יותר שחור מלבן: חלון ההעברות הבעייתי בניוקאסל

בעוד עבר אתמול בערב דלה עלי בדיקות רפואיות באברטון, נפוצו ברשתות החברתיות דיווחים לפיהם ניסתה ניוקאסל לחטוף את קשר טוטנהאם ברגע האחרון ולמנוע את מעברו לגודיסון פארק. מאמצים אלה כשלו, ופרנק למפארד קיבל את עלי, אבל הקרקס המיותר הזה בדקות האחרונות של חלון ההעברות הדגיש עד כמה הוא היה מבולגן אצל המועדון שהיה אמור – לפחות על הנייר – להיות מוכן מאוד לינואר הראשון שלו בעידן הבעלות הסעודית.

ההשתלטות על המועדון תוכננה במשך זמן רב, וללא הבעיות המוצדקות בהן נתקלה הקרן בבעלות המשטר הסעודי היא הייתה מתבצעת כבר שנה קודם לכן. ואולם, כאשר קיבלו הרוכשים את ניוקאסל לידיהם, התברר כי אין להם אסטרטגיה מסודרת, כפי שהייתה, למשל, לשייחים מהאמירויות שקנו את מנצ'סטר סיטי ב-2008. בחירת המאמן החדש לא הייתה חלקה, ואדי האו – שקיבל את המושכות בסופו של דבר – ממש לא היה ההעדפה הראשונה של הסעודים. כעת, גם בחלון ההעברות הראשון, בו היה אמור להתבצע הרכש שיחלץ את הקבוצה מסכנת הירידה, הכול היה מבורדק, והיעדים המרכזיים לא בדיוק הושגו.

קחו למשל את סוגיית הבלמים. ניוקאסל התכוונה להתחזק בשני שחקנים במרכז ההגנה, ושני הכוכבים שסומנו הם דייגו קרלוס הברזילאי מסביליה וסוון בוטמן ההולנדי מליל. הם היו אמורים להשלים זה את זה בצורה לא רע, כי דייגו קרלוס הוא לוחם אלים למדי שלא לוקח שבויים, מבצע המון עבירות ומחלץ אינספור כדורים, בעוד בוטמן, שהיה דומיננטי מאוד בזכייה באליפות צרפת בעונה שעברה, הוא שחקן צעיר ואלגנטי שכמעט ולא סופג כרטיסים ובונה את המשחק מאחור. 

נשאר בסביליה בסופו של דבר. דייגו קרלוס (רויטרס)

בפועל, איש מהם לא הגיע, כי ניוקאסל סירבה בסופו של דבר להיענות לדרישות הכספיות של סביליה וליל. בצעד נואש למדי, הובא אתמול ברגע האחרון דן ברן מברייטון תמורת 12 מיליון ליש"ט. מדובר בשחקן מנוסה בן 29, שיכול למלא גם את משבצת המגן השמאלי, מתנשא לגובה של 201 סנטימטרים, מצטיין במשחק ראש, מהיר למרות מימדי גופו – ובנוסף גם יליד האזור ואוהד ניוקאסל מילדות. ובכל זאת, ממועדון שמתיימר להוביל מצפים להרבה יותר, וברן, עם כל הכבוד הראוי, אינו משנה מהותית את מאזן הכוחות. זה לא שחקן שמציל קבוצות מירידה.

ניתן לומר זאת גם על החלוץ הניו זילנדי בן ה-30 כריס ווד, תמורתו שילמה ניוקאסל לברנלי 25 מיליון ליש"ט, למרות שמדובר בשחקן מוגבל וחד גוני. ווד הוא חלוץ רחבה קלאסי מהסגנון המיושן, שמחכה להגבהות ברחבה עם משחק ראש משובח, והתאים כמו כפפה ליד להשקפת עולמו של שון דייץ' בברנלי. קשה להבין כיצד הוא עונה על הדרישות של האו, ומדוע אמור המאמן להעדיף אותו על קאלום ווילסון אותו הוא מכיר מצוין משנים משותפות בבורנמות’. כאשר השאיפות הראשוניות רוכזו בדובאן ספאטה, הקולומביאני המצוין של אטאלנטה, התוצאה הסופית מחפירה.

דובאן ספאטה (האתר הרשמי של אטאלנטה)

היו שטענו כי העסקה נועדה בין היתר להחליש יריבה ישירה בתחתית, אבל המהלך השיג בדיוק את ההיפך. ברנלי ניצלה רק חלק מהתשלום הנדיב שקיבלה על מנת להחתים חלוץ טוב יותר – ואוט וחהורסט ההולנדי מוולפסבורג, וכך גם נותרה ברווח וגם התחזקה. מנגד, הסגל של ניוקאסל בחוד נראה כעת פחות מאוזן, והשינוי עלול ליצור מתח בחדר ההלבשה, כי ווילסון ממש לא אמור לרדת לספסל בגלל שחקן רכש "יקר" מסוגו של ווד. 

המצב הנפיץ הזה מודגש בעקיפין אפילו באמצעות משחק המילים עם שמות שחקני הרכש. ווד פירושו עץ, ברן פירושו בעירה. מה קורה כאשר מנסים להבעיר את העץ? האם כל המועדון יישרף? נחכה ונראה.

בעמדת המגן הימני הביאה ניוקאסל חיזוק ראוי, גם אם יקר למדי ביחס לגילו, בדמותו של קיראן טריפייר, שעזב קדנציה מוצלחת באתטליקו מדריד תוך ויתור על השתתפות בשמינית גמר ליגת האלופות, כדי לעבור הסבה לקרבות תחתית בפרמייר-ליג. "אני לא חושש מאתגרים", הצהיר כוכב נבחרת אנגליה שהיה אחד המצטיינים בשורותיה בדרך לחצי גמר גביע העולם ב-2018. כאשר לוקחים בחשבון את מומחיותו בכדורים הנייחים, בהחלט מדובר בתוספת כוח רב גונית ויעילה.

תוספת כוח. טריפייר (רויטרס)

קשה להגיד זאת על המגן השמאלי החדש. מאט טארגט הוא שחקן לא רע, אבל הגיע ברגע האחרון בהשאלה, כאשר התברר שמקומו בהרכב אסטון וילה נתפס על ידי הרכש הצרפתי החדש לוקה דין. הוא לא מהווה חיזוק משמעותי בהשוואה לחאבי מאנקיו הספרדי, אלא רק מוסיף עומק לסגל. זה בהחלט מבורך, אבל זה לא שחקן שעושה את ההבדל.

הרכש היקר והמשמעותי ביותר הוא ברונו גימראייש, קשר ברזילאי שהוחתם מליון תמורת 33 מיליון ליש"ט. הוא יוסיף מימד של יצירתיות וכוח במרכז המגרש, ועדיף באופן משמעותי על פני השחקנים הקיימים בסגל. אם יצליח להתאקלם במהירות בכדורגל הבריטי, הוא ישדרג מאוד את ההרכב, וסגנונו אף מתאים מאוד למשחק החזקת הכדור של האו. גימראייש הוא עדות לכך שלא הכל שחור, וניוקאסל אפילו הצליחה להבטיח את החתמתו שלשום, בלי להמתין לרגע האחרון ממש. 

ובכל זאת, מדובר ביוצא מהכלל בקמפיין הסעודי עד כה. הניסיונות לאתר שחקנים שיסכימו להגיע לניוקאסל היו לעתים פתטיים, ואפילו הוגו אקיטיקה, הכישרון בן ה-19 של ריימס הצרפתית, סירב להצעה אתמול, והעדיף להתקדם מקצועית ולחכות להזדמנות מבטיחה יותר. בכל הקשור לקשרים התקפיים, לא חל שינוי בסגל, בין היתר כי ניוקאסל לא השכילה לנהל משא ומתן יסודי ושקט עם מנצ'סטר יונייטד לגבי ג'סי לינגרד, אלא פנתה לשדים האדומים רק אתמול – ונתקלה בסירוב מצד ההנהלה, למרות שהמאמן הזמני ראלף ראנגניק אישר את המכירה. גם זה היה סימן לבלגן הפנימי, ונכון לעכשיו זה לא מבשר טובות.

מצבה של ניוקאסל טוב יותר מאשר לפני חודש, אבל לא מספיק טוב כדי שאפשר יהיה להתייחס אליה כאל פייבוריטית לברוח הרחק מהקו האדום. סביר הרבה יותר להניח שהקרבות יימשכו עד מחזורי הסיום, ואיש לא יופתע עם החבורה של האו תנשור לליגת המשנה. בהתחשב בבעייתיות המוסרית של הבעלים החדשים, מעטים – פרטי לאוהדי ניוקאסל – יצטערו אם זה יקרה.