המשחק השבוע בין קבוצות המילואים של פ.ס.וו איינדהובן ואוטרכט בליגה ההולנדית השנייה משך תשומת לב רבה הרבה יותר מהרגיל. הסיבה לכך פשוטה – פיליפ קוקו הגיע להתארח ביציע והעיתונאים השתוקקו לדעת אם מדובר באיתות לקראת חזרתו כמאמן הקבוצה הבכירה בקיץ הקרוב. הרי המאמן רוג'ר שמידט הודיע בתחילת החודש שלא ימשיך, לאכזבתה של ההנהלה וכעת כבר מתכנן המועדון את האסטרטגיה לעונה הבאה ללא הבוס הגרמני.
מבחינת האוהדים, קוקו יהווה אופציה פופולרית מאוד. הם מתגעגעים מאוד לקדנציה הנהדרת שלו, שהתאפיינה בשקט תעשייתי ובזכייה בתארים – שלוש אליפויות וגם גביע. בהדרכתו סיימה אניידהובן בפסגה ב-2015, 2016 ו-2018, והוא הבין את המועדון מבפנים טוב מכולם, וזאת בזכות שתי תקופות נהדרות במדיו כשחקן, לפני ואחרי שהפך לאגדה גם בברצלונה. לצערה של פ.ס.וו, קוקו חיפש אז אתגר חדש והתפתה להצעה כספית נדיבה של פנרבחצ'ה. זה נגמר רע מאוד עם פיטורים תוך חודשים ספורים, ולאחר מכן התרסק גם עם דרבי קאונטי בליגת המשנה באנגליה. הוא מובטל כבר יותר משנה, והשיקום במועדון הביתי יכול להועיל לו מאוד.
גם איינדהובן, שתפגוש הערב (חמישי, 19:45), את מכבי תל אביב, תשמח לכך. מארק ואן בומל, שירש את קוקו, היה אהוב אפילו יותר ביציעים, אך התברר כדיקטטור ועקשן, והמועדון הדיח אותו בהזדמנות הראשונה. ואז, בעיצומה של פגרת קורונה שחיסלה את עונת 2019/20, הגיע שמידט עם רעיונות חדשים לגמרי, במטרה מוצהרת לשנות כיוון ולהצעיד את איינדהובן לקרב מול אייאקס, שהתעצמה מאוד והשתלטה על הליגה. כיום, כאשר הוא בדרך החוצה, אפשר לסכם את הקדנציה שלו ככישלון, כי הגרמני לא שכנע את האוהדים, ולא הביא את התוצאות המיוחלות על הדשא. למעשה בדיוק להפך.
סגנון הלחץ הגבוה והמעברים המהירים של שמידט עשוי לעתים להפיק משחקים ראוותניים במיוחד, אבל הוא מפקיר את העורף, והקבוצה ספגה הרבה יותר מדי, במיוחד ברגעים החשובים. עם ואן בומל על הקווים, היא נתנה פייט רציני בצמרת לאייאקס המפוארת שכמעט עלתה ב-2019 לגמר ליגת האלופות, אך בעידן שמידט זה כבר לא היה כוחות. בעונה שעברה לקחה הקבוצה של אריק טן האח את האליפות בהפרש 16 נקודות וגם העונה היא בדרך הבטוחה לשמור על הכתר אחרי שניצחה 1:2 בסוף ינואר במשחק העונה באיינדהובן.
לפחות זה היה שיפור לעומת תבוסה 5:0 באמסטרדם בסיבוב הראשון, שלא לדבר על הפיאסקו הביתי 4:0 מול פייינורד בספטמבר. ההגנה קרסה בתדירות מדאיגה, וזה בא לידי ביטוי גם באירופה, שם האכזבה גדולה אפילו יותר. זוכרים כיצד הבקיע ערן זהבי לפני שנה צמד מול אולימפיאקוס בפיראוס, ואז עוד צמד בגומלין? זה היה נפלא, אך לא עזר לפ.ס.וו לעלות לשמינית גמר הליגה האירופית, כי היוונים ניצחו 2:4 בבית והפסידו רק 2:1 בחוץ.
העונה החלה הקבוצה את הקמפיין האירופי בליגת האלופות, וזהבי פתח עם שלושער ובישול ב-1:5 על גלאטסראיי, אבל בשלב הפלייאוף האחרון הוא רשם החטאה מפורסמת מול בנפיקה, ואיינדהובן הודחה לליגה האירופית. שם, בשלב הבתים, היא שוב התפרקה בהגנה, סיימה ב-2:2 ביתי מורט עצבים מול ריאל סוסיאדד, הפסידה 2:1 בבית למונאקו, וכאשר הייתה זקוקה לתיקו במחזור האחרון בסן סבסטיאן זה נגמר בתבוסה 3:0. החבורה של שמידט סיימה רק במקום השלישי, ובעונות הקודמות פירוש הדבר היה הדחה, אך לא הפעם, כי בסדר החדש שהנהיגה אופ"א היא נשרה לקונפרנס ליג.
כך מתעצמת תופעה די ביזארית שמתגמלת הלכה למעשה לוזריות. קחו, למשל, את הזכייה של אתלטיקו מדריד בליגה האירופית ב-2010. האוהדים זוכרים באושר את החגיגה של דייגו פורלאן בגמר מול פולהאם, אבל שוכחים בכיף את שלב הבתים בליגת האלופות באותה עונה, אז סיימה הקבוצה ללא נצחון עם 3 נקודות עלובות והקדימה את אפואל ניקוסיה בזכות הפרש שערים. היו ימים בהם הפסד בצ'מפיונס-ליג הביא להדחה, אבל הספקנו כבר להתרגל לכך שהמצב שונה, ודווקא אלה שנכשלים מקבלים צ'אנס טוב יותר לסיים עם תואר ביד.
עם היווסדה של קונפרנס ליג, המצב הוחמר, כי לוזרית כמו איינדהובן מקבלת פרס נדיר. היא לא עלתה לשלב הבתים בליגת האלופות, נכשלה באופן מחפיר בליגה האירופית, אבל דווקא הצירוף הזה איפשר לשמידט להכריז השבוע: "אנחנו עדיין במאבק על שלושה תארים". המצב בליגה כמעט אבוד, וגם בגמר הגביע עשויה איינדהובן לפגוש את אייאקס, אבל במסגרת האירופית יש סיכוי אמיתי לעשות היסטוריה ולזכות בתואר ראשון מאז 1988.
המצב הזה אבסורדי, כי מונאקו וריאל סוסיאדד, אשר סיימו לפניה בליגה האירופית, צפויות לסיים את העונה בידיים ריקות. יש להן עסק עם ברצלונה, סביליה, בטיס, דורטמונד, אטאלנטה, נאפולי, לאציו, לייפציג, לברקוזן, זניט ופורטו – והן תודחנה בשלב מסוים. לעומת זאת, היריבות של הלוזרית איינדהובן בקונפרנס ליג הן לסטר, רומא, מארסיי, סלטיק, פנרבחצ'ה, ראן, וגם ההולנדיות – פיינורד, ויטסה ואלקמאר. אפילו את טוטנהאם, שכה רצתה להניף את הגביע הזה, העיפו באופ"א בחוסר צדק בגלל שלא התייצבה למשחק בשל מכת קורונה. זה נראה אפשרי, אם כך. איינדהובן לא פייבוריטית בשום אופן, אבל היא מריחה אפשרות להישג. ואז, דווקא בזכות ההפסדים, העונה הזו אולי תוכתר כמוצלחת.
עבור שמידט, זו האפשרות הנוחה ביותר לעזוב עם טעם טוב. העונה שעברה הוכתמה בגלל הסכסוך המתמשך עם הכוכב הצעיר והפרובלמטי מוחמד איהטארן, בו לקחו עיתונאים רבים את הצד של השחקן. בקרב התקשורתי הזה, נפגע כצד שלישי גם זהבי, שזוהה באופן ברור כבן טיפוחיו של המאמן, ולכן ספג אש, לעתים בחוסר צדק, כאשר המטרה הייתה לפגוע בשמידט. איהטארן כבר עזב, וחתם בינתיים באייאקס אחרי שלא התאקלם באיטליה, אבל התבוסות הצורמות בליגה לא אפשרו לגרמני להפוך לחביב הקהל. עכשיו האוהדים כבר מפנטזים על שובו של קוקו, וצופים שינויים נרחבים בסגל.
"ברור שצפויים שינויים בקיץ. השחקנים המזוהים עם שמידט עשויים לעזוב, ובראשם זהבי. איינדהובן תיראה אחרת בעונה הבאה, גם אם מוקדם להעריך כיצד בדיוק", מספר העיתונאי המקומי ריק אלפרינק. זהבי היה צפוי לעזוב את איינדהובן בכל מקרה, בין היתר על רקע הפריצות לביתו, אבל כעת גם הסיכוי הקטן להישארות התאפס. הדיווחים על חזרה אפשרית למכבי תל אביב מתרבים, והמפגש מול האקסית מגיע בעיתוי מצוין מבחינתו, בדיוק אחרי שהחלים מפציעה בברך וחזר לכושר.
בשבת האחרונה הבקיע זהבי את השער הראשון ב-0:5 המשכנע על ויטסה, והביטחון העצמי של השחקנים השתפר אחרי שני הפסדי ליגה רצופים. "צריכים להמשיך בתנופה הזו", קבע שמידט, והוא יודע שהמשחקים בקונפרנס ליג יקבעו כיצד תוגדר הקדנציה שלו, ולמעשה גם הקדנציה של זהבי. אם מופע הלוזריות יאפשר לאיינדהובן להיות ווינרית, הם יעזבו בראש מורם. אם לא, יהיו אלה שנתיים אבודות מבחינת המועדון. זה הזמן להתעלות, ובוודאי אסור למעוד מול נציגת ישראל. המפגשים מול הצהובים קריטיים ביותר עבור איינדהובן.