ב-14 בדצמבר, ברוקלין בסגל חסר ונטול שניים מכוכביה הגדולים (ג'יימס הארדן וקיירי אירווינג), פגשה את החבורה החסרה בפני עצמה, אבל גם הצעירה, הרעבה והתזזיתית של טורונטו. הנטס אמנם ניצחו בהארכה, אבל היה זה אותו ערב בברקלי'ס ארנה, שעל פי הדיווחים גרם לג’יימס הארדן לחשב מסלול מחדש.
האיש והזקן אמנם החסיר את המשחק בגלל פרוטוקול הקורונה, אבל הבין כמה קשה הולכת להיות העונה הזו. טורונטו הרי היתה, ועדיין עשויה להיות, אחת היריבות של ברוקלין בפליי אין, וכמו שזה היה נראה אז, פליי אין זה המקום אליו הנטס היו יכולים לשאוף.
עם הסגל הכי מוכשר על הנייר, ברוקלין, כך הרגיש הארדן, זורקת לפח את העונה הרגילה. קיירי קיבל 'פס' ובסופו של דבר חזר לסגל רק בינואר בלית ברירה - וגם אז לא שותף במשחקי הבית. קווין דוראנט צפוי היה להחסיר את כמות המשחקים הקבועה שלו במטרה לשמור את עצמו כשיר לפלייאוף, ובכלל, החבורה נראתה מבוגרת מדי כדי להתמודד כמו שצריך מדי ערב.
ג'יימס הארדן וג'ואל אמביד (רויטרס)נסו לזכור מתי אלופת ה-NBA לא דורגה באחד משני המקומות הראשונים בקונפרנס שלה. הצלחתם? גם הארדן כנראה שלא. לאורך ההיסטוריה, רק שבע פעמים האלופה הגיעה מהמקום השלישי ורק פעם אחת היא הייתה מדורגת נמוך מכך (יוסטון של האקים אולג'ואן דורגה שישית ב-1995). ההבנה שהגיע זמן לשינוי התחילה לחלחל את הארדן כבר אז.
כשהנבואה החלה להתגשם וברוקלין נכנסה לסדרה ארוכה של הפסדים, שהמשיכה אגב ממש עד לשבוע הנוכחי (הפסידה 17 מ-20 משחקים החל מסוף ינואר ועד תחילת מרץ), הדרישה לטרייד הגיעה גם למשרדי הנטס. עסקת הענק שכללה את בן סימונס, הייתה רק עניין של זמן וייתכן שאם פילי הייתה מוכנה לבצע אותה לפני כן, היא לא הייתה צריכה לוותר על כל כך הרבה ביחס למה שקיבלה בסופו של דבר (על סת' קרי נרחיב עוד מעט). בסופו של דבר הסיקסרס קיבלו כוכב על בן 32 שלא שיחק ברמה שהוא היה רגיל אליה, כבר יותר מעונה. הימור אדיר.
הצמד הכי טוב בליגה? עדיין לא
נכון, שבועיים זה לא מספיק זמן, אבל אם נוציא מחשבון דווקא את המשחק מול ברוקלין, נראה על פניו שהחיבור של הארדן לסגל, שהיה שווע לשחקן כמוהו, ובעיקר למועדון ולעיר שאוהבת אנדרדוגים, היה מיידי. הגארד היה נראה כבוי לעתים בברוקלין ולראייה מספר קילוגרמים עודפים שנוספו למשקלו. אולי זה קשור לעובדה שהוא לא ממש הרגיש את ההתקפה עוברת דרכו - לא כגארד מוביל כדור ולא כמוציא לפועל עיקרי. לפילי הוא הגיע רעב וממש עם רגע נחיתתו בעיר אחוות האחים, הוא הבטיח "להוריד מהעומס על ג'ואל אמביד" ופתאום היה נראה חד, רזה יותר ובכושר מצוין.
שיתוף הפעולה בינו לבין הסנטר שמוגדר מועמד ראשי לתואר ה-MVP של העונה היה פשוט מושלם. בחמשת המשחקים הראשונים איתו בחמישייה, הסיקסרס קלעו 125.4 נקודות בבמוצע, כשג'ואל כבר לא נאלץ להתבסס על מהלכים של אחד על אחד כמו בעבר.
במקביל הוחתם דיאנדרה ג'ורדן כגיבוי לאמביד בצבע - שוב במטרה להוריד ממנו עומס, לאור ניסיון העבר בו הוא תמיד הגיע עייף ולא תמיד כשיר במאת האחוזים, רגע לפני השלבים המכריעים של הפלייאוף. כבר היו משחקים בהם הארדן לקח על עצמו יותר מבחינה התקפית. בניצחון על שיקגו השבוע למשל, הזקן קלע רק 16, אך מסר לא פחות מ-14 אסיסטים, בעוד שותפו הצטיין עם 43 נקודות. "נוצר מצב שבו היו צריכים אותי בתפקיד פליימייקר הפעם", הוא סיכם בחיוך. "שמתי לב שג'ואל חם מהפתיחה והלכנו עליו. אני תמיד שם בשביל לעזור לו. כולנו נעזור אם צריך, אבל ראינו שהוא מסתדר לא רע".
מבחינת הארדן, גם החיבור עם היציע התובעני של פילדלפיה היה מיידי. "רק לשמוע את הקהל קורא בשמי זה מרגיש נהדר. מרגיש כמו בית", הוא אמר אחרי משחק הבכורה שלו לפני שבועיים, עם חצי עקיצה לאוהדים הניו יורקים. לא לקח יותר מדי זמן עד שהארדן גם עבר סופסוף את רג'י מילר בטבלת קלעי השלשות של כל הזמנים (2,561), אבל צריך לזכור שהוא גם האיש שהחטיא הכי הרבה זריקות מעבר לקשת בהיסטוריה (מעל 4,500). בכל מקרה, לפילי יש רול פליירס מצוינים כמו טוביאס האריס, דני גרין וטייריס מקסי, אבל הבעיה המסתמנת שלה היא בספסל הכמעט ולא קיים שלה. בעיקר אחרי שחרורו של סת' קרי, שהצטיין עבורה בחצי העונה הראשונה.
אז מי ניצח את הטרייד?
בלי יותר מדי עזרה מסביב, הצמד שרבים כבר הספיקו להכתיר כטוב בליגה, התקשה במבחן האמיתי הראשון שחיכה להם. זה קרה לפנות בוקר, כשבן סימונס שעדיין לא כשיר לשחק, הגיע לעיר עם קבוצתו החדשה ולמרות קללות וקריאות בוז מחרישות אוזניים, יצא מנצח כשהחברים שלו נלחמו עבורו. דוראנט וקיירי התעללו במי ששיחק איתם עד לפני שבועיים, וכצפוי קיבלו תרומה גדולה גם מהאח הצעיר לבית קרי. על בעיות הפלייאוף של אמביד אפשר לכתוב ספר, עם הדחות כואבות מול טורונטו, בוסטון ואטלנטה בשנים קודמות. הארדן נאבק בשדים משלו בכל הקשור לפלייאוף, כך שפתאום אחרי הפסד כל כך בולט מול ברוקלין, התהיות שוב מתחילות לצוף.
"להארדן יש נטייה להיעלם במשחקים גדולים וזה היה משחק גדול", טוען אגדת פילדלפיה, צ'ארלס בארקלי. "זה לא סימן טוב. לא הביאו אותו כדי לנצח את מינסוטה ואת ניו יורק פעמיים. הביאו אותו בשביל משחקים גדולים". ובכל זאת מדובר במשחק אחד ולסיקסרס יש מאמן מנוסה וחכם כדוק ריברס, שיידע להרים את הקבוצה, אבל האם זה יספיק? האם לפילי יש את מה שצריך כדי להפוך לקונטנדרית כבר עכשיו? במזרח כל כך צפוף בו מיאמי, מילווקי וברוקלין עדיין נראות חזקות יותר, הם יתקשו ויצטרכו עזרה. בכלי התקשורת המקומיים כבר מדברים בגלוי על בראדלי ביל שיגיע אולי בעונה הבאה. נחכה ונראה.
אם תשאלו מי ניצח את המגה-טרייד, אז התשובה בינתיים היא ברוקלין. ולא בגלל שהיא החליפה את הקליעה של הארדן באקספלוסיביות של סימונס, אלא יותר בגלל החיזוק שהגיע מסביב בטרייד דד-ליין. קרי השכיח את הפציעה של ג'ו האריס, אנדרה דראמונד תמיד יעיל בצבע, וגוראן דראגיץ', שהוחתם מיד לאחר מכן כשחקן חופשי, הוא עדיין גארד ששווה חמישייה כמעט בכל קבוצה אחרת. אבל האם ברוקלין יכולה להסתדר לאורך זמן עם חמישייה שכוללת שניים שלא זורקים מבחוץ (סימונס ודראמונד)? זו רק שאלה אחת שתצטרך לחכות. בינתיים הנטס כבר לא כל כך רחוקים מהטופ 6 ובתוך שבועיים-שלושה גם יוכלו לאיים על המקום הרביעי. פלי יאין? אל תצחיקו את דוראנט.
"אין ספק שזו הקבוצה הכי מוכשרת במזרח, אבל זה לא מבטיח שום דבר", סיכם מאמן העבר והפרשן סטן ואן גנדי. "האם יש להם מספיק זמן כדי להתחבר ולהגיע בשיא למאני טיים? האם יש להם מספיק כלים הגנתיים? האם הם בכלל יישארו בריאים? אלה כבר שאלות אחרות". אז לברוקלין יש עכשיו חמישייה שבשיאה כוללת את אירווינג, קרי, דוראנט, סימונס ודראמונד, כשעל הספסל מחכים גריפין, מילס, דראגיץ', ג'יימס ג'ונסון ולמרכוס אולדריג' - חמישייה חזקה בפני עצמה. ובכל זאת, אחרי כל הדיבורים, רק כשדוראנט חזר, הנטס חזרו לנצח ונראה שבסופו של דבר, הוא הדבק שמחזיק את הקבוצה הזו.
דירוג העוצמה
10. מינסוטה (כניסה חדשה)
מאליק ביזלי נכנס לכושר מטורף עם 11 שלשות על הראש של OKC וככה, בלי לשים לב, הזאבים כבר קפצו למאזן 1:7 מאז האולסטאר. השבוע יחכה לקארל אנתוני-טאונס וחבריו מבחן רציני יותר בדמות מסע משחקי חוץ בפלורידה וסן אנטוניו.
קארל אנתוני טאונס (רויטרס)9. יוטה (5)
הג'אז איבדו גובה בשבועות האחרונים, אבל עדיין הצליחו לשמור את עצמם בתוך הרביעייה הראשונה במערב בזכות המאזן הביתי בסולט לייק סיטי. הטיול האחרון, שהיה הניצחון הביתי השמיני ברציפות, הגיע מול פורטלנד, במשחק בו 14 מ-15 שחקני הסגל קלעו.
רודי גובר (רויטרס)8. דאלאס (6)
ניו יורק תפסה את לוקה דונצ'יץ' לא מוכן והמאבס קלעו רק 77 נקודות ביחד מול ההגנה של טום תיבודו השבוע. זה קרה דווקא אחרי שדאלאס לא התקש
לוקה דונצ'יץ' (רויטרס)תה מול יוטה, במשחק שהיווה אולי קדימון ליריבות שעשויה להפוך לסדרת פלייאוף בהמשך העונה.
7. מילווקי (9)
יאניס קלע 47 נקודות מול אטלנטה וכריס מידלטון הצטיין עם 44 מול פיניקס. "אנחנו אוהבים משחקים כאלה", טען ג'רו הולידיי אחרי אותו משחק שהחזיר את הבאקס לאיזור הפסגה במזרח.
ג'רו הולידיי חוגג (רויטרס)6. דנבר (7)
כיף לראות את ניקולה יוקיץ', שבשני משחקים ו-78 דקות השבוע, הספיק לקלוע 78 נקודות, לקחת 27 ריבאונדים ולחלק 24 אסיסטים. MVP כבר אמרנו? "זה נורמלי עבורו בימים האלה", הצהיר המאמן מייק מאלון עוד לפני ההפסד לגולדן סטייט. הנאגטס עדיין מחכים לפצועים שיחזרו, אבל בינתיים השתדרגו עם דמרקוס קאזינס ובראיין פורבס, שמתגלים כשניים שמוסיפים עומק וגיוון.
ניקולה יוקיץ' (רויטרס)5. פילדלפיה (5)
הסיקסרס אמנם הפסידו לנטס ולהיט השבוע, אבל עדיין נמצאים בתקופה טובה בסך הכל. שימו לב שהמזרח התחיל להשתלט על הדירוג ובצדק. הכל צמוד ומותח ובעיקר מצוין.
ג'ואל אמביד חוגג (רויטרס)4. ממפיס (2)
הגריזליס קפצו לראשונה למקום השני במערב. הישג מדהים ומפתיע כשלעצמו. ג'ה ממשיך לספק הצגות מדי ערב והשבוע גם היה חתום על שיא קריירה של 52 נקודות, כולל באזר ביטר (מושג שיחזור על עצמו שוב עוד קצת למטה), עם זריקה מטורפת מאחורי הקרש מול סן אנטוניו. הסל שבר לא רק את סן אנטוניו, אלא גם את האינטרנט כשזכה ל-42 מיליון צפיות באינסטגרם - שיא צפיות חדש על פי ה-NBA. אין ספק, עתיד מזהיר יש לליגה.
3. בוסטון (4)
ג'ייסון טייטום הוא סופרסטאר, וגם הוא קלע השבוע מעל 50 נקודות. לזה כבר התרגלנו. אבל מה תגידו על הקלאס שהפגין כשביקש מהקהל בבוסטון לא לקרוא בוז לקיירי? ואחר כך אירווינג עוד בא והשווה את אוהדי הסלטיקס לאקסית שלא עברה הלאה, בזמן שמבחינתו 'היה טוב וטוב שהיה'. אז מי מודל לחיקוי טוב יותר? אתם תחליטו.
ג'ייסון טייטום חוגג (רויטרס)2. מיאמי (8)
לקח זמן, אבל הסגל הולך ומבריא בשבועות האחרונים, מה שייצר סדרה של 12 ניצחונות ב-14 משחקים. בניגוד לפרנק ווגל או סטיב נאש, אריק ספולסטרה ידע להתמודד עם חיסורים (ועדיין יש כאלה) עם פתרונות יצירתיים. במקביל, טיילר הירו, עם עוד באזר ביטר מחצי מגרש השבוע (שכלל רגע קאלט של קייל לאורי), הוכיח שהוא כוכב בהתהוות לכל אורך התקופה. הירו אגב, מוביל את יחסי ההימורים לקראת זכייה קלילה בתואר השחקן השישי של העונה - הרבה לפני קלי אוברה, קווין לאב והזוכים מהעבר הלא רחוק, מונטרז הארל וג'ורדן קלארקסון.
רק נציין שבלילה שבין ראשון לשני חזר אפילו ויקטור אולדיפו אחרי שנת היעדרות. אם הוא יישאר בריא ויחזור אפילו ל-75 אחוז מהיכולת שאפיינה אותו בעבר, הרי שמיאמי תציג בעצם את אחד הסגלים השלמים ביותר בליגה, עם פתרונות כמעט לכל עמדה וסגנון משחק. "היה כיף, אבל זו רק תחילת הדרך", חייך האולסטאר לשעבר. "אני ווינר ורוצה לזכות בתארים. והגעתי למקום הנכון מהבחינה הזאת. יש כאן קבוצה של ווינרים". אז זהו, עכשיו נראה אתכם מתמודדים עם ספסל שכולל בתוכו את הירו ואולדיפו.
1. פיניקס (2)
"זו הייתה אחת התצוגות ההגנתיות הכי טובות שראיתי ואני כבר לא כך כך צעיר, אז ראיתי לא מעט", אמר מאמן הסאנס, מונטי וויליאמס, אחרי ניצחון גדול על מיאמי השבוע. ניצחון שכולו הצהרה לגבי מי היא הקבוצה הכי טובה בליגה. כן, גם בלי כריס פול.
אוי: המעודדת נזכרה שהשלט נותר על הפרקט