דוד מרטן: אגיע לליגת העל, רוצה לחזור לאנגליה

לפני עשרה חודשים הגיע דוד מרטן מהליגה הלאומית היישר להפועל מרמורק מליגה א' דרום. לא מעט נקודות זכות יש למאמן הצעיר בן ה-33 שהחל את הקריירה שלו בכדורגל בכלל בתור מתורגמן של המאמן הצרפתי-ספרדי, לואיס פרננדז, שאימן את נבחרת ישראל אחרי שמונה לתפקיד במרץ 2010. בהמשך, היה העוזר של גיא לוזון בחו”ל, ומשם צמח והתפתח להיות מאמן מוערך בליגה הלאומית שם קיבל הזדמנות, לצד ההכרות הממושכת שלו בליגה א'.

העונה, מי שקיבלה אליה את מרטן הייתה הפועל מרמורק. עם הסגל הצעיר שעמד לרשותו, לצד מספר שחקנים וותיקים, קיוו במועדון להגיע העונה לפלייאוף העליון ולהוכיח לשאר הליגה שלא רק הכסף הגדול הוא זה שקונה הצלחה – וכך היה. הפועל מרמורק סיימה במקום החמישי, המקום האחרון שמוביל למשחקי הפלייאוף העליון (בהם הפסידה 2:0 להפועל כפר שלם), הייתה לקבוצה הפורייה השישית בטיבה בליגה וספגה רק 31 שערים (בין חמשת ההגנות הטובות בליגה).

מרמורק הפכה בעבורך בית, הרי שחתמת לעונה נוספת טרם הסתיימה הנוכחית.
"בהחלט, מאוד נהניתי העונה בהפועל מרמורק. נכון, עמד לרשותי סגל מאוד צעיר ולא היינו קרובים בכלל לתקציבים המשוגעים בליגה הזו, אבל נבנתה קבוצה עם תקציב שפוי, שהמטרה הראשונה הייתה קודם כל להישאר בליגה, בטח בליגה בה יש ארבע יורדות ועוד קבוצה שהולכת בסיום העונה למבחנים. בשורה התחתונה, הדברים התחברו והסתדרו לנו ואני מאוד שמח שהצלחנו להתברג בפלייאוף העליון”.

ההשקעה המאסיבית לפני מספר שנים די פגעה בתפקודה של הפועל מרמורק. מהצלחה כבירה בליגה הלאומית, אתם לא מצליחים למצוא את הגרוש ללירה שיחזיר אתכם לתהילה.
"הושקעו לא מעט כספים במרמורק כשהייתה בליגה הלאומית ובעונת העלייה אי שם בעונת 2016/17. אין ספק שבמועדון מבינים טוב מאוד שאם קבוצה לא משקיעה מספיק כסף, יהיה מאוד קשה לעלות ליגה. ההוכחה העונה באה לידי ביטוי בהשקעה של מכבי קביליו יפו והפועל כפר שלם. נכון, גם בירמיהו חולון ובשמשון כפר קאסם הייתה השקעה גדולה, אבל ראינו אותן יוצאות מהעונה הזו בלי כלום. זה היה סיכון גדול מאוד מבחינת המועדונים, אין בטחונות בכדורגל. אף אחד לא מבטיח לך שתעלה בסוף העונה, בטח שלא בליגות האלה”.

“אם בהתאחדות היו פועלים נכון והיו מעלים מכל מחוז שתי קבוצות, היה למועדונים על מה לשחק. כשיש עולה אחת, זה כמעט בלתי אפשרי אם אתה לא משקיע לפחות שלושה מיליון שקלים על השחקנים הנכונים. בגלל כל הכספים שנשפכים בליגה א', אין כמעט הבדל בין מרכז הטבלה ומטה בליגה הלאומית לבין הצמרת של ליגה א' דרום. יש כאן שחקנים ברמה מאוד גבוהה שיכולים לתת פייט רציני לשחקנים טובים אחרים בליגה הלאומית. יש תחושה באוויר שאחת מנציגות ליגה א' (כפר שלם או טייבה) יכולות לעשות סנסציה מול מי שתסיים במקום ה-14 בליגה הלאומית, כמו שעשתה בעבר עירוני טבריה", המשיך.

איך תיראה הפועל מרמורק של עונת המשחקים 2022/23?
"במועדון רוצים להמשיך בקו שהתחלנו העונה. שחקנים צעירים, שחלקם גדלו במחלקת הנוער של המועדון, לצד שחקנים וותיקים ומוכשרים שיכולים להוסיף מהניסיון שלהם ולתרום לנו בכל חלקי המגרש. ראינו כבר העונה לפחות ארבעה שחקני נוער שגדלו כאן והצליחו להתברג בצורה הטובה ביותר בקבוצה הבוגרת, ואין ספק שהם הוכיחו את עצמם בזכות התוצאות על כר הדשא. למועדון חשוב לקדם את השחקנים הצעירים שגדלו בו, גם בעונה הבאה אנחנו לא נשתולל. אין להפועל מרמורק את היכולות הללו כמו שנראו בקבוצות אחרות העונה. עם הצניעות שלנו, כמו בעונה החולפת, נשים לעצמנו מטרה ברורה שהיא להגיע לפלייאוף העליון ולהצליח שם".

אמנם עתיד להיבנות מתחם מפואר של כדורגל ברחובות, אבל שיחקתם לא מעט בוייסגל, המגרש הסינתטי, כי "איצטוני", המגרש הביתי, לא היה ראוי לכדורגל. חבל, לא?
"לשחק באיצטוני ולא במגרש סינתטי זה משהו שמאוד חשוב לי אישית. כמי שחווה את הרמות הגבוהות ביותר שאפשר לחלום עליהן, זה כאילו אתה מגיע לקצה העולם. זה לא פשוט לשחקני כדורגל כישרוניים, וותיקים וצעירים כאחד, לעבור מסינתטי לדשא וההפך. מבחינה תקציבית, היה מאוד קשה לעמוד בעלויות השזרוע, וכר הדשא כבר לא יכול היה ראוי. אז נאלצנו לשחק בוייסגל, מגרש הבית השני שלנו, אם אפשר לקרוא לו כך. ההנהלה עובדת לילות כימים בחודשים האחרונים על מנת להכשיר את איצטוני לעונה הבאה".

לא מעט נקודות הפסדתם בוייסגל. היה קשה לשחק על דשא סינתטי. בעונה הבאה, באיצטוני, יחד עם האוהדים, זה הולך להיות אחרת לחלוטין.
"אין ספק שלמגרש הבית יש השפעה על השחקנים ועל האווירה. הקהל המדהים שלנו עושה אווירה אחרת במשחקים, מרגיש מאוד ביתי ומאוד משפחתי. הקהילתיות היא זו שמייחדת את המועדון הזה, במשחק מול מכבי תל אביב בגביע המדינה האוהדים הוכיחו את זה יפה מאוד. אני באופן אישי, וכמובן כולם, מאוד מצטער בפני הקהל המיוחד שלנו על כך שהפסדנו בסיבוב השני את הדרבי, אחרי 0:0 בסיבוב הראשון".

מרטן גדל בצרפת, ומגיל שש שיחק כדורגל במועדונים שמבינים איך כדורגל אירופי צריך להיראות. בגיל 14 עלה לישראל והגיע למכבי נתניה, אלא שיהלומים לא הונחו לו על המגרש. על כך הוא מספר: "אלו היו שלוש שנים לא פשוטות. עברית לא ידעתי, אז ההתאקלמות בבית הספר ובכדורגל הישראלי הייתה מאוד לא קלה עבורי, בטח שלא קיבלתי תמיכה מאף גורם שיכול היה לעזור לי ולכוון אותי. עד גיל 17 בערך, שיחקתי כדורגל ואז הפסקתי. זה לא היה קל לעזוב את המקצוע הזה, אין ספק שזה פגע בי להמשיך ולהתפתח מקצועית".

מצד אחד פגע בך, מצד שני – פתח לך דלתות אחרות. נחשפת לקריירת האימון בדרך לא דרך.
"כן, הגשמת החלום הגיעה בכלל ממקצוע שהקשר בינו לבין הכדורגל הוא מאחורי הקלעים ולא מעבר לכך. הייתי המתורגמן של לואיס פרננדז בנבחרת ישראל בשנת 2010. זה היה עבורי קרש קפיצה לעולם של מאמני הכדורגל. עבדתי עם אחד ממאמני הכדורגל הגדולים באירופה, שנגע בתהילה עם פאריס סן ז'רמן, אספניול ועוד. הערצתי את פרננדז מגיל צעיר והייתה לי הזכות לבצע תפקיד משמעותי שלאורך הזמן חיבר בינינו. מעבר למתורגמן, הייתי סוג של יד ימינו. אחרי פחות מחודש הוא התייעץ איתי על דברים שלא אמורים לדבר עליהם עם מתורגמן, הוא סמך עליי. דיברנו הרבה כדורגל ועל איך צריך להיראות. השאר היסטוריה ועד היום אנחנו בקשר. אין ספק שלמדתי ממנו המון, גם ממאמנים אחרים שעבדתי איתם".

כדוגמת סלאבולג'אן מוסלין (נבחרת סרביה), יוסי מזרחי, ואפילו עם גיא לוזון, שמבחינתך, הוא יותר מחבר למקצוע.
"בדיוק. הצטרפתי אליו בשנת 2013 לסטנדרד ליאז' ואחר כך הגענו יחדיו לצ'רלטון. חשוב לי לציין שגיא לוזון הוא בנאדם מאוד שונה מהתדמית שהודבקה לו בארץ. הוא מאמן מצוין ואדם שכיף מאוד לעבוד איתו. הייתה בינינו סינרגיה נפלאה שהובילה אותנו לתוצאות טובות. גיא, בשבילי הוא מעבר לקולגה, היינו במשך שנתיים יחד אז היינו סוג של משפחה, כל הזמן ביחד. בדיעבד, אנחנו מבינים טוב מאוד שנלקחה מאיתנו האליפות בבלגיה, אחרי שנודע כי אנדרלכט ושחקניה מכרו משחקים. אבל זו כבר היסטוריה שנחקקה בקריירה שלנו".

הוא מוסיף ואומר: "אף אחד לא מבין מה זה להגיע לבלגיה ולאנגליה ולהיות במועדונים שראו דבר או שניים במהלך השנים. זו חוויה מעשירה מעבר לכל דמיון. אני מאחל לעצמי לחזור יום אחד לרמות האלה. היום, כשאני חוזר מאירופה לישראל, למגרשים בליגה א', קשה מאוד להסתגל. כולם יודעים טוב מאוד למה אי אפשר להגיע לרמה הזאת של אירופה. כשרוב תקציב מדינת ישראל הולך על ביטחון, ובצדק, קשה מאוד להעביר משאבים נוספים לענפי הספורט ולכדורגל בפרט. יש פחות מתקנים, יש פחות עדיפות לכדורגל, פחות שכר למאמנים, לצוותים מקצועיים ולשחקנים, בגלל זה אנחנו נשארים מאחור שנים על גבי שנים לצערי". 

היום, אחרי כל המסע הזה שעברת במהלך הקריירה הקצרה שלך, אתה בשל לליגת העל?
"אין ספק שעברתי דרך קצת שונה מהרגיל ממה שמאמן בארץ עובר. כן, אני רואה את עצמי ברמות הגבוהות. לא יודע אם בעוד עונה, שתיים או אולי חמש או שש, אבל זה יקרה בסופו של דבר. אני לוקח את הזמן בכדי להגיע כמה שיותר מוכן, כל דבר בזמנו. לא אשקר שהגיעו אליי הצעות במהלך העונה, אבל רציתי לסיים כמו שצריך עם הפועל מרמורק. כיבדתי אותם עד הסוף כי הם היו חשובים לי מאשר הצעות של קבוצות תחתית. יותר פשוט לפתוח עם קבוצה שאתה בונה את הסגל מאשר קבוצה עם שחקנים שאתה צריך ללמוד להכיר אותם".

כמי שגדל בצרפת והגיע ארצה בגיל 14, אתה רואה עצמך חוזר לשם בדרך כזו או אחרת? בצרפת אגב, עוקבים?
"עוקבים אני חושב שלא. נכון להיום, להגיע אפילו לליגה השלישית שם זה מאוד קשה. זה חלום שבהחלט יכול להתגשם ביום מן הימים. יש לי מספר מכרים שאנחנו בקשר רציף ומדברים על מה שקורה שם בכדורגל. אם יתאפשר לי, לא אחשוב פעמיים לחזור לאירופה ולהתפתח מקצועית שם".