כאשר בישל אתמול (ראשון) לואיס סוארס את השער של יאניק קראסקו, חיוך ענק היה מרוח על פניו. החלוץ האורוגוואי ממש לא התכוון להסתיר את השמחה שבנקמה, ולא בפעם הראשונה. הוא נהנה עד הגג לזכות באליפות עם אתלטיקו מדריד בעונה שעברה, בעוד ברצלונה שקעה ואיבדה את דרכה במחזורי הסיום. הוא עשה את תנועת הטלפון המפורסמת לעברו של רונאלד קומאן אחרי שהבקיע בניצחון 0:2 קליל על הבלאוגרנה בסיבוב הראשון באוקטובר – זכר לשיחה הקצרצרה בה בישר לו המאמן ההולנדי על ניפויו - והאושר שלו לא ידע גבול כשהבלגי הכניע את מארק אנדרה טר שטגן והעלה את הקולצ'ונרוס ליתרון. באותו הרגע המצלמה התמקדה בעיקר בו.
ואולם, אחרי שנגח סוארס את השער המצמק בדקה ה-58, הוא הביט אל הקהל וביצע תנועה שמבקשת את סליחתו, כמו שאקסים רבים עושים כאשר הם כובשים נגד קבוצתם לשעבר. מצב רוחו היה שונה, כמובן, כי אתלטיקו הייתה בפיגור 4:2, אבל מדוע הכמיהה לנקמה התפוגגה לה כלא היתה? מדוע חיפש הסקורר מחילה? אולי כי זיכרונות הציפו אותו לנוכח התצוגה העילאית של המארחת – דבר שכמעט ולא קרה מאז עזב את הבית האהוב. היה שם משהו מיוחד באוויר, והחיבור של האוהדים עם שחקני בארסה חזר כאילו נסענו לעבר במכונת הזמן.
לא רק סוארס בישל וכבש בקאמפ נואו, אלא גם דני אלבס. המסירות הלכו מרגל לרגל בקצב מסחרר כמו בימים הטובים, הביטחון העצמי היה בשמיים, והיריבה נותרה חסרת אונים. אתלטיקו ספגה רביעייה בליגה לראשונה מאז דצמבר 2012 – כמעט עשור חלף מאז התבוסה 4:1 בקאמפ נואו, בקונצרט בניצוחו של טיטו וילאנובה המנוח. ברצלונה, שלא התרגשה כלל מהספיגה המוקדמת, רמסה את אתלטיקו כאילו המשבר כבר היה מאחוריה. לא במקרה היה צ'אבי גאה בשחקניו אחרי התצוגה הטובה ביותר בקדנציה הצעירה שלו. המאמן ראה ניצנים של תקווה אחרי ההפסד הדרמטי לריאל מדריד בחצי גמר סופרקופה, והמומנטום הזה תפס תאוצה. הפרס היה עלייה למקום הרביעי על חשבון אתלטיקו, ובבארסה מאמינים – אפשר להציל את העונה הזו, ואפילו להפוך אותה למיוחדת.
אי אפשר להגזים בחשיבות תרומתו של אלבס. עם שובו של הברזילאי בן ה-38, הרוח האמיתית באמת שבה לחדר ההלבשה ולדשא, ואין שחקן שמבין טוב יותר את רעיונותיו של צ'אבי המאמן מאשר האיש שהבין באופן טלפתי על הדשא את צ'אבי השחקן. מבחינה מנטלית, הוא החזיר למצב הנכון גם את חבריו הטובים סרחיו בוסקטס, ג'רארד פיקה וג'ורדי אלבה, והם שמחים לחוות את העבר בזכותו.
לא במקרה סיפק אתמול אלבה משחק עילאי וכבש את שערו היפה ביותר בקריירה – גם אם יאן אובלק בגרסתו האופטימלית היה מנסה לעצור את הכדור שעשה את דרכו לחיבורים. לא במקרה שלט בוסקטס, ביחד עם פרנקי דה יונג, במרכז המגרש אל מול ניסיונות פתטיים של אתלטיקו לעשות משהו. אלבס בעצמו נדד לא פעם למרכז המגרש ושימש סוג של פליימייקר. הוא מנהל את העסק ביד רמה, והכרטיס האדום המיותר שלו הוציא את הקבוצה לחלוטין מאיפוס, אך את שלו הוא הספיק לעשות עד אז, כולל שער מרהיב – הכיבוש הראשון שלו בליגה הספרדית מאז 2013. היו ימים!
ולצד הערב, פורח גם העתיד. גאבי סחט כל מחמאה אפשרית מאז הפך תוך שבועות ספורים מכישרון בקצה הספסל בקבוצת המילואים לשחקן מפתח בנבחרת ספרד, אבל מי היה מאמין שהוא יכבוש, עם גובה של 173 סנטימטרים, בנגיחה מול העורף הגבוה של אתלטיקו? ובכן, יש לנער בן ה-17 גם ניתור מזהיר, והוא לא מפסיק להפתיע בכל שבוע מחדש. אתמול שובץ היהלום הצעיר בעיקר כקיצוני שמאלי במערך 4-3-3 ועשה עבודה פנומנלית, כולל פריצה ומסירת רוחב שהובילו לשער של אלבס, אבל סטה לעתים תכופות גם למרכז, החליף מקומות עם פדרי, והיה בלתי ניתן לשמירה.
אדאמה טראורה קיבל מצ'אבי את הכינוי "מפלצת", ואכן היה דומיננטי מאוד בהופעת הבכורה המחודשת במדי הבלאוגרנה. הבעיה המרכזית של הקיצוני החסון בקדנציה השנויה במחלוקת בוולבס היה נעוץ בחוסר התכליתיות – יש לו כוח פריצה אדיר וכדרור יוצא דופן, אך הוא התקשה מאוד לתרגם אותם לשערים, בישולים ופעולות חיוביות באופן כללי. אחרי אפס בישולים בכל העונה עד כה בפרמייר ליג, כבר יש לו אחד בליגה הספרדית, ואם יצליח צ'אבי לאפס את הכוונות של השחקן המיוחד הזה, הוא יוסיף מימד חיוני להתקפה הקטלונית. סימן שאלה כה גדול לא מסירים ב-61 דקות על הדשא, אך יש כאן מקום לאופטימיות זהירה.
השתלבותו של אדאמה אף איפשרה לבארסה לשבץ לראשונה את פראן טורס בעמדת החלוץ המרכזי, או אולי סוג של תשע מדומה. זו המשבצת שייעד לו צ'אבי כאשר המועדון רכש אותו ממנצ'סטר סיטי, שם מצא עבורו את התפקיד פפ גווארדיולה, וההופעה של כוכב ולנסיה לשעבר הותירה אף היא טעם טוב. הוא אמנם לא מצא את הרשת, אבל היה פעלתן ונייד מאוד, פינה שטחים בתנועות חכמות, ועזר להגחיך את הגנת אתלטיקו שממשיכה להיות קטסטרופלית העונה ביחס לסטנדרטים הגבוהים מהעשור הראשון של דייגו סימאונה כמאמן.
ויש, כמובן, גם אפקט רונאלד אראוחו. סוארס היה טוב אתמול, אבל האורוגוואי המצטיין על הדשא היה בכל זאת הבלם של בארסה, אשר מתפתח לשחקן קריטי ומנהיג אמיתי, עליו אפשר לבנות את העורף לשנים ארוכות. אראוחו היה הפתעה נהדרת גם בעונה שעברה על רקע הבעיות הגדולות של בארסה, והעונה הוא עושה צעדים נוספים קדימה, ומתגלה כסקורר ברגעים החשובים. אחרי שערי שוויון במשחקים מול גרנאדה וסביליה, הגיע אתמול גם הכיבוש המרהיב והקריטי בשלהי המחצית הראשונה שקבע 1:3 וקיבע את המהפך. כדאי לשים לב – המגן הימני, המגן השמאלי והבלם הבקיעו אתמול, והשער של אראוחו הגיע אחרי נגיחה של הבלם השני, ג'רארד פיקה, למשקוף. מה זה אם לא ניצוצות של טוטאל פוטבול?
ואולי הדרך עוד ארוכה, אבל השילוב הזה של עבר ועתיד הצית מחדש את הלהבה, וכל מי שאוהב את ברצלונה הקלאסית התענג אתמול. אהבתו של סוארס לבארסה לא כבתה גם אחרי הפרידה המכוערת, ועמוק בפנים הוא הצטער אתמול שלא לבש את המדים הנכונים מבחינתו. אולי בגלל זה הוא הוא בחר לבקש סליחה אחרי השער?