סי היימן שרה פעם שמלחמות כבר לא קורות בחורף. מלחמות לשמחתנו אכן כבר לא קורות בעונה הקרה, אבל אם יש מלחמה, מסוג אחר כמובן, שכן מתרחשת בחורף הישראלי, זוהי המלחמה על שחקני התקפה זרים בליגת העל. חלון ההעברות של ינואר בישראל שונה ממקבילו האירופי בליגות הבכירות, ולא רק בתאריכי הפתיחה והנעילה.
בשל צורת הבנייה הקפריזית אליה הורגלו קבוצות ליגת העל, מועדונים רבים מחליפים בינואר המון שחקנים, בין אם זרים ובין אם מקומיים, בתקווה קלושה להעלות בחכה איזה דויד סולארי או דימיטאר טלקיסקי, שיביא את השינוי המיוחל. נכון לכתיבת שורות, אלו עירוני קריית שמונה, הפועל חדרה, מכבי פתח תקווה והפועל נוף הגליל ממלאות את רשימת המתחמשות והנה סיפורם של ארבעת השמות שכבר נחתו בישראל, כולל ניתוח של המשבצת אותה הם אמורים למלא בקבוצתם החדשה, וניסיון להבין האם הם יתאימו.
יון ניקולסקו – מכבי פ”ת
אפשר לבקר את מכבי פ''ת על הרבה דברים: המיקום בטבלה, היכולת המאכזבת, ניהול המשבר בין גיא לוזון לקהל וההתמקדות בפיתוח שחקנים, שבאה לפעמים על חשבון הצלחה מקצועית. עם הכל הלוזונים, שנמצאים אחרונים בליגה, אולי אפילו יסכימו, אבל בדבר אחד אין אשמים: הפציעה של דור ז'אן.
החלוץ הנהדר, שכיכב בבני יהודה ויצא לפאסוס דה פריירה בעונה שעברה, הוחתם במטרה ברורה – לספק את המספרים שהלכו לאיבוד כשליאל עבדה נמכר ותאי בריבו סיים חוזה ועבר לוולפסברגר. ז'אן מצידו הגיע לתחנת ביניים די טובה, כזו שיכולה הייתה להזניק אותו הלאה, אולי שוב לאירופה או לאחת הגדולות של ליגת העל, אבל הוא קרע את הרצועה בפציעה טראגית, עוד לפני שנשרקה שריקת הפתיחה לעונה. חסר המזל יחמיץ כנראה את כל העונה, ומכבי פ''ת נשארה ללא סקורר בחלק הקדמי.
לחלל הגדול הזה יון ניקולסקו אמור להיכנס. החלוץ המולדבי לא אמור להיות רכש ינואר טיפוסי שיסתום חור או יחזק את הקבוצה – הוא אמור להיות מכבי פ''ת כולה, לפחות מבחינה התקפית. ניקולסקו (23, 1.84) כבר הספיק לרשום 22 הופעות בנבחרת מולדובה ולכבוש ארבעה שערים. מלך שערי נבחרת מולדובה בכל הזמנים הוא מיודענו, סרגיי קלשצ'נקו, עם 11 כיבושים, כך שאי אפשר להקל ראש במאזנו הבינ''ל של ניקולסקו, שהבקיע גם נגד נבחרת ישראל בטרנר במשחק מוקדמות היורו בו ערן זהבי שבר את שיאו של מוטל’ה שפיגלר, ואפילו נגד נבחרת אוסטריה.
ניקולסקו הוא חלוץ מגוון, לא פיבוט או חלוץ שרק ממתין לכדורים ברחבה, אלא אחד שנע לשטחים, עושה תנועות עומק ומסיים מכל הטווחים ברחבה. המולדבי ניחן בנוסף במשחק ראש לא רע בכלל והוכחה לכך קיבל הקהל בטרנר שראה אותו שולח נגיחה נהדרת לרשתו של אופיר מרציאנו. אם אפשר להשוות את הסגנון שלו לחלוץ אחר מהליגה כדי לקבל איזושהי אינדיקציה על אופי המשחק, אפשר לומר שהוא מזכיר בלא מעט אלמנטים את אלון תורג'מן. כנראה שהמולדבי יחתום גם על חצי מהכמות שכבש העונה חלוצה של הפועל חיפה.
למרות מצבה בטבלה והדלות ההתקפית של מכבי פ''ת, לג'יימס אדניי יש העונה 28 ניסיונות למסירות מפתח, הרבה לפני שחקנים כמו בירם כיאל, לירן סרדל או פארליי רוסה, שרושמים עונה מעולה. ייתכן מאוד שתנועות העומק של ניקולסקו והגיוון של משחקו ההתקפי יעזרו לאדניי למצוא כתובת למסירות החכמות שלו ויהפכו את מכבי פתח תקווה לקבוצה הרבה יותר מסוכנת בהשוואה למה שראינו ממנה עד כה.
על אף הכישרון והיכולות המגוונות שלו, בקריירת המועדונים החלוץ המולדבי המוכשר עוד מחפש את עצמו. הוא לא הבקיע שער ליגה העונה בשמונה משחקים במדי סטרדה הסלובקית, ממנה הוא מגיע בהשאלה למלאבסים, אבל הוא גם סבל ממספר פציעות ולא הצליח לחבר מספיק משחקים רצופים כדי להיכנס לכושר. בסה''כ יש לניקולסקו 22 שערים ב-96 משחקים בקריירה, לא מאזן יוצא דופן, אבל למכבי פ''ת זה אמור להספיק וגם ברור שהפוטנציאל קיים ברגליו של החלוץ הצעיר. האם יעזור לקלינגר ושחקניו להישאר בליגה? את זה כבר קשה לחזות.
סטיבן אלפרד – הפועל חדרה
מנחם קורצקי לא היה יכול לבחור טיימינג טוב יותר להגעתו של חלוץ רכש. שובל גוזלן, שחווה עונת מיני רנסנס עם חמישה שערי ליגה נפצע וייעדר בחודש הקרוב, וסטיבן אלפרד, חלוץ הרכש הניגרי בן ה-24, נכנס במקומו ישירות להרכב כדי להציל את חדרה מהיווצרות חור בעמדת החלוץ, לאחר שגם מוחמד גדיר (שוב) נאבק בפציעות.
גם ללא הפציעה של גוזלן – לחדרה יש בעיה קשה בהתקפה. הקבוצה שחלמה פלייאוף עליון בתחילת העונה כבשה רק 12 שערי ליגה ב-16 מחזורים, ההתקפה השנייה הכי גרועה בליגה יחד עם מכבי פ''ת. אלפרד יודע דבר או שניים על כיבוש שערים. בעונת 2021 בליגה הבלארוסית, שתמה לה לא מזמן, החלוץ הניגרי הבקיע תשעה שערים ובישל שישה נוספים במדי סלוצ'ק, שנשארה בליגה הרבה בזכותו.
למרות שהוכיח שהוא סקורר לא רע בכלל, אלפרד, שמאלי ברגלו, עושה על כר הדשא דברים נוספים. לא מעט פעמים הוא יורד אחורה בניסיון לחלץ כדורים/להתחיל את ההתקפה ממקום נמוך במגרש ובהרבה התקפות הוא בכלל נע שמאלה כדי להכניס כדורים לרחבה ולייצר מצבים עם רגל שמאל החזקה שלו. יהיה מעניין לראות האם חדרה תנסה לייצר איתו ועם המגן השמאלי התקפות של שניים על אחד, כאשר לא מעט מקבוצות הליגה משחקות עם שלושה בלמים ומשאירות לעיתים שחקן אחד בלבד על כל הקו, בעיקר בהתקפות מעבר.
בשני היעדים הקודמים שלו בקריירה, סוצ'י מהליגה הרוסית השנייה ופיוניק ירבאן מהליגה הארמנית, הניגרי לא הצליח במיוחד. ברוסיה הוא לא כלל לא כבש ובפיוניק הבקיע שני שערים בלבד. אבל בתחילת הקריירה הוא הפגיז כילד בן 20 כמות של 11 שערים בחמש הופעות בלבד בסקסן מהליגה המולדבית השנייה, והתקופה בבלארוס הזכירה את אותם ימים מתחילת הקריירה שלו.
למרות פערי האיכות בין ליגת העל לליגה הבלארוסית ולליגת המשנה במולדובה, הפועל חדרה, שפגעה בארבע עונותיה בליגת העל לא מעט עם זרים, תקווה להיכנס לרשימת היעדים המוצלחים יותר של אלפרד, ועל הדרך אולי להצליח ולהשתחל בכל זאת לפלייאוף העליון. בינתיים, הוא כבר כבש בגביע מול בני סכנין.
דמיטריוס דיאמנטאקוס – מ.ס אשדוד
בעיניי, השם הכי מעניין ברשימה מכיוון שמדובר כנראה בזר הכי גדול, מבחינת רזומה, שנחת במ.ס אשדוד מאז דימיטר מקרייב. לא בכל חלון העברות, בטח שלא חורפי, מגיע לקבוצה בסדר הגודל של זו מעיר הנמל כדורגלן זר עם חמש הופעות בנבחרת יוון, 34 שערים בליגה הגרמנית השנייה (כולל 11 במדי סט פאולי בעונת 2019/20) ועבר בבוכום, קרלסרוהה, אריס סלוניקי ובנוער של אולימפיאקוס.
ברור ששם כמו דמיטריוס דיאמנטאקוס לא אמור להגיע לאשדוד בגיל 28, שיא הקריירה עבור חלוץ. אבל דיאמנטאקוס נתקע. זה לא נדבק לו בהיידוק ספליט, אליה הגיע בקיץ שעבר בקול תרועה רמה אחרי העונה המוצלחת בסט פאולי. בעונה שעברה הוא הבקיע שני שערים בלבד, והעונה הוא בכלל לא מצא את הרשת בליגה הקרואטית.
ביוון מספרים שדיאמנטקוס, שהחל את הקריירה באולימפיאקוס אך התקשה למצוא את מקומו בין סוללת הכוכבים של הענקית היוונית, הוא בחור טוב עם אופי מעולה, כזה שנלחם תמיד עבור הקבוצה, עובד קשה מאוד על המגרש ולא מוותר. הוא חלוץ תשע של פעם, ופחות חלוץ מודרני – לא דריבליסט גדול, לא מייצר מצבים לעצמו ולשחקני ההתקפה האחרים, אלא שחקן רחבה קלאסי שצריך שיזינו אותו בכדורים. וכשזה קורה – הוא מבקיע.
סקאוט יווני שמכיר את הקריירה של דיאמנטאקוס מקרוב טוען שהרבה בגלל חוסר הגיוון במשחקו הוא לא השתלב בהיידוק ספליט, שנמצאת השנה במאבק האליפות המרובע בליגה הקרואטית וחולמת לעשות את הבלתי ייאמן ולזכות באליפות ראשונה מאז 2005. בין אם זה יקרה או לא – דיאמנטאקוס, ששיחק העונה פחות מ-100 דקות ליגה, כבר לא יהיה שם. הוא אומר שלא מדובר על שחקן של 20 גולים בעונה, אבל ודאי אחד שיכול להתאים לאשדוד, שם הוא בחר לשחק על אף שקיבל הצעות מפנטוליקוס ואטרומיטוס ממדינתו.
הקבוצה של ג'קי בן זקן היא יעד מדהים בשנים האחרונות עבור שחקנים שרוצים להחיות את הקריירה שלהם. זה קרה לשלומי אזולאי, זה קרה לרועי גורדנה וזה קורה העונה בגדול לקני סייף. מצד שני, למרות הדמיון היחסי במנטליות הים תיכונית – היסטוריית היוונים בליגת העל לא מבשרת טובות: מניניס עד לוקאס וינטרה, דרך קלאוס ותנסיס פפאזוגלו וכמובן השוערים אנטסיס ויאניוטיס והמאמן יורגוס דוניס, כולם נכשלו ועברו קדנציה שהייתה הרבה מתחת לציפיות בישראל.
יש כאן פוטנציאל התפוצצות לצד החיובי עם חלוץ בעל עבר מרשים, שהוא אובר קוואלפאייד עבור מ.ס אשדוד, ואולי גם עבור ליגת העל. אשדוד רוצה להגיע לפלייאוף העליון גם העונה. אפילו בימים הקשים בתחילתה של הליגה כשהקבוצה הייתה שקועה עמוק בתחתית, רב''ש המשיך להאמין, והקבוצה אכן הציגה שיפור משמעותי ועלתה למקום השישי לאחר הניצחון 0:2 על בית''ר ירושלים בטדי.
דיאמנטאקוס, שערך בניצחון בירושלים את הופעת הבכורה שלו כמחליף, מגיע בשביל להיות האיש שיגרום לאשדוד להתעלות מעל קבוצות כמו הפועל חיפה, קריית שמונה, בני סכנין והפועל חדרה במאבק, ואולי אפילו יותר מזה – להביא אשדודים ליציעים, כמו שדימיטר מקרייב עשה בשתי הקדנציות שלו במועדון.
ווילי ברבוסה – קריית שמונה
לאחר שקריית שמונה הביסה בגרין 2:6 את נוף הגליל, יהיה משעשע לכתוב שהקבוצה החתימה שחקן כנף בגלל שהיא לא מקבלת העונה מספיק מספרים מהאגפים בהתקפה. אבל עד המשחק המטורף הזה, שהיה לראשון בו היא כובשת ארבעה שערים ומעלה בליגת העל (והראשון מאז 2006/7), ההתקפה של החבורה מאצבע הגליל התבססה רק על איתמר שבירו, עם שישה שערים.
ווילי ברבוסה בן ה-28 הוא שחקן כנף שמאל שיכול לשחק גם כחלוץ וגם ככנף ימין, אבל בשלבים לא מעטים במשחק הוא נמצא בכלל באמצע המגרש, גם בשליש האחרון וגם בשליש המרכזי, והרבה מהפעולות המסוכנות שלו נעשות מהאזורים הללו ולאו דווקא מאגף.
עיתונאי בוליבאני מספר על שווילי הוא אדם בעל תשוקה למשחק וכתוצאה מכך גם מזג חם וטמפרמנט גבוה, אבל לא כזה שגורם לו להיקלע לקטטות ולאבד את העשתונות, כפי שעלול לקרות עם שחקנים מהטייפ הזה.
השחקן קטן הממדים (1.69), מתאפיין בזריזות, בעל מהירות טובה ועם סיומת לא רעה בכלל. הוא שיחק בשתי העונות האחרונות בקבוצת דה סטרונגס הבוליביאנית, במהלכן רשם 49 משחקים בכל המסגרות וכבש 25 שערים. לא מעט מהשערים שהבקיע בשתי העונות האחרונות הגיעו מחוץ לרחבה, בביצועים מרשימים. יכולת הבעיטה שלו מסוכנת גם מטווחים רחוקים ועשויה להפוך את קריית שמונה אפילו לקבוצה מסוכנת יותר ממה שהראתה במשחקים האחרונים הנהדרים שלה.
ווילי אפילו הגיע עם דה סטרונגס לקופה ליברטדורס, שם הוא רשם שמונה הופעות וכבש שני שערים, כולל אחד נגד סנטוס הברזילאית. דה סטרונגס היא הקבוצה בה סיפק הקיצוני את שתי עונותיו הטובות ביותר, אחרי שלא ממש מצא את עצמו באירופה ובקבוצות קטנות בברזיל, פרט לעונה אחת בליגה השוויצרית השנייה, במדי סרבטה, במהלכה הבקיע עשרה שערים ועלה עם הקבוצה לליגה הראשונה.
קריית שמונה נראית מצוין מאז שסולבודאן דראפיץ' הגיע, ומהקו האדום היא טיפסה עד המקום החמישי, רק מתחת למכבי חיפה, הפועל באר שבע והתל אביביות, כשהיא עם חמישה ניצחונות ותיקו בשבעת המשחקים האחרונים. כדי שגם העונה הקבוצה הצפונית תסיים בפלייאוף עליון – כוח אש כמו ווילי הוא החתמה מעולה, ועכשיו היא רק צריכה לקוות שהוא יתחבר, כי למרות הנטייה לזלזל בליגה שלנו, היא יותר איכותית מהליגה הבוליביאנית, שם כיכב הברזילאי.