"זה רגע חשוב מאוד עבור לאוטרו מרטינס. יש הרבה קבוצות שמעוניינות בו, אבל בכל השיחות שלנו הוא תמיד מדגיש עד כמה הוא מאושר באינטר ולא חושב על שום אופציה אחרת", אמר דייגו מיליטו לקראת משחק הגומלין מול מילאן בחצי גמר הגביע האיטלקי. אי אפשר להגזים חשיבות עדותו של האיש אותו מהללים האוהדים בשחור-כחול בסן סירו. מיליטו, שכבש צמד בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן ב-2010, הוא אחת הדמויות האהובות והנערצות ביותר בהיסטוריה – ולאוטרו הוא היורש האולטימטיבי שלו. אם מיליטו כונה בזמנו הנסיך, הרי שהסקורר החדש הוא הנסיך הקטן.
הקשר ביניהם הדוק במיוחד. את הבכורה בכדורגל מקצועני, במדי ראסינג קלוב, ערך לאוטרו כאשר נכנס כמחליף במקומו של מיליטו בנובמבר 2015, חודשים ספורים לפני פרישתו של החלוץ המיתולוגי. מיליטו לקח את הנער תחת חסותו, והמשיך להדריך אותו מקרוב גם אחרי שמונה למנהל הספורטיבי של ראסינג. בתפקיד זה, הוא שמח לסגור את המכירה שלו לאינטר בקיץ 2018, והכריז כאשר העסקה הושלמה: "ללאוטרו צפוי עתיד מזהיר בסן סירו". זו הייתה נבואה חשובה מאוד מבחינת האוהדים, והיא התבררה כנכונה. הארגנטיני משלים את עונתו הרביעית בקבוצה, והפופולריות שלו עצומה.
בשתי העונות הקודמות, בניצוחו של אנטוניו קונטה כמאמן, יצר לאוטרו שילוב פנומנלי עם רומלו לוקאקו בהתקפה. הארגנטיני תרם בתקופה זו 40 שערים בכל המסגרות, בעוד הבלגי הפציץ 64, וביחד הם הביאו לאינטר את האליפות המיוחלת אשתקד, תוך שהם קוטעים רצף של תשעה תארים של יובנטוס. היה זה הסקודטו הראשון מאז הטרבל ההיסטורי עם מיליטו ב-2010, והייתה לכך סמליות גדולה מאוד. זו ההמשכיות של שני כוכבי ראסינג שכה התחברו לאוהדי אינטר, ואיש לא מופתע כאשר מיליטו מדבר על אהבתו הרבה של לאוטרו למועדון. זו האמת הטהורה.
בקיץ האחרון נמכר לוקאקו לצ'לסי, והשותפות המצוינת הזו פורקה. הבלגי לא היה שלם עם המהלך, אבל בראיון המתוקשר שהעניק לרשת סקאי בדצמבר הודה כי חשב שיעבור לברצלונה, ריאל מדריד או באיירן מינכן. הוא היה פתוח מאוד לרעיונות מסוג זה, בין הייתה כי אינטר הייתה זקוקה נואשות למזומנים במסגרת המשבר הכלכלי אליו נקלעה, ו-115 מיליון אירו ששילם רומן אברמוביץ' סייעו מאוד להציל את המאזנים. במקביל, גם לאוטרו קושר לעזיבת איטליה, כאשר טוטנהאם וארסנל היו בעקבותיו, אבל הוא דווקא העדיף להאריך את חוזהו, וחתם באוקטובר האחרון עד 2026. זו הייתה הצהרת כוונות ברורה, לפיה הוא רואה את עתידו בשחור-כחול.
ואולי ההרמוניה עם אדין דז'קו קצת פחות טובה מזו שהייתה לו עם לוקאקו, אבל לאוטרו בהחלט עושה את שלו. יש לו כבר 15 שערי ליגה, והוא נמצא בדרך הבטוחה לשפר את השיא האישי של 17 כיבושים שהושג אשתקד. יש לו חלק חשוב מאוד לכך שאינטר נמצאת בעמדה טובה להגן על תואר האליפות, ולדעת מיליטו הייתה להתמודדות בחצי גמר הגביע השפעה לא מבוטלת גם לקרב בליגה. "לדרבי תמיד יש חשיבות מיוחדת. ראינו כיצד ההפסד למילאן בפברואר גרם למשבר מסוים באינטר. הניצחון על יובנטוס החזיר את הקבוצה לפסים הנכונים, והתקופה הקשה מאחוריה. הדרבי החדש צריך לתרום למומנטום הזה", אמר כוכב העבר.
אז לאוטרו הגיע אתמול נחוש ומאופס. הוא לא פגע ב-0:0 במשחק הראשון במרץ, אבל אתמול הפציץ שער מרהיב כבר בדקה הרביעית, כאשר התחבר בנגיעה אחת לכדור הרוחב של מתיאו דרמיאן. בדקה ה-40, קיבל הארגנטינאי כדור עומק פנטסטי מבן ארצו חואקין קוריאה, והכניע ללא בעיות את מייק מניאן כדי להשלים צמד. יכולתו למצוא את השטחים הפנויים ברחבה ואחוז ניצול גבוה של הזדמנויות הופכים את מרטינס לחלוץ קטלני במיוחד, והוא מתאים כמו כפפה ליד לסגנון של המאמן סימונה אינזאגי. כאשר בחר הבוס לתת לו מנוחה באמצע המחצית השנייה, הניצחון כבר היה בכיס, ואינטר עוד הספיקה לקבוע 0:3 משער בכורה של רובין גוזנס.
המופע הזה הזכיר את הדרבי מהעונה שעברה, כי גם אז ניצחה אינטר את מילאן 0:3 עם צמד של לאוטרו. הוא מביא איתו תשוקה בלתי נגמרת, בערך כמו מיליטו, ולכן תרומתו גדולה אף יותר מהמאזנים היבשים. זה שחקן שמסוגל להנהיג גם אם אינו עונד את סרט הקפטן, בניגוד מוחלט לקודמו, מאורו איקרדי, שגרם בעיקר לבעיות חברתיות למרות שהיה הקפטן בעצמו. מרטינס מעולם לא עשה כותרות שליליות, ומחויבותו למאמץ הקבוצתי לא מוטלת בספק – הוא סקורר שמעמיד את עצמו לטובת חבריו.
לכן הדיווחים על מכירתו האפשרית בקיץ מדאיגים את אוהדי אינטר. נכון לעכשיו, מסתמן כי פאולו דיבאלה יצורף לנראזורי כשחקן חופשי בקיץ, אחרי שיעזוב את יובנטוס שבחרה לא להאריך את חוזהו. מכיוון שהבעיות התקציביות טרם נפתרו, ושכרו של התכשיט הארגנטינאי החדש יהיה גבוה, פורסם כי ההנהלה מוכנה להקשיב להצעות של כ-70 מיליון אירו תמורת לאוטרו. במקרה כזה, דיבאלה יחליף אותו בסגל, גם אם תפקידם ממש לא זהה, והמועדון יישאר ברווח נאה.
אופציות להמשך הקריירה לא חסרות למרטינס. קונטה, שנהנה מאוד לעבוד איתו במשך שנתיים, ישמח לצרפו לטוטנהאם, שם יוכל ליצור שיתוף פעולה מעניין עם הארי קיין, יונג מין סון ודיאן קולוסבסקי. גם ארסנל מוזכרת, בפעם המי יודע כמה, כמומעדת להיאבק מול היריבה הלונדונית על החתמתו. דייגו סימאונה רוח ברוח הלחימה של לאוטרו תוספת מצוינת לאתלטיקו מדריד, בעוד ברצלונה סבורה שהוא ישתלב מצוין בקאמפ נואו. אם וכאשר ייפתח קרב של ממש, מחירו אף יאמיר, ואינטר תוכל ליהנות מהמכירה עוד יותר.
המהלך הזה הגיוני על הנייר, אבל צריך לקחת בחשבון את ההשלכות בטווח הבינוני והארוך. בניגוד לדיבאלה, לאוטרו הוא שחקן שמסוגל להפוך לאגדה ולהגדיר את תקופתו במועדון, בדומה למיליטו – וגם לחבייר סאנטי. הוא כבר הסכים להישאר בסן סירו לשנים ארוכות, מרגיש את תמיכת הקהל, ואם יתנו לו להשלים שמונה שנים או יותר הוא יהיה הסמל האולטימטיבי של נראזורי.
הצגות כמו אתמול מדגישות עד כמה תרומתו עשויה להיות קריטית, וייתכן שיהיה זה צעד פזיז מדי להיפרד ממנו רק בשביל המזומנים. אם מיליטו טוען כי לאוטרו לא חושב על אלטרנטיבות לאינטר, אין סיבה לא להאמין לו, ובכך שונה הארגנטיני במובהק מלוקאקו. אז ייתכן כי התוצאה אתמול אכן תשפיע גם על מאבק האליפות, ואינטר תוכל לשמור על הכתר. אי אפשר להגזים בחלקו של לאוטרו בהישג הזה, והאוהדים יקוו כי הדרבי אתמול לא היה האחרון בקריירה שלו.