מסורת. על זה חשבו אמש (שבת) כל 27,200 הצופים שהגיעו לאצטדיון בלומפילד בדקה ה-93. בצד האדום חששו שהיא תכיש אותם בישבן פעם נוספת, בצד הצהוב כבר פנטזו על חגיגות הניצחון. בסוף, אפשר לעשות הרבה דברים, אפשר לשנות סגלים בקיץ, להחליף מאמנים תוך כדי העונה, אבל כל מי שמכיר וחי את עולם הדרבי יודע שברוב המקרים, מי שבאה במומנטום הטוב יותר, מסורתית, גם תנצח. אמש זה היה שוב התור של מכבי ת”א לקחת דרבי עמוק בתוך תוספת הזמן, ואיזה דרבי זה היה.
בניגוד גמור לאירועים המכוערים והדוחים שקדמו למשחק, שהלוואי ויבוא בית המשפט בישראל וימצה את הדין עם מי שצריך פעם אחת ולתמיד, על כר הדשא בבלומפילד הייתה חגיגה. כל השבוע האחרון היה שיח על מהו המשחק הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי. הדרבי התל אביבי הוא המשחק הגדול ביותר, כן, גם בגלל המסורת הארוכה מאוד שהוא מביא עימו, לא כזו שהחלה ב-1983.
אפשר להסתכל על המשחק הזה גם דרך אנקדוטה לדרבי 2:3 של 2014. באותו משחק טל בן חיים נכנס למשחק בדקה ה-87, הצהובים הפכו וניצחו בתוספת הזמן עם אותו שלושער של ערן זהבי. הפעם, טב”ח נכנס באותה הדקה במצב של 2:2, גם הדרבי הזה נגמר ב-2:3 לצהובים. אבל זה נחמד בשביל הפיקנטריה. על כר הדשא היה מפגש משובח בין שתי קבוצות שבניגוד לדרבי הקודם של העונה, הפעם שתיהן באו כדי לנצח. התוצאה הייתה נהדרת ומהנה, ערב משובח של כדורגל מתובל בהכל. שערים גדולים, אמוציות וכמובן דרמה אדירה.
שוב היה זה ג’ורג’ה יובאנוביץ’ שהעניק לצהובים שלוש נקודות. הוא ניצח את קריית שמונה כמחליף בשבוע שעבר, הוא עשה את זה גם מול הפועל ת”א. אבל עם כל הכבוד לחלוץ הסרבי שפורע שטרות באופן מיידי, זה היה המשחק של מי שעד כה התקשה לפרוע שטרות – דן ביטון.
שחקן שמביא דרבי מקבל סטטוס אחר בקריירה ואמש זה היה הרגע של הקשר בן ה-26 לשנות את גורלו כשחקן מכבי ת”א. אחרי משחקים טובים מול אשדוד וקריית שמונה שהסתיימו עם בישול אחד פה ובישול אחד פה, אמש הוא הבריק על הדשא. זו גם הברקה של המאמן, שתפר מערך שמתאים בדיוק לו ולגבי קניקובסקי, שניים מהשחקנים המוכשרים ביותר בסגל, אך המערך הזה גם יושב היטב על סטיפה פריצה וממש החזיר אותו לחיים. קרסטאיץ’ מוכיח שהוא לא פחדן, הוא מאמן שבא לשחק כדורגל התקפי ורוצה חלק קדמי תוסס. לביטון יש חלק מרכזי בכך.
הגול הראשון היה אחרי מהלך אישי מבריק, הגול השני הגיע עם עקב גאוני. סטיפה פריצה וגבי קניקובסקי רק היו צריכים להגיד תודה ולשלוח את הכדורים לרשת אבל גם בשער הניצחון יש לו חלק. הוא זה ששולח את הכדור המסוכן אל הרחבה ממרכז המגרש, אדי גוטליב סייע עם נגיחה לאחור בניסיון להקדים את שרן ייני לכדור ומי שאמר תודה על המתנה היה יובאנוביץ’. החגיגות היו גדולות בשריקת הסיום, אך כשכולם התפזרו, הקהל קרא אליו בחזרה שחקן אחד – הוא קרא לדן ביטון. גם במכבי ת”א מקווים כי היום, הבוקר, עם סטטוס חדש שדבק בו, קשר הרכש ימשיך ויתפוצץ כמו שהם מאמינים שהוא יכול עם כמות הכישרון האדירה שטמונה בו. עד שלושת המשחקים האחרונים לדן ביטון היו העונה 11 ניסיונות למסירות מפתח, בשלושת המשחקים מאז המעבר ליהלום יש לו עוד 11 כאלה. זה הסתיים עם 4 בישולים מתוך ה-7 שיש לו העונה בכל המסגרות.
ולצד כל המחמאות שבטח ישפכו במועדון עליו ועל יובאנוביץ’ וגם על פריצה ואף על קניקובסקי, שמלבד השער שלו היה בכל מקום על המגרש ומילא בצורה מרשימה את תפקידו במערך היהלום כקשר מספר 8, הבעיה הגדולה של קרסטאיץ’ נותרה ההתאמות בתוך מערך היהלום מבחינה הגנתית ובכלל, קו ההגנה שלו שממשיך להיות קטסטרופלי. עידן נחמיאס בטח עזב את בלומפילד אמש כשהוא כואב מאוד את הופעתו, אנריק סבוריט היה במשחק רע וגם אופיר דוידאזדה כבר ידע ימים טובים יותר העונה.
המאמן הסרבי אולי מצא פתרונות לחלק הקדמי, אבל את ההגנה לא הצליח לתקן. הגיע הזמן לנסות שחקנים אחרים, כמו ז’וסוואה סה שכלל לא התלבש אמש ואולי גם שרן ייני ובהמשך שחר פיבן כאשר יחלים מפציעתו. הופעה הגנתית כזו נגד פ.ס.וו ביום חמישי בקונפרנס ליג עלולה להסתיים בתבוסה.
כמו כן, בהתייחס לדרבי, צריך לציין את אירועי ה-VAR במשחק. בזמן שיגאל פריד ניהל את המשחק על הדשא בצורה טובה מאוד, ה-VAR שוב סיפק אירועים מעוררי מחלוקת בלשון המעטה. תחילה, אין שום זווית שמראה באופן חד משמעי האם הכדור של אושר דוידה עובר או לא עובר את הקו בגול הראשון ולכן פה אפשר להגיד שאין ל-VAR מה לעשות, אלא לקוון עצמו שלא ברור איך פספס אירוע כזה מול עיניו.
אבל, בגול של אושר דוידה (2:2) הראש של השחקן הנוגח (שלומי אזולאי) נמצא בעמדת נבדל באופן די ברור. הקוון על הדשא קיבל את ההחלטה הנכונה, אך זיו אדלר והצוות שלו ב-VAR אישרו שער לא חוקי ולא ממש ברור איך. אפילו בקווים שהם בעצמם מתחו, רואים את הראש מעבר לקו הכחול. על כל אלה, הם גם פספסו אדום ברור של עידן ורד על אנריק סבוריט. פה כן אפשר לציין שפריד היה קרוב לאירוע ואולי היה צריך לקבל החלטה כזו בעצמו.
ולסיכום, אי אפשר היה להתעלם מכך שגם אמש אייל גולסה לא נספר על ידי קרסטאיץ’. במצב הדברים הנוכחי, קשה מאוד לראות איך גולסה ימשיך במכבי ת”א, בטח אם קרסטאיץ’ יהיה המאמן, שכן תחתיו הוא נדחק באופן מובהק להיות עוד שחקן סגל. גולסה כידוע מסיים חוזה בתום העונה. לצהובים ישנה אופציה על שירותיו, אך כפי שהדברים עומדים בימים האלה, במועדון צריכים לקבל החלטה מה הם עושים בעניין שכן גולסה הוא לא עוד שחקן בסגל הצהוב ובטח שלא עוד שחקן בכדורגל הישראלי.