סיפורו של אלויזי “אלכס” ארליך. ארליך נולד ב-1914 בכפר בוקאווסקו שבדרום מזרח פולין (באותו זמן אוסטרו-הונגריה). בילדותו משפחתו עברה לעיר לבוב בעקבות פרעות בכפר בשנת 1918, והוא החל לשחק במועדון הטניס שולחן המקומי (והיהודי), "חשמונאי", ומהר מאוד נהיה השחקן המוביל בקבוצה.
בשנת 1933 המועדון ניצח באליפות המדינה וארליך הפך לדמות מוכרת בספורט הפולני. שנה לאחר מכן הוא כבר קיבל הזדמנות על הבמה הגדולה, באליפות העולם בטניס שולחן, שם הוא ושותפו ניצחו 2:7 את הצמד הגרמני בגמר. אותו ניצחון התפרסם בכל רחבי פולין דרך העיתונים השונים, העובדה שצמד פולני גבר על גרמניה החזקה והמאיימת הייתה משמעותית למורל העם הפולני באותה התקופה. ארליך קיבל כבוד רב והיה אהוד מאוד בפולין, כאשר כבר באותה השנה נבחר במקום השמיני ברשימת הספורטאים האהודים במדינה. בחמש השנים הבאות הוא זכה בארבע מדליות באליפות העולם (ארד ו-3 כסף), אך המשחק המעניין באמת קרה בפראג 1936.
השחקן הרומני פרקש פנט (גם כן יהודי) הוגרל להתמודד מול ארליך בחצי הגמר. הם היו יריבים שקולים מאוד, ובנקודת המערכה הראשונה הם קבעו שיא עולם כשאותה הנקודה ארכה שעתיים ו-12 דקות. במהלך הנקודה הכדור עבר כ-12,000 פעמים מעל הרשת, השופט התחלף עקב כאבי צוואר וארליך החליף את אחיזתו במחבט ליד שמאל. לבסוף, אלויזי "אלכס" ארליך זכה בנקודה. בעקבות התסכול פנט פרש מהמשחק בעצבים תוך זריקת המחבט על יריבו ויציאה בזעם מאולם התחרות. אגב, את משחק הגמר ארליך הפסיד לשחקן האוסטרי, ריצ'רד ברגמן.
בתחילת שנות ה-30 ארליך, שדיבר שמונה שפות, היגר לצרפת אך המשיך לייצג את הנבחרת הפולנית. בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ובני משפחתו של ארליך נשלחו למחנות, וביוני 1940 צרפת נכבשה גם כן והצרפתים הסגירו את ארליך לידי הנאצים הארורים. ארליך נשלח למחנה ההשמדה באושוויץ, שם שהה ארבע שנים ובמזל גדול הוא ניצל מתאי הגזים, כשבמהלך עמידה בקור מחוץ לתאים זיהה אותו חייל גרמני חובב פינג פונג, ושלף אותו החוצה מהתור. לאחר מכן השחקן הועבר לדכאו עד שחרור המחנה ע"י כוחות אמריקאיים. ארליך, שהיה גבר מרשים וחזק בגובה 1.9, שקל 37 ק"ג בלבד בשחרור.
אחרי המלחמה התיישב ארליך בפאריס וייצג את הנבחרת המקומית, איתה התחרה וניצח במספר טורנירים קטנים, ביניהם גם בגרמניה, ואף הגיע בשנת 1957 לרבע גמר אליפות העולם בגיל 43. הוא פרץ לעולם הטניס שולחן בגיל צעיר מאוד והיה שחקן מרשים, סביר להניח שלולא המלחמה, שפרצה כשהיה בן 25 בלבד, היה מגיע להישגים מרשימים אף יותר.
לאחר פרישתו אלויזי “אלכס” ארליך רשם עוד מספר הישגים: הוא פיתח בשבדיה רובוט לשימוש באימוני טניס, אימן מספר טניסאים מוכשרים ופתח מרכז נופש בריביירה הצרפתית. לאורך הקריירה המקצועית, בעקבות סגנון משחקו, כונה ארליך "הנוכל היהודי", כינוי מאוד אירוני כשמבינים שמשמעות השם "ארליך" הוא הוגן.
שחקן טניס השולחן ניצל בנס, בעקבות זיהוי מקרי. הוא שרד ארבע שנים של תופת, שם ראה את כל חבריו ומשפחתו נספים בידי רשע שהעולם לא ראה לפני כן, ולמרות כל זאת הוא שגשג וצמח לאחר מכן. אלויזי “אלכס” ארליך נפטר ב-7 בדצמבר 1992 בפרוור הפריזאי, סן-דני, בגיל 78 בלבד. יהי זכרו וזכר ששת מיליון הנספים ברוך.