תוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE משודרת בכל ערב מ-18:00 עד 20:00. את תוכנית הספורט ניתן לשמוע ברדיו תל אביב (102FM), רדיו חיפה (99.5FM ו-107.5FM), רדיו ירושלים (101FM), רדיו דרום (97FM ו-95.8FM). בנוסף לכל שלל התחנות המכובדות, התוכנית משודרת גם כאן באתר.
הערב בתוכנית – נסכם את משחקי השבת בליגת העל ונתכונן להמשך המחזור ה-24, כאשר במוקד מאבקי התחתית, הכניסה לפלייאוף העליון וכמובן הצמרת. כמו כן, נדון בענייני השפעת הלחימה באוקראינה על הספורט העולמי.
בן גביר: “לא בא להתסיס, פשוט לא רוצה שבית”ר תישאר לבד”
שוחחנו עם חבר הכנסת מטעם עוצמה יהודית לקראת הגעתו למשחק המסקרן בין בית”ר ירושלים, שמקווה לשרוד בליגת העל, לבני סכנין, שרוצה פלייאוף עליון.
איתמר, אני מבינה שאתה מגיע עם כל העוצמה לטדי?
”אני רוצה לראות את ירדן שועה מבקיע גול”.
ממתי אתה אוהד בית”ר?
”מ-1987, עונת האליפות”.
שחקני בית"ר ירושלים באימון (שחר גרוס)ממתי אתה הולך למשחקים?
”בדרך כלל אני לא מגיע למשחקים”.
אז זה סתם להתסיס?
”למה לאחמד טיבי מותר לבוא ולי לא? זאת לא התססה. אני לא בא להתסיס. אני בא לא להשאיר את בית”ר לבד”.
למה אתה לא עוזר עם ספונסר?
”כל כך הרבה השמצות בדקה אחת. כשהייתי עורך דין ייצגתי אוהדי לה פמיליה בחינם עשרות פעמים. דיברתי עם אנשים, אך לצערי לא יצא מזה משהו. אם היה לי ממון הייתי קונה. בית”ר זה הרבה יותר מקבוצת כדורגל”.
למה אתה בא למשחק?
”אני לא בא להתסיס ואני לא בא לקרוא חלילה מוות לערבים. הייתי כמה פעמים בדוחא. עומדים לך אוהדים וקוראים: הר הבית, איטבח אל יהוד וכדומה. אסור שיהיו שם דגלי ישראל? צריך להיות קונטרה לאחמד טיבי. אני בא לחבק את אוהדי בית”ר, לחבק את הסמל והדגל. אני רוצה לראות שער של ירדן שועה”.
מה אתה רוצה בן גביר?
”טוב לעם שלי. לצבא שלי, לאנשים שלנו. כשאני הגעתי לקבר שמעון הצדיק פתאום נהיה שקט. אני מביא שקט. משפחה שהתעללו בה, עכשיו הכל בסדר”.
אתה לא אוהב את כל הערבים?
”שייח ג’ראח היא שכונה לא ערבית. מה אני אתקפל? אני מצפה שהערבים יהיו נאמנים. אין לי בעיה עם ערבים. יש לי בעיה עם אלה שנגד המדינה שלי. דאבור שבאמצע מלחמה יוצא נגד החיילים שלי ויוצא נגד החיילים, אוהדים שמניפים דגלי חמאס, איתם יש לי בעיה. אין לי בעיה עם ערביי אבו גוש”.
איתמר בן גביר (איציק בלניצקי)איזה גורל שלנו? למה זה הגורל שלנו?
“מי שמניף דגל אשרף והולך בהר הבית וצועק יטבח אל יהוד. זה צבוע שאני לא רוצה שהם יהיו פה? הגיע הזמן שתפנים שיש פה ערבים שלא רוצים מדינה יהודית. אתה בשביל הקריירה שלך מתסיס את האווירה, למה? אני רוצה שקבוצות בליגת העל לא יתנו טקס הוקרה למרגלים שנגדנו. אני רוצה שטבריה לא תקבל מכות באום אל פאחם. אני רוצה שלא יזרקו אבנים על אוהדת הפועל חיפה לדוגמה רק כי היא יהודייה”.
איך יסתיים הערב?
”אני מקווה שבניצחון של בית”ר, אבל אני גם לוקח בחשבון שנספוג תבוסה”.
איילה סולומון: “ההצעה של שחטאר דונייצק לא הייתה לרוחנו”
אמו של שחקן נבחרת ישראל, מנור סולומון, התראיינה בתוכנית הספורט של ישראל ושיתפה על הדרך שבנה עבר באוקראינה, היכן שקבוצתו משחקת, עד שהגיע חזרה לארץ, לחיק המשפחה.
שלום איילה, מה שלומך?
”שלום שלום, עכשיו בסדר”.
איך היה החיבוק הראשון?
”אתמול חיבקנו אותו בשדה, חיכינו לו בחוץ. חיבוקים עם קצת בכי. הקלה מאוד גדולה לראות אותו, שמחה גדולה”.
איך הוא סיפר לך שהוא עוזב?
”זה היה מין פספוס של כולנו ביחד. לא ידענו אם לחכות לעדכוני הקבוצה או פשוט לברוח. הייתה דילמה אם לעשות את זה מסודר או פשוט ללכת. מה שהם הציעו לא היה לרוחנו”.
מנור סולומון עם משפחתו לאחר הנחיתה (רדאד ג'בארה)מה הם הציעו?
”בהתחלה הם לא הציעו שום דבר, רק חיכו וחיכו. אני יצאתי מדעתי. אמרו להם שלמחרת יעלו את הזרים על הרכבת לפולין. אמרנו למנור שהיום אין רכבת, איך מחר יהיה? בכל זאת הייתה דילמה. היו פקקים בדרך ללבוב, לגבול. זה וואחד מסע”.
עם מי הוא נסע?
”איזה חבר הציע לו לנסוע למולדובה, בסוף חבר שלח לו נהג עם שלושה אוקראינים והוא עלה איתם. הם נסעו, הוא החליט שהוא יוצא. כל הזמן הוא היה איתנו בקשר. לקח לו 15 שעות עד שהוא הגיע לגבול”.
מה הוא לקח בתיק גב?
”הוא לקח שתי מזוודות. הוא לא ידע שזה מה שיחכה לו שהוא יגיע לגבול. אמרנו לו לשים כמה בקבוקי אוכל, טונה, רולדות שהכנתי לו ועוד”.
מנור סולומון (האתר הרשמי של שחטאר דונייצק)הוא פחד?
”לא יודעת אם פחד, הוא חשש מהדרך. מהזמן שזה ייקח”.
הייתה לו סוללה כל הזמן?
”אחרי איזה כמה שעות שאלתי אם יש לו דרך להטעין את הפלאפון והוא אמר לי כן. בגבול הוא השתמש עם המטען הנייד”.
כשהוא עושה את הדרך ואת רואה את התמונות? מה עובר עלייך? זה פחד אלוהים
“תשמעו זה חוסר אונים שאת לא יכולה להיות שם ולעזור. העניין שהוא לבד בלי אף אחד, זה מאוד קשה. הייתי נותנת הכל כדי להיות איתו שם, אבל הוא אמר לי מה פתאום אמא”.
מאיפה השגתם את העזרה?
”ניסינו מכמה כיוונים. דרך משרד החוץ, הקונסוליה וכדומה. העניין היה מורט עצבים. הבטיחו רכב מהצהריים. אמרנו לו מקסימום אתה זורק מזוודה אחת, לא נורא. הוא ניסה ליצור קשר עם הנהג והנהג לא עונה לו. הוא התקשר למספר אחר והבחור אמר לו שהוא לא יודע מי הוא ולמה הוא התקשר. מסתבר שהדיפלומטים באו לאסוף זוג עם תינוק בן שלושה שבועות, רק בערב הגיעו למנור. היה לחץ של משרד החוץ ושל כולם שאחרי שאוספים את המשפחה, אוספים גם את מנור”.
מנור סולומון (אינסטגרם)מה החוויה הכי קשה?
”אני חושבת שהקור. הוא היה בשטח. הוא גם לא ראה את האור בקצה המנהרה. באיזשהו שלב הוא נשבר ויצא הצידה, זז מהתור. היינו צריכים להגיד לו לא להישבר. שניים שלושה ישראלים זיהו אותו והיו יחד איתו וזה עודד אותו”.
את נשמעת קולית
”אני קולית מטבעי”.
מה מצבו של מנור כרגע?
”ממש בסדר, הוא בבית. הוא ילד חזק שעובר דברים וממשיך הלאה. הוא מספר את הדברים בהומור, כל מיני דיפלומטים מצחיקים. היינו על הרצפה מרוב צחוק. היינו מאוד מאוד מודאגים”.
לאוקראינה הוא יחזור?
”נראה מתי תגמר המלחמה. כרגע אף אחד לא יצר איתו קשר. אני לא יודעת מה יהיה המצב שם, אני אעדיף שהוא לא יחזור”.
העיקר שהוא חזר בשלום
”תודה לכל עם ישראל שתמך בו. תודה רבה”.