני עכשיו סיימתי את העונה, אני יוצא בשבוע הבא לחופש עם המשפחה ואחשוב על מה הכי נכון בשבילי. אשב עם המנכ"ל רועי אנקווה, שיש לנו יחסים מעבר לשחקן ומנכ"ל, נקבל את ההחלטה ביחד אם להמשיך. יש לי חוזה בנס ציונה, אבל נחשוב מה הכי נכון לי ומה הכי נכון להם. לא החלטתי עוד, אני אומר לך בכנות".
לא החלטת נס ציונה או לא החלטת ליגת העל?
”אני רוצה לחשוב ולעכל את זה. אחרי מה שעברנו במשחק האחרון, צריך יום או יומיים לרדת לקרקע מהאופוריה. אמרתי כבר בעבר שאיך שאני רואה את הדברים כרגע, יותר קל לי לבוא לידי ביטוי בקבוצות דומיננטיות שיוזמות ותוקפות. צריך לראות מה יקרה עם נס ציונה בליגת העל ואיזה סוג של קבוצה בונים ומי יהיה המאמן. אני לא רוצה להיעצר רק כדי להגיד שאני בליגת העל. אני רוצה להמשיך לתת מספרים וליהנות ונחשוב על הדברים".
אתה בעצם אומר שלמרות שהיית מלך השערים בליגה הלאומית ומתבקש שתחזור לסיבוב נוסף בליגת העל, יש סיכוי שלא תהיה שם?
”אני רק אומר שאני צריך לחשוב על הדברים ומה נכון לי. אני יכול להגיד לך שקיבלתי הצעה מעבר לים בשבועיים האחרונים, הצעה מאסיה. אם תהיה לי הצעה מבית"ר ירושלים או איזשהו מועדון גדול, לא אגיד לא. אבל צריך לראות את התקציב של נס ציונה וגם לרדת לקרקע כי אנחנו באיזשהו ענן. צריך לחגוג כי מה שקרה אתמול קורה לא בכל שנה ולא בכל עשר שנים. אמנם האמנו אבל זה קרה בדרך הכי דרמטית שיש".
אם היו אומרים לך לפני תחילת השנה, שתהיה מלך השערים העונה. היית מאמין שתעשה זאת בגיל 34?
”בהחלט. אני אסביר לך למה: בשנתיים האחרונות בעפולה כבשתי עשרה שערים ולא חוויתי עונה מלאה. אין לי ספק שבליגה הלאומית אני מאוד דומיננטי. גם השנה ידעתי שאם אבוא לנס ציונה ואעשה הכנה מלאה עם משחקי אימון וגביע הטוטו ובטח ובטח עם מאמן כמו ניר ברקוביץ' בקבוצה דומיננטית והתקפית וחדר הלבשה איכותי שכזה, ידעתי שאוכל לעשות את זה. בטח שניר בתחילת השנה נתן לי את המפתחות, אמר לי שאני הקפטן שלו ונתן לי את החופש".
אתה מסכים שאיפשהו בשנים האחרונות קצת נעלמת? היה באז סביבך בתקופת ויסלה קראקוב.
”אין ספק. מאז החזרה שלי לארץ להפועל ת"א, עברתי שנים לא טובות. גם של פציעות לא פשוטות וגם ההחלטה לחזור להפועל הייתה החלטה לא טובה שלי. זה היה מועדון שהיה בהתרסקות: גם כלכלית וגם מקצועית. הגענו לפירוק. אחרי הפועל, בגלל חוסר ההצלחה קיבלתי הצעות מקבוצות שנלחמות בתחתית כמו עכו, אשדוד וכפ"ס. קבוצות שלי כחלוץ יותר קשה לבוא בהן לידי ביטוי. תשלב את כל הגורמים האלה ואין ספק שהשנים האחרונות בליגת העל היו לא טובות. זה מה שהוביל אותי לליגה הלאומית".
ביטון המשיך: "בשנים האחרונות, אומרים לי בעיקר בתקשורת שאני פספוס. אי אפשר להגיד פספוס על שחקן ששיחק בוויסלה קראקוב, סטנדרט ליאז', אפואל ניקוסיה, מאריבור, מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ת"א. שיחקתי בנבחרת ישראל, במפעלים אירופיים, הצלחתי בקבוצות הגדולות הללו. אבל שוב אני מחזיר אותך להחלטה ללכת להפועל: זו החלטה ששינתה לי את הקריירה. כי במהלך השנים שלי בחו"ל יכולתי לחזור גם למכבי חיפה, גם למכבי ת"א, גם לבית"ר ירושלים, להפועל ב"ש. באותו חלון הזדמנויות של ינואר החלטתי להגיע להפועל כי חשבנו שכבירי הולך להרים שם פרויקט של שנים קדימה והפרויקט הזה כשל. הרבה סבלו מזה שהוא כשל".
הייתה גם תקופה שישבת בבית לא מעט זמן.
”אחרי הפועל חיפה, בגיל 30-31 לא היו לי הצעות מליגת העל. שקלתי לפרוש. אמרתי לעצמי: ‘אחרי כל המועדונים שעברתי, ליגת האלופות, אלך ללאומית?’ לא עיכלתי שאין לי הצעה מליגת העל ולא רציתי לרדת לליגה הלאומית. הילד שלי התחיל לגדול ולהבין. לא רציתי לפרוש לפני שהוא יראה אותי משחק וזה מה שהחזיק אותי. תוסיף את הפועל עפולה שהרגשתי שם מהשנייה הראשונה שחקן בית לכל דבר. בחודש הראשון שם לא פגעתי אבל נתנו לי את הזמן שלי: שלומי דורה (המאמן) ושלומי אלבז (מנהל אגף הספורט בעיריית עפולה) האמינו בי ושם חזרה לי החדות וההנאה מהמשחק".
היום אתה נהנה בצורה מקסימלית?
“במקסימום. אני יכול להגיד לך שבעונה הנוכחית נהניתי מכל אימון ומשחק. בנינו קבוצה טובה גם מקצועית וגם אנושית. עם הצוות המקצועי, עם רועי. היה חיבור שזה היה מחדל אם לא היינו עולים ליגה. הכול היה מושלם בנס ציונה, היינו הקבוצה שהבקיעה הכי הרבה שערים".
בגיל 34, כמה אתה עוד רוצה להמשיך?
”רק בישראל כל הזמן מדברים על עניין הגיל. באירופה, בכדורגל של היום עם המקצוענות, מי שמכיר אותי יודע כמה אני שומר על עצמי ומקצוען, אנחנו רואים שזלאטן משחק עד גיל 40, רונאלדו עד 37 וזהבי נמצא ברמות הגבוהות בגיל 35 ולא מפסיק להבקיע. מסי בן 35. אני בן 34 ויכול להישאר עוד שלוש שנים בטופ. זה לא כמו פעם ששחקנים היו פורשים בגילאים 31-32. ככה שאין לי ספק שלפחות בשנתיים-שלוש הקרובות אוכל להישאר ברמות הגבוהות. אני מרגיש בשיא מבחינת גופנית והשנה שיחקתי 36 משחקים מלאים, אני בכושר מצוין".
מה עוד תרצה להשיג?
”בשלב הזה של הקריירה כמו שאמרתי, אני רוצה ליהנות. השגתי המון בקריירה שלי והגעתי למקומות שאני יכול להגיד שלא חלמתי להגיע לשם. בשנתיים האחרונות אני בשלב בו אני רוצה ליהנות. כשאני נהנה אני מביא מספרים, מבקיע שערים וזה מה שאני מאחל לעצמי. כל שנה אני רוצה לבוא הכי מוכן שיש. אני חלוץ ואם חלוץ עושה את המספרים שלו אז הוא מבסוט".