לעתים נדמה שכוכבי ענק בספורט מצליחים להתנתק מרחשי הרקע ולהקיף את עצמם בפמליה שתדאג שהביקורות לא יחדרו פנימה, אבל לניימאר חשוב מאוד מה אתם חושבים עליו. הכוכב שפרץ בסערה, הפך לתקווה הגדולה של ברזיל והושווה לפלה, ביסס עם השנים את מעמדו בשורת השחקנים הגדולים והמעוטרים בעולם, אך יחד עם זאת גם היה חשוף לביקורות רבות, טענות על אורח חיים פרוע, פציעות חוזרות ונשנות שנקשרו להתנהלותו מחוץ למגרש וכן, גם תווית ה-222 מיליון האירו לא מוסיפה לכל הסלט.
בחודש שעבר ואחרי המתנה ממושכת, עלתה בנטפליקס הסדרה המדוברת על חייו של ניימאר: The Perfect Chaos (הכאוס המושלם), שם שאולי מתכתב היטב עם הקריירה של הברזילאי. הרבה שערוריות וביקורות מצד אחד, אך מנגד הניסיון להיות הכדורגלן המושלם, זה שעזב את ברצלונה כדי להנהיג במקום אחר רק כדי לרצות לחזור לקטלוניה בהמשך. הסדרה, בת שלושת החלקים, מספקת הצצה נדירה למאחורי הקלעים ולתעשייה השלמה שנקראת ניימאר ג'וניור. זהירות: בהמשך הידיעה תחשפו לספוילרים. הנה, הזהרנו.
לניימאר יש הפקה שלמה מאחוריו. אביו, ניימאר סניור, שמשמש בתור מנהלו האישי, הקים את חברת NR Sport, שעוסקת כולה בכדורגלן, החל מהתדמית, דרך המדיה החברתית ועד התמודדות מול חיצי הביקורת. המעטפת כולה נבנתה כדי להגן על השחקן. "ניימאר ג'וניור הוא היחיד שיכול לפגוע בעצמו, אם לא נשמור עליו הוא יילך לאיבוד", אומר בסדרה ניימאר האב, שבעצמו היה כדורגלן בשנות השמונים בברזיל. אז איך מנהלים קריירה מרשימה לצד מטח האשמות, קריאות "בוגד" מצד האוהדים והתקשורת שלא מלטפת? הסדרה מנסה להביא בדיוק את הזווית הזו, והיא מצליחה בשלושה פרקים שכל אחד עוסק בחלק אחר בקריירה של הכוכב.
סרטים דוקומנטריים על ספורטאים הם לא דבר חדש, ובשנים האחרונות התופעה מתפתחת יותר ויותר. אם הנושא היה נחלתם של שחקני עבר שרוצים לחשוף צדדים נוספים מהקריירה שהסתיימה ואולי כדי להחזיר ולו במעט את הרלוונטיות שלהם, לאחרונה גם שחקנים פעילים בוחרים לקחת את צוות הטלוויזיה איתם לרגעים הכי אינטימיים וההחלטות הכי קשות. במיני סדרה מובאים גם ראיונות בלעדיים עם מי שמכירים את ניימאר יותר טוב מכולם והיו חלק מהתקופה הזוהרת של חייו: ליאו מסי ולואיס סוארס. בנוסף, גם שחקנים דוגמת דייויד בקהאם, קיליאן אמבפה, דני אלבס וטיאגו סילבה מספרים אודותיו, לצד עיתונאים בכירים בצרפת וברזיל שמנסים להסביר לצופים מה עומד מאחורי אחד השחקנים המרתקים ביותר בעולם.
החלק הראשון של הסדרה עוקב אחר תחילת דרכו של ניימאר בסאנטוס הברזילאית, המועדון בו הפך פלה לאגדה, מה שהוביל באופן טבעי גם לתהיות האם מדובר ביורש העצר שלו. הסדרה משרטטת את מסעו של ניימאר מברזיל, דרך המעבר המתוקשר לברצלונה, הקריירה בנבחרת ברזיל שכוללת את הפציעה הקשה שעבר ("עוד סנטימטר הצידה ולא הייתי יכול ללכת יותר"), ה-1:6 המטורף על פאריס סן ז’רמן ועד, כמובן, המעבר המתוקשר אליה. הסדרה אולי לא מעניקה תשובות לכל השאלות, או כמו שמסי אמר בעצמו: "אני לא יודע למה ניימאר עזב את ברצלונה, הוא לא אמר לי", אבל היא לבטח נותנת תובנה מעמיקה לגבי אישיותו של ניימאר, זה שמוקף בחברים ומשפחה וגם מנסה לדאוג לבנו הקטן שהגיח לעולם כשהשחקן היה בן 20 בלבד.
כיאה לברזילאי אמיתי, דמותו הצבעונית של ניימאר הובילה כבר מצעירותו לביקורת רחבה על אורח החיים הבעייתי, התסרוקות המשונות וגם הבעיות שהחלו עוד בסאנטוס. "מעולם לא עניין אותי הכסף. יצאתי משכונות העוני בברזיל, אבל שכונות העוני לא יצאו ממני", הוא שלל. יחד עם זאת, הסדרה מציגה צד אחר של ניימאר, אנושי יותר, כזה שמפתיע את בנו ביום הולדתו ולוקח ללב גם את דעת הטוקבקיסטים ומבלה את זמנו הפנוי במשחקי גוף ראשון בעמדת הגיימינג שהקים בביתו.
מהר מאוד, כצפוי, הסדרה אותה ביים דייויד צ'ארלס רודריגס תפסה את המקומות הראשונים ברחבי העולם, הטופ 10 הידוע בנטפליקס, וגם כמה מכדורגלני ארצנו רשמו הופעת אורח מפתיעה. אחרי צפייה בסדרה, ייתכן שלא תפתחו אמפתיה גדולה לניימאר ואולי הוא אף יגרום לסלידה גדולה יותר אצל חלק מהצופים, אך אין ספק שהצצה מהסוג הזה היא חשובה ונותנת מבט מבפנים לתעשייה שלמה של איש אחד. זה שגדל בפראיה גרנדה הקטנה בברזיל, ”שיחק עם חברים ליד חנות הממתקים” ובסך הכול רוצה לשחק כדורגל.
החלק הראשון: מוויתור על ריאל ועד הגעה לברצלונה
עוד לפני שצוללים לתוך נקודות המפתח בקריירה של ניימאר, הוא עצמו מנסה "לביים" את הסיפור ואולי ממחיש בדיוק מדוע רצה בתיעוד האינטימי הזה על חייו: "אנשים שופטים אותי: 'ניימאר אידיוט, הוא מפלצת' ודברים כאלה, אנשים מוציאים אותי רע, אבל אז הם פוגשים אותי. למי שלא מכיר אותי, אני הופך אוטומטית ל'ג'וקר'" (דמות המצטיירת כרעה, ובהמשך הסדרה אביו בוחר באנלוגיה דומה ומשווה אותו לגיבור על - באטמן). אולי על מנת להמחיש זאת טוב יותר, הסרט נפתח דווקא ב'מתיחה' של ניימאר לבנו הקטן בדמות המתנה ליום הולדתו.
למעשה, הסדרה עוסקת בשלביה הראשונים בניימאר הצעיר בסאנטוס, זה שהמאמן לא האמין בו בהתחלה בשל גופו הצנום. "אמרתי לו 'אתה רזה מדי', הבלמים ירביצו לך", נזכר מאמנו בעבר. העיתונאי הברזילאי ז'וקה קאפורי התמוגג מראשית דרכו של השחקן הצעיר ואף הגדיר זאת כך: “הברק מכה פעמיים. קודם פלה, ואז ניימאר". מהר מאוד גם ניימאר האב הבין שיש לשמור על הילד וכמו לא מעט שחקנים גדולים (ממסי ועד ארלינג הולאנד ואפילו מאור בוזגלו) – תפס פיקוד על הקריירה של בנו ולא רק למען לקבל החלטות הרות גורל על עתידו, אלא כדי שלא 'יתפזר' מהתהילה. לא תמיד זה הצליח.
הקריירה של ניימאר יכולה הייתה ללכת לכיוון אחר לגמרי ומי יודע להיכן הייתה מובילה אותו אם היה מקבל החלטה אחרת כשזומן למבחנים בריאל מדריד כבר בגיל 14. "הוא כישרון גדול, אבל עבורי הוא היה ילד נהדר”, סיפר בקהאם, אז שחקן הבלאנקוס, “פגשתי אותו כשהיה צעיר ותמיד היה הכי מנומס, צנוע ונרגש". הייתה זו הפעם הראשונה של ניימאר הצעיר באירופה, ובניגוד לדוגמאות אחרות, הוא דווקא לא לקח את ההזדמנות הגדולה בשתי ידיים. ניימאר החליט לוותר על ההצעה הקורצת מאחת הקבוצות הגדולות בעולם, ובמקום זאת לחתום בסאנטוס על החוזה.
בשנת 2010 ניימאר כבר היה הכוכב הגדול של סאנטוס, שיגע את האוהדים ומשך אלפים למגרש רק כדי לצפות בו. באופן טבעי, הוא גם הפך למותג בברזיל וכיכב בפרסומות מכל עבר. אחד מרגעי השיא של החלק הראשון היה בגמר גביע הליברטדורס מול פניארול האורוגוואית ב-2011, במשחק בו ניימאר הצעיר כבש וסידר לקבוצתו את התואר הנחשק ביותר בדרום אמריקה. "הוא כישרון גדול, נקווה שיביא את אותו הקצב לנבחרת ברזיל”, אמר אז פלה והתבדח: “האם יעבור אותי? הוא יצטרך להבקיע 1,283 שערים בשביל זה". לאחר מכן הגיעו צעדיו הראשונים של ניימאר במדי הנבחרת, עם מספר 10 המחייב על גבו, והוא ממש לא קיבל הנחות.
החלק הראשון של הסדרה נחתם ברגע המכונן בקריירה של ניימאר – המעבר לברצלונה ב-2013, כשהוא בן 21 בלבד. "איך הוא ומסי יסתדרו ביחד?", שאלו העיתונאים לאחר הגעת הברזילאי לקאמפ נואו. מסתבר, בדיעבד, שהייתה זו תחילתה של ידידות מופלאה שעוד תשנה את פני הכדורגל העולמי בהמשך.
החלק השני: מברצלונה לפאריס, ובחזרה?
החלק הבא מתחיל, כמובן, בעוד מסיבה של ניימאר ובניסיון של חברת הניהול בראשות אביו לשמור על התדמית. "אם אוותר עליו, מישהו יתמרן אותו, מישהו ישחית אותו, הוא מאוד תמים. זה יכול לזרוק את כל העבודה שלנו לאסלה", סיפר האב. לאורך הדוקו מובאים לא מעט רגעים של ניימאר ואביו, וניכר שהאחרון מנסה לא רק להשאיר את בנו על הקרקע, אלא גם לדאוג לכך שהוא ישתלט על האימפריה שבנה לאחר הקריירה.
בינתיים בקטלוניה, אלפי אוהדים נרגשים הגיעו לקאמפ נואו לקבל את ניימאר. "שיחקתי איתם רק במשחקי וידאו, חשבתי שאני בתוך פלייסטיישן ולא האמנתי", סיפר הכוכב אחרי המפגש הראשון עם חבריו. ההתחלה, כפי שהברזילאי חווה בעצמו, לא הייתה קלה. הפיזיות והמשחק היפה והחופשי של ברזיל הוחלפו בטקטיקה ותבניות משחק מודרניות של ספרד, וזה לא פשוט עבור מי ששיחק יחף בשכונה עם חבריו. "קשה להתרגל לסגנון של ברצלונה", אמר. מאמנו דאז, חרארדו מרטינו, צינן: "הוא צריך להיות סבלני. אין לי ספק שנראה בקרוב את הגרסה הטובה ביותר שלו".
בסדרה מביאים גם את רגע הקושי של ניימאר אחרי המשחק מול אתלטיק בילבאו. "בכיתי בחדר ההלבשה, בשירותים", חשף הברזילאי. מי שנחלץ לעזרתו הוא מסי שסיפר: "ראיתי אותו נכנס עם הפנים למטה ובוכה. זה תפס אותי לא מוכן". "אני לא יכול להיות אני", השיב ניימאר והפרעוש ניחם וביקש ממנו דבר אחד: להתרכז רק בכדורגל. וכשהגאון מארגנטינה מבקש, אתה מבצע.
לפתע הכל החל להתחבר. "הרגשתי קליל יותר", סיפר ניימאר, שיתוף הפעולה עם מסי הצית את הדמיון של עולם הכדורגל והחגיגות על הקבוצות היריבות היו רק הקדימון למה שעוד יגיע בהמשך. "לא לימדתי אותו, הוא התפתח כפי שהיה מצופה", אמר מסי על מי שהגיע למונדיאל 2014 הביתי ככוכב הראשי של נבחרת ברזיל. האוהדים מחו בהמוניהם על סכומי הכסף הרבים שנשפכים על אצטדיונים ותחזוקת גביע העולם תוך התעלמות מהעוני והמצב הקשה של המדינה, אך לאחר שהתפוגגו ההפגנות, הגיע הכדורגל והניסיון של ניימאר לשמור על ברזיל כמעצמה ולהחזיר אליה את גביע העולם הנחשק.
ההתחלה הייתה טובה וברזיל נראתה נהדר, אולם די במהרה השמחה התחלפה בעצב כבד ודאגה רבה. בדקות הסיום של המשחק מול קולומביה ברבע הגמר, במרכז המגרש ורחוק מהשער, ניימאר ספג את ברכו של חואן קאמילו סוניגה בגב ומירר בבכי על כר הדשא לפני שהובהל באלונקה לבית חולים מקומי. סבב הבדיקות הכריע: הכוכב מחוץ למונדיאל. ניימאר חזר לאותם ימים: "קיבלתי גלי הלם לרגליים, לא יכולתי להסתובב והתחלתי לבכות. הרופא אמר לי 'יש לי חדשות טובות ורעות. הרעות הן שאתה מחוץ לגביע העולם. הטובות? אם המכה הייתה סנטימטר ליד, לא היית הולך יותר’".
בתיעוד מאותם ימים נראה ניימאר מקבל תמיכה מהחברים והמשפחה כשהוא יושב בכיסא גלגלים. אמו, נדין סאנטוס, נזכרה: "כשניימאר היה בן ארבעה חודשים, היינו מעורבים בתאונה. אבא שלו שהיה כדורגלן, היה מחובר למכונה שישה חודשים ולא ידענו אם הוא ילך שוב. הכל חזר אליי". כזכור, הכאוס סביב פציעת ניימאר הוביל לאותו 7:1 טראומתי עבור הברזילאים מול גרמניה במפלה הקשה ביותר של הסלסאו אי פעם בגביע העולם.
אבל דווקא לאחר מכן הגיעה השנה הטובה ביותר בחייו, כפי שמעיד ניימאר בעצמו. הוא היה שותף לשלישיית ההתקפה עם מסי ולואיס סוארס, שסיפר: “אף אחד מאיתנו לא חשב שהוא טוב יותר מאחרים ולא התנשא מעל חברו". השנה האדירה הסתיימה בשער של ניימאר לרשת של יובנטוס ולזכייה בליגת האלופות ובטרבל, שנה לפני שניימאר חווה מעין סגירת מעגל מרגשת: מי שנפצע במונדיאל של 2014 וירד על אלונקה בדמעות, חזר למדי ברזיל והזיל דמעות של אושר. המשחקים האולימפיים ב-2016 הובילו לגמר שהתאים בדיוק לתסריט של נטפליקס כשפנדל של ניימאר מול גרמניה סידר לסלסאו מדליית זהב.
ואיך לא, פרץ האושר של הברזילאי נמשך גם אל השלב הבא בסדרה, שעוסק ב-1:6 המשוגע של ברצלונה על פ.ס.ז’ – המהפך הגדול בהיסטוריה של ליגת האלופות. "בשבוע של הגומלין, ידענו שאנחנו הולכים לעשות את זה", סיפר ניימאר על הימים שבהם בארסה סחבה הפסד 4:0 מהמשחק הראשון בצרפת. "ניימאר דרבן את השחקנים", נזכר סוארס, ואכן כך קרה. צמד ובישול של הברזילאי בדקות האחרונות הובילו לאחד המשחקים האדירים אי פעם, ושלח את ברצלונה לשלב הבא בליגת האלופות, מה שבעצם הוביל את נאסר אל חלאיפי ללכת על ניימאר בכל מחיר, גם אם הוא 222 מיליון אירו. הכוכב נחת בעיר האורות ואביו הבהיר שלא ממש היה מרוצה: "זה מה שהבן שלי רוצה. לא רציתי שהוא יעזוב את ברצלונה, הוא רצה לצאת מאזור הנוחות שלו. הוא הציב לעצמו מטרה שהוא רוצה לצאת ולקחת את הסיכון".
כפי שקרה הרבה פעמים בקריירה של ניימאר, גם ההתחלה בפאריס הייתה קשה עם פציעה במשחק מול מארסיי. "הוא עזב כדי להיות גיבור והתחרט על זה מהר", סיפר העיתונאי הברזילאי, קאפורי. ניימאר נותח ופספס את החודשים הבאים ודני אלבס, ששיחק עמו בברצלונה וגם בצרפת, חיזק: "תאונות קורות והן בלתי צפויות. ההבדל בין אלוף לכישלון, הוא אם הוא יכול להמשיך או שהוא מוותר במהלך הדרך".
לניימאר הייתה מטרה אחת: להגיע לגביע העולם ב-2018 כפיצוי על מה שקרה בקודם. הכוכב הצליח להתגבר על הפציעה, אך לא על הביקורות בטורניר שנחרט בזיכרון של הכוכב בשל הטענות על ההצגות שלו. "אמרו שכל מה שעשיתי היה למעוד וליפול, למה? לא סתם קפצתי, עשו עליי תשע עבירות במשחק לפחות", הגיב ניימאר והתייחס גם להדחה מהמונדיאל על ידי בלגיה: “זה היה אחד הרגעים הקשים שלי. לא רציתי לשמוע אף אחד, לא ראיתי טלוויזיה והתרחקתי מהאינטרנט".
וכן, החלק השני עוסק לקראת סופו גם במה שעלול היה לשים קץ לקריירה של ניימאר, אלא שהפעם לא מדובר בפציעה מטרידה, אלא בתלונת אונס מצד הדוגמנית נג'ילה טרינדדה. אמו סיפרה: "קיבלתי התראה באפליקציה, אני רואה ‘ניימאר מואשם באונס בסאו פאולו’ והרגליים שלי קרסו באותו הרגע. אמרתי לעצמי: 'אני לא מאמינה'". הברזילאי הפצוע הגיע בכיסא גלגלים כדי להעיד בבית המשפט, לא לפני שפנה לעוקבים ברשתות החברתיות והכחיש זאת: "מי שמכיר אותי יודע שלא אעשה דבר כזה". אותו באותה תקופה אף פורסם וידאו מבית המלון עם אותה מתלוננת שטענה כי היה שיכור, אלים, תוקפני ואנס אותה, אך לבסוף התיק נסגר מחוסר ראיות וניימאר השאיר את הפרק הזה מאחוריו.
שיא הפרק מגיע בסופו. לאחר דין ודברים בין ניימאר לאביו בנוגע לאופן הניהול של החברה מצד האב, החלק השני נחתם עם הידיעות המרעישות ביותר באותם ימים, אלו שפתחו את כל המהדורות: “ניימאר לא רוצה להמשיך בפאריס, אלא לחזור לברצלונה" – דיווחים שאותם אישר השחקן עצמו בפעם הראשונה.
החלק השלישי: החוזה, בראיינט והאכזבה באלופות
ניימאר חזר לימים ההם ושפך אור על הנושא. “ברגע שהחלטתי לעזוב את פאריס, זה לא היה קשור לאוהדים או למועדון, פשוט ידעתי שארגיש טוב יותר במקום אחר", הודה הכוכב. בזמנו, אמבפה ניסה לשנות את ההחלטה של חברו כשאמר במסיבת עיתונאים: "אני רוצה שיישאר איתנו".
החלק השלישי מביא את הדילמות סביב אותה החלטה. אביו, שכזכור העדיף שבנו יישאר בבארסה מלכתחילה, אמר על המו”מ: "ברצלונה שקטה, זה טוב כי זה אומר שהם חושבים". סוכן העבר ואגנר ריביירו טען: "ברצלונה הגישה הצעה גבוהה יותר מהמחיר שפאריס שילמה על ניימאר, אבל השייח’ לא רצה לתת לו ללכת בשום מחיר". ניימאר הרחיב: "רציתי לעזוב, אבל עליי להיות מקצוען באימונים ובמשחקים. אם פאריס לא משחקת טוב ומפסידה, זה לא הקבוצה, אלא הכל על הכתפיים של ניימאר".
בסופו של דבר, כידוע, ניימאר חידש את חוזהו בפאריס וגם קיבל את מסי. את זה אולי נקבל בסדרה הבאה, אבל בינתיים עסקו בנטפליקס במטרה הגדולה של פאריס – זכייה בליגת האלופות – וגם במותו של קובי בראיינט, משהו שהשפיע על הברזילאי. “הצטלמנו ביחד לפרסומת בפאריס. הוא היה האליל שלי”, סיפר. כמחווה מסוימת, כל קטעי הראיונות הביתיים בסדרה, מצולמים כשניימאר לבוש בגופיה ובמכנס של הלייקרס. בהמשך, גם הקדיש את חגיגת השער הבא שלו לאגדת הכדורסל המנוח, כשסימן ‘24’ (מספר הגופייה של קובי) עם אצבעותיו.
ובחזרה למרדף של פ.ס.ז’ אחרי גביע האלופות – חלום שעמד בסכנה עם השבתת הכדורגל העולמי בעקבות הקורונה. את הזמן ניצל ניימאר כדי להמריא עם משפחתו לחופשה בסאנטוס, תקופה שבה הוא נזכר: “מעולם לא ביליתי עם בני ומשפחתי יותר זמן. זו הייתה תקופה משמעותית עבורי".
בימים ההם ראשי אופ”א החליטו ששלבי ההכרעה של הצ’מפיונס יעברו ל’בועה’ בליסבון במתכונת של משחק אחד ואנו קופצים ישירות למשחק מול אטאלנטה ולאחד המהפכים המשוגעים של אותה עונה. האיטלקים הובילו 0:1 ופאריס הייתה בדרך להדחה, אבל ניימאר לא ויתר וסיפר על כך: “ביקשתי מאלוהים לעזור לי, לתת לי כדור אחד טוב”. וזה אכן מה שקרה: ניימאר קיבל את הכדור ומסר למרקיניוס שהשווה בדקה ה-90. שלוש דקות חלפו וגם המהפך הגיע מרגלי אריק צ’ופו-מוטינג והאוהדים הצרפתים שערכו צפייה משותפת נוכח היעדר הקהל במגרשים, לא ידעו את נפשם מרוב אושר.
לסדרה הזו, במידת מסוימת, אין סוף טוב קלישאתי: הדקות האחרונות עוסקות בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן ובהפסד של פאריס שאכזב את אוהדיה, אך גם גרם להם להתגאות בקבוצה, נוכח העפלה ראשונה לגמר האלופות. “הייתי הרוס כמו כל חבריי לקבוצה”, סיפר ניימאר.
בסופו של דבר זה סיפור על ברזילאי שצמח ממגרשי האספלט ליד חנות הממתקים והגיע עד לפסגת העולם בדרך להפיכתו לשחקן היקר בעולם. לניימאר יש הרבה אחריות לסחוב, אך לא משנה מה יבחר, הוא לא יצליח להגיע אל לב הקונצנזוס ואביו סיפר: “אני חושב איך התגברנו על כל המכשולים בדרך לכאן, לחוות את החיים של ניימאר, תמיד להיות לצידו ולא לוותר. אני בטוח שגם הוא לא יוותר עליי”.