שלשום, כאשר סביליה הכניעה במשחק צמרת קריטי את אתלטיקו מדריד, אפשר היה לראות את מלוא הכישורים של ז'ול קונדה. הצרפתי התחיל את ההתמודדות בתפקיד הקבוע כבלם ועשה עבודה מצוינת מול לואיס סוארס, אבל פציעה חייבה את האנדלוסים לשנות את המערך, והוא הוסט ימינה. שם, כמגן שאוהב מאוד להצטרף להתקפות, הוא שיגע ביחד עם לוקאס אוקאמפוס את היריבה באגף. לבסוף, בדקה ה-89, הוא גם היה זריז מאוד ברחבה במצב נייח, הגיע ראשון לריבאונד כאשר הכדור ניתז מהמשקוף והסיט אותו בעדינות לעברו של אוקאמפוס. הארגנטיני הפציץ פנימה, סביליה ניצחה 1:2 וביססה את מעמדה במקום השני, והכוכב בן ה-23 סיפק עוד משחק לפנתיאון.
כאשר צופים בהצגות תכלית מסוג זה, קל מאוד להבין מדוע הציב צ'אבי את קונדה בראש רשימת הקניות שלו אחרי שהתמנה למאמן ברצלונה. חבל מבחינתו שהכמיהה הזו לחלוטין לא מציאותית במצבו הכלכלי של המועדון, אך אין ספק כי הצרפתי מזכיר לצ'אבי את הקפטן המיתולוגי שלו. כמו קרלס פויול, קונדה משחק ביעילות זהה כבלם וכמגן. כמו פויול, הוא אמיץ ונוקשה בתיקולים, אך הוגן וממעט מאוד לספוג כרטיסים. וכמו פויול, הוא מתנשא ל-178 סנטימטרים בלבד, ולכן נתפס בעבר כ"נמוך מדי" כדי לשחק במרכז ההגנה.
חכם, רב גוני, ללא נקודות תורפה
למעשה, זו הסיבה המרכזית לרב גוניותו של קונדה. עוד לפני שהגיע לאקדמיה של בורדו בגיל 15, היו מאמנים שסברו שיוכל להתברג לכדורגל מקצועני רק כשחקן אגף, כי הוא אינו גבוה מספיק. השחקן עצמו לא התלהב מהרעיון, אך השתכנע שכדאי לנצל הזדמנויות, ולמד לא רק לכדרר תוך כדי תנועה, אלא גם לשלוח כדורי רוחב מדויקים – דבר שהיה חסר לו מאוד בתחילת הדרך. הוא התמקצע גם במסירות ארוכות ובניהול משחק, ואת התכונות האלה הוא מיישם גם כאשר שב לעמדת הבלם, ללא כל רגשי נחיתות.
המיקום והניתור מאפשרים לו להיאבק מול חלוצים גבוהים ממנו, ומבחינה סטטיסטית הוא אחד המצטיינים בקרבות האוויריים בספרד מאז שילמה תמורתו סביליה 25 מיליון יורו לבורדו בקיץ 2019. "שחקני יריב אוהבים לשלוח הגבהות לעברי כי הם חושבים שזו נקודת התורפה שלי, אבל זה רק מוסיף לי מוטיבציה. אני נדרש להתמודד בנגיחות יותר מבלמים אחרים, וזה גם תורם לי ניסיון", הוא מסביר.
אז זו לא נקודת תורפה, ולמען האמת קשה למצוא כאלה אצל קונדה. הוא עצמו ציין לפני כשנתיים שהוא נוטה לעתים לאבד ריכוז, וחייב להיות יציב לאורך כל 90 הדקות בכל משחק, אולם נראה כי גם הסוגיה הזו טופלה היטב. מדובר בשחקן חכם, מהיר ואתלטי, בעל מגוון יכולות הגנתיות והתקפיות, וגם גמיש מאוד מבחינה טקטית. על אף גילו הצעיר, עבר קונדה מנטורים רבים, בעיקר בקדנציה בבורדו פוטרו התחלפו מאמנים במהירות מסחררת, והוא מתאים את עצמו למערכים שונים ללא קושי. בסביליה הוא משובץ בדרך כלל ברביעייה אחורית, אבל טבעי מבחינתו גם להיות חלק משלישיית בלמים, כפי שהשתמש בו דידייה דשאן בנבחרת במשחקי ההכרעה בליגת האומות באוקטובר. ביורו 2020 היה לו משחק טוב כמגן ימני קלאסי, ואם צריך הוא ידהר באגף כקיצוני ב-2:5:3.
שער אדיר מול בארסה כבר יש לו
אולי כדאי לשפר את המאזן הסטטיסטי מבחינת כיבושים ובישולים כדי להשלים את התמונה, כי יש לקונדה גם בעיטה חדה מאוד – רק לא רואים זאת בדרך כלל. הוא הפגין אותה במלוא הדרה כאשר הבקיע את שערו היפה ביותר בקריירה עד כה מול ברצלונה בחצי גמר הגביע בינואר. הוא קיבל אז את הכדור ליד הרחבה שלו, יצא לדהירה מזהירה, נעזר שתי מסירות כפולות אלגנטיות, עבר את סמואל אומטיטי כאילו היה קונוס והכניע את מארק-אנדרה טר שטגן עם פצצה לפינה הרחוקה. זה רק חיזק את התסכול אצל בלאוגרנה, כי גם בלי צ'אבי הם חושקים מזמן בקונדה, ואפילו עקבו אחריו בבורדו, אבל עכשיו אין להם סיכוי לקבל אותו.
טוב, הם לא היו המאוכזבים היחידים בשוק. גם פפ גווארדיולה התרשם מאוד מכישוריו של קונדה, ואולי גם לו הוא מזכיר את פויול. עוד בקיץ 2020 הגישה מנצ'סטר סיטי הצעה שהוגדרה על ידי סביליה כנדיבה, אך לא נדיבה מספיק. האנדלוסים דרשו תמורתו 75 מיליון יורו, ולזה השייחים מהאמירויות כבר לא היו מוכנים להסכים. סיטי הלכה על אופציה ב', רכשה מבנפיקה את רובן דיאס, וקשה לומר שהיא מצטערת על כך. עם כל הכבוד לקונדה, הוא עדיין לא מנהיג עוצמתי כמו הפורטוגלי.
את הסירוב למכור אותו לפפ קיבל הצרפתי ברוגע והצהיר שהוא לא ממהר לעזוב אחרי עונה אחת בכל מקרה. את הסאגה עם צ'לסי שהתחוללה בקיץ האחרון כבר היה לו קשה יותר לעכל, והוא אפילו סירב לדבר עם המנהל הספורטיבי מונצ'י ועם המאמן, יולן לופטגי, במשך כמה ימים במהלך החופשה. הכחולים כבר היו בטוחים שהעסקה סגורה תמורת 65 מיליון אירו, אבל אז העלו הספרדים את הדרישה ל-80 מיליון, והכל התפוצץ. אז הכוכב כעס, אולם השלים גם עם הגזירה הזו במהרה. בגילו, יש לו הרבה זמן להמתין, והוא לא מצפה להתעשר מעבר לפרופורציות באופן מיידי.
אמא מנהלת את הכספים
כי קונדה הוא אדם יציב, בוגר ורחב אופקים. הוא אוהב להביע את דעתו על סוגיות חברתיות ופוליטיות, מודע היטב להיותו בר מזל, ורוצה לנצל את הבמה על מנת לשפר את חייהם של אחרים. את ההשראה הוא שואב מלברון ג'יימס. "הוא מעביר המון מסרים לעולם, וזו גם השאיפה שלי", הוא אומר. בזכות לברון, גם התחיל קונדה להתעניין בכדורסל – לא רק לצפות במשחקים, אלא לחפש מידע היסטורי. להתעמק בנושאים מגוונים – זו המומחיות שלו.
קונדה גדל בבית מבוסס. אימו עדיין עובדת כיועצת פיננסית שמטפלת אישית גם בכספים שלו, ועדיין לא מבינה מדוע כדורגלנים מרוויחים שכר עתק. הגישה שלה מסייעת לבלם לשמור את הרגליים על הקרקע, והוא לוקח את הקריירה שלו קדימה בהדרגה, צעד אחרי צעד. הוא זכה בליגה האירופית ב-2020, הגשים את החלום לייצג את הנבחרת, קיבל את אמונו של דשאן, ובקיץ הבא הוא כבר יעזוב את הבית החם בסביליה כדי להשתדרג מקצועית עוד יותר. חוזהו מסתיים ב-2024, ולמונצ'י לא תהיה ברירה אלא להתפשר ולממש את הנכס היקר, על מנת לא להיכנס ללחץ זמן.
ישחק עם וראן באולד טראפורד?
מנצ'סטר סיטי כבר לא רלוונטית, אבל מנצ'סטר יונייטד בהחלט באה בחשבון, וקונדה ישמח לשתף פעולה עם רפאל וראן – המודל שלו לחיקוי עוד מתקופתו באקדמיה בבורדו – לא רק במדים הלאומיים. גם צ'לסי בהחלט עשויה לחזור לשולחן המשא ומתן, ויש גם אופציית ריאל מדריד שעשויה לעניין את הצרפתי. את ברצלונה, לפי הדיווחים האחרונים בצרפת, הוא כבר פסל, כי היא לא משדרת יציבות בלשון המעטה בשלב זה. לכן, גם אם היו לבלאוגרנה אמצעים כספיים נדרשים, סביר שהם לא היו מצליחים לשכנע אותו.
נכון לעכשיו, מדורג קונדה הרחק לפני בארסה בטבלה, עם מאזן ההגנה הטוב בספרד – 12 שערי חובה בלבד ב-18 משחקים. הניצחון המפוארת על האלופה חיזק מאוד את הביטחון העצמי, ובאופן כללי היה זה סוף שבוע חלומי מבחינת סביליה. היריבה העירונית בטיס הפסידה אתמול בבילבאו, ריאל מדריד איבדה נקודות בתיקו ביתי סנסציוני מול קאדיס, והמומנטום חיובי למרות ההדחה בשלב הבתים בליגת האלופות, הישר לליגה האירופית האהובה. את התנופה הזו ינסו האנדלוסים לשמור כאשר יארחו מחר את ברצלונה, וקונדה ייזכר בוודאי בשער המפואר מתחילת השנה. אולי הוא ראוי לכבוש עוד אחד. זה ממש לא יזיק למוניטין שלו כאחד הבלמים הצעירים הטובים בעולם – לא פחות.