"זה רק עוד משחק", אומר דויד דה חאה, אבל הוא משקר. המפגש הראשון בחייו מול האקסית היחידה שלו לא יכול להיות בשום אופן סתם ערב שגרתי של עבודה. גם אם אצטדיון ויסנטה קלדרון בו כיכב פעם כבר נהרס, והקרב בשמינית גמר ליגת האלופות בין אתלטיקו מדריד למנצ'סטר יונייטד יתקיים בוואנדה מטרופוליטנו החדיש, זה לא ממש משנה. הזיכרונות יציפו את השוער ואת האוהדים, וזה גם העיתוי הנכון מבחינתנו לחזור אחורה במכונת הזמן ולספר כיצד הכל התחיל.
דה חאה נולד במשפחה של אוהדי אתלטיקו שרופים. כולם, כולל אביו שהיה שוער בצעירותו, לא החמיצו את המשחקים של הקולצ'ונרוס, ודויד הקטן הלך באופן טבעי בעקבותיהם. מאז שהוא זוכר את עצמו, הוא השתוקק להגן על השער של קבוצתו האהובה, וכשרונו בלט למרחקים. חואן מרטין, המאמן שהדריך אותו בבית הספר בעיר מגוריו, נזכר לימים: "הילד היה גמיש, בעל אינסטינקטים מעולים, ובעיקר רגוע וקר רוח. הוא מעולם לא התרגש מכלום, והיה מרוכז רק בכדור. זאת הייתה העבודה שלו, והוא ידע להתמקד בה באופן טוטלי".
מרטין, אף הוא מעריץ של אתלטיקו שהכיר אישית אנשי מפתח באקדמיה של המועדון, המליץ בחום על דה חאה כאשר הנער היה בן 12, ואפילו טען כי ראיו וייקאנו צפויה להחתים אותו – גם זה היה שקר, אך הוא נועד לזרז את המהלכים. ואכן, מאז הצטרף דויד למועדון ב-2003, הוא הוגדר באופן כמעט מיידי כעילוי. כל מי שהדריך אותו חזה כי צפוי לו עתיד מזהיר במועדון. סיפורים אודותיו התפרסמו בתדירות גבוהה בתקשורת המקומית, והאוהדים למדו להכיר את סיפורו. הוא היה סוג של "פרננדו טורס עם כפפות" – שחקן בית עם יכולות פנומנליות שאמור להפוך לסמל. כולם ידעו על הסקורר לפני שהוא פרץ לתודעה ב-2001, וכך כולם המתינו גם לפריחתו של דה חאה.
נחשב לעילוי. דה חאה בצעירותו באתלטיקו (רויטרס)אלא שאז התברר שהדרך למעלה עלולה להיות בעייתית. אחרי עונת התחשלות בקבוצת המילואים בליגה השלישית בעונת 2008/09, סבר דה חאה כי יקודם לסגל הבכיר ויהפוך לשוער הראשון של הקבוצה. ליאו פרנקו הארגנטיני שעזב לגלאטסראיי אחרי חמש שנים, וגם גרגורי קופה הצרפתי שהוחתם שנה קודם לכן מליון שב למולדתו וחתם בפ.ס.ז' בתום קדנציה מתסכלת על הספסל. שניהם פינו את הבמה, והשוער המבריק מהאקדמיה היה אמור לתפוס אותה. במקום זאת, ציפתה לו הפתעה לא נעימה.
המנהל הספורטיבי, חסוס גארסיה פיטארץ', החליט שהוא לא מעוניין לסמוך על נער בן 18, אחריו כמעט ולא עקב באופן אישי – והעדיף ללכת בכל הכוח על כוכב צעיר שכבר הוכיח את עצמו בליגה הבכירה: סרחיו אסנחו בן ה-20 היה השם החם בספרד אחרי עונה אדירה בין הקורות של ויאדוליד, והיו שכינו אותו איקר קסיאס החדש. פיטארץ' החתים אותו תמורת חמישה מיליון אירו, ועל הדרך שלח בכיוון השני את החלוץ הברזילאי האלמוני, דייגו קוסטה. בחוזהו של השחקן הוכנס סעיף רכישה בחזרה שמומש, ולימים הפך הסקורר הבריון לאחד מכוכבי האליפות ב-2014, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. דה חאה לא התעניין אז בחלוצים. הוא ראה כיצד מביאים מתחרה משמעותי מאוד מבחוץ על המשבצת שלו.
תגובתו של הבחור הצעיר הייתה קשה. אסנחו לא היה אמור להיות מישהו זמני, אלא שוער על לשנים ארוכות מאוד. הבאתו סיכנה מאוד את סיכוייו של דה חאה להתקדם, ולכן ניתנה לסוכניו ההוראה לחפש אלטרנטיבות. וויגאן, אז קבוצת מרכז טבלה בפרמייר-ליג עם המאמן הספרדי רוברטו מרטינס, הביעה בו עניין רב, אבל פיטארץ' פסל מכירה על הסף, והציע דווקא השאלה.
מקל בגלגלים. אסנחו באתלטיקו (רויטרס)נומאנסיה ולאס פלמאס, שתי קבוצות מהליגה השנייה, עמדו על הפרק, אולם אותם פסל השוער עצמו. דה חאה לא היה מוכן להידחק הצידה ללא מסלול ברור בחזרה. היחסים עם המנהל הספורטיבי עלו במהרה על שרטון, והוא נדרש להתאמן לבדו. כדי למלא את החלל שהותיר, הוחתם בחזרה רוברטו שהיה אמור לשמש כשוער משנה, בעוד דה חאה הפך ללא רלוונטי. היה זה רגע של משבר אמיתי, שערער את כל האמון בין שחקן הבית למועדון, ואיים לגרום לקרע.
בשלב זה, האיר המזל פנים לדה חאה פעמיים. ראשית, מאמן אתלטיקו היה אבל רסינו, שוער עבר מצוין בעצמו, שלא הסכים עם ההנחיה של פיטארץ'. כאשר ראה את דה חאה מתאמן בחוץ, הוא דרש לכלול אותו מחדש בסגל על תקן שוער שלישי – וקיבל את מבוקשו. שנית, אסנחו זומן לסגל הנבחרת במונדיאל עד גיל 20 שהתקיים משום מה החל מסוף ספטמבר. כך מצא את עצמו דה חאה לראשונה על הספסל כגיבוי לרוברטו במשחק בפורטו בליגת האלופות – וכבר במחצית הראשונה נפצע השוער הבכיר. רסינו הזעיק את הנער בן ה-18, ודה חאה עשה עבודה פנטסטית באצטדיון דרגאו, גם אם ספג בסיום שני שערים בהפסד 2:0.
מכיוון שרוברטו נעדר גם ממשחק הליגה מול סראגוסה, ערך דה חאה בכורה בהרכב, הדף פנדל והיה הגיבור הגדול בניצחון 1:2. האוהדים יצאו מגדרם מרוב אושר, הפרשנים הרעיפו עליו שבחים, תווית "פרננדו טורס עם כפפות" חזרה ללקסיקון, והתכונה שהדהימה במיוחד אצל שוער הבית המהולל הייתה היכולת לשמור על קור רוח בכל מצב. אסנחו, שחזר מגביע העולם שלו מוקדם מהצפוי אחרי הדחה בשמינית הגמר, ידע שצפוי לו אתגר לא פשוט. "הדברים השתנו בזמן שלא הייתי כאן", הוא אמר – והבטיח לעשות את המקסימום כדי להצדיק את האפודה הראשונה.
הזימון לנבחרת היה חלק מהשינוי. אסנחו במדי ספרד (רויטרס)עד סוף 2009, אסנחו עדיין הועדף – למועדון לא היו הרבה ברירות בכל מקרה כי מדובר בכוכב רכש נוצץ. ואולם, אתלטיקו ספגה תבוסות כואבות בליגת האלופות, הוציאה הרבה יותר מדי כדורים מהרשת גם בליגה הספרדית, והשוער היקר שלה סבל מחוסר יציבות. קיקה סאנצ'ס פלורס, שהחליף את רסינו המפוטר בשלהי אוקטובר, החל לאבד את הסבלנות, ובתחילת 2010 בחר לקדם את דה חאה שהרשים אותו באימונים. אמיליו אלברס, מאמן השוערים שהביא איתו הבוס החדש, עבד עם דה חאה שעות נוספות ותמך בהתלהבות בהחלטה.
"אנחנו הולכים עם דויד כשוער הראשון שלנו בתקופה הקרובה", אמר סאנצ'ס פלורס, "ניתן לו מספר משחקים ברציפות כדי שיוכל להתכונן בשקט תעשייתי. הוא שוער חכם ומוכשר מאוד שגורם להצלות להיראות קלות. יש לו ידיים ארוכות, הוא חוסם המון בעיטות ואנחנו מאמינים בו". דה חאה שכבר היה בן 19, לקח את הצ'אנס הזה בשתי הידיים, ולאסנחו כבר לא היה לאן לחזור. עם העילוי המקומי בין הקורות, זכתה אתלטיקו בליגה האירופית, העפילה לגמר גביע המלך, ובאופן כללי הוא פשוט שידר ווינריות טהורה. רגוע אפילו יותר מקסיאס, הוא הקרין ביטחון על ההגנה ולא היסס לחלק הוראות קולניות לשחקנים מבוגרים ממנו בהרבה. תוך שבועות, הוא הפך לאחד המנהיגים החשובים של הקבוצה.
"ראינו שדויד הוא שוער ברמה הגבוהה ביותר, וכולם סמכו עליו. במשך שנים הייתה אתלטיקו ידועה במנטליות לוזרית, האוהדים באו לאצטדיון עם ציפיות שליליות, והמסר הזה חילחל לשחקנים. רבים מהם לא האמינו שאפשר להצליח ושיחקו בהתאם. הם הפסידו כי זה מה שהיה אמור לקרות לדעתם. אנחנו שינינו את זה. אני וקון אגוארו חשבנו שאפשר לנצח, ודה חאה גם היה אחראי לשינוי הזה. הוא הרגיש כמו שחקן ותיק", סיפר לימים דייגו פורלאן, הכוכב הגדול של הקבוצה, שגם הבקיע צמד בניצחון על פולהאם בגמר הליגה האירופית. לאחר מכן, באה גם הזכייה בסופרקאפ, עם ניצחון 0:2 על אינטר, כאשר דה חאה הדף פנדל של דייגו מיליטו.
"הרגיש כמו שחקן ותיק". דה חאה (עומד, שני מימין) אחרי הזכייה בסופרקאפ (רויטרס)בשלב זה, כבר היה ידוע כי מנצ'סטר יונייטד מגלה בו עניין רב מאוד, ואלכס פרגוסון הגיע מספר פעמים אישית על מנת לצפות בביצועיו של הכוכב הצעיר שסומן כיורשו של אדווין ואן דר סאר. "יש לי חוזה עד 2013 ואני מתרכז רק באתלטיקו", נהג לומר דה חאה, אבל בשלב מסוים כבר אי אפשר היה להתעלם מההמולה התקשורתית. השמועות התגברו עם כל שבוע שחלף, ודה חאה המשיך להצטיין ולחזק את מעמדו. אתלטיקו סיימה אז במקום השביעי, והוא היה לדעת רבים השחקן המצטיין שלה.
עזיבתו לאולד טראפורד בקיץ 2011 התקבלה בעצב רב על ידי האוהדים, אבל הם זוכרים אותו לטובה גם היום, ואפילו סולחים לו על כך שכמעט עבר ב-2015 לריאל מדריד. הוא היה ונשאר המלך דויד עבור קולצ'ונרוס, וכל בני המשפחה שלו היו ונשארו אוהדי אתלטיקו מושבעים. כעת, בחלוף יותר מעשור, הוא שב כדי לפגוש בפעם הראשונה – ואולי האחרונה – את האקסית האהובה במדריד.
והמשחק הזה הוא ממש לא עוד משחק עבורו. זה יהיה ערב מיוחד מאוד.
0:3 חלק לאתלטיקו, שער אדיר לסוארס