הפייר פליי החדש: הפיקוח יתמקד יותר במשכורות

כלי התקשורת הנחשב, ה”ניו יורק טיימס” פרסם אתמול (רביעי) כתבה מיוחדת על כך שאופ”א תשיק בקרוב מאוד חוקי פייר פליי פיננסי חדשים, אשר אמורים להיכנס לתוקף החל מעונת 2022/3, שתהיה שנת הפיקוח החדשה תחת החוקים השונים. יש לציין כי עד לכתיבת שורות אלה, במנהלת הליגות, בהתאחדות לכדורגל או במועדוני ליגת העל לא התקבלה שום הודעה מטעם אופ”א על השינוי הצפוי ומה הוא יהיה.

במוקד הכתבה, על פי ניתוח ראשוני של הדברים כאשר המתווה המלא עדיין לא נחשף או הושק (כפי הנראה כי עדיין לא הושג עליו סיכום מלא בין כל הגופים), עולה כי אופ”א החליטה להתמקד באכיפת תשלומי השכר של המועדונים. 

אם בעבר חוקי הפייר פליי היו בוחנים את כל סך ההוצאות של המועדונים, מה שסיבך את אופ”א בבחינה של אספקטים מוזרים כמו עלויות אבטחה, עלויות של אצטדיון וכדומה, כעת הגוף הפיננסי המפקח מטעם ההתאחדות האירופית ישים את הפוקוס על הוצאות השכר לשחקנים ולצוות המקצועי, כאשר המגבלה תהיה כי ניתן להוציא על משכורות 70% מסך ההכנסות. 

המועדונים הגדולים בישראל, כמו מכבי ת”א ומכבי חיפה, מצליחים לבסס הכנסה מובטחת בכל עונה של כ-60 מיליון ש”ח עד 70 מיליון ש”ח בממוצע של השנים האחרונות, כך שעל פי החוקים החדשים, אם ניקח הכנסה “מינימלית” של 60 מיליון ש”ח, תקציב שכר השחקנים והצוות המקצועי שלהן יהיה יכול לעמוד על 42 מיליון שקל. 

מיץ' גולדהאר ויעקב שחר (עמית מצפה)

פה צריך לציין שתי החרגות. הראשונה – אופ”א תאפשר בשלוש השנים הראשונות חריגה של עד 10 מיליון אירו (משמע בחלוקה לתקופת הזמן, כ-13 מיליון שקל חריגה לכל שנה). כך שהשכר לשחקנים ולצוות על סמך הכנסות של 60 מיליון שקל יהיה יכול לעמוד על 55 מיליון שקל. ההחרגה השנייה – בתקופת ההסתגלות שנקבעה, ההוצאה המותרת על שכר שחקנים וצוות תהיה 90% מרף ההכנסות. מגבלת 70 האחוזים תושק באופן סופי החל מעונת 2025/26. יש לציין כי בפרסום של הניו יורק טיימס אין שום התייחסות לאיך מחשבים דמי רכישה על שחקנים, וכמו כן מה תהיה ההתייחסות לכסף הפרטי שהבעלים מזרימים לקבוצות – האם השקעת בעלים תיחשב כחלק מסך כל ההכנסות, או שלמעשה לא תהיה שום מגבלה כזו, אלא רק מגבלה על כמה כסף אפשר לנתב לטובת השכר. 

נראה כי לנגד עיניה של אופ”א עומד רצון שנוגע לליגות הגדולות יותר כמובן, והוא לעצור את סכומי הכסף המטורפים שמשולמים לכוכבי הכדורגל הגדולים. אלמנט שני שבאופן ברור נמצא תחת עצירה, גם על ידי חוק המושאלים החדש שעומד להיכנס, הוא הגבלת היכולת של הקבוצות הגדולות להחזיק כמה שחקנים שהן רוצות ולפזר אותם בקבוצות רבות. הקבוצות הגדולות, שעובדות בהסכמי שיתוף פעולה על המושאלים שלהן, יהיו צריכות למצוא פתרונות יצירתיים ואף להתעקש על כך שהקבוצות המשאילות יעמדו בכל 100% הוצאות השכר של השחקנים הללו, כדי שלא ינגסו בתקציב השכר המוגבל שיהיה עליהן מעכשיו. בנוסף, מועדונים שכבר היו תחת מגבלות פייר פליי (כמו מכבי ת”א) יזכו לפיקוח צמוד יותר מטעם הגוף הפיננסי. 

אלונה ברקת. לבאר שבע החוקים החדשים עשויים להיות נוקשים יותר (חגי מיכאלי)

כמו כן, בעוד מועדונים גדולים עם הכנסות גבוהות כמו מכבי ת”א ומכבי חיפה אמורים לדעת להסתדר תחת המגבלות החדשות, מועדון כמו הפועל באר שבע יצטרך לדעת לבצע התאמות רציניות ולנסות למקסם הכנסות ממקומות אחרים כמו הסכמי חסות מרובים או בסכומים גבוהים יותר. מועדוני “הביניים” יהיו אלה שיספגו את הפגיעה הגדולה יותר, אך גם מועדונים שיירכשו על ידי בעלים חדשים שירצו להשקיע כספים ולהרים את הקבוצות, יהיו חייבים קודם כל לעבוד בגיוס ספונסרים רבים ובהגדלת כמות המנויים לפני שהם פותחים את הכיס ומסתבכים עם אופ”א. מצד שני, מי שלא יהיו תחת בעיה הם המועדונים כמו הפועל ת”א או בית”ר ירושלים שאומנם לא מכניסים בכמויות האלה, אבל החריגה הכספית (10 מיליון אירו ל-3 שנים) זהה לכל המועדונים כך שלכל הקבוצות האלה תהיה חריגה מותרת של 13 מיליון ש”ח בשנה בלי שום קשר ויהיה להן יותר נוח להתקיים תחת המגבלות. 

יש לציין כי המועדונים בישראל טרם קיבלו את התכנית המלאה שכן היא עדיין לא הושקה רשמית על ידי אופ”א, כך שפרטים נוספים יתבהרו בתקופה הקרובה וייתכן כי יהיו שינויים ביחס לכתבה הנוכחית. נכון לעכשיו, הדברים המובאים בכתבה זו הם ניתוח ראשוני על סמך הפרסום של ניו יורק טיימס בלבד ולא מעבר לכך, שכן אין עוד סימוכין בנושא במקורות אחרים.