מערכת ONE
|
סיפור מעורר השראה קיבלנו היום (שישי) במרתון ירושלים. אחת מבין עשרות אלפי הרצים והרצות הייתה ולנטינה ורצקה האוקראינית, שברחה מהמלחמה במולדתה – וסיימה במקום הראשון בתחרות בישראל.
אסף שקד, מנהל הדיגיטל של מרתון ירושלים, מגולל את סיפורה: “זה אחד הדברים המרגשים שהייתי שותף בהם וללא ספק גם התסריטאים הכי טובים לא היו חושבים על סוף כזה. הכל התחיל אי שם בתחילת פברואר. כמנהל הדיגיטל של מרתון ירושלים, ראיתי הודעה באינבוקס של אינסטגרם המרוץ, עם בקשה של בחורה אוקראינית בשם ולנטינה שביקשה לקבל מכתב מהמרתון על מנת לקבל אשרת כניסה לישראל. את ההודעה שלה (שהייתה בהיידן) ראיתי רק שבוע לאחר מכן, יומיים אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה. ישר שלחתי לה הודעה שנשמח לעזור לה. היא סיפרה שהיא ברחה מאוקראינה ובדיוק הגיעה עם בתה בת ה-11 לפולין ושהחלום שלה להגיע ולרוץ במרתון ירושלים”.
עוד כתב: “לא יכולתי להישאר אדיש. ביקשתי את מספר הטלפון שלה והבטחתי באופן אישי לעזור לה. בת הזוג הנפלאה שלי ג’ניה (שהיא חצי אוקראינית חצי רוסיה) נכנסה לתמונה בעזרה של תרגום ופרוצדורות. את בקשתה העברתי לאיציק קורנפיין, מנהל אגף הספורט בירושלים והאחראי על המרתון. מכאן החלו הגלגלים לפעול עד שוולנטינה נחתה ביום רביעי כאורחת רשמית של מרתון ירושלים ועיריית ירושלים. היא הגיעה בלי ציוד, בקושי עם בגדים (כמו מליוני אוקראינים שברחו מהבית שלהם), אבל עם תשוקה ואש בעיניים. עיריית ירושלים עזרה לה יחד עם הספונסרים של המרתון ונתנו לה המון אהבה”.
“אתמול נפגשתי איתה לראשונה. היא סיפרה לי שהבית שלה במריפול הופצץ, שבעלה נמצא בחזית במקום לרוץ איתה (הוא אתלט מקצועי) ושהיא לא התאמנה במשך חודש שלם. אמרתי לה שתרוץ עם הלב שלה, זה כבר יוביל אותה לקו הסיום. היום היא סיימה את המרתון במקום הראשון במקצה הנשים. כל כלי התקשורת בישראל מלאים בכתבות עליה, היא הפכה לכוכבת ברמה בינלאומית והכי חשוב: היא בכתה מרוב התרגשות ולא הפסיקה להודות על ההזדמנות שניתנה לה”.
“בקור ירושלמי מקפיא של 5 מעלות וגשם, באמצע הבוץ של גן סאקר, הסתכלתי עליה עם המדליה על הצוואר ואמרתי לעצמי: יש דברים ששווים יותר מכסף, יש רגעים שבהם עזרה, ולו הקטנה ביותר לאדם אחר, גורמת לך לאושר ענק. תודה לכל מי שעזר לוולנטינה להגיע לארץ ולהפוך הודעה אחת באינסטגרם, להגשמת חלום וזכייה מדהימה במרתון. זה בשבילי הסיפור של המרתון הזה. זה רגע שבשבילו שווה לעבוד קשה”.