בית 1 – בלי הנחות למארחת הבעייתית
לשם התחלה, החששות ותיאוריות הקונספירציה לגבי סידור הגרלה נוחה למארחת השנויה במחלוקת אינם רלוונטיים. קטאר קיבלה את אחת הנבחרות החזקות מדרג 2, את הנבחרת שעשויה להיות החזקה ביותר מדרג 3, ואולי גם את הנבחרת הטובה ביותר מדרג 4. עם יריבות כאלה, תהיה זו סנסציה בקנה מידה משמעותי אם היא לא תשחזר את "ההישג" הייחודי של דרום אפריקה ותודח בשלב הבתים.
קטאר אף עשויה להיות המארחת הגרועה בהיסטוריה. תוצאותיה במשחקי ידידות מול נבחרות רציניות היו עלובות, היא לא עשתה קפיצת מדרגה כלשהי מאז קיבלה את האירוח ב-2010, התוכנית ארוכת הטווח נכשלה, וההימור על המאמן הקטלוני האלמוני פליקס סאנצ'ס לא הוכיח את עצמו בשלב זה.
הולנד צפויה להציג סגנון מרתק עם לואי ואן חאל שיהיה כבר בן 71. המאמן הוותיק שחזר לקדנציה שלישית, אחרי שהצעיד את הולנד למקום השלישי ב-2014, בדיוק התבטא לפני מספר ימים בגנות הענקת האירוח לקטאר, וזה רק יוסיף טעם למפגש בין השתיים. הכתומים פיתחו מומנטום חיובי, וניתן להגדיר אותם כפייבוריטים, במיוחד בזכות חוליית קישור מבטיחה וציוות בין וירג'יל ואן דייק ומתייס דה ליכט בעורף.
סנגל, אלופת אפריקה הטריה והגאה, מציגה לא רק את סאדיו מאנה, אלא סגל איכותי ועמוק למדי, עם המאמן אליו סיסה שנמצא בתפקידו מאז 2015 וזוכה להערכה רבה. ניתן היה לצפות ממנה לכבוש הרבה יותר, אבל גם ארגון הגנתי חשוב, וביום טוב היא מסוגלת להפיק הצגות נהדרות. לחבורה של סיסה לא היה מזל במונדיאל 2018, אז הודחה על חודם של כרטיסים צהובים, והיא שואפת לקבל פיצוי בטורניר הנוכחי. אחרי שעבר את מוחמד סלאח ומצרים במוקדמות, יפגוש מאנה את חברו לליברפול ואן דייק, והשאיפה תהיה להגיע לקרב מול טרנט אלכסנדר ארנולד וג'ורדן הנדרסון בשמינית הגמר.
אקוואדור היא נבחרת שלא זוכה לחשיפה מספקת, למרות העפלה ל-4 מתוך 6 המונדיאלים האחרונים – בעיקר כי מעטים הכוכבים מהסגל שלה שמשחקים באירופה, ואפילו אנר ולנסיה נעלם בפנרבחצ'ה. היא טובה ויציבה הרבה יותר ממה שנדמה, ועשויה לחגוג מול הקטארים במשחק הפתיחה, אבל זה לא בהכרח מבטיח לה העפלה. למקום הראשון תהיה חשיבות, כי הסגנית צפויה לפגוש את אנגליה בשמינית הגמר.
התחזית: הולנד וסנגל עולות.
בית 2 – פוליטיקה מעל הכל
זהו בעיקר בית פוליטי. המפגש המחודש בין איראן, שנהנית מקשרים הדוקים עם קטאר, בין ארצות הברית – בשחזור הקרב ב-1998 שהניב נצחון איראני – יעשה הרבה כותרות שלא בהכרח קשורות לכדורגל. הקרב בין האנגלים לאמריקאים חשוב אף הוא פוליטית, וכאן ייזכרו כולם ב-0:1 הסנסציוני של ארצות הברית ב-1950. אם הוולשים או הסקוטים יעלו מהמוקדמות, נקבל דרבי פנים בריטי מול אנגליה. אם אוקראינה תעלה, תיצבע גם ההופעה שלה בגוונים פוליטיים, והיא תגרוף את אהדת הקהל הנייטרלי בצל המלחמה, בעוד איראן דווקא מזוהה מאוד פוליטית עם רוסיה.
מבחינה ספורטיבית, לאנגליה לא צריכות להיות בעיות, ואפילו בממלכה עצמה לא מהססים להכתיר את ההגרלה כנוחה, למרות הזהירות המתבקשת. הנבחרת של גארת’ סאות’גייט עשויה להיות יציבה ומנוסה יותר בהשוואה לזו שהעפילה לחצי הגמר ב-2018, ולגמר יורו 2020. זה לא אומר שהיא תלך רחוק עוד יותר, אבל את שלב הבתים היא חייבת לצלוח בקלילות.
האמריקאים נמצאים במשבר משמעותי, והיעדרותם ב-2018 לא הייתה מקרית. יש לה מספר כישרונות מבטיחים, ובראשם כוכב צ'לסי כריסטיאן פוליסיק, אבל זה עדיין ממש לא זה, וקמפיין המוקדמות היה מאכזב. דווקא איראן, עם שלד שהיה ברוסיה לפני 4 שנים, המשכיות, ומספר חלוצים טובים כגון סרדאר אזמון מלברקוזן ומהדי טארמי מפורטו, נראית עדיפה – ולא כדאי לפסול נצחון נוסף במפגש מול דוד סם. עם זאת, שתיהן עשויות להיות נחותות בהשוואה לכל נבחרת אירופית שתעלה מהפלייאוף. במובן מסוים, עבור וויילס, סקוטלנד או אוקראינה, יהיה קשה יותר לעבור את המוקדמות מאשר לעלות לאחר מכן לשמינית הגמר.
התחזית: אנגליה והנבחרת האירופית הנוספת עולות.
בית 3 – בסימן מסי והמסורת המקסיקנית
אצל ארגנטינה, זהו חודש האמת של ליאו מסי. אחרי שהוריד את הקוף הגדול מהגב וזכה בקופה אמריקה אשתקד – התואר הבינלאומי הראשון של אלביסלסטה מאז 1993- יודע הפרעוש שזה עשוי להיות גביע העולם החמישי והאחרון שלו. הזכייה הייתה קריטית גם עבור המאמן ליאונל סקאלוני, אשר סימני שאלה גדולים ריחפו עד אז מעל ראשו, אבל עכשיו מגיעה ארגנטינה במצב רוח קרבי, ולא צפויה להיתקל בבעיות בשלב הבתים.
דווקא למקסיקנים יש מאמן ארגנטיני מנוסה הרבה יותר – טאטה מרטינו שאימן את נבחרת מולדתו במשך שנתיים עד 2016, אז לא זכה להדריך אותה בגביע העולם. בהובלתו, לא הרשימה מקסיקו במוקדמות בלשון המעטה, אבל יש לנבחרת הזו מסורת פשוטה במונדיאלים. מאז 1994, היא תמיד עולה לשמינית הגמר, ותמיד מפסידה שם. גם הפעם, כאשר היריבה בשמינית הגמר צפויה להיות צרפת, זזה מרגיש כמו תסריט בלתי נמנע.
אם מקסיקו תשמור על המסורת, פירוש הדבר הוא כי פולין בסכנה ממשית. רוברט לבנדובסקי לא הצליח לכבוש ברוסיה 2018, כאשר הנבחרת שהוגדרה על ידי רבים כסוס השחור עפה בשלב הבתים. זו ההזדמנות של כוכב באיירן מינכן לתקן את הרושם, אבל זה לא יהיה פשוט עם סגל שלא עזר לו גם בשלב הבתים ביורו 2020. אם לא תהיה התעלות, גם הפעם ייסעו הפולנים הביתה אחרי 3 משחקים.
באשר לסעודיה, הרי שהכוכב הגדול שלה הוא המאמן הצרפתי הרווה רנאר, שיודע לארגן את השורות באופן מופתי, וזכה באליפויות אפריקה עם זמביה ב-2012 ועם חוף השנהב ב-2015. נבחרתו כמעט ולא ספגה במוקדמות, אבל המשימה שלה תהיה קשה הרבה יותר בטורניר עצמו.
התחזית: ארגנטינה ומקסיקו עולות.
בית 4 – צרפת אוהבת את השחזור
צרפת, שזכתה במדליות הזהב ב-2018, צריכה לשמוח לראות שוב את דנמרק ואת פרו או אוסטרליה מוגרלות שוב לבית שלה. לפני 4 שנים, אלה היו הנבחרות שהתחרו במסגרת בית 3 ברוסיה, והפעם זהו בית 4 בקטאר, בו תחליף טוניסיה את אחת הנבחרות. יש יסוד סביר להניח כי פרו תנצח בפלייאוף ביוני את אוסטרליה שחווה משבר עמוק מאוד, ומי יודע – אולי אפילו תיכשל עוד קודם לכן מול האמירויות.
אלופת העולם, עם עומק מזהיר בסגל, עשויה לעלות ללא בעיות, ותרצה לסיים בפסגה על מנת להימנע משחזור נוסף מ-2018, אז פגשה בשמינית הגמר את ארגנטינה והדיחה אותה 3:4 בקרב הבלתי נשכח בקזאן. עם זאת, אם הנבחרת של מסי תסיים שניה, זה עדיין עשוי להיות התסריט. חבל רק שאי אפשר לפגוש את אורוגוואי ברבע הגמר.
דנמרק, שצברה מומנטום יוצא מהכלל ביורו 2020, צלחה בית נוח מאוד במוקדמות כמעט בלי לאבד נקודות ובלי לספוג, וקיבלה בחזרה את כריסטיאן אריקסן הבריא, היא הפייבוריטית הברורה לעלות לצד הצרפתים. הפעם, בניגוד ל-0:0 הנורא בלוז'ניקי שסיפק את שתי הנבחרות במחזור הנעילה בשלב הבתים ב-2018, למפגש ביניהן במחזור השני תהיה חשיבות אמיתית, והוא עשוי להיות מעניין.
טוניסיה, שלא הרשימה ב-2018, נחלשה מאז והחליפה זה עתה מאמן אחרי אכזבה באליפות אפריקה, לא צפויה לחולל הפתעות.
התחזית: צרפת ודנמרק עולות.
בית 5 – קרב איתנים, וזהו?
על הנייר, ספרד מול גרמניה זה מפגש אדיר, עם היסטוריה עשירה, כולל 0:1 של קרלס פויול בחצי הגמר ב-2010 בדרך לזכייה של לה רוחה במדליות הזהב. גם 0:6 של ספרד על גרמניה בליגת האומות לפני שנתיים עדיין טרי בזיכרון, אבל המשחק הספציפי בקטאר בר השוואה דווקא ל-1:1 ביניהן במונדיאל 1994. שתיהן עלו אז ללא בעיות והשאירו את דרום קוריאה ובוליביה הרחק מאחור. הפעם עלולות יפן וקוסטה ריקה (שצפויה לגבור על ניו זיולנד בפלייאוף ביוני) למלא את תפקיד הניצבים בהצגה של לואיס אנריקה והאנסי פליק.
ספרד היא נבחרת צעירה ותוססת מאוד, שצברה המון בטחון ונסיון בדרכה לחצי גמר יורו 2020, ומציגה לראווה את כוכבי העתיד שמציתים את הדמיון כבר בהווה, כולל פדרי וגאבי. גרמניה, עם המאמן שהצעיד אותה כעוזרו של יואכים לב לזכייה במונדיאל 2014, חוזרת אף היא לפסים הנכונים אחרי הפיאסקו בשלב הבתים ב-2018. שתיהן יכולות לראות את עצמן מועמדות לזכייה, ותהיה זו הפתעה מרעישה במיוחד אם אחת מהן תמעד בשלב הבתים. זה פשוט לא יקרה.
ליפן, שהתקשתה למצוא את הרשת במוקדמות והעפילה בעיקר בשל חולשת אוסטרליה, יש סגל פחות טוב בהשוואה לזה שהעפיל לשמינית הגמר ב-2018, ולכן אין לה מה למכור מול שתי האימפריות. זה נכון גם לגבי קוסטה ריקה, שלא תשחזר את המסע הקסום מ-2014.
התחזית: גרמניה וספרד עולות.
בית 6 – צמוד ומועד לפורענות
הפתעות גדולות עשויות אולי להגיע מהבית הזה, בו שתי האירופיות פייבוריטיות, אבל גם שתי הנבחרות הנוספות מסוגלות לעלות לשמינית הגמר.
דור הזהב של בלגיה כבר נמצא מעבר לשיאו, וזה נכון במיוחד בכל הקשור להגנה, שם ממשיכים יאן ורטונגן וטובי אלדרוויירלד לשחק בצוותא, גם אם מבחינת האחרון יהיה המונדיאל הקרוב ביתי בשל מעברו לליגה הקטארית. קווין דה בריינה היה ונשאר גאון, וטיבו קורטואה נמצא בכושר מזהיר בריאל מדריד, אבל לא לגמרי ברור מה יהיה מצבו של רומלו לוקאקו, האם אדן הזאר יהיה כשיר, וכיצד – אם בכלל – ישולבו הכוכבים הצעירים, ובראשם שארלה דה קטלארה. המאמן רוברטו מרטינס אינו אהוד במיוחד, יש תחושה של מיצוי מכל הכיוונים, והשדים האדומים עלולים לשלם את המחיר על כך.
גם קרואטיה נמצאת בנסיגה אחרי ההעפלה לגמר ב-2018, גם אם לוקה מודריץ' ממשיך להיות כוכב על בסנטיאגו ברנבאו, ומרצלו ברוזוביץ' רק הולך ומשתדרג באינטר. היא גם סובלת מכך שהמאמן זלאטקו דאליץ' מיצה את עצמו בתפקיד, וחילופי הדורות לא עוברים חלק במיוחד. לכן, גם החבורה המשובצת עלולה לאכזב בשלהי השנה.
לעומת זאת, קנדה מגיעה למונדיאל השני בתולדותיה במומנטום פנטסטי. אם אלפונסו דייויס יהיה בריא ובכושר טוב, ואם ג'ונתן דייויד ימשיך להפציץ בחוד, הנבחרת של המאמן האנגלי הנהדר ג'ון הרדמן מסוגלת לעשות כותרות גדולות. אין להם מה להפסיד, ולכן הם באים ליהנות ולהשיג סנסציות.
מרוקו היא נעלם גדול בשלב זה, בעיקר בשל העובדה כי כיסאו של המאמן ואהיד חלילהודז'יץ' מתנדנד. הבוסני הסתכסך עם כוכבים רבים מדי, כולל חכים זייש מצ'לסי, לא לקח אותם לאליפות אפריקה, וכעת עלול להיות מודח לפני הטורניר. אם זה יקרה, ההרמוניה תשוב, וכל השחקנים המובילים יחזרו, יהיה גם למרוקאים מה להגיד בקטאר. הם היו נהדרים וסבלו מחוסר מזל ב-2018, ואולי זה הזמן לקבל פיצוי.
סדר העולות פחות משנה כאן, ושתיהן עלולות לסיים את דרכן בשמינית הגמר מול גרמניה וספרד.
התחזית: ממש לא פשוט, אבל נניח שבלגיה וקנדה עולות.
בית 7 – שחזור של 2018, ואפילו יותר טוב
סרביה מול שווייץ יהיה אחד המעדנים הגדולים ביותר של שלב הבתים. הקרב ביניהן כבר היה אדיר ב-2018, אז כבשו גראניט ג'אקה ג'רדאן שאקירי, כוכבים ממוצא קוסוברי, ניצחו את הסרבים 1:2, וחגגו בתנועות נשר אלבני בפרובוקציה פוליטית בוטה. והנה לכם, השווייצרים הולכים לפגוש שוב את סרביה, ועוד במחזור הנעילה – מה שמבטיח קרב על כל הקופה.
שווייץ טובה יותר הפעם, אחרי העפלה מכובדת מאוד לרבע גמר יורו 2020 ועלייה למונדיאל על חשבון איטליה. גם סרביה טובה יותר, בזכות הנסיקה המטאורית של חלוץ יובנטוס דושאן ולאחוביץ' שישלים צמד נהדר בחוד עם מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, אלסכנדר מיטרוביץ' – האיש שהבקיע בדקה ה-90 בניצחון בפורטוגל במוקדמות. שתי הנבחרות האלה חולמות בגדול, ולא רוצות להסתפק גם בשמינית הגמר. יש להן כלים להפוך לסוסים השחורים של המונדיאל הזה, אבל אחת מהן תיסע כנראה הביתה אחרי המפגש הגורלי.
כי אין מה לעשות – ברזיל, שהייתה איתם גם ב-2018, בכל זאת פייבוריטית לסיים בפסגה. הנבחרת של המאמן טיטה, שיעזוב בתום הטורניר, עברה את המוקדמות בדרום אמריקה עם מאזן קרוב לשלמות, ומציגה סגל מאוזן מאוד של ותיקים לצד כוכבים צעירים מאוד. היא שוב תהיה אחת הפייבוריטיות להניף את הגביע.
השינוי היחיד בבית בהשוואה ל-2018, היא קמרון במקום קוסטה ריקה. מינויו של ריגוברט סונג למאמן הביא לתוצאות מיידיות במוקדמות, וההגרלה זימנה לבלם העבר מפגש מול ברזיל, בו הפך ב-1994 למורחק הצעיר ביותר בתולדות המונדיאל בגיל 17. הפעם הוא לא צפוי לקבל אדומים, אבל האריות ידהימו אם לא יסיימו אחרונים.
התחזית: ברזיל וסרביה עולות.
בית 8 – צבעוני ונוסטלגי
המונדיאל האחרון של כריסטיאנו רונאלדו, המונדיאל האחרון של לואיס סוארס ואדינסון קבאני, אולי המונדיאל הגדול של יונג מין סון. הבית הזה עשוי להיות כייפי ומרתק. מובן מאליו כי פורטוגל ואורוגוואי הן הפייבוריטיות לעליה, אבל לדרום קוריאה יהיה מה לומר, והיא מגיעה במומנטום לא רע בכלל.
המונדיאל אחרון של פורטוגל לפני רונאלדו, ב-2002, נגמר בפיאסקו על אדמת דרום קוריאה. פאולו בנטו, מאמן הקוריאנים כיום, היה אז שחקן מפתח בקישור הפורטוגלי, שהפסידה 1:0 למארחת במחזור האחרון והגורלי בשלב הבתים, משער של פארק ג'י-סונג. הפעם, בדמותו של סון, יש לקוראנים כוכב גדול עוד יותר.
מבחינת האורוגוואים, זהו גם סוג של מסע נוסטלגי. הם יפגשו את פורטוגל, אותה הדיחו בשמינית הגמר ב-2018 עם צמד של קבאני. הם יפגשו את גאנה, אשר על חשבונה עלו באופן כה דרמטי לחצי הגמר ב-2010, בזכות אותה הדיפה מיתולוגית של סוארס בידו על קו השער. שם, בדרום אפריקה, החלה הנסיקה הגדולה של הסקורר שהפך לאחד הגדולים בדורו, אבל הושעה ב-2014 אחרי שנשך את ג'ורג'ו קייליני, והפסיד ב-2018 ברבע הגמר לצרפת. עכשיו זה הצ'אנס האחרון שלו, אם הברכיים יחזיקו מעמד.
אורוגוואי התקשתה במוקדמות לאורך יותר משנה, אבל חילופי המאמנים עשו לה טוב. המאסטרו הוותיק אוסקר טבארס פינה את מקומו לדייגו אלונסו הצעיר, ומאז המומנטום חיובי מאוד, והשילוב בין המנוסים לצעירים נכון יותר. אצל פורטוגל, המאמן פרננדו סנטוס עדיין שם, והוא נתפס על ידי רוב הפרשנים כבעיה הגדולה ביותר של הסגל עמוס הכשרון הזה. אולי הנקודה הזו מעניקה יתרון לדרום אמריקאים, אבל רבות תלוי גם בקוריאה. באשר לגאנה, היא הציגה יכולת עלובה באליפות אפריקה, העפילה עם המון מזל על חשבון ניגריה, ועלולה לסיים במקום האחרון.
התחזית: אורוגוואי ופורטוגל עולות.