אחד המשחקים המרתקים ביותר שיש לכדורגל האירופי להציע ייצא לדרך הערב (ראשון, 22:00) בסנטיאגו ברנבאו כשריאל תארח את אתלטיקו לדרבי הגדול של מדריד. למרות משחק חסר לקבוצה של דייגו סימאונה, מדובר בהזדמנות מצוינת עבור הבלאנקוס, שיחפשו להגדיל את הפער מהיריבה המרה ללא פחות מ-13 נקודות ולברוח עוד יותר לליגה הספרדית כבר במחזור ה-17.
המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV ופרטנר TV.
אחרי שהצליחו לשרוד דרמה ענקית כשהגיעו עם הגב אל הקיר ועלו לשמינית גמר ליגת האלופות עם 0:3 על פורטו במחזור האחרון של שלב הבתים, הקולצ'ונרוס ינסו להמשיך במומנטום כשהמטרה ברורה – לצאת מהברנבאו עם לא פחות משלוש נקודות ולהבהיר לצמרת שהם לא מתכוונים לוותר כל כך בקלות על אליפות שנייה ברציפות.
אחד השחקנים החשובים של אתלטיקו הנוכחית הוא כמובן תומא למאר. הצרפתי שהגיע בקול תרועה רמה בתחילת עונת 2018/19 אחרי תקופה פנטסטית במונאקו סוף כל סוף נכנס לעניינים. אז מה עבר על מי שכבר היה בדרך החוצה מהמועדון ואיך לטענתו דווקא הקורונה עזרה לו להתאקלם בקבוצה של צ'ולו?
ציפיות גבוהות וקריסה
באתלטיקו היו בטוחים ששווה להשקיע 72 מיליון אירו על למאר שיכול כמובן לשחקן בקישור ההתקפי וגם כקיצוני. כבר בעונתו הראשונה המספרים לא שכנעו אף אחד והוא סיים 31 משחקי ליגה עם שני שערים בלבד, כאשר הוסיף שלושה בישולים. הקשר נראה היה אדיש לכל ההנחיות של דייגו סימאונה ולא סיפק את הסחורה גם בצד ההגנתי. כהרגלו, המאמן נשאר עם השיטה שלו ולא התאים אותה לאף שחקן כזה או אחר, כאשר הציפייה היא שכל מי שנמצא על כר הדשא יעזור גם בצד ההגנתי.
את עונתו השנייה במדי הקולצ'ונרוס, הוא בילה לא מעט זמן מחוץ לסגל בעקבות פציעות שונות וגם כששיחק לא סיפק את הסחורה: ב-22 משחקי ליגה, הוא לא תרם כלל מבחינת מספרים. את אותה העונה הוא סיים עם פחות מ-1,150 דקות בכל המסגרות, כשברור לכולם שסימאונה לא סומך עליו. הביקורות הגיעו מכל עבר כמובן וגם אוהדי אתלטיקו כבר חשבו כי מדובר ברכש נורא ואיום עבור המועדון.
אם העובדה שלא הצליח להתחבר למועדון ולשיטה לא הספיקה, על הדרך לוקה הרננדס ואנטואן גריזמן עזבו את אתלטיקו. מדובר בשני החברים הטובים ביותר של למאר, איתם זכה במונדיאל 2018 עם נבחרת צרפת. הקשר לא הרגיש שייך לחלוטין ולכן העונה השנייה שלו הייתה אפילו גרועה יותר מהראשונה. לכל הצדדים כבר היה ברור שהפרידה בלתי נמנעת ושזה רק עניין של זמן עד שאקס מונאקו ימצא לעצמו בית חדש כשעל פי הדיווחים לייפציג מהבונדסליגה הייתה מעוניינת בשירותיו.
למרות השמועות ברחבי היבשת, למאר נשאר בסופו של דבר באתלטיקו. מדוע זה קרה? היו כאלה שאמרו שכך החליטו במועדון, אבל הסיבה ההגיונית יותר היא המחיר שאף קבוצה לא רצתה לשלם עליו. לא פשוט למכור שחקן שנרכש ב-72 מיליון אירו אחרי שתי עונות זוועתיות והשאלה לא הייתה על הפרק בסופו של דבר מבחינת הקולצ'ונרוס, שקיוו לשינוי מצידו של השחקן שכיום הוא כבר בן 26. אגב, גם האוהדים הרבים של אתלטיקו לא הבינו איך יכול להיות שמישהו שמרגיש כל כך מנותק מהשאר, ממשיך בקבוצה בכל זאת ולמרות כל הדיבורים בקיץ.
בעונה שעברה הוא התחיל להזכיר את השחקן שכל כך הרשים את אירופה במדי מונאקו והתחיל סוף סוף להתאים את עצמו לשיטה של צ'ולו במערך 3-5-2 כשהוא מצא את עצמו חופשי יותר ונמצא בשמאל וגם ימין לעיתים. הערב, גם למאמנו ברור, המשימה תהיה קלה יותר בהרבה אם הצרפתי, שחזר לשחק עם חברו הטוב, אנטואן גריזמן, ימשיך בתקופה הטובה שלו גם בדרבי הסופר קריטי להמשך הדרך.
קורונה וסימאונה: הסיבות לשינוי אצל למאר
בתשעה משחקי ליגה העונה, למאר כבש שלושה שערים ועל הדרך הוסיף גם שני בישולים, והוא בהחלט נחשב לבורג המרכזי בחבורה של דייגו סימאונה. איך יכול להיות ששחקן, שכבר היה בדרך החוצה מהמועדון, מצליח להרים את עצמו למעלה, למקום בו לא היה אף פעם במדי הקבוצה הנוכחית? גם בצרפת לא הבינו ובחנו את השינוי הבלתי נתפס שעבר על מי שהיה שותף לזכייה של הטריקולור במונדיאל האחרון.
"לקח לי המון זמן להתרגל למערכת ולשיטה באתלטיקו מדריד. כשהתחלתי להבין מה רוצים ממני, הדברים הסתדרו בצורה טובה יותר", שיתף למאר באחד הראיונות שלו בצרפת. "אני מרגיש שיש לי את ה-DNA של אתלטיקו עכשיו – הרצון להילחם על כל כדור ולרצות לנצח תמיד". נראה שגם מבחינה נפשית הקשר חווה תקופה לא פשוטה בספרד. הלחץ, הציפיות, המעבר ליעד חדש בגיל צעיר יחסית, גרמו לו להבין שקל זה לא הולך להיות.
"כעת יש בי את הרצון להיות תחת לחץ לנצח כל הזמן, להיאבק על הכדור בכל מצב ולהיות שם תמיד גם בהתקפה. זו אתלטיקו", הוסיף למאר. מצבם הנפשי של רבים חווה הידרדרות בתקופת הקורונה והסגרים, אבל איכשהו הקשר הצרפתי הצליח לקחת את הסיטואציה לצד החיובי: "הסגר עזר לי לחזור לעניינים. עבדתי על החולשות שלי בתקופה הזו. עבדתי על מה שצריך כדי לשחק יותר, לחזור ליהנות מכדורגל ולהיות בקבוצה".
דווקא מהמקום הנמוך ביותר, אחרי שתי עונות כל כך רעות ובזמן שאירופה תחת סגר, הקשר למד על עצמו הכי הרבה. מי שהוגדר כאדיש וחסר אופי, התנהג כאחד ששום דבר לא ימנע ממנו להראות את האיכויות שלו על כר הדשא: "הרגשתי שהכול תלוי בי ולא יכולתי להאשים אף אחד במה שקרה כי בסופו של דבר אני זה שעולה לשחק".
כמובן שגם לדייגו סימאונה חלק בשינוי שעובר על למאר בעיקר בעונה הנוכחית ואחרי האליפות בעונה החולפת. למרות המתיחות בין השניים, הם לקחו אחריות ועשו הכול כדי שהיכולת של הצרפתי תשתפר: "דיברנו המון. הוא שאל אותי מה אפשר לעשות כדי לעזור ובעיקר הקשבנו אחד לשני. פעם הייתי נוגע בכדור כל 15 דקות, עכשיו אני חופשי יותר". כעת, המשחק נבנה יותר על הקשר שלא צריך לכפות את עצמו על סגנון המשחק של הקולצ'ונרוס וצ'ולו בכוח, כי זה לא עבד בשתי העונות הראשונות שלו.
כדי להרגיש ביטחון, למאר צריך את הכדור ברגליים שלו וכעת זה קורה הרבה יותר מאשר בתחילת הדרך תחת סימאונה. הצרפתי גם שינה את גישתו של המאמן, שתמיד היה עקשן ולא ויתר לרגע על אף אחת מהדרישות שלו מהשחקנים. אוזן קשבת עזרה לנהל את המשבר וגם פתרה אותו בסופו של דבר. כעת, אין כמו לעזור לקבוצתו לנצח בדרבי ולהוכיח – השיא רק בדרך.