כאשר פאולו דיבאלה שיחק מול אינטר בסיבוב הראשון, הסיכום על החוזה החדש שלו ביובנטוס נראה קרוב מתמיד. הצדדים הגיעו לכאורה להבנות, והכוכב הארגנטיני היה אמור לחתום ל-5 שנים, בשכר של כ-8 מיליון אירו לעונה. בדרבי של איטליה, הוא נכנס אז כמחליף, קיבל את האחריות לבעוט את הפנדל הדרמטי בדקה ה-89, שלח את הכדור פנימה וחגג שוויון 1:1.
מבחינתו האישית, הוא הבקיע במשחק שלישי ברציפות מול אינטר. בעונה שעברה נעדר דיבאלה מצמד המשחקים נגד השחורים-כחולים, אבל ב-2019/20 הוא זהר בשני ניצחונות נהדרים. התכשיט הפציץ אז בבעיטה חדה בשמאל ב-1:2 בסן סירו, והבקיע שער מרהיב ב-0:2 בטורינו, אחרי מסירה כפולה כיפית מאוד עם ארון ראמזי. באוקטובר העונה, כאשר כפה תיקו, דאג דיבאלה לכך שהוא עצמו לא הפסיד ליריבה הגדולה מאז 2016. השמחה שלו הייתה טהורה, הוא השתוקק להישאר בקבוצה ולהפוך שוב לכוכב המוביל שלה, בעידן שאחרי כריסטיאנו רונאלדו. לו מישהו היה מספר לו אז שהוא יהיה קרוב יותר לאינטר מאשר לגברת הזקנה במפגש הבא, הוא לא היה מאמין.
ואולם, כך בדיוק התפתח התסריט. לקראת הדרבי הלוהט החדש של איטליה אתמול, השאלה המסקרנת ביותר הייתה סביב עתידו של דיבאלה. שבועות אחרי שהובהר כי החוזה שלו לא יחודש בסופו של דבר, והוא יעזוב בקיץ כשחקן חופשי, ניצבת אינטר כמועמדת המובילה לזכות בשירותיו כשחקן חופשי. והארגנטיני? הוא כל כך זועם ומאוכזב מהתנהלותה של הנהלת יובה, עד שחציית הכביש נראית לו טבעית ומתבקשת. כפי שדווח בארץ המגף בימים האחרונים, זו האופציה המועדפת מבחינתו, והפגישות עם המנהל הספורטיבי באפה מארוטה יתקיימו בקרוב, והמהלך יהיה רלוונטי עוד יותר אם אינטר תחליט למכור את לאוטרו מרטינס.
כמו אלופה: אינטר מנצחת את יובה החוזה החדש של דיבאלה התפוגג כי יובנטוס בחרה לסגת ממנו וללכת בדרך אחרת לגמרי. פציעה בעיתוי לא מוצלח השביתה אותו בדצמבר, בדיוק כאשר בחרה הגברת הזקנה ללכת בכל הכוח על דושאן ולאחוביץ'. הסקורר הסרבי של פיורנטינה הפך במהרה לא רק ליעד מספר אחת בשוק ההעברות, אלא גם לכוכב המרכזי אשר סביבו אמורה להיבנות הקבוצה. דיאבלה, שנדחק הצידה כאשר רונאלדו הונחת במועדון בקיץ 2018, מיד אחרי עונת השיא המוצלחת של הארגנטיני, הרגיש שוב עד כמה מעמדו לא יציב. סוכנו קיבל הודעה לפיה יצטרכו הצדדים להמתין לאביב כדי להבין לאן מועדות פניהם, ובמרץ זה כבר היה ודאי.
אולי המבט הכועס שהפנה דיבאלה לעברו של סגן הנשיא פאבל נדבד ביציע, אחרי השער מול אודינזה בינואר, הייתה גם כן השפעה שלילית, אבל בשורה התחתונה יובה עשתה את החשבון הכלכלי הפשוט. היא סבורה כי התחייבות לשכר גבוה מאוד עבור שחקן בן 28, אשר כשירותו מוטלת בספק תמידי ותרומתו אינה יציבה, לא משתלמת לה. כך הבהיר, בלי להסתיר את המציאות, המנכ"ל מאוריציו אריבאבנה: "הפרויקט שלנו עבר שינויים. עם ההגעה של ולאחוביץ', דיבאלה כבר לא במרכזו, ולכן חוזהו לא יוארך. באוקטובר השיקולים שלנו היו שונים. איש לא מפקפק ביכולתו של דיבאלה, שבילה 7 שנים במועדון, וההצעה שהוגשה לו משקפת את ההערכה כלפיו. עכשיו היא הוסרה לטובת הקבוצה".
כבר לא במרכז הפרויקט. דיבאלה (רויטרס)שתי פציעות נוספות של התכשיט, בגללן החמיץ בין היתר את המשחק הראשון מול ויאריאל בשמינית הגמר ליגת האלופות, גרמו לראשי יובה להתחזק בדעתם, וכל הגשרים כבר נשרפו בכל המקרה. ההדחה מהצ'מפיונס ליג, בקריסה מול הצוללת הצהובה בגומלין, התרחשה בדיוק בדקות הספורות שקיבל הארגנטיני על הדשא בטורינו. הייתה זו הופעתו האחרונה באירופה במדי הזברה, והיא הייתה עגומה במיוחד, גם אם חלקו בפיאסקו קטן. הערב בו הבקיע צמד ב-0:3 על ברצלונה ב-2017 מרגיש כמו היסטוריה עתיקה. כל התקוות ההדדיות שהיו ברומן הזה נעלמו. הפרידה תהיה מרה, וכל צד יאשים את השני בגירושים האלה. כל צד גם ישתדל לפתוח דף חדש וחיובי. מבחינת דיבאלה, למרות העניין הרב שמגלות בו קבוצות מסוימות באנגליה ובספרד, הדף הזה עשוי להיות במדי האלופה המכהנת, ולכן המפגש אתמול הפך לפיקנטי במיוחד.
מצד אחד, זה הרגיש קצת כמו מסיבת פרידה. מצד שני, היו שגרסו כי לא כדאי לתת לו לשחק כלל מול היריבה שעשויה לקלוט אותו בקרוב. כאשר נדרש לסוגיה, הגיב נדבד: "לא שאלתי את עצמי את השאלה הזו. אני נמנע ממנה". המאמן מסימיליאנו אלגרי התלבט, אבל החליט לבסוף לתת לדיבאלה את המקום בהרכב. "הוא יפתח, ואתם תשמחו כי אפשר יהיה לעשות מזה כותרות. לא התגעגעתי אליכם בפגרת הנבחרות", הוא אמר במרירות במסיבת העיתונאים. היה משהו קצת קודר באוויר, למרות שיובה התייצבה לקרב עם רצף של 16 משחקי ליגה ללא הפסד, שהחזיר אותה לתמונת ההעפלה לליגת האלופות, ואפילו גרם לאוהדים מסוימים לחלום על אליפות. לשם כך, היה צורך חיוני לנצח בדרבי של איטליה.
הפציעות הכריעו? דיבאלה (רויטרס)וזה היה משחק טוב של יובנטוס, ששלטה במגרש ללא עוררין, ואיימה 22 פעמים על השער של סמיר חנדאנוביץ', לעומת 5 בעיטות בלבד לכיוונו של ווייטק שצ'סני. דיבאלה גילה מוטיבציה גבוהה, נהנה מאוד מהעמדה החופשית כעושה משחק מאחורי ולאחוביץ', כאשר חואן קואדרדו ואלברו מוראטה שולבו באגפים. זה המערך שמתאים לו כמו כפפה ליד, והוא באמת ניווט מספר לא מבוטל של מהלכים חיוביים. לרוע מזלו, נסיון הבעיטה ממרחק הלך מעל המסגרת, והשוער הסלובני קלט את הניסיון שלו במתפרצת מהירה. בנוסף, הכדורים הנייחים שלו לא היו טובים מספיק, במיוחד הבעיטה החופשית שבוזבזה לקראת הסיום.
בשלב זה, יובה כבר החלה לאבד את האמונה. היא נקלעה לפיגור בגלל עבירה מיותרת ברחבה שביצע בשלהי המחצית הראשונה מוראטה, והאורחת עשתה את המקסימום כדי לזכות בניצחון 0:1 דחוק ומכוער, כמיטב המסורת של הגברת הזקנה דווקא. איכשהו, נדמה היה כי הקבוצות החליפו תפקידים במסיבת פורים מאוחרת, ואינטר התחפשה ליובנטוס. כאשר הגבהה אחרונה של דיבאלה לא הגיעה לכתובת בדקת הסיום של זמן הפציעות, זה נגמר. היה סמלי שהכדור הזה היה שלו, וסמלי עוד יותר שכך הסתיימה ההופעה האחרונה שלו בדרבי של איטליה כשהוא לובש שחור-לבן.
האם בעונה הבאה הוא יחזור למעמד הזה בחולצה שחורה-כחולה? אין לדעת, אבל ההתמודדות אתמול הייתה יכולה לגרום לדיבאלה לרצות עוד יותר לחצות את הכביש. הוא לא נהנה מגיבוי האוהדים שמילאו את האצטדיון, והדחף להוכיח את עצמו במדי היריבה המושבעת התגבר. בעולם המקביל, זה היה צריך להיות אחרת – בלי רונאלדו ובלי ולאחוביץ', כאשר רק הארגנטיני בחולצה מספר 10 נותן הצגות על בסיס שבועי. זה כבר לא יקרה ביובה, אבל עדיין לא מאוחר לכתוב תסריט חדש במקום אחר.