תוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE משודרת בכל ערב מ-18:00 עד 20:00. את תוכנית הספורט ניתן לשמוע ברדיו תל אביב (102FM), רדיו חיפה (99.5FM ו-107.5FM), רדיו ירושלים (101FM), רדיו דרום (97FM ו-95.8FM). בנוסף לכל שלל התחנות המכובדות, התוכנית משודרת גם כאן באתר.
והערב בתוכנית הספורט של ישראל סיכמנו את משחקי ליגת העל בכדורגל, עסקנו במצב הקשה של בית”ר ירושלים ובעתידה המקצועי והכלכלי ובסאגת נובאק ג’וקוביץ’ שמסעירה את עולם הספורט, וגם דיברנו עם עורך דינו בעבר של יצחק אספה שישתחרר בקרוב בניכוי שליש מהכלא ועם סילבי ז’אן וחבר הכנסת סימון דווידסון שנלחמים עבור כדורגל הנשים בישראל.
עוה”ד של אספה בזמן מתן גזר הדין, עו”ד ליאור שטלצר, התראיין בתוכנית לקראת שחרורו המוקדם של השחקן והבהיר בפתח דבריו: “לא דיברתי איתו כמה חודשים, ייצגתי אותו במסגרת גזר הדין בבית המשפט המחוזי ואני לא מייצג אותו היום”.
כשייצגת אותו הוא הבין מה הוא עשה?
בהחלטה הוא הבין וקיבל על זה אחריות ועבר איזשהו תהליך וכברת דרך טיפולית שגם עכשיו משמשת לזכותו בוועדה”.
איפה הוא התנצל?
בבית המשפט, במסגרת הערעור.
הוא פנה להורים בהתנצלות?
הוא לא פנה להורים, בסיום ההליך המשפטי הוא התנצל באולם בית המשפט, לא באופן אישי.
למה לא באופן אישי?
אסור לו לפנות אליהם.
לפני שהוא נכנס לכלא הוא היה כדורגלן פעיל באשדוד. אחת הטענות של אבי נשר זה שהוא לא שמעתי ממנו ‘אני טעיתי, הייתי צריך לעצור, לנסות להציל את ארי’, זה לא משהו שהמשפחה שמעה
לא ניכנס למה הוא היה צריך להגיד. אני רוצה לחדד נקודה. רבים בציבור לא בקיאים בעובדות המקרה ושוכחים שהוא לא אחראי למוות ולא אחראי לתאונה. הוא לא הורשע בגרימת התאונה. יצחק אספה עובדתית הוא גרם לתאונה, אבל הוא לא הואשם בתאונה.
זה שהוא נטש אדם פצוע זה בשבילי גרימה למוות, על מה הוא יושב בכלא
על ההפקרה, זה חמור, זה מכוער, אבל הוא לא היה אחראי לתאונה. אני בקיא.
ואם הוא היה יורד מהאוטו וארי עדיין היה חי ואפשר היה להזמין אמבולנס? זה הכאב של המשפחה, המשפחה חיה בספק שאם אספה היה יורד מהרכב ועוזר לו אולי הוא היה בחיים
מבחינה עובדתית זה לא יכול להתקיים, זה עלה בתיק, יש ראיות ועדויות, הפגיעה לא התרחשה בכביש שומם במדבר, הפגיעה הייתה במרכז ת”א, מיד נגשו לפצועים אנשים רבים, הזמינו אמבולנס, זה בהחלט עבירה מכוערת וכשל מוסרי חמור שאדם לוקח את הרגליים והולך, אבל בפועל זה לא תרם.
מה שאתה רוצה להגיד זה שהוא לא אשם בפגיעה בארי נשר, ארי נשר סטה מהנתיב
רוכב האופניים סטה סטייה פתאומית ויצחק לא יכל למנוע, זה אין מחלוקת. אבל עבירת ההפקרה בעצמה היא מאוד חמורה ובית המשפט אומר שזה עונש מאוד חמור.
אתה אומר שארי ז”ל קיבל טיפול מיידי
באופן מיידי, היו שם אנשים, עובדה שהיו עדים שסיפרו על התאונה, ההפקרה, מיד הגיעו אנשים שהזמינו אמבולנס, הוא לא תרם לנזק
בתור עו”ד באופן כללי אתה בעד קיצור עונשים?
אתה חושב שבעבירות מסוימות אפשר לשקול את זה, אבל צריך להבין את האינטרס הציבורי.
למה הקיצורים? אני לא מבין, על זה שאתה בנאדם טוב בכלא?
ועדת השחרורים שוקלת שני שיקולים עיקריים, וזה לא קל לקבל שליש. היא שוקלת את ההתנהגות של האסיר, האם התנהג התנהגות טובה, ושוקלת את המסוכנות שלו ואת כברת הדרך שהוא עשה במאסר
אתה יכול להבין את הדרישה של ההורים
אני מבין, זה הכאב והאבל של ההורים, אבל קרבן העבירה לא יכול לראות את התמונה הכוללת שביהמ”ש רואה מלמעלה, הוא רוצה להחמיר ולמצות את הדין.
את לא יכולה לעולם לדעת, שלא נדע, מה שקרה לאספה יכול לקרות לכל אחד שפתאום מישהו קופץ לך עם האופניים או הקורקינט. אין יותר כאב מלאבד ילד, אבל מצד שני אספה היה אולי בסערת רגשות, נכנס לבלאק-אאוט, רעד, פחד. אספה היה שיכור?
לא, הוא זוכה מנהיגה בשכרות. מצאו אותו שעות ספורות אחרי זה, שעתיים-שלוש. הוא גם הסתובב באזור התאונה, לא נמלט לעיר מקלט. הוא התנהל לא בצורה רציונלית, כמו אדם שבעצמו היה בטראומה. נבהל, היה בחרדה. זה לא עבירה שבנאדם מבצע ביישוב הדעת
מתי הוא אמור להשתחרר?
בינואר
לא אהבתי שוועדת השחרורים אמרה לאבי נשר - ‘שמענו אותך מספיק’. לא מתאים בכלל
מסכים שהיה מקום לרגישות. גם בבית המשפט נתנו לאבי נשר לדבר, קולו נשמע וקולו ראוי להישמע.
סילבי ז’אן: אנחנו שומעים על תהליך כבר 24 שנים
לאחר מכן עלתה לדבר שחקנית העבר סילבי ז’אן, שדיברה על מצב כדורגל הנשים בישראל.
אמרת היום בדיון בכנסת שאת מלאת קנאה בכדורגל הגברים
הכי מצחיק שאריק בנאדו כששאלו אותו מה הבעיות בכדורגל הגברים, הוא אמר שהוא היה מצפה שיהיו מגרשים פחות מלוכלכים כי האמהות מגיעות. הלוואי שאצלנו היו אומרים את זה, אנחנו בסדר עם מגרשים פחות מטופחים, לנו אין בכלל מתקנים, אין מגרשים, זה צרות של עשירים.
יש לך עם מי לדבר? למי לפנות?
חבר הכנסת סימון דווידסון הוא היחיד שבאמת מדבר ועושה. מאז שהוא מטפל בכל העניינים האלה בכנסת, בספורט הישראלי, אני רואה שהוא מקדם המון חוקים, קידם את החוק למענקים לספורטאים האולימפיים שלא יהיה עליהם מס, אני רואה שמפעם לפעם הוא עושה דברים מהממים ואכפת לו. הוא מביא לכנסת נשים חזקות, שיכולות לעזור לקדם בכדורגל, כדורסל, כל ענפי הספורט הנשי, את רואה שאכפת לו.
הפער בין אכפת לו ורוצה לבין מתי יהיה שינוי?
אז זהו, בהתאחדות אומרים כל הזמן שזה עניין של תהליך, הביאו מנהלת טכנית מחו”ל. את זה אנחנו כבר שומעים 24 שעה.
במהלך הדיון הצטרף גם חבר הכנסת סימון דווידסון לדיון
מה ההבדל בינך לבין חברי כנסת שהבטיחו 20 שנים ולא עשו כלום?
דווידסון: קודם כל תודה סילבי על המחמאות, מאוד מרגש לשמוע שאנשים מעריכים את התשוקה האמיתית שיש לי לנושא הזה. זה שקמה ועדת משנה בנושא ספורט ודנה כל שבוע בנושאי ספורט וזה שהגיעו היום ודנו במשך שעתיים והגיעו אנשים שרוצים לשנות ואכפת להם, ממשרד האוצר, ממשרד הספורט, מההתאחדות לכדורגל. בסוף אנחנו צריכים להבין -זה עניין של מודעות, של להפעיל כמה שיותר לחץ של חברי הכנסת על הגופים שיכולים לעשות שינוי בספורט הנשים. אני יודע כמה זה חשוב לחילי טרופר שר הספורט ושיש יותר תקצוב לנשים, אבל בסוף לא יודעים שהכסף מגיע לתשתיות ולילדות אלא לקבוצות בליגת העל שמביאות שחקניות זרות. דואגים לליגת העל, אבל איפה תשתית? איפה אלפי הבנות שאנחנו רוצים שישחקו כדורגל? כשסילבי דיברה היא דיברה מהלב, כמעט בכתה, היא שומעת כל הזמן – ‘אנחנו מטפלים בכדורגל אצל הבנים’, אבל מה עם הבנות? זה פוטנציאל אדיר להביא אלפי בנות.
כדורגל הנשים אנחנו מדברים 20 שנים בישראל. כרגע הענף גוסס. כמעט מת. כרגע חוץ מהשחקניות וההורים שלהם, ענף כדורגל הנשים לא מעניין אף אחד. בשביל להרים אותו צריך תקציבים של מיליונים. אתם יכולים להביא לבנות את המיליונים האלה? אם לא, תגידו שלא יכולים ותסגרו את הענף
דווידסון: כן, אפשר להביא את הכסף הזה. הכסף קיים, ולא רק לספורט הנשים אלא לכל הספורט הישראלי.
כדורגל גברים מקבל הרבה תקציבים, מה שחסר פה בישראל זה תקציבים לכדורגל נשים ומגרשים. אתם יכולים לעזור בממשלה הזאת?
קודם כל זה תהליך שלוקח זמן.
נמאס לנו מהמילה תהליך. כל ממשלה באה ומספרת לנו סיפורים ותהליכים, די לחרטט אותנו, תגידו אתם יכולים – יכולים. לא יכולים – לא יכולים. אסור להתייאש, זה לא הסגנון שלנו, כדורגל הנשים זה ענף הספורט הכי מתפתח בעולם, רק אצלנו בארץ אין לנו צורה
סילבי ז’אן: אין לנו אפילו אקדמיות לבנות. למה לבנים לכל השנתונים יש? מאיפה תביא את השחקניות? כל הזרות האלה, לדעתי לא צריך זרות, צריך להשקיע בבנות הישראליות שלנו.
אז אולי צריך לסגור את הליגה ולעשות אקדמיות? נעשה רק אקדמיות לילדות
ז’אן: אז מה יעשו אותן שחקניות שנמצאות במסגרת הזאת? מה הן יעשו? הגילאים של הבוגרות מתחיל מגיל 15, יש בגיל 15 שחקניות עם אישור לשחק. אם היו שואלים אותי, אני הייתי עושה הכל חדש מהתחלה, מהשורש, את כל כדורגל הנשים.
דווידסון: מה שסילבי אומרת – לא צריך להרוס ולסגור לגמרי את ליגת העל, אבל הבעיה היא שורשית. אם אתהה שואל בוועדה כמה אגודות יש בכדורגל הנשים, אומרים לך בין 25 ל-40. הם בעצמם לא יודעים נניח שזה 40, רק 40 אגודות שבנות בהן משחקות כדורגל, זה כלום. כמה מדובר פה, על 2,000 בנות שמשחקות כדורגל בישראל? מזה אפשר לעשות ענף? צריך לדבר על הנושא השורשי.
את לא יכולה לתת 100 או 200 מיליון שקל לכדורגל נשים כשאין פה כלום
הבעיה שלא נותנים להן אפילו להשתמש במגרשים שבהם הבנים משתמשים. לא נותנים אפילו להשתמש במגרש. תנו להם שעות להתאמן.
מי אחראי על כדורגל הנשים בישראל?
ז’אן: לא יודעת אם שמעון מימון, הוא בוועדה נמצא. אני לא אחראית על כדורגל נשים, יש כמה אנשים שאחראים. שמעון מימון הוא רק בוועדה המקצועית. יש את יוסי שרעבי, שאחראי על זה, אבל יש עוד אנשים מאחורי הסיפור הזה
כמה מעניין אותם כדורגל הנשים?
ז’אן: אני שואלת אותם ולא מקבלת את התשובות שאני רוצה. כל הזמן אומרים לי תהליך. איך אני יכולה להתמודד ש-25 אומרים לי שזה תהליך. זה לא התשובה, זה גם חינוך, מתחיל בבית הספר כל הדברים האלה.
דווידסון: אם אתה שואל אותי, זה לא מעניין אותם.
סילבי אני חייבת לשאול, את חושבת שב-2025 יהיה פה כדורגל נשים ברמה גבוהה?
ז’אן: ממש לא. גם עוד 15-10 שנים לא יהיה. עכשיו הביאו מנהלת טכנית. היא אחראית על כל מה שקורה לכדורגל הנשים בישראל. הביאו מישהי משווייץ, משלמים לה 40 אלף ש”ח, והיא צריכה לעשות תהליך, בשביל מה הביאו אותה? בשביל מריונטה?
לא, בשביל להגיד שהבאנו
נכון, זו התשובה
בקיצור, אין פתרון, תודה רבה לכם.