פעם, כאשר היה ילד באקדמיה של ולנסיה, העריץ פראן טורס בעיקר שני כוכבים גדולים של העטלפים – דויד סילבה ודויד וייה. מבחינת סגנון, הוא היה יותר קרוב לסילבה, גם אם הדמיון ממש לא היה מושלם. טורס היה בעיקר שחקן אגף, בדרך כלל קיצוני ימני, בעוד סילבה הוא האמן האולטימטיבי במרכז המגרש. ובכל זאת, כאשר החתימה אותו מנצ'סטר סיטי במחיר מציאה של 22 מיליון אירו בלבד בקיץ 2020, קיבל טורס את המספר 21 שפינה סילבה, והוגדר באופן רשמי כממשיך דרכו.
זה היה סמלי, עשור בדיוק אחרי שעשה סילבה את הדרך ממסטאייה לאצטדיון אתיחאד. אז הנה לכם תפנית משעשעת – פפ גווארדיולה לא רק הפך את הכישרון הצעיר לחלוץ סטייל וייה, אלא גם העביר אותו כעת לברצלונה, בדיוק לתפקיד של וייה לו כה זקוק כיום צ'אבי.
העסקה הזו הפכה לרשמית ולפי ההערכות, סיטי תקבל כ-55 מיליון אירו תמורת השחקן שלא מופיע בשורות הראשונות בתוכניות המאמן. הרווח נאה בהחלט, וכדאי לקחת בחשבון גם את האיזון בחדר ההלבשה, כי שחקן ממורמר עלול להפר אותו בכל רגע. איך שלא תסתכלו על זה, המהלך משתלם לאלופת אנגליה, והוא הגיוני מאוד גם מבחינת טורס עצמו. מאופציה חמישית או שישית, הוא צפוי להפוך לכוכב מהותי מאוד בהרכב בקאמפ נואו, ויגיע על תקן המושיע לסגל שמשווע לחלוץ, קל וחומר אחרי הפרישה העצובה של קון אגוארו.
ובארסה? היא מקבלת חיזוק תדמיתי בעונה עגומה בה הפכה לשק החבטות כמעט בכל מובן אפשרי. כל עוד יש לה אמצעים כלכליים להחתים כוכב נבחרת בגיל 21, זה ממש לא מזיק בזירה התקשורתית, והצורך המקצועי ברור כשמש. כאשר פראן ז'וטגלה, עד לא מכבר שחקן במילואים של אספניול, פותח בהרכב בחוד אחרי הפציעות של ממפיס דפאיי ומרטין בריית’ווייט, החיזוק קריטי. למרות כל הבעיות, הקרב על הכרטיס לליגת האלופות פתוח לרווחה, ואפשר גם לנסות להעפיל לשם דרך הזכייה בליגה האירופית, אליה הודחה ברצלונה בבושת פנים בשלב הבתים בצ'מפיונס. אי אפשר לעשות את זה עם לוק דה יונג.
הסיום המהיר של הקדנציה במנצ'סטר לא היה צפוי, כאשר יצא טורס לדרכו החדשה באנגליה בסערה בסתיו 2020. הוא לא התרגש מהתחרות הקשה על המקום בהרכב, התאקלם במהירות לסגנון החדש, וזכה לשבחים מהבוס, שכבר הגה את הרעיון לנסות אותו בתפקיד חדש. פציעות של אגוארו וגבריאל ז'זוס גרמו לגווארדיולה לאלתר, והוא הציב את הספרדי בתפקיד תשע מדומה. התוצאה הייתה מצוינת, במיוחד עם שערים בשלושת המחזורים הראשונים בליגת האלופות, ופפ התפייט: "יש לו סיומת נהדרת. הוא מרגיש את השער, הוא יודע לשים את הכדור בפנים". באותה תקופה סבלה סיטי ממשבר בכל הקשור לכיבושים, והספרדי הסתמן כפתרון המפתיע והמקורי.
לצערו הרב של טורס, הקורונה עצרה אותו. הוא חלה בעיתוי אומלל מבחינתו בינואר, וכאשר חזר לכשירות גילה שמקומו בהרכב נתפס. גווארדיולה המשיך לאלתר רבות בעמדת החלוץ המדומה, שיבץ שם את קווין דה בריינה ואת ראחים סטרלינג, וטורס – שהוגדר כבר בעיקר כחלוץ – נותר בדרך כלל על הספסל. כאשר שולב על הדשא, הוא היה בחוד, והספרדי הפנים את המציאות. התפקיד שלו השתנה, ולא היה לו סיכוי לחזור להתחרות עם ברנרדו סילבה וריאד מחרז.
כך, באופן אירוני מאוד, דווקא יכולתו הרב גונית פגעה בו. העונה, עם החתמתו של ג'ק גריליש, מנסה גווארדולה למצוא מקום חדש לפיל פודן כדי לפנות את האגף השמאלי לרכש הנוצץ, וכך הפך גם היהלום האנגלי לתשע מדומה. טורס צפה בהתפתחויות האלה ממיטת הטיפולים – הוא נפגע בכף רגלו באוקטובר כאשר שיחק במדי הנבחרת בליגת האומות. הוא יודע שהאופציות שלו אחרי ההחלמה יהיו מוגבלות למדי, והדבר לא גורם לו אושר רב.
ואם כבר מדברים על הנבחרת, הרי ששם הוא הרגיש הרבה יותר טוב מאשר במנצ'סטר. טורס היה שחקן משמעותי מאוד מבחינת ספרד ביורו 2020, בעמדה הטבעית שלו באגף, בעוד המאמן הלאומי לואיס אנריקה הוא אבא של חברתו סירה. כרגע הם מנהלים מערכת יחסית בשלט רחוק בעידן מגיפה, ואפשר להבין את הכמיהה לחזור למולדת גם בכל הקשור לחיים הפרטיים. כאשר צ'אבי הגדיר אותו כאחד השחקנים החשובים ביותר ברשימת ההעברות, לא הייתה לטורס סיבה לסרב. גם אם הקטלונים נמצאים כיום במשבר עמוק, המותג של ברצלונה עדיין חזק מאוד, ויש כאן אפשרות מצוינת לקידום מקצועי, בכל הקשור לדקות המשחק. לואיס אנריקה, אגדת בארסה בעצמו, נתן את ברכת הדרך, וגם לו זה משתלם מכל הכיוונים.
שחקני אגף לא חסרים כרגע לברצלונה, וצ'אבי מעוניין מאוד לתת את כל ההזדמנויות לאוסמן דמבלה, אבל בעמדת החלוץ יש בעיה, ויכולת הכיבוש שטיפח גווארדיולה בחניכו הצעיר עשויה להיות שימושית ביותר. ב-93 משחקים במדי ולנסיה בכל המסגרות כבש טורס תשעה שערים בלבד, אבל בעונת הבכורה בסיטי הוא הרשית 13 פעמים, ואת העונה הנוכחית – לפני הפציעה – התחיל עם שלושה שערים נוספים. תוסיפו לכך 12 שערים בנבחרת, כולם מאז הצטרף לסיטי, ותקבלו מהפך של ממש. פפ באמת יצר סקורר, אבל הוא ממש לא זקוק לו כרגע. האקסית המיתולוגית שלו דווקא כן, וזו עשויה להיות "מתנה" מצוינת לצ'אבי.
"אנחנו לא מועדון שמכריח שחקנים להישאר. אם מישהו רוצה לעזוב כי הוא סבור שיהיה מאושר יותר במקום אחר, הוא צריך ללכת. אני שמח בשבילו ומאחל לו הצלחה", אמר גווארדיולה על טורס. במובן מסוים, מדובר בפספוס, כי בסיטואציה אחרת ועם יותר מזל הוא עשוי היה להפוך לשחקן דומיננטי במנצ'סטר סיטי, אבל לא בוכים על חלב שנשפך. כרגע, מאמן טורס בצדק רב שהוא מקבל את ההחלטה הנכונה עבורו, וגם שני המועדונים יכולים להיות מרוצים.
כאשר שינה פפ את התפקיד של טורס, הזכירו באנגליה שהוא ביצע מהפך דומה עם ליאו מסי בברצלונה. ההקבלה הזו מוגזמת, כמובן, ואיש בקאמפ נואו לא מצפה ממנו להיכנס לנעליים של הארגנטיני. אם יזכיר קצת את דויד וייה, זה כבר יהיה טוב, וגווארדיולה יוכל לרשום לזכותו נקודות בונוס על ההצלחה של צ'אבי, לה הוא מייחל בכל ליבו.