כנראה שיש קשר בין ה-30 בדצמבר לבין גדולה בספורט, משום שזה היום בו נולד גם טייגר וודס. אבל אנחנו עוסקים במישהו אחר שנולד ביום הזה - לברון ג'יימס - הכדורסלן הטוב בדורו. ב-2003 הוא נבחר בדראפט ומאז הוא עשה הכל כולל הכל. ארבע אליפויות, אינספור משחקי פלייאוף, סדרות גמר, אולסטארים ותארים אישיים. דומיננטיות שנמשכת כבר כמעט שני עשורים. בנוסף הוא גם השפיע על דור הכוכבים הצעירים הנוכחי של ה-NBA, בין אם על המגרש ובין אם מחוצה לו, בתור אחד שמשמיע קול כשצריך גם בעניינים חברתיים.
אז אולי השבוע הוא קצת הגזים עם פוסט באינסטגרם ששבר את האינטרנט, כשהישווה את הקורונה לשפעת, והוציא אפילו תגובה מקארים עבדול ג'באר (אליו עוד נחזור בהמשך). אבל הכותרת שלנו לא מתעסקת בהשפעה שלו מחוץ לכדורסל, אלא ליכולות הניהול שלו, אליהם נגיע עוד מעט. על המגרש בינתיים, הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לשנות את העונה המוזרה הזו של הלייקרס. במשחקים האחרונים הוא ממשיך להבהיר לכולם שאצלו גיל הוא רק מספר, עם סטטיסטיקות שאפילו מייקל ג׳ורדן של גיל 37 לא התקרב אליהן.
לברון ג'יימס (רויטרס)ג'יימס עבר כבר מעל 1,300 משחקי ליגה, אבל מעולם לא פתח כסנטר. השבוע, בעקבות הפציעה של אנתוני דייויס והיעדרות הקורונה של דווייט הווארד ודיאנדרה ג'ורדן, הוא עשה את זה עם 32 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים מול יוסטון. "תמיד התגאיתי ביכולת לשחק בכל חמש העמדות. או לפחות להכיר אותן", אמר ג'יימס אחרי המשחק, כשמאמנו באותו משחק, דייויד פיזדייל, נשמע נלהב הרבה יותר: "בדיוק אמרתי לצוות שלי, 'אני לא חושב שאתם מבינים מה הוא עשה כרגע... הוא פשוט שיחק בעמדה 5 במשך ארבעה רבעים ושלט בתפקיד תוך כדי שהוא משחק במקביל כפוינט גארד, ופורוורד. הבחור הזה לא ייאמן’".
באותו משחק הוא שבר את השיא שהוא עצמו קבע בתחילת החודש, כשהפך לשחקן המבוגר ביותר לרשום טריפל דאבל עם 30 נקודות. כעת הוא עומד על רצף של שישה משחקים בהם קלע מעל 30 נקודות, כולל 39 שלא הספיקו במשחק כריסמס יוצא מן הכלל מול ברוקלין, בו הוא שבר את שיא הנקודות בחג המולד (422) של קובי בראיינט. כשהוא נמצא בעונתו ה-19, לברון רחוק רק 2,349 נקודות מאגדת לייקרס אחרת, אותו עבדול ג'באר, ושיא הנקודות של כל הזמנים - אולי השיא האישי היוקרתי מכולם. מעבר לזה, לברון עושה הכל על המגרש בשבועיים האחרונים ונדמה שבלעדיו, הלייקרס על שלל הפציעות ואילתורי הקורונה, היתה במצב קשה הרבה יותר כיום, כשהיא עדיין במרחק נגיעה מהפלייאין. לברון מרכז, קולע ובסוף גם לוקח את הכדורים החוזרים של עצמו. פשוט נמצא בכל מקום.
לברון ג'יימס (רויטרס)איך מתגברים על סגל חלש?
"צריך לזכור שזה מישהו שקיבל את המפתחות להובלת קבוצה מיד כשהוא נכנס לליגה. מישהו שכל האורות מכוונים אליו מגיל מאוד צעיר, ומה שהוא עשה עם הקריירה שלו זה דבר מדהים", טוען פרשן NBATV ושחקן העבר, דניס סקוט. "מה שמדהים הוא שיש לו עוד כמה שנים כי הוא שומר על עצמו כמו טום בריידי ובמידה מסוימת כריס פול. יש שחקנים שפשוט יודעים לשמור על הגוף שלהם וכל גרם בגוף שלהם מתוכנן עד לפרט האחרון". אם תשאלו את לברון, הוא עדיין לא קרוב לחשוב על פרישה. "אני יודע שאני כבר בצד השני של הגבעה, אבל אני משחק ברמה כל כך גבוהה שאפילו לא הקדשתי מחשבות בנוגע לזה".
אלא שמסתבר שגם איתו, ולמרות שהוא רושם מספרים מטורפים של עונת MVP, האלופה של 2020 נמצאת הרחק מאיפה שהיא הייתה אמורה ורוצה להיות. מול ממפיס למשל, הוא קלע שיא אישי של 8 שלשות בעונה בה 32 אחוז מהזריקות שלו הן ל-3, הרבה יותר מאי פעם. זה לא הספיק לניצחון. בכלל, בששת המשחקים האחרונים הממוצע שלו עומד על 35, 10 ו-7, אבל היא הפסידה בחמישה מהם. הסיבה כנראה נעוצה בכל מי שמסביב ללברון. ראסל ווסטברוק מספק סטטיסטיקות סבירות, גם אם הן נחותות מאלה אליהן הורגלנו במהלך הקריירה שלו, אבל איבודי הכדור שלו פשוט פוגעים בלייקרס במשחקים צמודים. ויש לא מעט כאלה העונה.
לברון ג'יימס (רויטרס)בנוסף, טיילן הורטון טאקר הפך להיות הצעיר הבכיר ואולי גם היחיד בסגל, עומד על 21 אחוז מהשלוש. והבעיה היא שהוא ממשיך לזרוק משם. ויש עוד הרבה בעיות בסגל מלא בחורים, גם מבלי שהקורונה תוציא ממנו שחקן או שניים מדי כמה ימים. מי שאחראי על בניית הקבוצה יותר מאשר הג'נרל מנג'ר רוב פלינקה, הוא מן הסתם לברון, שאולי מנסה להתגבר על הסגל החלש עם העלאת הילוך באופן אישי. המלך הוא האיש אשר על פיו יישק דבר, מאחר ושום החלטה לא עוברת בלי אישור שלו. הוא אולי יכחיש את מעורבותו בהחלטות שמחוץ למגרש, אבל אף אחד לא ממש קונה את זה. הכל מתחיל ונגמר בתכונה הכי בולטת שלו - הווינריות שלו.
מי אשם בבנייה?
העובדה שהוא כל כך שונא להפסיד, הופכת אותו למפלצת על הפרקט, אבל הפכה אותו לא פעם לג'נרל מנג'ר גרוע, הן בקליבלנד (מישהו אמר דייויד בלאט?) ובלוס אנג'לס של השנים האחרונות. לצד כל החלטת ניהול טובה שהוא לקח עם פלינקה (בעיקר בעונת הבועה), הגיעו חמש או שש החלטות נוראיות, שעם השנים השאירו בוודאי עשרות שחקנים ממורמרים לאורך קריירה ארוכה כל כך. קחו למשל את הקיץ האחרון. לברון הבין אחרי שהקבוצה שלו נראתה כבויה כל כך, שינויים כלשהם בסגל הם הכרחיים. הראשון שבהם היה ההבנה שיש צורך בסופרסטאר נוסף שיוריד מעצמו עוד קצת.
ראסל ווסטברוק (רויטרס)הבעיה הייתה שהוא בחר בווסטברוק, מכונת סטטיסטיקה שמעולם לא זכה באליפות. זאת על חשבון דמאר דרוזן למשל, שחלם לחזור כשחקן חופשי לעיר הולדתו ולקבוצה אותה אהד כילד. החלטה שעלתה אולי ללייקרס בעונה כולה. הגעת ווסטברוק גבתה מהלייקרס שלושה שחקנים שאולי לא הסתדרו עם סגנון המשחק של ג'יימס, אבל העניקו לסגל עומק, בתוספת להגנה וקליעה שלא קיימים כיום. השלושה, קייל קוזמה, קנטביוס קולדוול פופ ומונטרז הארל, מובילים את וושינגטון לפלייאוף בינתיים. בנוסף, בשל החוזה המנופח שהגיע עם ווסטברוק, נאלצו בלוס אנג׳לס לוותר על גם על אלכס קארוסו, שעושה חיל בשיקגו ביחד עם דרוזן.
והנה הגענו אוטוטו לאמצע העונה ולמרות התירוץ הטוב ככל שיהיה עם הפציעה של דייויס, ללייקרס פשוט אין מה למכור. אחוזי קליעה נמוכים ואיבודי כדור תכופים הם תסמינים של קבוצה לא טובה, אבל גם בהגנה הכל חורק ונדמה שגם אם בדרך נס הקבוצה תגיע לפלייאוף, היא פשוט לא תוכל לעמוד מול אריות המערב. ובכל זאת, מרבית הפרשנים עדיין לא ממהרים לסתום את הגולל על אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה. "אוקיי, נגיד את זה ככה. אם הוא זוכה באליפות השנה, עם הקבוצה הזו. כבר אין מה להגיד", סיכם סקוט. ואנחנו מסכימים.
הסימן החיובי של אבדיה
בשבועות האחרונים דיברנו על ההגנה שהפכה לסימן ההיכר שלו, אבל דני אבדיה ממשיך להשתפר בכיוונים אחרים. לא מדובר רק בממוצע הנקודות שממשיך לעלות באופן איטי, אבל עקבי. גם לא החסימות או השלשות, אלא בעיקר ההשתלבות שלו בקבוצה ובעיר כולה. את סימן ה'איקס' אותו הוא מכנה 'קלאמפס' (מלחציים בעברית תקינה), כולם כבר מכירים וזה גם הפך לכינוי הרשמי שלו ברחבי הליגה. אפילו כוכב הקבוצה, בראדלי ביל, נתפס מחייך לעברו של אבדיה כשהוא מבצע את התנועה אחרי פעולה הגנתית טובה של הישראלי.
דני אבדיה (רויטרס)דוגמה נוספת להשתלבות שלו, קיבלנו גם אחרי הריב המתוקשר עם דאוויס ברטאנס. "אפשר ואפילו חשוב לתת ביקורת בונה, אבל יש דרך להגיד דברים וצריך לעשות את זה תוך כבוד הדדי", סיכם המאמן ווס אנסלד ג'וניור את האירוע, כשהוא רומז על כך שהמועדון לא ממש אהב את ההתנהגות של הלטבי. בלשון המעטה. בינתיים אבדיה מקבל יותר ויותר קרדיט גם בדקות הסיום, בעוד סביב ברטאנס ממשיכים להגיע עוד ועוד שמועות על טריידים אפשריים. "הוא בסך הכל בשנה השנייה שלו ואנחנו מבקשים ממנו לשמור על אולסטארים", העיד אנסלד ג'וניור בנוגע לאבדיה. "אבל ככל שהוא יעשה את זה יותר, הוא ירגיש יותר בנוח ולשם אנחנו רוצים להגיע".
דירוג העוצמה
10. קליבלנד (לא דורגה)
הקאבס, שהתבססו השנה על שלישיית קו אחורי ברמה גבוהה, קיבלו השבוע בשורת איוב נוספת. קולין סקסטון גמר את העונה מוקדם והשבוע הצטרף אליו גם ריקי רוביו, שתמיד סבל מפציעות, אבל היה שחקן סופר חשוב בהצלחה של קליבלנד העונה. בינתיים נודע שהקאבס יילכו על טרייד עם הלייקרס במטרה להנחית בעיר את רג'ון רונדו, אבל עד אז יצטרך דריוס גארלנד להנהיג את הקבוצה לפלייאוף. קל זה לא הולך להיות.
9. פילדלפיה (לא דורגה)
ג'ואל אמביד נכנס לכושר מטורף ופילי כבר עם 4 ניצחונות ב-5 המשחקים האחרונים. הוא מצטיין במשחקי בית, אבל בחוץ הוא עם רצף של שבעה משחקים עם 30 נקודות ומעלה. בנוסף, הוא מתגרה בכוכבי היריבה בלי בושה (תשאלו את קווין דוראנט) ומדליק את שחקני הקבוצה שלו, כמו טייריס מקסי. "הוא אמר לי שהייתי גרוע אחרי המשחק האחרון", גילה הרוקי שנקרא לדגל בעקבות הסיטואציה הלא נגמרת של בן סימונס. "הייתי חייב להתעורר". והוא עשה את זה בסטייל עם 25 בברוקלין.
ג'ואל אמביד (רויטרס)8. וושינגטון (5)
על אבדיה כבר דיברנו, אבל הוויזארדס ממשיכים בנדנדה שלהם. אחרי ניצחון על ניו יורק, מגיע הפסד לפילדלפיה. אחרי הפסד למיאמי, מגיע ניצחון על קליבלנד. ובכל זאת, נראה שבראדלי ביל חזר מהיעדרות הקורונה שלו קצת יותר רגוע, וזה יכול לעשות את ההבדל עבור וושינגטון. "הייתי צריך את זמן המנוחה הזה", אמר ביל אחרי הניצחון על הקאבס, "אבל מצד שני רציתי להמשיך איפה שהפסקתי מבחינת האינטנסיביות. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו במומנטום טוב שאפשר לבנות ממנו".
7. ממפיס (לא דורגה)
ג'ה מוראנט חזר מפציעה ממושכת בברך קצת חלוד ומיד אחר כך הגיעו שלושה הפסדים, שהעלו תהיות לגביו. אולי משום שהגריזליז נראו טוב יותר בלעדיו. אחרי סל הניצחון המדהים מול פיניקס וה-41 מול הלייקרס, מוראנט נמצא במקום טוב יותר ובדרך להופעת אולסטאר ראשונה ומתבקשת.
ג'ה מוראנט ולברון ג'יימס (רויטרס)6. שיקגו (6)
הבולס עברו את גל האומיקרון ראשונים ובינתיים נראה שהם גם יצאו ממנו ראשונים. התוצאה: חמישה ניצחונות רצופים בהרכב כמעט מלא.
5. ברוקלין (7)
בלי קווין דוראנט (שחזר בינתיים להפסד מול פילי), קיבלנו שתי הופעות וינטאג' של ג'יימס הארדן בלוס אנג'לס.
ג'יימס הארדן (רויטרס)4. פיניקס (1)
אחרי הפסד בפריים טיים מול סטף קרי והווריורס, הגיעה שלשת הבאזר המשוגעת של מוראנט ולרגע חשבנו שהסאנס מאבדים קצת מומנטום. בלי דיאנדרה ג'ורדן וג'יי קראודר, ובעיקר אולי גם בלי המאמן מונטי וויליאמס שנכנסו לפרוטוקול הקורונה, החיים לא הולכים להיות קלים עבור פיניקס.
3. גולדן סטייט (2)
ההחלטה לבטל את המשחק בין גולדן סטייט לדנבר שסובלת מהתפרצות קורונה, הרגיזה את דריימונד גרין. "איך אתה מבטל משחקים כשאתה אמור ליישם את החוקים החדשים שנועדו למנוע את זה?", צייץ כוכב הווריורס. "האם זה לא יוצר עבורם יתרון עלינו? האם הם לא עלו נגד קבוצה מוחלשת שלנו לפני יומיים? בנוסף, בטח נצטרך להשלים את המשחק תוך כדי צפיפות בלוח המשחקים. גרין זכה לביקורת על הציוץ הזה, כשאוהדים דואגים להזכיר לו שדנבר לא משחקת עם ההרכב החזק ביותר שלה, בעצם מתחילת העונה. מיותר.
2. מילווקי (4)
יאניס הודה שהוא היה זקוק למנוחה שנכפתה עליו בעקבות פרוטוקול הקורונה, והשבוע הצטרף מחדש לקבוצה שהסתדרה לא רע גם בלעדיו. רצף של חמישה ניצחונות רצופים, משכיח את פתיחת העונה המגמגמת ומקפיץ את מילווקי בחזרה לצמרת המזרח.
1. יוטה (2)
הקבוצה שהכי כיף לראות כרגע. גם היא ברצף של 5 ניצחונות, עם שחקן שישי שעושה עבורה את ההבדל לאחרונה. עימות עם אוהד בסן אנטוניו העיר ג'ורדן קלארקסון ששיחק מצויין גם במשחק החוץ הבא בפורטלנד.
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם