שבוע כל כך סוער לא זכור בלוס אנג'לס כבר הרבה זמן. ללייקרס היו בעבר משברים, אבל הופעות כל כך חלשות בצורה כל כך עקבית, באמת שקשה למצוא. נקודת שפל חדשה הגיעה במהלך התבוסה לניו אורלינס השבוע, במהלכה הבעלים ג'יני באס פשוט הודיעה שנמאס לה. באמצע הרבע השלישי, החליטה באס לעזוב את האולם כי מה שהיא ראתה מהקבוצה שלה, היה פשוט נוראי. אחר כך הגיע הפסד שישי ברציפות בדרבי, שהוציא מהפרשן רג'י מילר את המשפט: "אני ממש מאמין שאוהדי הקליפרס מרחמים על הלייקרס, כי זה פשוט כדורסל מדכא".
מול הפליקנס, הקהל גם שרק בוז והתחיל להאשים את השחקנים, כך שאפילו כוכבים כמו לברון ג'יימס, ראסל ווסטברוק וטרבור אריזה, לא יכלו להישאר אדישים והחליפו מהלומות מילוליות עם אוהדים. אפילו צ'ארלס בארקלי החליט שלא להשתמש בשם "לייקרס" כשדיבר על הקבוצה בסגול-צהוב. "מדובר בחבורת לוזרים. זו לא קבוצה שקשורה לארגון המפואר הזה. אני מסרב לקרוא להם כך", הוא הצהיר והתחיל פשוט להשתמש במונח, "הקבוצה מדרום קליפורניה" במהלך שידורי TNT. המבט על הפרצופים של השחקנים וצוות האימון במהלך ההפסד מול הקליפרס, שבעצמם משחקים בלי שני סופרסטארים פצועים, אמר הכל. מבט של חוסר אונים. מבט עצוב.
לברון ג'יימס (רויטרס)אז מי אשם? אם לוקחים בחשבון בנייה קלוקלת של סגל, הרי שהתשובות נמצאות אצל הג'נרל מנג'ר רוב פלינקה. על פי לא מעט דיווחים בשבוע שעבר, בראשם אלה של אריק פינקוס מה'בליצ'ר ריפורט' וביל אורם מ'האתלטיק', הרי שבין לברון לפלינקה עבר חתול שחור כמו שאומרים, על רקע אי ההוצאה לפועל של טרייד שהיה אמור לשלוח את ווסטברוק ליוסטון בתמורה לג'ון וול. לא ברור עד כמה הטרייד הזה היה מסייע ללייקרס, אבל הוא לפחות היה משנה את האווירה סביב הקבוצה ואולי גורם לזעזוע לו היא זקוקה. כך לפחות חשבו בוודאי במחנה ג'יימס.
"לברון יודע כדורסל יותר מכולכם ביחד"
הציטוט שלמעלה ניתן ב-2013 על ידי גרג פופוביץ', אליו עוד נחזור בהמשך, והפך לרלוונטי שוב השבוע. אז בעוד לברון שובר שיא אחר שיא מבחינת מספרי הקריירה שלו העונה (השבוע למשל, הוא עלה למקום השלישי במספר המשחקים בהם קלע 30 נקודות ומעלה - שני רק לווילט צ'מברליין ומייקל ג'ורדן), הקבוצה שלו עדיין לא מנצחת. התלות של הלייקרס בכוכב הראשי שלה, גם כשהוא בגיל 37 ואחרי פציעה, הפכה לבעייתית במיוחד בימים שבהם הכוכבים המשניים פצועים (אנתוני דייויס) או בתקופה חלשה (ראסל ווסטברוק).
לברון ג'יימס וגרג פופוביץ' (רויטרס)ג'יימס לוקח על עצמו אולי יותר מתמיד העונה, מנסה לשתף את כולם עד כמה שאפשר ובנוסף גם משמש כמוטיבטור. "אני לא מתכוון לוותר. יש לנו עוד משחקים לשחק וכל עוד לא ערפו את ראשי וקברו אותי מתחת לאדמה, זה אומר שיש לי סיכוי", טען לברון השבוע בניסיון להחדיר אמונה גם אצל חבריו. וכשמדברים על המלך, צריך לזכור שהוא גם סבל ממספר פציעות ונעדר מ-17 משחקים עד עכשיו, כשלאחרונה הייתה זו ברך שמאל שהציקה לו. "הדרך היחידה שלי לחזור ל-100 אחוז כשירות, היא מנוחה", הוא הצהיר השבוע. "אבל כרגע אין לי את הלוקסוס הזה. אצטרך לחכות לפגרה בשביל לנוח".
לברון, בגיל בו ג'ורדן כיכב במדי וושינגטון למי שלא יודע, נותן הצגות עם 29 נקודות למשחק, בעונה שהעלתה אותו למקום השלישי בכל הזמנים במספר דקות (אחרי שכבר מזמן כבש את הפסגה במספר דקות פלייאוף). אבל כל השיאים והדיבורים לא ממש מרשימים אף אחד בעיר כמו LA, כשקבוצת כוכבים נוצצת על הנייר, מציגה כדורסל כל כך גרוע. "כשהאוהדים שלך שורקים לך בוז בבית שלך, זה פשוט מביש וחסר טעם לדעתי", הגן עליו השבוע דריימונד גרין. "מדובר במועדון שזכה בהכי הרבה אליפויות, אז על מה הם שורקים בוז? הם מפונקים וזה בסדר להתפנק מדי פעם. אבל הם גם חוצפנים".
לברון ג'יימס (רויטרס)'שודד בטריינינג'
אבל יחס האוהדים לאו דווקא קשור ליכולת של ג'יימס על הפרקט, אלא יותר להשפעה שלו מחוץ למגרש. פלינקה אמנם בנה את הסגל, כל קבוצה שמשחק בה לברון, הרי לא תבצע שום שינוי מבלי להתייעץ עם המלך - כך שעדיין לא ברור מה חלקו של ג'יימס בכשלון. "מתחילת העונה פלינקה מתחבא. בקושי רואים אותו בקריפטו.קום ארינה", עקץ בארקלי. "הוא בנה קבוצה זקנה שאולי הייתה מתאימה ל-2010, אבל הבעיה היא שאנחנו ב-2022. אני מבין למה הוא מתחבא".
החטא העיקרי בבניית הסגל העונה, קשור מן הסתם להימור על ווסטברוק, שהגיע על חשבון דמאר דרוזן, שהיה מוכן לוותר על סכומי כסף גדולים כדי לחזור לעיר הולדתו. ראס מאבד השנה הרבה כדורים (4 למשחק), אבל בעבר, כשהיו לו עונות גרועות אפילו יותר בתחום הזה, הוא לפחות פיצה על זה עם אסיסטים ונקודות. השנה ראס רושם ממוצע של פחות מ-20 נקודות, לראשונה מאז שתי עונות הבכורה שלו בליגה, כשעל אסיסטים אין בכלל מה לדבר (רק 7.4 למשחק מול ארבע עונות של מספרים כפולים בעבר הלא רחוק). מכונת הטריפל-דאבל כבר לא.
ראסל ווסטברוק (רויטרס)"הוא כדורסלן מעולה בלילה. ושודד בנקים בבוקר", התלוצץ בארקלי, כשהתייחס למסיכה שלבש ראס בכמה משחקים במהלך החודש האחרון. אלא שמונח דומה וישראלי כל כך, 'שודד בטריינינג, היה מתאים אולי יותר למי שעדיין מחזיק באחת המשכורות הגבוהות בליגה. ראס הפך משחקן מהיר לשחקן נמהר. "דיברתי איתו במהלך אחד המשחקים ואמרתי לו להאט קצת את הקצב", סיפר שאקיל אוניל. "הרגשתי שהמהירות והתזזיתיות שהפכה אותו לכוכב שהוא, היא גם זו שהפכה לבעיה הכי גדולה בשלב הזה של הקריירה שלו".
אז מי כאן הבוס?
בשלב מסוים, בלייקרס אכן הגיעו למסקנה שההימור על ראס נכשל, ושהגיע הזמן לצמצם נזקים. בטור שכתב אורם ב'אתלטיק' מתוארת השליטה של ג'יימס וסוכנו-חברו ריץ' פול, על כל הנעשה במועדון, כשכמעט כל הסגל חתום בסוכנות "קלאץ'" שלהם. קחו למשל את הטרייד המדובר בין ווסטברוק לג'ון וול - עוד לקוח של "קלאץ'" - ותוכלו לדמיין אולי על מה שהתרחש מאחורי הקלעים, במידה והפרסומים אכן היו נכונים. "הם השתלטו על הלייקרס ועכשיו מתחילים להפעיל לחץ. התחושה היא של תחילת מלחמה", נכתב אז. אבל האם זה דבר טוב שמרבית הסגל חתום אצל סוכן אחד? התשובה די ברורה.
ראסל ווסטברוק וג'ון וול (רויטרס)פלינקה הכחיש את הדברים ואמר שדברים נעשו תוך כדי הסכמה. לברון? הוא מן הסתם, לא נשאר חייב. "הוא לא אוהד לייקרס ואף פעם לא כתב משהו חיובי עלינו. אוהדים יקרים - אל תקחו אף מילה ממה שאורם כותב", אמר ג'יימס באחת ממסיבות העיתונאים השבוע. מאז הוא אגב כבר השלים עם אורם, אבל יכול להיות שהנזק כבר נעשה - ולא בהכרח אשמתו הישירה של עיתונאי כזה או אחר. הלחץ להביא או לפחות להילחם על תואר כאן ועכשיו, התנגש עם החלטת פלינקה שלא לעשות שום דבר משמעותי בטרייד דד-ליין.
הטרייד על וול היה מנשל סופית את הלייקרס מכל נכסיה, כשהיא אמורה הייתה להוסיף את בחירת הסיבוב הראשון היחידה שנותרה לה (2027), רק כדי להיפטר מווסטברוק - משהו שפלינקה לא היה מוכן לעשות, בידיעה שאין שום הבטחה לכך שג'יימס יישאר בלוס אנג'לס מעבר לעונה הבאה. כשמוסיפים לכך את העובדה שבמהלך סוף שבוע האולסטאר, לברון שולח רמזים על עזיבה אפשרית, קשה להאשים את הג'נרל מנג'ר שמנסה לשמור על משהו מהעתיד של המועדון.
פרנק ווגל, ראסל ווסטברוק ורוב פלינקה (רויטרס)בהנחה שלא תסיים בין 6 הראשונות, ללייקרס יש עדיין סיכוי לעשות קצת רעש דרך הפליי-אין, רק אם אחד משלושה דברים יקרו. 1. אחרי שהסגל נותר כשהיה, זעזוע כלשהו שיעיר את השחקנים יכול לבוא רק דרך שינוי בעמדת המאמן. פרנק ווגל אולי לא אשם במאת האחוזים במצב, אבל אחרי שהצליח לזכות באליפות בעונת הבועה, נראה שהוא איבד את חדר ההלבשה ולא מצא מספיק דרכים יצירתיות כדי לשפר את הקבוצה - בעיקר בהגנה. 2. התעוררות של ווסטברוק, שהודה בכמה הזדמנויות, שהוא מאוכזב מעצמו. 3. החלמה והתאוששות מהירה של דייויס. מכל האופציות, רק זו הראשונה נראית ריאלית כרגע.
דירוג העוצמה
לראשונה העונה, גולדן סטייט נפרדת מהעשירייה אחרי שהפסידה בפעם השלישית ברציפות וניצחה רק פעמיים ב-9 המשחקים האחרונים. למזלה, הדיווחים מדברים על שובו המתקרב של דריימונד. השבוע נפרדנו גם מקליבלנד, שניצחה רק את וושינגטון בששת משחקיה האחרונים, ומתחילה לאבד גובה בתקופה שלפני ואחרי האולסטאר שנערך אצלה בבית. יאללה מתחילים.
10. שיקגו (5)
הבולס שיחקו מאז האולסטאר מול שלוש קבוצות חזקות, ששתיים מהן גם צפויות ללכת רחוק בפלייאוף (מיאמי, ממפיס ואטלנטה). הם הפסידו את כל אותם משחקים והשאירו אותנו עם לא מעט תהיות.
דמאר דרוזן (רויטרס)9. מילווקי (כניסה מחודשת)
סל ניצחון של ג'רו הולידאיי וקאמבק שהראה הרבה אופי בדקות האחרונות מול מיאמי, הוכיח שהבאקס לא הולכים לשום מקום. בנוסף, מילווקי מתחילה לקבל תמורה משני שחקניה החדשים, סרג' איבאקה וג'בון קארטר, שעוד יתנו תמורה בהמשך הדרך.
8. מיאמי (5)
ההיט אמנם הפסידו למילווקי, אבל הרשימו מול ברוקלין במשחק החזרה של קווין דוראנט, ושמרו על המקום הראשון במזרח. קייל לאורי, פי ג'יי טאקר וג'ימי באטלר נעדרו בתורם מהמשחקים האחרונים, ובכל זאת, את התרבות הווינרית של מיאמי ויכולות האימון של אריק ספולסטרה, קשה לפצח.
ג'ימי באטלר (רויטרס)7. דנבר (7)
אחרי שניצחו 6 ברצף, הגיע הפסד מאכזב לאוקלהומה סיטי, אבל שום דבר לא ייקח עונה אדירה של ניקולה יוקיץ' בינתיים. החדשות הטובות הגיעו מכיוונו של מייקל פורטר ג'וניור, שקיבל אישור לחזור לאימונים וביחד עם ג'מאל מארי (עדיין לא אמור לחזור העונה), יתחיל להתאמן בקרוב עם קבוצת ה-G ליג של דנבר בגארנד ראפידס.
6. דאלאס (10)
"הופתעתי מהטרייד על פורזינגיס", הודה דונצ'יץ' השבוע, אבל ההשתלבות של מי שהגיע במקומו, ספנסר דינווידי, מצוינת עד עכשיו. ושוב, בואו לא נטעה - זו עדיין קבוצה של שחקן אחד שעושה הכל. לוקה ניצח את הווריירס פעמיים בשבוע. הישג אדיר כשלעצמו. תודו.
לוקה דונצ'יץ' (רויטרס)5. פילדלפיה (6)
השילוב בין הארדן לאמביד מתחיל להצית את הדמיון אחרי כמה שיתופי פעולה יפהפים במשחקים הראשונים של השניים יחד. הארדן מרווח את הצבע לאמביד, שמצידו כבר לא צריך להילחם כל כך על כל נקודה. אממה, לשניים יש נטייה מוגזמת לסחיטת עבירות והרשת כבר רועשת. "זה הולך להיות הצמד הכי קשה לצפייה".
4. ממפיס (2)
ג'ה הוא מכונת היילייטס מהלכת. אין מילים.
ג'ה מוראנט חוגג (רויטרס)3. בוסטון סלטיקס (4)
הסלטיקס נראים כמו קבוצה, ועם ניצחון על הגריזליס, הוכיחו שיש להם הרבה מה למכור. הירוקים נכנסים לכושר בדיוק בזמן, רגע לפני הישורת האחרונה והפלייאוף. ג'יילן בראון כבר קיבל מנוחה בעקבות פציעה קלה בקרסול, אבל גם כשיחזור, הקבוצה כולה תיכנס לתקופה רגועה יחסית של 5 משחקים ב-13 ימים. גן עדן במונחים של העונה המשוגעת הזאת.
2. פיניקס (1)
הסאנס הפסידו פעמיים השבוע וכמו שחשבנו, החיים בלי כריס פול (ומול פורטלנד גם בלי דווין בוקר), לא הולכים להיות קלים.
כריס פול ודווין בוקר (רויטרס)1. יוטה (4)
למרות פציעות ותקלות אחרות במהלך העונה, הג'אז ממשיכים להרשים, בעיקר אחרי עוד W ענק על פיניקס. מאחורי המנהיגות של דונובן מיטשל ורודי גובר, אפשר היה לראות גם את שובו של מייק קונלי לכושר שהכרנו, עם שתי שלשות ענקיות בקלאץ' מול יוסטון.
חוזז: נילחם עד השניה האחרונה