הראשון שהבקיע שלושער בשני משחקים רצופים בליגת האלופות היה לואיז אדריאנו, החלוץ הברזילאי שכיכב בשחטאר דונייצק ב-2014. הוא עשה את זה בשני מפגשים עוקבים מול באטה בוריסוב בשלב הבתים, ועם כל הכבוד להישג הנאה צריך להתחשב ברמת היריבה – האוקראינים פירקו אז את הבלארוסים 0:7 ו-0:5.
אחריו בא ליאו מסי ב-2016, שעשה זאת מול יריבות ראויות יותר, סלטיק ומנצ'סטר סיטי ב-2016, אבל זה עדיין היה בשלב הבתים, שהיה טריוויאלי למדי עבור ברצלונה. כריסטיאנו רונאלדו לקח את זה כמה צעדים קדימה ב-2017, והבקיע שלישיות רצופות ב-2:4 על באיירן מינכן ברבע הגמר וב-0:3 על אתלטיקו מדריד בחצי הגמר. המופעים האדירים האלה סללו את הדרך לגמר ולזכייה בגביע, אבל הייתה שם כוכבית קטנה – שניים מהשערים לרשת הבווארים הובקעו בהארכה, ולכן טכנית זה לא היה שלושער ב-90 דקות.
לפיכך, ההישג של קארים בנזמה הוא הטוב ביותר בהיסטוריה של המפעל. הוא כבש שלושער פעמיים ברציפות, בלי הארכות, ובשני המקרים הביצועים שלו היו קריטיים ביותר. ריאל מדריד הייתה בפיגור כפול מול פאריס סן ז'רמן בסיכום שני המשחקים, כאשר הסקורר הצרפתי נכנס לפעולה ושם שלישיה ברשת תוך 17 דקות. אתמול, בסטמפורד ברידג', נגד היריבה שהדיחה את הלבנים בחצי הגמר אשתקד, סיפק בנזמה הופעה פנומנלית והיה חתום על 1:3 מזהיר בכל קנה מידה.
כל תוכנית המשחק של קרלו אנצ'לוטי הייתה בנויה סביבו, ומהדקה הראשונה אפשר היה לצפות בבנזמה יורד עמוק מאוד, לעתים למחצית המגרש שלו, על מנת לקבל את הכדורים. הוא תמיד היה חלוץ נייד, השקיע שנים מחייו כדי לפנות שטחים לכריסטיאנו רונאלדו, ואחרי עזיבת הפורטוגלי הוא שכלל את הכישרון הזה על מנת לייצר את השטחים האלה לעצמו, אבל אתמול היה זה חריג גם בסטנדרטים שלו. הרעיון היה לגרום לאבטלה סמויה בקרב שלושת הבלמים של צ'לסי, להזיז אותם מעמדותיהם ולנצל את המרחבים שייווצרו כתוצאה מכך. זה עבד באופן מושלם.
בנזמה היה בכל מקום, גם בבניית ההתקפות. למשל, הוא זה שסיפק את מסירת העקב האמנותית לפדריקו ואלוורדה, שהמשיך לעבר ויניסיוס, ורק המשקוף הציל את צ'לסי מפיגור מוקדם. לעתים נדירות מאוד אפשר לראות נגיחה אחרי הגבהה מאגף שהיא תוצאה של מסירה כפולה. אתמול, בדרך לשער הראשון, ביצע בנזמה אפילו מסירה כפולה כפולה עם ויניסיוס, והמהלך החל רחוק מהשער של אדוארד מנדי. הצרפתי הגיע לרחבה בתנופה, איש לא שמר עליו – וסיומת הייתה קטלנית.
שלוש דקות חלפו, והוא שוב התנגב מאחור כדי להגיע בתזמון פנטסטי להגבהה מדודה של לוקה מודריץ' מהאגף השני. טיאגו סילבה, עם כל הניסיון שלו, לא הצליח לשמור עליו, ובא בטענות בעיקר לאנדראס כריסטנסן שחווה ערב עגום במיוחד. מבחינת הדני, שצפוי לחתום כשחקן חופשי בברצלונה בקיץ, הייתה זו חזרה גנרלית לקראת קלאסיקו, והוא נכשל במבחן הזה באופן מחפיר למדי – עד כדי שתומאס טוכל החליף אותו בהפסקה, תוך כדי שינוי המערך שנכשל לפני ההפסקה.
אם היו לכחולים תקוות לגבי חילופים אלה, הם התפוגגו מיד עם השריקה לפתיחת המחצית השנייה, כאשר מנדי חילק לבנזמה מתנה מיוחדת. הצרפתי לא ניצל מתנה דומה של ז'ורז'יניו במחצית הראשונה, אבל הפעם זה כבר היה קל, במיוחד כי חוסנו הפיזי אפשר לו להתגבר ללא בעיות על אחד הבריונים החזקים ביותר שיש, אנטוניו רודיגר. בל נשכח כי גם בדרך לשער הראשון מול פ.ס.ז’ אילץ בנזמה את השוער ג'אנלואיג'י דונארומה לשגות ולאבד את הכדור. הוא מתמחה בזה, ויש תחושה שהכול רק הולך ומשתבח אצלו עם השנים.
אז עכשיו יש לו כבר 11 שערים בליגת האלופות העונה – נתון זהה לשתי העונות הקודמות במצטבר, למרות שכל אחת מהן לחוד הייתה מכובדת מאוד בפני עצמה. בנזמה אף התקרב מאוד לרוברט לבנדובסקי שלא הורגש אתמול בהפסדה של באיירן בוויאריאל ונותר על 12 כיבושים. לפתע, הקרב על מלכות השערים פתוח לרווחה. העניין הוא שהכיבושים הם רק חלק מתרומתו, והשפעתו על המשחק הקבוצתי של ריאל כבירה. לא לחינם התפרקה המובילה הספרדית בקלאסיקו מול ברצלונה וספגה תבוסה 4:0 כאשר בנזמה היה פצוע. אין לו תחליף, והקבוצה תלויה בו.
אז גם אתמול לא הכל היה חלק, וטיבו קורטואה שוב היה צריך להיות במיטבו על מנת לשמור על הניצחון מול האקסית. אוהדי צ'לסי לא מסמפטים את הבלגי בלשון המעטה, והכינו לו קבלת פנים עוינת עם קריאות בוז, אבל המשחק התפתח כך שבשלב מסוים הם כבר שכחו שצריך להטריד אותו. ההדיפה מהבעיטה של ססאר אספיליקווטה לחיבורים הייתה אחד הרגעים המופלאים של העונה כולה. מנדי הוא תחליף יוצא מהכלל, בניגוד לקפה, ובהקשר זה אין לאוהדים בסטמפורד ברידג' סיבה מיוחדת להתלונן, אבל יש משהו סמלי בכך שהטעות התרחשה דווקא במשחק הזה.
מנדי היה פנטסטי בשני המשחקים מול ריאל לפני שנה, וכך גם אנגולו קאנטה. אתמול היה זה הזמן של הלבנים לנקום בהם, והקשר הצרפתי הוחלף בצוותא עם כריסטנסן במחצית. זה לא היה הערב שלו, וגם בהפסד הביתי 4:1 לברנטפורד במחזור האחרון בליגה הוא לא סיים את המשחק. וכאשר פעילות המנוע הקבוצתי משתבשת, קשה לצפות ליתר החלקים לפעול כמו שצריך. ללא קאנטה, עלולה צ'לסי להיקלע למשבר אמיתי, ובמצב הפסיכולוגי של השחקנים, בצל הקפאת הנכסים של רומן אברמוביץ' והמכירה המסתמנת, לא יהיה פשוט לצאת ממנו.
קשה לחשוב על דמות שמסמלת את המשבר הזה יותר מרומלו לוקאקו. החלוץ, שחזר לכאורה הביתה תמורת 115 מיליון יורו, איבד לחלוטין את המוטיבציה, את הביטחון העצמי, וגם את האמון מצד הצוות המקצועי. הוא כבר מזמן לא מהווה אופציה לפתוח בהרכב, וגם חבריו לקבוצה לא ממש מצפים ממנו להבקיע כאשר טוכל שולח אותו לנסות להציל את המצב. אתמול החטיא הבלגי ממצב קורץ מאוד, ואפילו לא גרם לבן ארצו בין הקורות של ריאל להתאמץ.
הקריירה של לוקאקו, שהייתה בנסיקה כה מרשימה באינטר, מתדרדרת במהירות מסחררת. האם יצליח לשקם אותה? יש יסוד סביר להניח שכן, כי הוא רק בן 28, למרות שנדמה כאילו הוא משחק ברמות הגבוהות כבר עשורים ארוכים. טוב, הוא באמת התחיל באנדרלכט כבר בגיל 16, אי שם ב-2009, אבל הנה לכם התפנית המפתיעה – בדיוק אז הגיע בנזמה לריאל מדריד.
כלומר, אורך הקריירה כולה של לוקאקו זהה לזמן שבילה הצרפתי בברנבאו. הוא סוגר כבר את העונה מספר 13 במדריד, והיא תהיה הגדולה מכולן. זוכרים את הימים בהם האשימו את זינדין זידאן כי הוא משאיר אותו בקבוצה רק כי שניהם ממוצא אלג'יראי? המחשבה על נשמעת קצת ביזארית עכשיו, נכון? וגם הגעתו של קיליאן אמבפה לא צפויה לפגוע במעמדו.