שלשום ציינו בברצלונה חמש שנים לרמונטאדה הגדולה מול פאריס סן ז'רמן. בימים אלה, כאשר ברצלונה מתכוננת לארח את גלאטסראיי בליגה האירופית, כיף להתרפק על זיכרונות העבר, וה-1:6 ההוא נכנס לספרי ההיסטוריה לנצח נצחים. ואולם, הוא מעיד לא רק על האופי שהיה אז לבלאוגרנה כדי לחזור מפיגור 4:0 במשחק הראשון, אלא בעיקר על בעיית האופי של היישות הקטארית המשונה שהוקמה בעיר האורות.
היישות הזו ממציאה בתדירות גבוהה דרכים יצירתיות מאוד להתפרק לחתיכות כאשר מופעל עליה לחץ, ואתמול היא סיפקה עוד הופעה מכוננת לאוסף. ריאל מדריד ריסקה את פ.ס.ז' ללא רחמים במחצית השנייה של הגומלין, במעין רמונטאדה משלה. ואולי זה פחות מרשים מבחינת התסריט, אבל עבור הלבנים זה מתוק לא פחות.
אז, לפני חמש שנים ועוד יום, שיחקו ליאו מסי וניימאר נגד סן ז'רמן. לברזילאי היה חלק חשוב במיוחד בסיומת הדרמטית של הקאמבק – הוא קבע 1:4 בדקה ה-88, הבקיע פנדל בדקה ה-91, וחתום על הבישול לסרג'י רוברטו ששלח לרשת את הכדור השישי וההמכריע בדקה ה-95. משום מה, דווקא אחרי ההצגה הזו החליט ניימאר שיהיה זה נבון להצטרף לפרוייקט הקטארי על מנת לצאת מצילו של מסי ולזהור בדרך לזכייה בכדור הזהב. כולם יודעים איך זה נגמר, ובחלומותיו הגרועים ביותר הוא לא ציפה כי הפרעוש יצטרף אליו בסופו של דבר, בניגוד לרצונו, בפארק הנסיכים.
ה-1:6 של בארסה? עבור ריאל זה מתוק לא פחות (רויטרס)אז אתמול הם היו בצד הלא נכון מבחינתם של הקאמבק בסנטיאגו ברנבאו. סן ז'רמן חזרה לספרד בשמינית גמר ליגת האלופות רק כדי להתפרק שוב מנטלית, כשצמד כוכבי העל מדרום אמריקה פשוט נעלם לחלוטין ברגע האמת אחרי ההפסקה. בשנים שחלפו מאז בחר ניימאר לחסל את שלישיית MSN (עם לואיס סוארס), הגעגועים אליה עזים, ולא במקרה ניסו בזמנו מסי והאורוגוואי להשמיע את קולם בניסיון להשיב את הברזילאי לקטלוניה. הטריו הזה להט כי הייתה שם הרמוניה – הם משכו את הספינה באותו כיוון ופירגנו זה לזה בלי סוף.
קשה לומר זאת על שלישיית MMN שהובסה אתמול, בה חלוץ אחד כבר רואה את עצמו בריאל, השני הפך לקריקטורה של עצמו בכל הקשור לפציעות והתחזויות, והשלישי עדיין לא ממש עיכל שהוא נאלץ לעזוב את קבוצתו היחידה ולא מבין מה הוא עושה בפאריס.
על הנייר, הכל היה לטובת הקטארים. אפילו הפציעה של קיליאן אמבפה, עליה הוכרז בדרמטיות יומיים לפנ המפגש, התבררה כקלה מאוד, והוא לא רק שיחק, אלא היה המצטיין בקבוצתו בפער ניכר. הכוכב המהיר הרגיש כמו דג במים באצטדיון שעשוי להפוך לביתו בקיץ הקרוב, ועם קצת יותר מזל, היה קובר את ההתמודדות עוד במחצית הראשונה. אמבפה היה זה שהעניק לסן ז'רמן ניצחון 0:1 במשחק הראשון, למרות הפנדל המוחמץ של מסי, ואמש הוא ברח פעם אחר פעם למארחים, כדי לכבוש שווב את השער שקבע 0:1.
גם הוא מתגעגע לימי ה-MSN. מסי (רויטרס)מנגד, טוני קרוס הוכשר ברגע האחרון בשורות ריאל, אבל בדיעבד זו דווקא הייתה בשורה לא ממש חיוביות. בהיעדרו של קאסמירו המושעה – שחקן ללא תחליף אמיתי בסגל – בחר המאמן קרלו אנצ'לוטי דווקא בגרמני למלא את משבצת הקשר האחורי, בעוד פדריקו ואלוורדה פתח בהרכב כדי לשלוח את לוקה מודריץ' לעמדות התקפיות יותר. זו הייתה טעות, כי לקרוס לא לגמרי בריא לא היה סיכוי להחזיק לבדו את מרכז המגרש מאחור. אמבפה, ניימאר, ולעתים גם מסי, נהנו מהמרחבים שניתנו להם. המגמה התהפכה רק כאשר המאמן תיקן את השגיאה והחליף את קרוס באדוארדו קמאבינגה בדקה ה-57. משם, המומנטום התהפך ב-180 מעלות, ואת הטעויות עשו רק האורחים.
קארים בנזמה היה שם כדי לגרום להם לשגות ולנצל את המעידות האלה. האם הגעתו הצפויה של אמבפה עשויה לסכן את מעמדו? האם גם ארלינג הולאנד בדרך לסנטיאגו ברנבאו בקיץ? נדמה כי אנשי ריאל לא ממש מסוגלים להפנים כי הצרפתי שמשחק אצלם כבר 13 שנה רק הולך ומשתבח. גם בגיל 34, בנזמה רעב מאוד להצלחה בכל משחק ומשחק, והשילוב של המוטיבציה העילאית הזו עם אחוז ניצול הזדמנויות ברמה העולמית הגבוהה ביותר הופך אותו לבלתי ניתן לעצירה.
במחצית הראשונה עוד איכשהו הדף ג'אנלואיג'י דונארומה את הבעיטה המסובבת הפנומנלית שלו לפינה הרחוקה. אחרי ההפסקה, היה זה תורו של השוער להיכנע ללא תנאי. תחת הלחץ של בנזמה, הוא מסר היישר לוויניסיוס שבישל לחברו הבכיר – ומשם הדרך לרשת הייתה קצרה, וסן ז'רמן איבדה את הריכוז ואת העשתונות.
רק הולך ומשתבח. בנזמה (רויטרס)אז גם נכנס לתמונה לוקה מודריץ', עוד כוכב ותיק עם תשוקה של נער ומחוייבות אינסופית לנצח בכל רגע נתון. זוכרים כיצד חגג הקרואטי בהתלהבות אין קץ את השער הנהדר שלו לרשת ריאל סוסיאדד בשבת? אפשר רק לקנא בשחקן בן 35 שמסוגל לחוש אמוציות כאלה מביצוע די שגרתי מבחינתו. הוא ממש לא רוצה שהקריירה שלו תסתיים, אבל אתמול זה היה עלול להיות משחקו האחרון בליגת האלופות.
חוזהו פג ביוני, ועדיין לא הוארך – גם אם פלורנטינו פרס צריך להיות אידיוט גמור כדי לא לעשות את זה. הדחה בשמינית הגמר הייתה עלולה לגרום לנשיא לחשוב על זעזוע גם בחוליית הקישור המיתולוגית שלו. בקיצור, האפשרות להיות מודח לתמיד ריחפה באוויר, ומודריץ' לא הסכים עם כך בשום אופן. הוא היה טוב במחצית הראשונה, אבל מדהים באמת אחרי ההפסקה, ובדרך ל-1:2 סיפק שני בישולים במהלך אחד.
ראשית, הוא פרץ ממחצית המגרש שלו במהירות שהזכירה את יוסיין בולט, ושלח כדור גאוני לעברו של ויניסיוס. הברזילאי, ששיגע את הגנת הקטארים ללא הרף, לא היה בטוח בכוחותיו ללכת עד הסוף, דקות ספורות קודם לכן הוא בעט לשמיים מעמדה קורצת מאוד. אז הוא התמהמה, גרם למספר יריבים לצאת אליו, וכאשר נסגר לגמרי החזיר את הכדור שוב למודריץ'. כך נולד האסיסט לבנזמה, והצרפתי מצא את עצמו לבדו מול דונארומה למרות ששישה שחקני סן ז'רמן היו לידו ברחבה.
אפשר רק לקנא בשחקן בן 35 שמסוגל לחוש אמוציות כאלה. מודריץ' (רויטרס)מה הם עשו? בעיקר נופפו בידיים מורמות לעבר הקוון בטענה לנבדל. ההרגל הזה היה מגונה גם בעידן לפני ה-VAR, אבל עם העזרים הטכנולוגיים הוא הפך לאבסורדי באופן קיצוני. אין שום היגיון לנסות לשכנע את השופטים בסוגיית הנבדל, כי כל מהלך שמוביל לשער נבדק בחדר מרוחק בווידאו. אם היה נבדל, השער יבוטל אפילו אם מרקו וראטי לא יצרח ויתלונן על כך. ולכן וראטי הפטפטן צריך להתרכז אך ורק במשחק עצמו, בלי להשקיע אנרגיות בוויכוחים עוד לפני שהכדור נשק לרשת.
האיטלקי הגאון משחק בסן ז'רמן כבר עשור. הוא העדיף לקבור את כישרונו העצום במועדון המלאכותי הזה, והסיבות שמורות עימו. במשך העשור הזה הוא שאב את המסורת הלוזרית, למרות שיש לו בפוטנציה עמוד שדרה של ווינר, כפי שראינו ביורו 2020. הוא איבד את זה לגמרי כאשר בארסה רמסה את סן ז'רמן ב-2017. הוא איבד את זה גם אתמול.
ולא רק הוא, כמובן. בעוד חברי שלישיית MMN בוהים במתרחש בלי לנסות לעזור בהגנה, כל יתר השחקנים קרסו תחת הלחץ שהפעילו עליהם הלבנים שהריחו דם, בעידוד הקהל. ואולי ויניסיוס החטיא כאשר נונו מנדש חסר הנסיון "בישל" לו הזדמנות פנטסטית, אבל בנזמה לא סולח על שטויות כאלה. שניות ספורות אחרי השער השני, הוא השלים גם שלושער, אותו "בישל" לו מרקיניוס – הקפטן שהיה אמור לשמור איכשהו על קור רוח. זה לא קרה. זה לא יכול היה לקרות. גם מרקיניוס היה בקאמפ נואו לפני חמש שנים ועוד יום. גם הוא יכול היה לעשות לעצמו שם גדול יותר בקבוצה אחרת.
לא סולח על דברים כאלה. בנזמה (רויטרס)שחקנים שמכבדים את עצמם באמת לא יגיעו לקבוצה הזו, למרות כל הכסף שאפשר לזרוק לחשבון הבנק שלהם. כמה פעמים רצו הקטארים לצרף את בנזמה? אין טעם לספור, אבל החלוץ נותר בסנטיאגו ברנבאו כדי לכתוב את ההיסטוריה, ואתמול נרשם עוד פרק מפואר. הוא לא רק כובש השלושער הכי מבוגר בתולדות ליגת האלופות. הוא עקף את אלפרדו די סטפאנו המיתולוגי בדירוג הכובשים של ריאל בכל הזמנים, וכעת הוא שלישי, כאשר רק כריסטיאנו רונאלדו וראול לפניו. עד סוף העונה, הוא כבר עשוי להיות במקום השני – נדרשים עוד 14 שערים, ובכושרו הנוכחי הוא מסוגל לעשות זאת, במיוחד אם לריאל יהיו עוד חמישה משחקים בליגת האלופות.
האם היא תלך עד הסוף? אין לדעת, אבל דבר אחד בטוח – היא מאמינה בכוחה ללכת עד הסוף. אנצ'לוטי טעה כאשר הלך על משחק פחדני והגנתי מדי במשחק הראשון לפני שלושה שבועות, כי זה היה מנוגד באופן בוטה לרוח המועדון. ריאל מדריד האמיתית לא חוששת מאף אחד ובאה כדי לדרוס. זה מה שקרה אתמול במחצית השנייה, וההערב הקסום הזה ייתן לה רוח גבית בניסיונה להניף את הגביע האירופי לראשונה מאז 2018.
אולי הגיע הזמן לעבור לצד של הווינרים? (רויטרס)מנגד, האוסף המקרי של כוכבי סן ז'רמן לא יניף אותו אף פעם, ואחרי שריקת הסיום מסי נעלם תוך שניות ספורות בחדר ההלבשה. הוא לא האיש שמסוגל לשנות את המנטליות הרקובה הזו. לא בטוח שיש מישהו שמסוגל. אפילו שני משחקים גדולים של אמבפה לא הספיקו, וכעת תהיה זו סנסציה גדולה במיוחד אם הכוכב הצעיר יסכים להצעה הכספית האסטרונומית כדי להישאר עם הקטארים. הוא חש אתמול על בשרו מהי קבוצה גדולה, והחלום להצטרף אליה וליהנות מהמסורת שלה חזק מתמיד. תמיד כדאי להיות עם הווינרים ולא עם הלוזרים. גם מסי וניימאר יודעים זאת היטב. הם חגגו לפני חמש שנים ועוד יום מול הלוזרים של קטאר.
מאז הם הפכו ללוזרים בעצמם.
אי אפשר לעצור את הבעיטה הזאת של מודריץ'