לא לסטר ולא ק"ש: סיפורה של רויאל אוניון

השנה היא 1935. סן ז’יל, עיירה קטנה במחוז בריסל שבבלגיה חוגגת את האליפות השלישית ברציפות וה-11 של המועדון המקומי, רויאל אוניון סן ז’ילואז. כשמדברים על הכדורגל הבלגי המודרני לרוב יעלו שמות כמו קלאב ברוז’, אנדרלכט, גנק וגנט, אלא שעד מלחמת העולם השנייה, בבלגיה הייתה תחושה שהמועדון מסן ז’יל, עם השם שמזכיר מנת סלט בבית קפה תל אביבי טיפוסי, לא הולך להסיר את הכתר. קצת כמו הפועל פ”ת הגדולה של חמש האליפויות הרצופות בסוף שנות החמישים ותחילת השישים.

עונת 2021/22 מספקת מסע בזמן עבור הכדורגל הבלגי. רבים מאוהבי הענף במדינה לא היו בחיים בזמן שרויאל אוניון ‘השאירה אבק’ לכל קבוצה שעמדה מולה. הצעירים לבטח שמעו סיפורים על מועדון פאר שהיה ולא יחזור, בדיוק כמו שאנחנו לצערנו מדברים על נחום סטלמך ז”ל וחבורתו. ספק אם גם הם האמינו שיום יבוא והמועדון השלישי הכי מעוטר בכדורגל הבלגי ישוב לקדמת הבמה במדינה, ועוד בעונה שבה שב לליגה הבכירה לראשונה מאז 1973. אבל מסתבר שהמציאות עולה כל כל דמיון. אחרי 23 מחזורים, רויאל אוניון מובילה את הטבלה עם 54 נקודות, תשע מעל קלאב ברוז’ השנייה, 17 ניצחונות, ההתקפה הטובה בליגה עם 56 שערי זכות, וההגנה הכי טובה עם 21 שערי חובה. מישהו אמר לסטר?

הסיפור של רויאל אוניון התחיל אמנם אי שם ב-1897, אז הוקם והיה למעשה למועדון הכדורגל המקצועני העשירי בסך הכל בבלגיה, אך נכתב מחדש מאז 2018. באותה שנה טוני בלום, הבעלים של ברייטון מהפרמייר ליג, חיפש “צעצוע חדש”. בלום הוא שחקן פוקר מקצועי שעשה חלק גדול מהונו דרך הימורים. באנגליה מכנים אותו כ”מהמר החכם ביותר בהיסטוריה”, כשבאחת הפעמים בהן הימר “בשביל הכיף”, לטענתו, הוא זכה בשני מיליון פאונד ממשחק פוקר. את החוש הזה, בלום כנראה לקח גם לעולם הכדורגל. בכל זאת, עבור בעלים של קבוצה מכובדת בפרמייר ליג, לרכוש מועדון בלגי שחווה את הישגיו האחרונים עוד לפני מלחמת העולם השנייה, זה הימור, אבל הימור מושכל. בניגוד לשולחן הפוקר ומירוצי הסוסים, על מגרש הכדורגל יש לאיש העסקים האנגלי שליטה גדולה הרבה יותר על מה שקורה. 

טוני בלום (רויטרס)

אם תהיתם, לא מדובר בעוד סיפור על מיליארדר שלוקח קבוצת כדורגל ו’שופך’ עשרות אם לא מאות מיליוני אירו על שחקנים. ממש לא. בתחילת העונה הנוכחית, בלום הצהיר על תקציב כולל של 15 מיליון אירו. האוהדים ציפו שהחזרה לליגה הבכירה אחרי כמעט 50 שנה תגרום לבעלים להנחית שחקנים בעלי שם דבר בכדורגל הבלגי, אך לא כך היה, כשהמועדון לא בזבז אפילו סנט אחד על רכש ונשאר בדיוק עם אותו סגל ש’פירק’ את הליגה השנייה עונה לפני כן.

גם המאמן, פליס מאזו, איש מקצוע מוערך בבלגיה אך גם לא כזה שנחשב מהבכירים בתפקידו, נשאר על הקווים. הוא עובד בצמוד למנהל הספורטיבי הצפון אירי כריס אולאחלין, שמתמקד בעיקר בסקאוטינג והביא לקבוצה, עוד כשהייתה בליגה השנייה, שני אנגלים –כריסטיאן בורג’ס, בלם בן 30 בעל עבר בפורטסמות’ ומת’יו סורינולה, מגן שמאלי בן 20 ששיחק עונת בוגרים אחת בליגה השלישית באנגליה. ובתפקיד ג’יימי וארדי – כוכב הקבוצה, דניז אונדב, גרמני ממוצע טורקי, שבכלל שיחק בליגה השלישית עד גיל 23. היום, הוא מוביל את טבלת הכובשים בבלגיה עם 18 שערים ועשרה בישולים. 

במידה מסוימת אולאחלין, כמו לא מעט שחקנים בסגל שלו, מספר את סיפורה של רויאל אוניון ובחר שחקנים שעונים על האג’נדה שמנהיגה כיום את המועדון, שחרט על דגלו התאמה חברתית ותרבותית שקודמת לשמות מפוצצים. אולאחלין נולד בצפון אירלנד וגדל בדרום אפריקה. הוא ניסה את מזלו כשחקן אך בשלב מסוים הבין שהייעוד האמיתי שלו הוא לא על כר הדשא, אלא מאחורי הקלעים. הוא התחיל כעוזר מאמן במועדונים בדרום אפריקה, נחל הצלחה בליגת האלופות של אפריקה עם מועדון אנונימי מקונגו והגיע לכדורגל הבלגי לראשונה ב-2013, כשמונה לעוזר מאמן בסנט טרוידן הקטנה. 

אז מה הסוד של אולאחלין? בשתי מילים: סקאוטינג אקטיבי. אם פעם קבוצות היו מוזנות בשחקנים בעיקר על ידי סוכנים וסקאוטים חיצוניים, הרי שכיום הדרך הטובה ביותר למצוא שחקנים היא להפעיל מערך סקאוטינג שמגיע מתוך המועדון, כשדוגמה לכך ניתן לראות במכבי חיפה, שם גל אלברמן המנהל המקצועי עושה בדיוק את אותה עבודה. “אני לא יכול להעמיד פנים שאני וצוות הסקאוטים שלי צופים בליגות מכל רחבי העולם, זה לא ריאלי, אבל אנחנו כן משתמשים בנתונים אובייקטיביים כדי שנוכל לערוך רשימת סקאוטינג ברורה” סיפר אולאחלין. 

פליס מאזו וסטיבן ברג'ס (טוויטר)

אז איך בעצם רויאל אוניון עושה את מה שהיא עושה ומצליחה למצוא את השחקנים המתאימים ביותר? כאן אנחנו חוזרים לאחד מתחומי העיסוק של הבעלים שלה, טוני בלום – הימורים. “סטארליזארד” היא חברה שמשתמשת באלגוריתם הלוקח מידע על שחקנים ומנסה לנבא תוצאות להימורים. מי שמשתמש בה הוא אלכס מוזיו, שותפו העסקי של בלום ומי שמשמש כנשיא בפועל של המועדון. בעבר, אחד המאמנים אמר שהוא לא רואה צורך באלגוריתם ומעדיף שחקנים בעלי ניסיון. אוניון פיטרה אותו אחרי פחות מחודש. מה שלא מתאים – לא מתאים. “אתה עדיין צריך לברר אם שחקן מעוניין או זמין להגיע, אולי יש לו סעיף שחרור דמיוני, אבל ברגע שאנחנו רואים אופציה מעשית, אנחנו צופים בו כדי לראות אם יש לו את התכונות להשתלב בקבוצה שלנו. אנחנו מאוד חזקים על מנטליות טובה, אבל לא כזו שבאה על חשבון כישרון, זה חלק מהתרבות שלנו”, אמר אולאחלין. 

וזה לא נגמר כאן, שכן יש גורם נוסף שנחשב לגורם מפתח בעיניי אולאחלין – נושא מניעת הפציעות. המנהל המקצועי מנהיג תכנית פיזיולוגית שנכללת בתכנית האימונים ארבעה מתוך חמישה אימונים בשבוע. “כשאתה מאמן וחלק מהסגל נמצא תחת לחץ להשיג תוצאות, פציעות קורות, וזה קשה”, מספר אולאחלין וממשיך: “כמובן שפציעות הן חלק מהספורט, אבל אם יש הזדמנות להפחית את הסיכון, למה שלא ניקח אותה?”, ואוניון לוקחת אותה בענק. אולאחלין מספר שלמוליכת הליגה הבלגית יש את שיעור הפציעות הנמוך ביותר בליגה, כשהקבוצה סבלה מפציעה אחת שהייתה בלתי נמנעת, “אבל ב-99 אחוזים מהזמן המאמן יכול לבחור מתוך סגל מלא”. אין משאלה גדולה יותר למאמן. 

אחד ממקורות הכוח המרכזיים של כל “קבוצה קטנה” חייב להגיע מהמגרש הביתי שלה, וכך גם המקרה של רויאל אוניון. משחק של הקבוצה הוא ממש יום חג בסן ז’יל. הקבוצה משחקת באצטדיון סטאד ג’וזף מריאן, אחד האצטדיונים המיוחדים בבלגיה ובכדורגל האירופי בכלל. הוא מכיל עד 8,000 אוהדים, שיושבים על מושבים מעץ ומעוצב בסגנון של אמפיתאטרון של ממש. האוהדים שלה אף פעם לא עזבו אותה. גם כשהקבוצה דשדשה בליגות הנמוכות, תמיד היו שם ודחפו אותה. אולאחלין מספר שגם היום, כשהיא מוליכה את הליגה הבכירה ואולי בדרך לאליפות היסטרית, שחקנים ואנשי צוות מהקבוצה מנהלים קשרים ישירים עם אוהדים. הקבוצה על מרכז סדר היום. “הם שרים לאורך כל 90 הדקות וזה באמת מרגיש כמו שספורט צריך להרגיש”. אה, ועוד משהו חשוב – הוא גם מביא לה נקודות. אוניון הפסידה פעמיים בלבד העונה לעיני הקהל הביתי שלה. 

סטאד ז'וזף מריאן (טוויטר)

הסיפור של רויאל אוניון הוא עוף מוזר בכדורגל המודרני. אל תתבלבלו – לא מדובר פה על בעלים עשיר שהחליט יום אחד לקנות קבוצה בהחלטה רנדומלית. בלום חקר לעומק, הוא רצה למצוא קבוצה עם מורשת, כזו שיש לה את היסודות של קהל ומסורת ורק צריכה את הדחיפה הכלכלית הזאת כדי לחזור לקדמת הבמה. בלום שם הרבה כסף בקבוצה, אבל הוא יודע על מה להשקיע אותו, ולאו דווקא על “כוכבים”. הבלם האנגלי שלה, כריסטיאן בורג’ס, הגדיר את מצב הקבוצה במשך שנים כ”ענק בתרדמת”. ואכן, אוניון זו לא לסטר, גם לא קריית שמונה. היא באמת הייתה ענקית, וגם הייתה בתרדמת של שנים. עשרות שנים. כעת, עם מודל נכון וכזה שכבר הוכיח את עצמו בכל מקום, האוהדים שלה כבר לא יצטרכו לשמוע סיפורים על הענק שהיה אז, לפני מלחמת העולם השנייה. הם כותבים יחד עם הענק שלהם את ההיסטוריה מחדש, והפעם, הענק הזה לא מתכוון ללכת לשום מקום.