שחקן צעיר שמוביל את הקבוצה שלו להישגים שלא נראו במשך עשור, הופך לכוכב על וסחורה מבוקש, ואז מגיע לאחת הקבוצות העשירות בתבל ונופל למטה? בסרט הזה היו כבר לא מעט שחקנים שגילו כמה קשה להיות ראש לשועלים ואז להפוך להיות זנב לאריות. רק תשאלו את ז’ואאו פליקס. גם לוקה יוביץ’ מכיר את זה היטב, אבל הערב (ראשון, 22:00) לחלוץ הסרבי של ריאל מדריד יש הזדמנות להפוך את גורלו בדרבי מול אתלטיקו.
המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV ופרטנר TV.
למען האמת, נראה היה שיוביץ’ נועד לגדולות. עוד בילדותו בביילינה, עיר ברפובליקה הסרבית של בוסניה והרצגובינה, הוא כבש בצרורות, מה שגרם לציידי הכישרונות של הכוכב האדום בלגרד לשכנע אותו לבחור בהם על פני פרטיזן. הוא הצעיר ביותר ששיחק במדי הכוכב האדום, וגם הצעיר ביותר שעלה לשחק מול היריבה העירונית במדים האדומים לבנים. ההגעה שלו לבנפיקה בגיל 18 לא הרימה גבות במדינה מהבלקן, שראתה בו את החלוץ המוביל שיצעיד אותה קדימה לעבר אריות היבשת.
פורח במזרח
אבל ציפיות לחוד, ומציאות לחוד. בניגוד ללוקה אחר, סלובני, שעשה באותו זמן חיל בדרום מערב אירופה – דונצ’יץ’ כמובן, לוקה הסרבי התקשה. במשך שנתיים בבנפיקה, הוא ערך שתי הופעות בלבד בקבוצה הבוגרת ושיחק בעיקר בליגת המשנה עם קבוצת המילואים. יוביץ' רצה לצאת החוצה כי רצה לשחק בליגה משמעותית, בנפיקה נתנה אור ירוק ופרנקפורט לקחה אותו תחת חסותה תמורת 200 אלף אירו.
יחד עם אנטה רביץ', עוד כישרון מהבלקן שחיפש בית לפרוץ בו, פרנקפורט הציגה התקפה מרשימה שהתפוצצה בעונת 2018/19, בה יוביץ' כבש 27 שערים בכל המסגרות, כולל חמישייה לרשת של דיסלדורף, שהפכה אותו לשחקן הצעיר ביותר שכובש כמות כזאת במשחק אחד בבונדסליגה. מיד כל הקבוצות הגדולות החלו בציד, כאשר פרנקפורט הודיעה שאין להן מה להתאמץ והוא יישאר בקבוצה עד לסיום חוזהו ב-2023.
חודשיים אחרי שחתם בפרנקפורט, יוביץ' הוצג בחולצה הלבנה של ריאל מדריד והוכתר לאחד מיורשי העצר של שלישיית BBC (בייל, בנזמה, כריסטיאנו). בנו עליו שיעשה את קפיצת המדרגה ויתחיל להוביל את הבלאנקוס למקומות טובים יותר, במיוחד לאור העזיבה של כריסטיאנו רונאלדו, הרצון להיפטר מגארת' בייל והחשש שקארים בנזמה לא יצליח לסחוב את הקבוצה על גבו לעוד הרבה זמן.
סיוט בספרדית
הקשיים הגיעו כבר בפתיחה, במה שכמעט הפך לחלום בלהות - יוביץ' הפך לחלוץ שלקח לו הכי הרבה ימים מהרגע בו עלה על הדשא עד הרגע שבו הוא כבש במדי ריאל במאה ה-21. 80 ימים ו-312 דקות משחק עברו עד שמצא את הרשת מול לגאנס בתוספת הזמן של המחזור ה-11, שקבע 0:5 לאלופת אירופה דאז. רק לגונסאלו היגוואין לקח יותר דקות להבקיע את שער הבכורה בלבן משום ששיחק באופן קבוע בהרכב.
יוביץ' המשיך להתקשות במדריד. קשיי השפה בחדר ההלבשה גרמו לו להיות פחות מחובר לקבוצה, כשגם החיים האישיים שלו לא היו יציבים. בתחילת הקורונה הוא הפר את הסגר בטענת פציעה, כשהלך לחגוג יום הולדת לדוגמנית, איתה יצא בזמן שהיה במערכת יחסים עם אם ילדיו, וקיבל נזיפות מהמאמן הלאומי, ליובישה טומבקוביץ', ומנשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ'. עונת הקורונה הסתיימה בצורה רעה, בה סחב פציעה ברגלו במשך רובה ושיחק סך הכל 103 דקות בסיבוב השני של הליגה.
כל הקריירה סבל יוביץ’ מפציעות ברגעים קריטיים, שמנעו ממנו להתקדם למעלה. במאי 2015 ספג פציעה שמנעה ממנו מלנסוע עם נבחרת סרביה עד גיל 20 למונדיאל, בבנפיקה היה פצוע ברגלו ולא שותף במספר דו ספרתי של משחקים ואפילו חלה בקורונה לפני כשנה. התקופה היחידה בה היה כשיר לאורך הרבה זמן הייתה בגרמניה, שם פרח בקדנציה הראשונה ושימש כגיבוי לאנדרה סילבה בקדנציה השנייה כמושאל מריאל.
גם העונה הנוכחית התחילה רע. הפתיחה המטאורית של קארים בנזמה בחוד לא הותירה לקרלו אנצ'לוטי ברירה, אלא לתת פירורים ליוביץ’, שניצל אותן רק לבישול אחד בהפסד לאספניול. רק לפני חודש הוא חזר לשחק אחרי נקע בקרסול וקיבל ביקורות בספרד: "הוא שוקל שבעה או שמונה קילו יותר מדי, הוא לא יכול להישאר בריאל מדריד בגישה הזו".
החלוץ עצמו הודה שקשה לו לחזור לכושר. בראיון שהעניק ל'בילד' בזמן ההשאלה בגרמניה, יוביץ' סיפר שיותר קשה לו לחזור לכושר – גם משחק וגם הבקעה – בגלל החוסר בדקות על הדשא. השילוב של השפה, ההוללות והפציעות הפכו את התקווה הגדולה של ריאל לעוד פוטנציאל מבוזבז.
בשבוע שעבר נגד ריאל סוסיאדד, יוביץ' קיבל את ההזדמנות לה חיכה כדי לשנות את כיוון הקריירה שלו חזרה למעלה. בנזמה נפגע ולא היה יכול להמשיך לשחק, והסרבי נזרק למערכה מול הקבוצה מהמקום השני בטבלה. הוא הגיב עם בישול לוויניסיוס ושער משלו בדרך לניצחון תשיעי ברציפות בכל המסגרות ופתיחת פער גדול בטבלה. אנצ'לוטי הודיע שימשיך לתת את הקרדיט ליוביץ' כל עוד הקפטן מושבת, וזה בדיוק מה שהסרבי רצה: דקות משחק.
קריירה מוחמצת
הסיטואציה של יוביץ' לא חדשה לאוהדי ריאל. חלוצים כמו מריאנו, צ'יצ'אריטו ומוראטה לא הסתגלו למעמדם כאופציות רביעיות וחמישיות מהספסל ועזבו למען דקות משחק בקבוצות אחרות, איתן הגיעו גם השערים המיוחלים. יוביץ' כרגע נמצא באותה סיטואציה, בה יש חלוץ דומיננטי שעושה הכל על המגרש ואין עוררין שמקומו בהרכב צריך להיות קבוע.
לצד זאת, צריך למצוא את הדרך לדאוג לעתיד של המועדון בעמדת החלוץ, שכן בנזמה לא הולך ונהיה צעיר יותר. החשש הגדול של האוהדים הוא שהכסף הרב ששילמו על יוביץ' היה לשווא כי הוא הגיע בזמן לא נכון בשבילו ובשביל ריאל, ואז הוא יברח תמורת סכום פעוט ויחזור להבקיע בצרורות.
לדרבי מול אתלטיקו, יוביץ’ אמור להגיע בעמדה שכל שחקן התקפה חולם עליו - החלוץ הפותח של ריאל וכל העיניים יהיו נשואות אליו. אם ייתן הצגה מול היריבה העירונית, הוא יראה לאנצ’לוטי שיש לו תמיד על מי לסמוך מהספסל ולאפשר רוטציה בהתקפה בינו לבין בנזמה. היכולת שלו לכבוש במגוון דרכים צריכה לסייע לו להקשות על הגנת הקולצ'ונרוס, במיוחד בשיתוף מרקו אסנסיו ו-ויניסיוס מהאגפים שיכולים להיות מאוד מסוכנים, כמו שראינו מול הקבוצה מחבל הבאסקים.
עד כה, יוביץ' נוטה להחמיץ הזדמנויות. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הייתה לדקה אחת במונדיאל 2018 אחרי שהסרבים איבדו סיכוי לעלות לשלב הבא, הוא איבד את מקומו בהרכב הנבחרת הסרבית ושותף רק לדקה במשחק ההעפלה של סרביה למונדיאל. בריאל עוד לא הייתה לו הזדמנות להיכנס לקצב באחת הקבוצות הלחוצות בעולם. בפעם האחרונה בה פתח פעמיים ברציפות בהרכב הבלאנקוס, הוא שיחק כחלוץ שני לצד בנזמה ולא הצליח להרשים.
הערב, שבועיים לפני שיחגוג 24, יוביץ’ יעלה להופעתו השנייה בסך הכל כחלוץ מוביל. נגד אינטר הוא לא הצליח להשפיע כמו שחלם, אבל אם יש משהו שלמדנו השנה זה שאסור אף פעם להספיד את הסרבים, במיוחד כשיש להם משהו להוכיח.
וכמה שיש ליוביץ' להוכיח.