בתחילת העונה פנטזו בפורטלנד על פלייאוף ואפילו חלמו על השלבים המכריעים. כמו תמיד הרי. צ׳ונסי בילאפס, שחקן עבר גדול ומי שתמיד היה מאוד מוערך בזכות מוח הכדורסל שלו, נחת כדי לסדר את העניינים מאחורי הקווים ולרצות את הכוכב הגדול, דמיאן לילארד. לילארד עצמו דחה את כל הדיבורים על טרייד ולארי נאנס ג׳וניור הגיע כדי לחזק את הסגל. והנה אנחנו בתחילת דצמבר ואותם ניגונים חוזרים. הטרייל בלייזרס שוב באותה נקודה.
משהו שוב תקוע באורגון. הבלייזרס פתחו את העונה רע וגם אחרי שהראו שיפור, לא הצליחו לשמור על יציבות. בנוסף, פוטר השבוע הג׳נרל מנג׳ר והנשיא לענייני כדורסל, ניל אולשיי, בפרשה שקשורה הרבה יותר לסביבת העבודה שיצר, מאשר לכדורסל נטו - ובלי קשר לארבעת ההפסדים האחרונים ברצף. אולשיי ייזכר כמי שבמהלך הראשון אותו ביצע כ-GM, בחר בלילארד ומאוחר יותר גם בסי ג׳יי מקולום. שתי הברקות שסידרו לו ג׳וב מובטח לאורך עשור שלם כמעט, לצד טרייד חכם שביצע על יוסוף נורקיץ׳. אבל אולשיי נכשל תמיד באנשים שבחר על מנת שיאמנו את הקבוצה, כמו גם בהחתמת שחקנים משלימים שיתאימו לקו האחורי החזק שיצר.
גם השנה, כך מסתבר, זה לא היה שונה, ושוב עולות השאלות על איך ממשיכים מכאן. במקביל צצו השבוע גם דיווחים על חוסר אמון בין השחקנים לבין המאמן בילאפס, שהעצימו את הבעיות. אבל זה לא נגמר כאן כי כמו תמיד - הדיבורים על טרייד סביב לילארד חזרו - אבל הפעם גם מהכיוון השני כשהסתבר שדווח על כך שהכוכב רוצה את בן סימונס לצידו. פורטלנד מיהרה להצהיר שהיא לא תוותר על מקולום, המועמד הטבעי לעבור בכל עסקה שתנחית אצלה את סימונס.
לילארד עצמו רוצה להישאר בפורטלנד ובעולם בו רוב הכוכבים ברמתו מחפשים טבעת בכל מחיר ומבקשים לעבור לקונטנדרית, זה מרשים. תודו. ״לא התחלנו כמו שרצינו אבל כולם כאן רוצים לנצח ואני מבחינתי, מנסה להפוך כרגע לחלק מהפתרון״, הוא טען השבוע. ״ידענו שזה ייקח זמן. יש מאמן חדש ושחקנים חדשים. אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה ולהמשיך למצוא פתרונות תוך כדי תנועה״.
פורטלנד תקועה בכל מקרה. היא תצטרך למצוא ג׳נרל מנג׳ר חדש, לפני שתחליט על שינוי בעמדת המאמן או על טרייד כזה או אחר. ״דיים רוצה שצ׳ונסי יצליח״, קבע השבוע בנחרצות הפרשן סטיבן איי סמית׳. ״הוא רוצה בהצלחה של הפרוייקט הזה, אבל הוא גם רוצה לנצח. אמרתי לו את זה כמה פעמים, שלדעתי הוא לא ינצח עם פורטלנד והם לא ינצחו איתו. הם מנסים לעשות את זה שנה אחר שנה ופשוט לא מצליחים. לילארד כל כך מחובר למועדון ולעיר שהוא לא רוצה לעזוב, אבל אולי זה צריך לבוא מהצד השני״.
ואכן, הבלייזרס יוכלו לקבל חבילה נאה עבור לילארד, רגע לפני שהסופרסטאר יבקש הארכה עתירת מיליונים. חבילה שתוכל להגיע את הגלגלים בכל הקשור לבנייה מחדש. נכון לעכשיו ההגנה של פורטלנד מדורגת במקום ה-30 וזה לא משהו שאתה מצפה מקבוצה שזה עתה הנחיתה את נאנס ג׳וניור. אבל מצד שני, הבלייזרס גם לא חייבים למהר. דיים אולי צודק, בסגל הנוכחי יש מספיק כלים על מנת להפוך את העונה, בעיקר בליגה שיש בה פליי-אין שמחייה את סיכויי הפלייאוף של כל קבוצה כמעט. בקיץ שאמור היה להיות שקט, יעמדו על המדף כמה שמות מעניינים כמו שזה נראה כרגע, כולל אולי זה של לילארד.
מה עובר של וושינגטון?
גם בראדלי ביל, שנבחר שלוש מקומות לפני לילארד בדראפט 2012, עשה לא מעט כותרות השבוע כשדיבר על עתידו. ״אני מחכה בקוצר רוח לקיץ בו אוכל להחליט על עתידי כשחקן חופשי״, הוא הודה, אבל במקביל רמז על רצונו לשחק בקבוצה שתוכל להתחרות על תארים. האם זו תהיה וושינגטון שתוכל להציע לו הכי הרבה כסף? כמו שזה נראה כרגע, הוויזארדס שפתחו את העונה מצוין, קצת התקררו עם ארבעה הפסדים בחמשת המשחקים האחרונים.
גם הניצחון הבודד הגיע בזכות שלשה מטורפת על הבאזר של קייל קוזמה, דווקא בדטרויט - העיר בה גדול. כשחושבים על זה, מאז שביל חזר באופן מלא לחמישייה, הוויזארדס עומדים על מאזן 8-5 ואיבדו קצת מהחדות ששלחה אותם לפתיחה של 3-8 בתחילת העונה. ומה עם דני אבדיה? מבחינה התקפית הישראלי מתקשה לשמור על יציבות התקפית, למרות שבמשחק מול הפיסטונס הוא קלע 10 נקודות וחשוב יותר, לקח 9 זריקות במחצית - יותר מכל וויזארד אחר להוציא את ביל וקוזמה.
אבל מה שמייחד את אבדיה העונה היא ההגנה שלו. ברוב המקרים, אבדיה תמיד שומר על מדד פלוס גבוהה בזכות ההגנה ובקרב הכתבים שמסקרים את וושינגטון, עולה תמיד התהייה האם אין מקום לשלבו גם בדקות המכריעות? באותו משחק מול דטרויט אבדיה רשם את החסימה ה-19 שלו העונה, נתון מרשים ביחס לעובדה שבעונה שעברה היו לו רק 15 לאורך 57 משחקים. אבל שוב, האיום ההתקפי שלו הוא זה שיסדר לו מקום בחמישייה גם בדקות המכריעות.
דירוג העוצמה
מיאמי יצאה מהעשירייה עם פציעה נוספת, הפעם של ג׳ימי באטלר שהגיעה אחרי שנודע כי באם אדבאיו ייעדר לתקופה ממושכת. גם וושינגטון המקרטעת התרחקה מהטופ 10 עם שלושה הפסדים בשבוע וחצי, אבל שימו לב ליוטה הרותחת, שקפצה לשלישייה הראשונה. דירוג העוצמה, מתחילים.
10. קליבלנד (לא דורגה)
הקאבס אמנם הפסידו שני משחקים צמודים ליוטה ומילוווקי החזקות, אבל הוכיחו שיש להם מה למכור ועדיין נמצאים במומנטום מצוין עם חמישה ניצחונות בשבועיים האחרונים. דריוס גרלנסד וג׳ארט אלן נותנים את הטון ויודעים להתעלות, אבל מעל כולם נמצא כמובן המועמד המוביל לרוקי העונה, אוון מובלי. שחקן הגנה בחסד עליון שמפתיע את הליגה כבר בעונה הראשונה שלו.
9. לוס אנג׳לס לייקרס (לא דורגה)
לברון ג׳יימס השתיק את הדיבורים על החלפת מאמנים, וגם הצליח להדביק את חבריו בזמן כדי לסדר ניצחונות על סקרמנטו ובוסטון, אבל לא יותר מזה. הלייקרס ממשיכים לשמור על חוסר יציבות ובסופו של יום כך מתברר, הכול שוב תלוי במלך. בסוף החודש הוא חוגג 37 ופתאום הוא מבין שהוא עדיין זה שצריך לעשות כמעט הכל בקבוצה. לראיה עוד משחק טוב שלו שהסתיים בטריפל דאבל - דווקא במהלך הפסד לממפיס. אז מה החשיבות של משחק סטטיסטי נהדר? לא הכי גדולה כנראה בהתחשב בזה שראסל ווסטברוק מוביל את שיאני הטריפל דאבל של כל הזמנים.
8. פילדלפיה (לא דורגה)
ג׳ואל אמביד מתחיל להיראות כמו מועמד לגיטימי ל-MVP אם ימשיך בכושר הנהדר בו הוא נמצא. אמביד כזכור החלים מתקופה לא פשוטה של בה חלה בקורונה, אבל קלע סל ניצחון על אטלנטה והחזיק את הקבוצה שלו לבד עם 43 ו-35 נקודות ב-2 מ-2 מול שארלוט.
7. שיקגו (4 בשבוע שעבר)
שיקגו אמנם הובסה מול קליבלנד השבוע, אבל גם הוכיחה הרבה אופי כשהתגברה על היעדרות הקורונה של דרוזן עם ניצחון מרשים על דנבר. לפני הגיעו ניצחונות חשובים גם בניו יורק על הניקס וברוקלין. נחזור על זה בכל שבוע כנראה, הבולס הם הדבר האמיתי.
6. ממפיס (9 בשבוע שעבר)
לא להאמין, אבל הגריזליס כבר במקום הרביעי במערב, עם מאזן 1:6 בשבעת המשחקים האחרונים. במשך התקופה הזו הם הביסו את אוקלהומה סיטי ב-73 הפרש, אבל גם ניצחו בטורונטו, בדאלאס ובמיאמי ועשו בית ספר של מאני טיים מול הלייקרס. וכל זה בלי השחקן הכי טוב בקבוצה, ג׳ה מוראנט, אבל עם חבורה לוחמת בראשון דזמונד ביין, דילון ברוקס ובעיקר אחד ג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור שפשוט נמצא בכושר פנטסטי.
5. ברוקלין (3 בשבוע שעבר)
זו לא ברוקלין לה פילל סטיב נאש כשהוא לקח את הקבוצה. פתאום, במקום שלושה כוכבי על, יש לו רק שניים ואחד מהם לא מזכיר את מי שהוא היה רק לפני שנה. ובכל זאת, הנטס מוליכים את המזרח על הגב של קווין דוראנט.
4. מילווקי (5 בשבוע שעבר)
יאניס חגג השבוע יום הולדת 27 עם ניצחון על אינדיאנה שהיווה בעצם את שיאה של ריצת ה-1-11 של מילווקי. אמנם אחר כך הגיע ההפסד למיאמי הפצועה בראשות קייל לאורי, אבל גם זה לא ממש פגע בתחושה שהבאקס חוזרים לעצמם לאט לאט.
3. יוטה (6 בשבוע שעבר)
הקבוצה של קווין סניידר פשוט רותחת. 20 שלשות ב-3 משחקים רצופים זה שיא שאפילו גולדן סטייט בשיאה לא הגיעה אליו ויוטה עשתה את זה השבוע. דווין מיטשל הפך לאחד השחקנים המאיימים בליגה, עם יכולת חדירה בלתי עצירה וידית חמה מחוץ לקשת. לצידו רודי גובר חזר להראות מה הופך אותו לנשק כל כך ייחודי בהגנה, למרות הזלזול לו הוא זוכה מחלק מעמיתיו בליגה. זלזול עליו נרחיב אולי בשבוע הבא.
2. גולדן סטייט (2 בשבוע שעבר)
השבוע נתקלנו בדיווח על טרייד שכמעט ובוצע ב-2011. על פי הדיווח, גולדן סטייט של אותה תקופה, שעלתה לפלייאוף רק פעם אחת מאז אמצע שנות ה-90 ולא זכתה באליפות במשך יובל, הציעה לניו אורלינס את סטף קרי וקליי תומפסון תמורת כריס פול. בסופו של דבר הטרייד נתקל בסירוב מצד פול, שלא רצה לעבור למפרץ סן פרנסיסקו, אבל תארו לכם מה היה קורה אילו. אז הנה סטף מתקרב לשיא השלשות של ריי אלן ותומפסון מתכונן לחזרה אפשרית כבר השבוע.
1. פיניקס (1 בשבוע שעבר)
וגם כריס פול עדיין כאן ועדיין מחכה לטבעת.