לפני גמר גביע הליגה ביום ראשון, ניסו פרשנים רבים לגרוס כי כדאי ליורגן קלופ להציב בין הקורות את אליסון, אבל המאמן הגרמני של ליברפול פסל זאת על הסף. "זה הטורניר של קיווין קלהר. אם ההימור יצליח, ידברו עליו, אם לא – אז האחריות שלי", הוא הבהיר, ומנה שתי סיבות מרכזיות להחלטה. ראשית, הזווית האישית חשובה.
"אני לא רק מנג'ר, אלא גם בן אדם", קבע קלופ. שנית, בלי קשר לרגשות נטו, חיוני מבחינה מקצועית להעניק לקלהר תעסוקה על מנת שלא ירצה לעזוב את המועדון. הגמר מול צ'לסי בוומבלי היה משחקו ה-17 בלבד בכל המסגרות, והוא הרי כבר בן 23. אם אליסון יהיה תמיד בין הקורות, איזו סיבה תהיה לאירי להיות שם?
היה קריטי למצוא את האיזון הנכון, כי ליברפול רוצה מאוד בהישארותו של קלהר. אחרי שהניף את הגביע, אמר קלופ בפשטות במסיבת העיתונאים: "אליסון הוא השוער הטוב ביותר בעולם מבחינתי, וקלהר הוא שוער המשנה הטוב ביותר בעולם". ההופעתו נתנה לו לגיטימציה לטען כך.
השוער עצר כדור קשה של כריסטיאן פוליסיק בתחילת המשחק, הציל ניסיון של רומלו לוקאקו לקראת הסיום, ולשיאו הגיע קלהר בהארכה כאשר הבלגי היה חייב לשים את הכדור ברשת מטווח אפסי, אבל האירי עצר אותו באינסטינקט מופלא. בדו קרב הפנדלים הוא אמנם לא עצר אף אחת מ-10 הבעיטות של הכחולים שהלכו למסגרת, אבל היה קר רוח מספיק כדי להבקיע בעצמו כשהגיע תור השוערים – ואז צפה בכדור של קפה טס גבוה מעל המשקוף. אחרי בצורת בת עשור, גביע הליגה נסע לאנפילד.
נולד בעיר של רוי קין ודניס ארווין
אלה שמכירים את עברו של קלהר ממש לא הופתעו מהדרך הנונשלנטית בה ביצע את הפנדל שלו. אחרי הכל, הוא היה חלוץ מצטיין ופורה במיוחד עד גיל 14, והוגדר ככישרון הגדול ביותר בקבוצת הילדים של רינגמהון ריינג'רס. ואולם, בשלב מסוים נטש השוער היחיד את הקבוצה, ואביו של קלהר הציע למאמן לנסות אותו בין הקורות. כל הצוות התנגד לרעיון כי מבחינתם קלהר היה אמור להמשיך להבקיע שערים, אבל הם שוכנעו לבסוף – והנער עצמו היה סקרן לנסות את הכפפות. טבילת האש עברה בצורה מרשימה, ומאז אי אפשר היה להזיז אותו מהשער. תוך חודשים ספורים כבר נפוצה השמועה על יכולותיו לא רק באירלנד, וסקאוטים מאנגליה נהרו לעיר הציורית קורק בדרום מערב אירלנד כדי לראות במי מדובר.
מנצ'סטר יונייטד הייתה בתמונה, והיא נהנית מיתרון ברור באיזור כי שני הכוכבים האירים הגדולים שלה, רוי קין ודניס ארווין, הם ילידי קורק. רבים אוהדים בעיר את השדים האדומים, אבל לקלהר לא הייתה חיבה מיוחדת אליהם, וליברפול היתה זריזה יותר בהגשת ההצעה. הוא בחר בה והצטרף ב-2015 לקבוצה עד גיל 16' אותה אימן פפ ליינדרס ההולנדי, כיום עוזרו של קלופ. "מהרגע הראשון אפשר היה לראות את הפוטנציאל של קיווין וגם את השקט הנפשי שלו", הוא מספר.
קר רוח בכל מצב
היכולת של קלהר לשמור על קור הרוח באמת מעוררת התפעלות. הוא לא מתרגש משום מעמד, שומר על ריכוז ובעיקר מקרין המון בhטחון על חבריו לקבוצה. זה לא תמיד אופייני לשוערים צעירים, אבל על האירי גם הכוכבים המנוסים ביותר סומכים בעיניים עצומות. "אני ממש אוהב את הנוכחות המרגיעה שלו. גם כאשר היריב לוחץ, גם אחרי הצלות גדולות, קלהר ממשיך כאילו לא קרה כלום", אומר הקפטן ג'ורדן הנדרסון.
בתחילת ינואר, למשל, הוזעק האירי אל בין הקורות בקרב צמרת ענק נגד צ'לסי, מכיוון שאליסון היה חיובי לקורונה. הוא אמנם ספג פעמיים בתיקו 2:2, ומול הבעיטות של מתיאו קובאצ'יץ' ופוליסיק לאף שוער לא היה סיכוי אמיתי, אך במחצית השנייה שמר על התוצאה עם הצלה אדירה מבעיטה של הקשר האמריקאי. אחרי שתפס את הכדור, קלהר אפילו לא העלה בדעתו לחגוג – הוא רצה לנצח ותוך שבריר שנייה כבר התחיל את ההתקפה המתפרצת. באופן כללי, גישתו תמיד קבוצתית, ואין לו שום עניין למשוך את אור הזרקורים אליו. גם את ההדיפות המורכבות ביותר שלו הוא מבצע ללא אפקטים תיאטרליים, והבעת הפנים שלו תמיד רצינית. קלהר בא כדי לעבוד.
שיי גיבן ממליץ לו לשחק בקביעות
הוא מצטיין בזינוקים על קו השער, שולט היטב ברחבה בזכות גובהו והניתור הנהדר, ועברו כחלוץ גרם לשליטה נהדרת בכדור ברגליו. כשוער מודרני, קלהר רואה את מנואל נוייר כמודל לחיקוי, ובילדותו אהב לעקוב גם אחרי בן ארצו, שיי גיבן, אשר צבר 134 הופעות בנבחרת – וחולם ללכת בדרכו במדים הלאומיים. ואולם, צפויה לו תחרות לא פשוטה מצידו של ילד הפלא גווין באזונו המשתייך למנצ'סטר סיטי.
בניגוד לקלהר, שהיה עד לא מכבר שוער שלישי בליברפול וקודם העונה לתפקיד השוער השני, בחר באזונו במסלול אחר עם השאלות בליגות הנמוכות על מנת לצבור ניסיון. בעונה שעברה הוא היה ברוצ'דייל שנלחמה בתחתית הליגה השלישית עם הגנה שערורייתית וירדה בסופו של דבר, והעונה נשאר בליגה השלישית עם פורטסמות'.
בקבוצות מסוג זה, יש לו המון עבודה על בסיס שבועי, ובנבחרת מעדיפים אותו בשלב זה – לבאזונו בן ה-20 יש כבר 10 הופעות, בעוד קלהר שותף פעמיים בלבד במשחקי ידידות זניחים. גיבן, שעוקב אחריו בעניין רב בעצמו, המליץ: "אם קיווין רוצה להשתדרג בנבחרת, הוא חייב למצוא קבוצה בה ישחק באופן קבוע".
שלושה ניצחונות בו קרב פנדלים
כאן, למעשה, נמצאת הדילמה הקשה של השוער. הוא מרגיש בבית בליברפול, נהנה מאוד מהגיבוי של קלופ ומהעבודה עם מאמן השוערים, ג'ון אכטרברג, נושם אוויר פסגות כולל ישיבה על הספסל בגמר ליגת האלופות ב-2019, ומקבל לעתים משחקים גדולים, כמו מפגש מול אייאקס בליגת האלופות לפני שנה בו שמר על רשת נקייה, או שני המפגשים נגד צ'לסי בחודשיים האחרונים. לא לחינם הוא האריך לא מכבר את חוזהו עד 2026, ורואה את עתידו בתוך המועדון. מצד שני, אליסון רק בן 29, הוא עשוי להיות השוער הראשון של האדומים לשנים ארוכות נוספות, ואף שוער – גם טוב ומנוסה יותר מקלהר – לא יוכל להתחרות איתו. הישארות באנפילד פירושה הסתפקות בפירורים, ובשלב מסוים מחסור במשחקים עלול להיות לרעתו באופן מובהק.
לסוגיה הזו אין פיתרון אידיאלי, וקלופ יודע את זה. לכן היה כה נחוש להעניק לקלהר את ההופעות בגביע הליגה העונה, וכאשר הגיע העסק לפנדלים, סמכו אנשי ליברפול על המזל של האירי. ב-17 ההופעות בחייו, הוא הספיק לקבוע שיא מועדון לניצחונות בדו קרב הפנדלים, ואחרי החגיגה מול ארסנל לפני שנתיים ונגד לסטר ברבע הגמר העונה, הגיע גם מאבק האיתנים נגד צ'לסי שארך 22 בעיטות.
עכשיו יש לו תואר פרטי אמיתי עליו הוא נאבק בעצמו, והחלום הוא להמשיך להשתדרג. קלופ רוצה אותו לצידו, כי הוא יודע שיש לו אלטרנטיבה פנטסטית למקרה בו אליסון ייפצע או יושעה. שוער המשנה הטוב בעולם תמיד מוכן לעשות את העבודה – אלא אם יחליט לעזוב בשלב מסוים כדי להיות שוער ראשון במקום אחר.